רחל לנדאו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: עריכה |
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) |
||
(34 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1:
{{מדען
| מקום קבורה = [[בית הקברות סגולה|בית העלמין סגולה]]
|תמונה=[[קובץ:Rachel_landau.jpg|200px]]
▲| מקום לידה =סגד, {{דגל|הונגריה}}הונגריה
| מקום
▲| תאריך עלייה =אפריל 1947
▲| ענף מדעי =בלשנות עברית
▲| מקום מגורים =פתח תקווה
▲| עיסוק =חוקרת ומרצה לבלשנות עברית
▲| מנחה לדוקטורט =פרופסור חיים רבין
▲| מוסדות = אוניברסיטת בר אילן
| הערות = ▼
| תרומות עיקריות = חקר השיח והרטוריקה
| תאריך לידה עברי = [[ט"ז בתשרי
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ו בכסלו
}}
'''רחל לנדאו''' (
== ביוגרפיה ==
בישראל למדה בבית הספר היסודי ב[[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה]] ובבית הספר התיכון ישורון ב[[פתח תקווה]]. מייד בסיום התיכון יצאה לעבוד בהוראה ונשלחה ליישובי ספר: [[עלמה (מושב)|עלמה]] ו[[כרם בן זמרה]] שבגליל. לאחר מכן ב[[כפר חסידים]], ב[[רמלה]] ובתיכון ב[[שפיר]].
אחיה, [[דב לנדאו]], היה [[פרופסור]] ל[[ספרות עברית]] ול[[ספרות משווה]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], חוקר תרבות ואיש חינוך והוראה.
רחל לנדאו התגוררה בפתח תקווה, ונקברה ב[[בית הקברות סגולה|בית העלמין סגולה]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=דב לנדאו|שם=מגילת תולדותיהם של בני לנדא הכהנים: מימי הנודע ביהודה והרופשיצר עד ימינו|מקום הוצאה=ניר גלים ופתח תקווה|מו"ל="יד לעד" בית העדות למורשת הציונות הדתית והשואה|שנת הוצאה=תשס"ז 2007}}</ref>▼
▲רחל לנדאו התגוררה
== ספריה ==
* אוסף צירופי הלשון המופיעים במילונו של אבן שושן, קרית ספר, ירושלים, 1965
* הצירוף הכבול בלשון ימינו: מהותו, מקורותיו ודרכי התפתחותו. מנחה: פרופ' מ.צ. קדרי. הוצאת
* מהותה של הפוליסמיה בעברית של ימינו וקווים להתפתחותה. מנחה: פרופ' חיים רבין.
* פרקים בסמנטיקה עברית, הוצאת בר-אוריין - אוניברסיטת בר-אילן 1974
* טכסטים לקורס "חקר השיח" ולסמינריון "משלבים"
▲* טכסטים לקורס "חקר השיח" ולסמינריון "משלבים" אוניברסיטת בר אילן, המחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות, 1980
▲* מילים וצירופיהן ,עיונים סמאנטיים בקולוקאציה העיתונאית . הוצאת בר אילן, 1980
▲* הרטוריקה של המשלב הפוליטי בישראל, הוצאת עקד 1988
== מאמריה ==
* הפיצול הצורני כאמצעי של בידול משמעות בעברית של ימינו ספר קמרט, שלמה קודש (עורך), המועצה להנחלת הלשון, ירושלים, תשל"א 1971
* לדרכי היווצרותם של צירופים כבולים בעברית של ימינו
* על דרגות הכבילות הסמנטית של הלשון
* [https://books.google.co.il/books?id=IAIllrEKQTIC&lpg=PA56&ots=rLd5JFlIMH&dq=הקולוקאציה%
* קולוקאטיביות הפועל בגזירה ובנטייה
* על הסגנון המקראי של "בדמי ימיה" לש"י עגנון.
* בין חקר השיח לחקר הסגנון. מתוך בלשנות עברית חפ"שית 20 (תשמ"ג) 61-77
* על המידע המרומז בנאום הפוליטי (
* [https://store.macam.ac.il/wp-content/uploads/2020/04/dapim57.pdf השתמעויות ואזכורים (הסבות)כמפתח להבנת טקסטים בעברית המודרנית]. מלאת, מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ותרבותו,
* [https://www.nli.org.il/he/articles/RAMBI990000844430705171/NLI 'תאונה בתקשורת': תכונות שיח אחדות של הבדיחה העממית כיחידת טקסט]. ביקורת ופרשנות 21 כתב עת לספרות, לשון, היסטוריה ואסתטיקה, הוצאת אוניברסיטת בר
* הרטוריקה הסגנונית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי. בלשנות עברית חפשי"ת 24, 1986▼
* פעולות הדיבור כביטוי ללשון הבוטה בנאום הפוליטי. עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ד'
* [https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=96787510&nTocEntryID=96789430 החזרה התחבירית־הרטורית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי של ימינו], עמ'
* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,שפה%
* מאפיינים סגנוניים של שיח בשירי הילדים של יהונתן גפן (עיון בקובץ "הדרקון הלא נכון"), שי לחיים רבין, אסופה לכבודו במלאת לו שבעים וחמש, מתוך סדרת ספרי מחקר במדעי היהדות, הוצאת אקדמון, ירושלים תשנ"א▼
* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,שפה%
* קריאת תפל ותרבות של קריאה; על השימוש בחומרי קריאה מלאכותיים בשלבים הראשונים של רכישת הקריאה והלשון הכתובה
*פיענוח השתמעויות ומטרותיו בספרות הילדים: עיונים בתנאי הבטל וביחסי ההשוואה.
* "אבל" ו"אלא ש-" בסיפורי ילדים.
* החזרה התחבירית-הרטורית כאמצעי לשוני להבעת דעה על פי "הגורל העיוור והגורל הרואה" למאיר שלו.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
▲* על המידע המרומז בנאום הפוליטי (דוגמא של ניתוח על פי מדע חקר השיח) עם וספר,בטאון ברית עברית עולמית,חוברת ג' ,אביב תשמ"ד 1984
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007273841105171|רחל לנדאו}}
▲* [https://store.macam.ac.il/wp-content/uploads/2020/04/dapim57.pdf השתמעויות ואזכורים (הסבות)כמפתח להבנת טקסטים בעברית המודרנית]. מלאת, מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ותרבותו ,הוצאת האוניברסיטה הפתוחה , תל אביב ,תשמ"ד
▲* [https://www.nli.org.il/he/articles/RAMBI990000844430705171/NLI 'תאונה בתקשורת': תכונות שיח אחדות של הבדיחה העממית כיחידת טקסט]. ביקורת ופרשנות 21 כתב עת לספרות,לשון,היסטוריה ואסתטיקה,הוצאת אוניברסיטת בר אילן , סתיו תשמ"ו 1985
▲* הרטוריקה הסגנונית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי.בלשנות עברית חפשי"ת 24, 1986
▲* פעולות הדיבור כביטוי ללשון הבוטה בנאום הפוליטי. עם וספר,בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ד' ,סתיו תשמ"ח 1987
▲* [https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=96787510&nTocEntryID=96789430 החזרה התחבירית־הרטורית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי של ימינו], עמ' 103-120 מתוך:מחקרים בלשון העברית ובספרות התלמודית הוצאת אוניברסיטת בר אילן תש"ן 1989 עורך/כים: מנחם צבי קדרי ושמעון שרביט
▲* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,%D7%A9%D7%A4%D7%94%20%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20--%20%D7%97%D7%A7%D7%A8%20%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%20%D7%A8%D7%97%D7%9C%20%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90%D7%95&tab=pci&search_scope=PCI&vid=NLI&offset=0 אמפליקציה ואקסליקציה בשיח הפוליטי המימטי(עיונים ב"כן,אדוני, ראש הממשלה")], החוג הישראלי של חברי החברה האירופית לבלשנות,עבודות 4 (תש"ן) 12-18
▲* מאפיינים סגנוניים של שיח בשירי הילדים של יהונתן גפן(עיון בקובץ "הדרקון הלא נכון"), שי לחיים רבין, אסופה לכבודו במלאת לו שבעים וחמש,מתוך סדרת ספרי מחקר במדעי היהדות, הוצאת אקדמון,ירושלים תשנ"א
▲* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,%D7%A9%D7%A4%D7%94%20%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA%20--%20%D7%97%D7%A7%D7%A8%20%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%97%20%D7%A8%D7%97%D7%9C%20%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90%D7%95&tab=pci&search_scope=PCI&vid=NLI&offset=0 הציטוט כטכניקה רטורית בנאומיהם של רבנים בני זמננו]. עם וספר ח' (עמ' 50–63). ירושלים: המועצה להנחלת הלשון. תשנ"ג הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11,ד,כרך 1 (תשנ"ג) 155-162
▲* פסוקית התנאי בתחביר המשפט ובתחביר הטקסט. מתוך בלשנות עברית 37 (תשנד) 7-22
▲* קריאת תפל ותרבות של קריאה; על השימוש בחומרי קריאה מלאכותיים בשלבים הראשונים של רכישת הקריאה והלשון הכתובה צביה ולדן ורחל לנדאו.מעגלי קריאה 22 כסלו תשנ"ד דצמבר 1993,הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
▲*פיענוח השתמעויות ומטרותיו בספרות הילדים: עיונים בתנאי הבטל וביחסי ההשוואה. אסופת מחקרים בלשון. בעריכת אורה (רודריג) שורצולד ויצחק שלזינגר. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ו ,ספר הדסה קנטור (תשנ"ו) 117-129
▲* "אבל" ו"אלא ש-" בסיפורי ילדים.מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה, מוגשים למנחם צבי קדרי. העורך: שמעון שרביט. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ט
▲* החזרה התחבירית-הרטורית כאמצעי לשוני להבעת דעה על פי "הגורל העיוור והגורל הרואה" למאיר שלו. בלשנות עברית 48 (תשס"א) 39-54
== הערות שוליים ==
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:לנדאו, רחל}}
[[קטגוריה:בלשניות ולשונאיות ישראליות]]
[[קטגוריה:בלשנים ולשונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן]]
[[קטגוריה:חוקרות השפה העברית]]
[[קטגוריה:חוקרי השפה העברית]]
[[קטגוריה:ישראליות ילידות הונגריה]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי הונגריה]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: לשון עברית ולשונות שמיות]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1938]]
[[קטגוריה:ישראליות שנפטרו ב-2004]]
|