רחל לנדאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג)
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
{{מקורות}}
{{מדען
| מקום לידה = [[סגד]], {{דגל|הונגריה||+}}
שורה 15 ⟵ 14:
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ו בכסלו]] [[ה'תשס"ה]]
}}
'''רחל לנדאו''' ([[ט"ז בתשרי]] [[ה'תרצ"ט]] [[10 בנובמבר]] [[1938]] - [[כ"ו בכסלו]] [[ה'תשס"ה]] [[9 בדצמבר]] [[2004]]) הייתה [[פרופסור]] ל[[בלשנות]] [[עברית]] שעסקה בין היתר בתחומי [[רטוריקה]] וחקר ה[[שיח (מדעי החברה)|שיח]]. תקופת פעילותה הייתה משנת [[1965 בישראל|1965]] עד פברואר [[1998 בישראל|1998]].
 
== ביוגרפיה ==
פרופסור רחל לנדאו נולדה ב[[סגד]], [[הונגריה]], לאביה שמחה שהיה [[פוסק|מו"צ]] בקבוצה ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] ב[[קהילת יהודי סגד|קהילת סגד]], ולאמה מלכה רייזל. משפחתה הייתה משפחה [[יהדות חרדית|חרדית]] [[ציונות|ציונית]]. בגיל חמש נלקחה ל[[גטו]], ועשתה כמחצית השנה ב[[מחנה עבודה]] באוסטריהב[[אוסטריה]] וחצי שנה ב[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] ב[[ברגן-בלזן|ברגן בלזן]] ו[[טרזיינשטט]]. ב-[[1945]], לאחר השחרור על ידי הצבא הרוסי, כשהתברר שאביה נרצח, הועברה למוסדות ילדים בדסקב[[דסק]] ובמטיאשפלד, ולאחר מכן במחנות [[שארית הפליטה]] ב[[גרמניה]] ב[[לייפהיים]] ובאשאו. עלתה לארץ ישראל באפריל [[1947]] ב[[ההעפלה|אוניית המעפילים]] "[[תיאודור הרצל (אוניית מעפילים)|תיאודור הרצל]]", שנתפסה על ידי הבריטים והועברה ל[[קפריסין]], שם שהתה לנדאו כשנה ורבע.
 
בישראל למדה בבית הספר היסודי ב[[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה]] ובבית הספר התיכון ישורון ב[[פתח תקווה]]. מייד בסיום התיכון יצאה לעבוד בהוראה ונשלחה ליישובי ספר: [[עלמה (מושב)|עלמה]] ו[[כרם בן זמרה]] שבגליל. לאחר מכן ב[[כפר חסידים]], ב[[רמלה]] ובתיכון ב[[שפיר]]. במקביל לעבודת ההוראה למדה ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. ממוריה הבולטים, פרופסור [[חיים רבין]], שהיה המנחה שלה ל[[דוקטור]]ט. מאוחר יותר עסקה בהוראה אקדמית. רוב שנות ההוראה היו במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן ב[[ניקוד]], ב[[תחביר]], ב[[סמנטיקה]] ובחקר השיח.
שורה 57 ⟵ 56:
* "אבל" ו"אלא ש-" בסיפורי ילדים. מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה, מוגשים למנחם צבי קדרי. העורך: שמעון שרביט. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ט
* החזרה התחבירית-הרטורית כאמצעי לשוני להבעת דעה על פי "הגורל העיוור והגורל הרואה" למאיר שלו. בלשנות עברית 48 (תשס"א) 39-54
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007273841105171|רחל לנדאו}}
 
== הערות שוליים ==