תנועת החרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
רעיונות: תיקנתי דקדוק
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה ביישום אנדרואיד
 
(18 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4:
| שם = תנועת החרות
| צבע גופן = #FFFFFF
| סמל = [[Fileקובץ:Herut.svg|150px]]
| אפיון = [[ימין פוליטי בישראל|מפלגת ימין]] [[ליברליזם|ליברלית]]
| כנסות = [[הכנסת הראשונה|ראשונההראשונה]] עד- [[הכנסת האחת עשרה|אחתהאחת עשרה]]
| ממשלות = [[ממשלת ישראל השלוש עשרה|13]] - [[ממשלת ישראל החמש עשרה|15]], [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|18]] - [[ממשלת ישראל העשרים ושתיים|22]]
| אותיות = ח
| מנהיגים = [[מנחם בגין]] (1948-19831949–1983){{ש}}
[[יצחק שמיר]] (1983-19881983–1988)
| שיא כוחה = 28 מושבים (כנסות [[הכנסת העשירית|10]], [[הכנסת האחת עשרה|11]])* {{ש}}<small>*בשתי הכנסות הצטרפו חברים בעת כהונת הכנסת </small>
| שפל כוחה = 8 מושבים ([[הכנסת השנייה]])
שורה 21:
| תאריך ייסוד = [[15 במאי]] [[1948]]
| תאריך פירוק = [[25 באוגוסט]] [[1988]]
| מטה = [[מצודת זאב]], [[רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)|המלך ג'ורג']] 38, [[תל אביב-יפו|תל אביב]]
| מייסד = [[מנחם בגין]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| רשימה פוליטית = [[גח"ל]] (1965-1973){{ש}}[[הליכוד]] (1973-1988)
}}
'''תנועת החֵרוּת''' (ובקיצור '''חֵרוּת''') הייתה [[מפלגה|מפלגת]] [[שמאלימין וימיןפוליטי בפוליטיקהבישראל|ימין]] [[ליברליזם|ליברלית]], שפעלה ב[[ישראל]] מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי ה[[ארגון צבאי לאומי|ארגון הצבאי הלאומי]] בראשות [[מנחם בגין]]. ארבעה רעיונות מרכזיים של תנועת החרות תומצתו לכדי: "לשלמות המולדת, לקיבוץ גלויות, לצדק סוציאלי, לחרות האדם".
 
== לידה ==
== לידתה של התנועה ==
במסגרת הצטרפותם של לוחמי האצ"ל לצה"ל עלתה על הפרק שאלת פירוקו של האצ"ל. בגין כמפקד הארגון הציע להפוך אותו מארגון מחתרתי למפלגה פוליטית, כזו שמקבלת על עצמה את כללי המשחק הפוליטי. על כן, מיד עם הכרזת המדינה, עמד מנחם בגין ב-15 במאי 1948, כמפקד המחתרת והחליט ביחד עם פקודיו, להקים את תנועת 'חרות' מיסודו של הארגון הצבאי הלאומי. הצהרתו של בגין פורסמה בשידור הרדיו '[[קול ציון הלוחמת]]' בתחנת השידור של האצ"ל: "במדינת ישראל מכריז בזה הארגון הצבאי הלאומי על הקמתה של תנועת החרות העברית שתשמור אמונים למסורת המפוארת של [[מלחמת השחרור]] ותלחם במסגרת החוק העברי". בציר הפוליטי הוקמה התנועה בצידה הימני של המפה הפוליטית, את התנועה הרכיבו קבוצות אחדות ביניהם, הצה"ר, הסתדרות העובדים הלאומיים, אחדות ישראל, האצ"ל ואנשי 'הוועד העברי'. בראייתו של בגין, הציונות הרוויזיוניסטית תורגמה פוליטית על ידי הקמת תנועת 'חרות', שערכי היסוד שלה מושתתים על קווי היסוד הבאים: שלמות המולדת, קיבוץ גלויות, צדק חברתי, שלטון החוק וחירות האדם{{הערה|שם=שרביטו|{{קישור כללי|כתובת=https://www.academia.edu/81920379/תנועת_חרות_ויחסה_לארץ_ישראל_תחת_שרביטו_של_מנחם_בגין_Menachem_Begins_Herut_Party_And_Its_Attitude_Concerning_the_Land_of_Israel|הכותב=אלמליח, דביר|כותרת=תנועת חרות ויחסה לארץ ישראל תחת שרביטו של מנחם בגין 1967–1979, אוניברסיטת אריאל בשומרון|אתר=www.academia|תאריך=2022}}}}.
 
בציר הפוליטי הוקמה התנועה בצידה הימני של המפה הפוליטית, את התנועה הרכיבו קבוצות אחדות ביניהם, הצה"ר, הסתדרות העובדים הלאומיים, אחדות ישראל, האצ"ל ואנשי 'הוועד העברי'. בראייתו של בגין, הציונות הרוויזיוניסטית תורגמה פוליטית על ידי הקמת תנועת 'חרות', שערכי היסוד שלה מושתתים על קווי היסוד הבאים: שלמות המולדת, קיבוץ גלויות, צדק חברתי, שלטון החוק וחירות האדם{{הערה|שם=שרביטו|{{קישור כללי|כתובת=https://www.academia.edu/81920379/תנועת_חרות_ויחסה_לארץ_ישראל_תחת_שרביטו_של_מנחם_בגין_Menachem_Begins_Herut_Party_And_Its_Attitude_Concerning_the_Land_of_Israel|הכותב=אלמליח, דביר|כותרת=תנועת חרות ויחסה לארץ ישראל תחת שרביטו של מנחם בגין 1967–1979, אוניברסיטת אריאל בשומרון|אתר=www.academia|תאריך=2022}}}}.
במשך מרבית שנות קיומה ישבה המפלגה באופוזיציה. [[דוד בן-גוריון]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] בשנותיה הראשונות של המדינה, הקפיד להוציא את תנועת החרות אל מחוץ לקונצנזוס הלאומי. תפיסה זו ניתן לתמצת באמירתו "[[בלי חרות ומק"י]]", שמשמעותה שאין להקים ממשלה שבה ישבו ה[[קומוניזם|קומוניסטים]] או ה[[התנועה הרוויזיוניסטית|רוויזיוניסטים]].[[קובץ:Herut First Knesset.jpg|250px|ממוזער|חברי הכנסת [[אורי צבי גרינברג]], [[אסתר רזיאל-נאור]] ו[[מנחם בגין]], בעת ישיבת הכנסת הראשונה ב[[ירושלים]] ב-[[26 בדצמבר]] [[1949]]|טקסט=|ימין]]מהקמתה בקיץ [[1948]] ועד לשנת [[1983]] עמד מנחם בגין בראש תנועת החרות. ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות]] ל[[האספה המכוננת|אספה המכוננת]] הלא היא הכנסת הראשונה, זכתה חרות ל-11.52 אחוזים מכלל הקולות הכשרים (14 מנדטים).
 
במשך מרבית שנות קיומה ישבה המפלגה באופוזיציה. [[דוד בן-גוריון]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] בשנותיה הראשונות של המדינה, הקפיד להוציא את תנועת החרות אל מחוץ לקונצנזוס הלאומי. תפיסה זו באה לידי ביטוי בסיסמה "[[בלי חרות ומק"י]]", שמשמעותה שאין להקים ממשלה שבה ישבו ה[[התנועה הרוויזיוניסטית|רוויזיוניסטים]] או ה[[קומוניזם|קומוניסטים]].[[קובץ:Herut First Knesset.jpg|250px|ממוזער|משמאל לימין (בחזית): חברי הכנסת [[אורי צבי גרינברג]], [[אסתר רזיאל-נאור]] ו[[מנחם בגין]], בעת ישיבת הכנסת הראשונה ב[[ירושלים]] ב-[[26 בדצמבר]] [[1949]]|טקסט=|ימין]]מהקמתה בקיץ [[1948]] ועד לשנת [[1983]] עמד מנחם בגין בראש תנועת החרות. ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות]] ל[[האספה המכוננת|אספה המכוננת]] הלא היא הכנסת הראשונה, זכתה חרות ל-11.52 אחוזים מכלל הקולות הכשרים (14 מנדטים).
לקראת הבחירות לכנסת השנייה הצטרפו לתנועת החרות אנשי [[ברית הצה"ר]], אשר מפלגתם לא עברה את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] בכנסת הראשונה.
 
במערכתלקראת [[הבחירות לכנסת השנייה]] הצטרפו לתנועת החרות אנשי [[ברית הצה"ר]], אשר מפלגתם לא עברה את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] בכנסת הראשונה. במערכת בחירות זו המשיכה המפלגה לעסוק בעיקר בתרומת אנשי [[האצ"ל]] להקמת המדינה ובקריאה [[ארץ ישראל השלמה|לשלמות הארץ]]. נושא זה נחשב כאנכרוניסטי באותה תקופה, כאשר (שאר המפלגות עסקו בעיקר בנושאים כלכליים סביב [[מדיניות הצנע]] וקליטת [[העלייה ההמונית]]). בבחירות אלהחרות זכתה חרות לשמונהבשמונה מנדטים בלבד., תוצאה זו גרמהשגרמה למשבר במפלגה. בגין פרש מההנהגה למשך שישה חודשים{{הערה|מתוך עיתון הבקר, 16 באוגוסט 1951}}, אך חזר לתפקידו כדי להנהיג את המאבק נגד [[הסכם השילומים]]. תוצאהבמסגרת נוספתהמאבק שלהצליח המשברבגין הייתה שהתנועה החלה להדגישלבסס את הנושאיםמעמדו החברתיים-כלכליים,כראש והחלההתנועה לקלוטולאחד לשורותיהציבור אוכלוסיותרחב נוספותסביב (על יוצאי האצ"ל) שלא השתלבו בממסד השלטוני (בעיקר עולים חדשים ובני עדות המזרח)עמדותיה.
 
בעקבות משבר הבחירות לכנסת השנייה, החלה התנועה להדגיש נושאים חברתיים-כלכליים ולקלוט לשורותיה אוכלוסיות נוספות (על יוצאי האצ"ל) שלא השתלבו בממסד השלטוני, בעיקר עולים חדשים ובני עדות המזרח. בחודש אפריל 1954 נערכה הועידה השלישית של תנועת 'חרות' בגיןובה הדגיש בהבגין שיש רק דרך אחת{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ויץ, יחיעם|שם=הצעד הראשון לכס השלטון: תנועת חרות 1949–1955, ירושלים: יד יצחק בן-צבי ומוסד הרצל אוניברסיטת חיפה.}}}} להגיעאל לשלטוןהשלטון והוא עובר דרךוהיא פתק הבוחר. האמירה של בגין העניקה ל'חרות' לגיטימציה חשובה, היא הצטיירה בפני הציבור כתנועה שמכבדתוחיזקה את כללי המשחק הדמוקרטי. היה זה צעד נוסף במדיניותו של מנחם בגין, תחילה הוא הצליח לבסס את מעמדו כראש התנועה ובמסגרת המאבק על השילומים הוא איחד מחדש ציבור רחב. באותה העת הצליח בגין למתג את תנועת חרות,דימויה כתנועה לגיטימיתפוליטית אשר מקבלת על עצמהשמכבדת את כללי המשחק הפוליטיהדמוקרטיה.
 
בלקראת [[הבחירות לכנסת השלישית|בחירות לכנסת השלישית]] זכתה התנועה ב-15 מנדטים. המאבק במסגרת הסכם השילומים העניק לחרות קולות חשובים אשר הגיעו מקרב מחנות העולים. מעבר לכך, במסגרת ההכנות לבחירות לכנסת השלישית, קיימה תנועת חרות תכנון קפדני במשך שנה, בין השאר. עמדו לראשותהלרשותה מקורות כספיים והיא פעלה על פי לוחות זמניים מדויקים, ומעלאך מעל הכל, התנועה התנהלה בשליטתו המלאה של מנחם בגין{{הערה|שם=שרביטו}}. התנועה זכתה ב-15 מנדטים. המאבק בהסכם השילומים העניק לחרות קולות חשובים מקרב מחנות העולים.
 
ב-[[26 באפריל]] [[1965]], לקראת מערכת [[הבחירות לכנסת השישית]], הוקם גוש פרלמנטרי מאוחד של חרות ו[[המפלגה הליברלית]] שנקרא "גח"ל" - [[גוש חרות ליברלים]]. בראש הרשימה המשותפת עמד בגין. בעוד שלכל אחת משתי המפלגות לחוד היו שבעה עשר מנדטים בכנסת היוצאת, זכתה הרשימה המאוחדת לעשרים ושישה מנדטים בלבד. הדבר היווה כישלון, ובוועידת חרות השמינית ביוני [[1966]] קראו [[שמואל תמיר]] ו[[אהוד אולמרט]] בן ה-21 להדחתו של בגין{{הערה|{{מעריב|מ. מייזלס|בגין התפטר - הועידה נמשכת|19660629|21}}}}. המשבר בתנועה נמשך עד שבפברואר [[1967]] הסתיים העימות בפילוג{{הערה|אמיר גולדשטיין, '''גח"ל בין משבר ללגיטימציה 'גוש-חרות-ליברלים' 1965 - 1969''', חיבור לשם קבלת תואר 'דוקטור לפילוסופיה', ספטמבר 2005. עמודים 244-249}}. תמיר ואנשיו הורחקו מתנועת החרות על ידי יושב ראש בית הדין [[איסר לובוצקי]]{{הערה|[[עשהאל לובוצקי]], '''[[איסר לובוצקי#לא דרכי האחרונה|לא דרכי האחרונה]]''', [[הוצאת ידיעות ספרים]], 2017. ''תנועת החרות'', עמודים 196-202}}, ותומכי תמיר הקימו מפלגה בשם "[[המרכז החופשי]]". הייתה זו קריאת התיגר האחרונה על מנהיגותו של בגין במפלגתו עד לפרישתו.
שורה 45:
בשנת [[1967]], ערב [[מלחמת ששת הימים]], הצטרפה "חרות" (אז כחלק מ[[גח"ל]] - גוש חירות ליברלים) לראשונה ל[[קואליציה]], במסגרת "[[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת ליכוד לאומי]]" בראשות [[לוי אשכול]]. בצעד זה הוענקה לגיטימציה למנחם בגין ולתנועתו, שהיו עד אז, כאמור, מחוץ לקונצנזוס הלאומי. ב[[הבחירות לכנסת השביעית|בחירות]] של [[1969]] זכתה רשימת [[המערך השני|המערך]] ל-56 מנדטים, אך [[גולדה מאיר]], שהייתה שמרנית מטבעה, ביקשה להתבסס לאחר הבחירות על ההרכב הקואליציוני שקדם להן, והקימה ממשלה שגם אליה הצטרף מנחם בגין בראש גח"ל. ב-[[4 באוגוסט]] [[1970]] פרשו שרי גח"ל מהממשלה, בעקבות ההסכמה על סיום [[מלחמת ההתשה]].
 
== רעיונות התנועה ==
[[קובץ:Menachem Begin (997008136790205171).jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|מנחם בגין נואם בכנס של תנועת החרות, 1948]]
ששת הסעיפים הבסיסיים שעליהם הצהיר כל חבר בתנועת החרות:
שורה 51:
# תנועת החרות שואפת להשרשת ערכיה הנצחיים של תורת ישראל בחיי האומה.
# תנועת החרות שוללת כל צורה של משטר [[טוטליטריזם|טוטליטרי]], [[פשיזם|פשיסטי]] או [[קומוניזם|קומוניסטי]] ותלחם נגד כל ניסיון להטיל טוטליטריות משקית או מדינית על עמנו ומדינתנו.
# תנועת החרות תלחם למשטר דמוקרטי במדינה: ממשלת העם על ידי העם למען העם; הבטחת [[זכויות האדם]] והאזרח לחופש מצפונו ונגד כל הפליהאפליה על רקע עדתי, מעמדי או מפלגתי.
# תנועת החרות תלחם להפרדה בין השליט לבין המפרנס, נגד הטרוסטים והמונופולין למיניהם, לפיתוח היוזמה הפרטית, למען קליטת שבי ציון, האדרת כוחה של המדינה ולהעלאת רמת החיים של כל אזרחיה.
# יעודה של תנועת החרות היא: לשאת את כל הרעיונות האלה ולהגשימן להלכה ולמעשה כתורת אבי המהפכה העברית – [[זאב ז'בוטינסקי]]."
שורה 57:
==נציגי המפלגה בכנסת==
 
{| class="wikitable" border="1"
! style="width:10%;" | כנסת
<small>(בחירות)</small>
! style="width:45%;" | חברי כנסת
!מושבים
! style="width:45%;" | הערות
<small>(בהשבעת הכנסת)</small>
|- valign="top"
! colspan="2" |שיוך סיעתי
| '''הכנסת ה-1 (1949)'''
!חברי הכנסת
| 14 מנדטים: [[מנחם בגין]], [[אורי צבי גרינברג]], [[יעקב מרידור]], [[אריה בן-אליעזר]], [[אברהם רקנאטי]], [[יוחנן בדר]], [[הלל קוק]], [[חיים לנדאו]], [[שמואל מרלין]], [[חיים כהן-מגורי]], [[אליהו לנקין]], [[שמואל כץ (חבר הכנסת)|שמואל כץ]], [[ערי ז'בוטינסקי]], [[אסתר רזיאל-נאור]]
!חילופי גברי והערות
|-
|'''[[הכנסת הראשונה|הראשונה]]'''
<small>([[הבחירות לאספה המכוננת|1949]])</small>
|{{סרגל הרכב|14|120|#0077B9}}
| colspan="2" rowspan="4" |
|[[מנחם בגין]], [[אורי צבי גרינברג]], [[יעקב מרידור]], [[אריה בן-אליעזר]], [[אברהם רקנאטי]], [[יוחנן בדר]], ''[[הלל קוק]]'', [[חיים לנדאו]], [[שמואל מרלין]], [[חיים כהן-מגורי]], [[אליהו לנקין]], [[שמואל כץ (חבר הכנסת)|שמואל כץ]], ''[[ערי ז'בוטינסקי]]'', [[אסתר רזיאל-נאור]]
|
* [[ערי ז'בוטינסקי]] פרש מהסיעה ב-[[20 בפברואר]] [[1951]] והקים [[סיעת יחיד]] (הפרישה לא הוכרה על ידי [[ועדת הכנסת]]).
* [[הלל קוק]] פרש מהסיעה ב-[[20 בפברואר]] [[1951]] והקים סיעת יחיד (הפרישה לא הוכרה על ידי [[ועדת הכנסת]]).
* לרשימת מועמדים מלאה ראו [https://web.archive.org/web/20160304105714/http://www.idi.org.il/media/511792/כנסת%201-%20תנועת%20החירות.pdf כאן]
|-
|- valign="top"
|[[הכנסת השנייה|'''הכנסת השנייה (1951)''']]
<small>([[הבחירות לכנסת השנייה|1951]])</small>
| 8 מנדטים: [[מנחם בגין]], [[יעקב מרידור]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין אבניאל]], [[אריה אלטמן]], [[אריה בן-אליעזר]], [[חיים לנדאו]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[אליעזר שוסטק]], [[חיים כהן-מגורי]]
|{{סרגל הרכב|8|120|#0077B9}}
|
|[[מנחם בגין]], [[יעקב מרידור|<s>יעקב מרידור</s>]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין אבניאל]], [[אריה אלטמן]], [[אריה בן-אליעזר|<s>אריה בן-אליעזר</s>]], [[חיים לנדאו]], [[אסתר רזיאל-נאור]]
----[[אליעזר שוסטק]], [[חיים כהן-מגורי]]
|חילופי גברי
* ב-[[2 בנובמבר]] [[1951]] פרש מהכנסת יעקב מרידור. החליף אותו אליעזר שוסטק.
* ב-[[6 ביולי]] [[1953]] פרש מהכנסת אריה בן אליעזר. החליף אותו חיים כהן מגורי.
הערות
*לרשימת מועמדים מלאה ראו [https://web.archive.org/web/20160304083736/http://www.idi.org.il/media/512527/כנסת%202-%20חירות.pdf כאן]
* לרשימת מועמדים מלאה ראו [https://web.archive.org/web/20160304083736/http://www.idi.org.il/media/512527/כנסת%202-%20חירות.pdf כאן]
|- valign="top"
|-
| '''הכנסת השלישית (1955)'''
|[[הכנסת השלישית|'''השלישית''']]
| 15 מנדטים: [[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין אבניאל]], [[יעקב מרידור]], [[אריה אלטמן]], [[אריה בן-אליעזר]], [[חיים לנדאו]], [[אליעזר שוסטק]], [[שמשון יוניצ'מן]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[חיים כהן-מגורי]], [[נחום לוין]], [[יוסף שופמן]], [[בנימין ארדיטי]], [[מרדכי אולמרט]]
<small>([[הבחירות לכנסת השלישית|1955]])</small>
|
|{{סרגל הרכב|15|120|#0077B9}}
*לרשימת מועמדים מלאה ראו [http://www.idi.org.il/media/512755/כנסת%203-%20חירות.pdf כאן]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
|[[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין אבניאל]], [[יעקב מרידור]], [[אריה אלטמן]], [[אריה בן-אליעזר]], [[חיים לנדאו]], [[אליעזר שוסטק]], [[שמשון יוניצ'מן]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[חיים כהן-מגורי]], [[נחום לוין]], [[יוסף שופמן]], [[בנימין ארדיטי]], [[מרדכי אולמרט]]
|- valign="top"
|לרשימת מועמדים מלאה ראו [http://www.idi.org.il/media/512755/כנסת%203-%20חירות.pdf כאן]{{קישור שבור|date=יולי 2020|bot=InternetArchiveBot|fix-attempted=yes}}
| '''הכנסת הרביעית (1959)'''
|-
| 17 מנדטים: [[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין אבניאל]], [[יעקב מרידור]], [[אריה אלטמן]], [[אריה בן-אליעזר]], [[חיים לנדאו]], [[אליעזר שוסטק]], [[שמשון יוניצ'מן]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[חיים כהן-מגורי]], [[נחום לוין]], [[יוסף שופמן]], [[בנימין ארדיטי]], [[מרדכי אולמרט]], [[אליהו מרידור]], [[שבתאי שיכמן]], [[אברהם דרורי]]
|[[הכנסת הרביעית|'''הרביעית''']]
|
<small>([[הבחירות לכנסת הרביעית|1959]])</small>
*ב-[[21 במרץ]] [[1961]] נפטר שמשון יוניצ'מן. החליף אותו אברהם דרורי.
|{{סרגל הרכב|17|120|#0077B9}}
|[[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין אבניאל]], [[יעקב מרידור]], [[אריה אלטמן]], [[אריה בן-אליעזר]], [[חיים לנדאו]], [[אליעזר שוסטק]], [[שמשון יוניצ'מן|<s>שמשון יוניצ'מן</s>]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[חיים כהן-מגורי]], [[נחום לוין]], [[יוסף שופמן]], [[בנימין ארדיטי]], [[מרדכי אולמרט]], [[אליהו מרידור]], [[שבתאי שיכמן]]
----[[אברהם דרורי]]
|חילופי גברי
* ב-[[21 במרץ]] [[1961]] נפטר שמשון יוניצ'מן. החליף אותו אברהם דרורי.
הערות
* לרשימת מועמדים מלאה ראו [https://www.idi.org.il/media/6549/כנסת-4-חירות.pdf כאן]
* למצע המפלגה ראו [https://web.archive.org/web/20131018132451/http://www.idi.org.il/media/393225/cherut%204.pdf כאן]
|-
|- valign="top"
| rowspan="2" |'''[[הכנסת החמישית (1961)|החמישית]]'''
<small>([[הבחירות לכנסת החמישית|1961]])</small>
| 17 מנדטים: [[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין אבניאל]], [[יעקב מרידור]], [[אריה אלטמן]], [[אריה בן-אליעזר]], [[חיים לנדאו]], [[אליעזר שוסטק]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[חיים כהן-מגורי]], [[נחום לוין]], [[יוסף שופמן]], [[אברהם טיאר]], [[אברהם דרורי]], [[בנימין ארדיטי]], [[אליהו מרידור]], [[שבתאי שיכמן]], [[יוסף קרמרמן]]
| rowspan="2" |{{סרגל הרכב|17|120|#0077B9}}
|
| colspan="2" |
| rowspan="2" |[[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין אבניאל]], [[יעקב מרידור]], [[אריה אלטמן]], [[אריה בן-אליעזר]], [[חיים לנדאו]], [[אליעזר שוסטק]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[חיים כהן-מגורי]], [[נחום לוין]], [[יוסף שופמן]], [[אברהם טיאר]], [[אברהם דרורי|<s>אברהם דרורי</s>]], [[בנימין ארדיטי]], [[אליהו מרידור]], [[שבתאי שיכמן]]
----[[יוסף קרמרמן]]
| rowspan="2" |חילופי גברי
* ב-[[20 באוגוסט]] [[1964]] נפטר אברהם דרורי. החליף אותו יוסף קרמרמן.
הערות
* ב-[[25 במאי]] [[1965]] חברה מפלגת חרות ל[[המפלגה הליברלית הישראלית|מפלגה הליברלית הישראלית]] בהקמת סיעת [[גח"ל]].
* לרשימת מועמדים מלאה ראו [https://web.archive.org/web/20131018094953/http://www.idi.org.il/media/513150/כנסת%205-%20החירות.pdf כאן]
* למצע המפלגה ראו [https://web.archive.org/web/20131018095005/http://www.idi.org.il/media/393231/cherut%205.pdf כאן]
|-
|- valign="top"
| rowspan="3" style="background:#143997" |
| '''הכנסת השישית (1965) במסגרת גח"ל'''
|[[גח"ל]]{{סרגל הרכב|27|120|#143997}}
| 15 מנדטים (מתוך 26 ל[[גח"ל|רשימה]] כולה): [[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[אריה בן-אליעזר]], [[יעקב מרידור]], [[חיים לנדאו]], [[יוסף שופמן]], [[שמואל תמיר]], [[אליעזר שוסטק]], [[בנימין אבניאל]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[אברהם טיאר]], [[יוסף קרמרמן]], [[אליהו מרידור]], [[חיים כהן-מגורי]], [[מנחם ידיד]]
|-
|'''[[הכנסת השישית|השישית]]'''
 
<small>([[הבחירות לכנסת השישית|1965]])</small>
|{{סרגל הרכב|15|120|#0077B9}}
|[[גח"ל]]{{סרגל הרכב|26|120|#143997}}
|[[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[אריה בן-אליעזר]], [[יעקב מרידור]], [[חיים לנדאו]], [[יוסף שופמן]], ''[[שמואל תמיר]]'', ''[[אליעזר שוסטק]]'', [[בנימין אבניאל]], [[אסתר רזיאל-נאור]], ''[[אברהם טיאר]]'', [[יוסף קרמרמן]], [[אליהו מרידור|<s>אליהו מרידור</s>]], [[חיים כהן-מגורי]], [[מנחם ידיד]]
|חילופי גברי
* ב-[[16 באוקטובר]] [[1966]] נפטר אליהו מרידור. החליף אותו שלמה כהן צידון חבר [[המפלגה הליברלית]].
הערות
* [[אברהם טיאר]], [[אליעזר שוסטק]] ו[[שמואל תמיר]] פרשו מהסיעה ב-[[29 במרץ]] [[1967]] והקימו את מפלגת [[המרכז החופשי]].
|-
| '''[[הכנסת השביעית (1969) במסגרת גח"ל|השביעית]]'''
 
| 15 מנדטים (מתוך 26 ל[[גח"ל|רשימה]] כולה): [[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין הלוי]], [[אריה בן-אליעזר]], [[חיים לנדאו]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[יוסף קרמרמן]], [[מנחם ידיד]], [[אברהם שכטרמן]], [[יורם ארידור]], [[חיים קורפו]], [[בן-ציון קשת]], [[דוד לוי]], [[דב מילמן]], [[יעקב נחושתן]], [[גדעון פת]], [[מתתיהו דרובלס]]
<small>([[הבחירות לכנסת השביעית|1969]])</small>
|
|{{סרגל הרכב|15|120|#0077B9}}
|[[גח"ל]]{{סרגל הרכב|26|120|#143997}}
|[[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין הלוי]], [[אריה בן-אליעזר|<s>אריה בן-אליעזר</s>]], [[חיים לנדאו]], [[אסתר רזיאל-נאור]], [[יוסף קרמרמן]], [[מנחם ידיד]], [[אברהם שכטרמן]], [[יורם ארידור]], [[חיים קורפו]], [[בן-ציון קשת]], [[דוד לוי]], [[דב מילמן]], [[יעקב נחושתן]], [[גדעון פת]]
----[[מתתיהו דרובלס]]
|חילופי גברי
* ב-[[29 בינואר]] [[1970]] נפטר אריה בן אליעזר. החליף אותו גדעון פת חבר [[המפלגה הליברלית]].
* ב-[[26 בפברואר]] [[1972]] נפטר [[יוסף ספיר]] חבר [[המפלגה הליברלית]]. החליף אותו מתיתיהו דרובלס.
|-
|- valign="top"
| '''[[הכנסת השמינית (1973) במסגרת [[הליכוד|השמינית]]'''
 
| 18 מנדטים (מתוך 39 ל[[הליכוד|רשימה]] כולה): [[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין הלוי]], [[חיים לנדאו]], [[יוסף קרמרמן]], [[מנחם ידיד]], [[יורם ארידור]], [[חיים קורפו]], [[בן-ציון קשת]], [[דוד לוי]], [[איתן לבני]], [[יצחק שמיר]], [[מאיר כהן-אבידב]], [[משה ארנס]], [[מתתיהו דרובלס]], [[גאולה כהן]], [[אברהם שכטרמן]], [[חיים קופמן]], [[אמל נסראלדין]]
<small>([[הבחירות לכנסת השמינית|1973]])</small>
|
|{{סרגל הרכב|18|120|#0077B9}}
* [[בנימין הלוי]] פרש מהליכוד ב-[[18 במרץ]] [[1975]] והקים סיעת יחיד.
| rowspan="4" style="background:#1F5AA5" |
|[[הליכוד]]{{סרגל הרכב|39|120|#1f5aa5}}
|[[מנחם בגין]], [[יוחנן בדר]], [[בנימין הלוי|''<s>בנימין הלוי</s>'']], [[חיים לנדאו]], [[יוסף קרמרמן]], [[מנחם ידיד]], [[יורם ארידור]], [[חיים קורפו]], [[בן-ציון קשת]], [[דוד לוי]], [[איתן לבני]], [[יצחק שמיר]], [[מאיר כהן-אבידב]], [[משה ארנס]], [[מתתיהו דרובלס]], [[גאולה כהן]], [[אברהם שכטרמן]]
----[[חיים קופמן]], [[אמל נסראלדין]]
|חילופי גברי
* ב-[[19 בינואר]] [[1977]] פרש בנימין הלוי מהכנסת. החליף אותו חיים קופמן.
* ב-[[25 בינואר]] [[1977]] פרש עקיבא נוף חבר [[המרכז החופשי]] מהכנסת. החליף אותו אמל נסראלדין.
הערות
|- valign="top"
* [[בנימין הלוי]] פרש מהליכוד ב-[[18 במרץ]] [[1975]] והקים סיעת יחיד.
| '''הכנסת התשיעית (1977) במסגרת הליכוד'''
|-
| 20 מנדטים (מתוך 43 ל[[הליכוד|רשימה]] כולה): [[מנחם בגין]], [[עזר ויצמן]], [[יצחק שמיר]], [[משה ארנס]], [[דוד לוי]], [[יורם ארידור]], [[גאולה כהן]], [[חיים קורפו]], [[יגאל כהן אורגד]], [[איתן לבני]], [[מרדכי ציפורי]], [[דב שילנסקי]], [[יוסף רום]], [[משה קצב]], [[רוני מילוא]], [[מיכאל דקל]], [[מאיר כהן-אבידב]], [[משה מרון]], [[אמל נסראלדין]], [[חיים קופמן]], [[אריאל שרון]], [[יצחק יצחקי|<s>יצחק יצחקי</s>]], [[דוד שטרן]], [[עקיבא נוף]]
|'''[[הכנסת התשיעית|התשיעית]]'''
|
 
* [[יצחק יצחקי]] ו[[אריאל שרון]] הצטרפו לתנועת החרות מ[[שלומציון (מפלגה)|שלומציון]] ב-[[5 ביולי]] [[1977]].
<small>([[הבחירות לכנסת התשיעית|1977]])</small>
|{{סרגל הרכב|20|120|#0077B9}}
|[[הליכוד]]{{סרגל הרכב|43|120|#1f5aa5}}
|[[מנחם בגין]], [[עזר ויצמן]], [[יצחק שמיר]], [[משה ארנס]], [[דוד לוי]], [[יורם ארידור]], ''[[גאולה כהן]]'', [[חיים קורפו]], [[יגאל כהן אורגד]], [[איתן לבני]], [[מרדכי ציפורי]], [[דב שילנסקי]], [[יוסף רום]], [[משה קצב]], [[רוני מילוא]], [[מיכאל דקל]], [[מאיר כהן-אבידב]], [[משה מרון]], [[אמל נסראלדין]], [[חיים קופמן]], [[אריאל שרון]], ''[[יצחק יצחקי]]'', [[עקיבא נוף]]
----[[דוד שטרן]]
|חילופי גברי
* ב-[[18 ביוני]] [[1979]] פרש [[שמואל רכטמן]] חבר [[המפלגה הליברלית]] מהכנסת. החליף אותו דוד שטרן.
הערות
* [[יצחק יצחקי]] ו[[אריאל שרון]] הצטרפו לתנועת החרות מ[[שלומציון (מפלגה)|שלומציון]] ב-[[5 ביולי]] [[1977]].
* [[גאולה כהן]] פרשה מהליכוד ב-[[17 ביולי]] [[1979]] והצטרפה למשה שמיר בהקמת סיעת בנא"י ([[התחיה]]).
* [[יצחק יצחקי]] פרש מהליכוד ב-[[14 באוקטובר]] [[1980]]. ב-[[11 בנובמבר]] 1980 הקים את סיעת ישראל אחת.
* [[עקיבא נוף]] הצטרף לליכוד מסיעת אחווה, שנוצרה לאחר הפילוג בסיעת [[התנועה הדמוקרטית לשינוי|ד"ש]], ב-[[28 בינואר]] [[1981]].
|-
|- valign="top"
| '''[[הכנסת העשירית (1981) במסגרת הליכוד|העשירית]]'''
 
| 25 מנדטים (מתוך 48 ל[[הליכוד|רשימה]] כולה): [[מנחם בגין]], [[דוד לוי]], [[יעקב מרידור]], [[יצחק שמיר]], [[יורם ארידור]], [[אריאל שרון]], [[משה ארנס]], [[דב שילנסקי]], [[חיים קורפו]], [[מרדכי ציפורי]], [[אליהו בן-אלישר]], [[רוני מילוא]], [[משה קצב]], [[מיכאל דקל]], [[חיים קופמן]], [[דוד מגן]], [[אמל נסראלדין]], [[יוסף רום]], [[מרים גלזר תעסה]], [[יגאל כהן אורגד]], [[מאיר כהן-אבידב]], [[מאיר שטרית]], [[איתן לבני]], [[מיכאל רייסר]], [[עקיבא נוף]], [[מיכאל קליינר]]
<small>([[הבחירות לכנסת העשירית|1981]])</small>
|
|{{סרגל הרכב|25|120|#0077B9}}
|[[הליכוד]]{{סרגל הרכב|48|120|#1f5aa5}}
|[[מנחם בגין]], [[דוד לוי]], [[יעקב מרידור]], [[יצחק שמיר]], [[יורם ארידור]], [[אריאל שרון]], [[משה ארנס|<s>משה ארנס</s>]], [[דב שילנסקי]], [[חיים קורפו]], [[מרדכי ציפורי]], [[אליהו בן-אלישר]], [[רוני מילוא]], [[משה קצב]], [[מיכאל דקל]], [[חיים קופמן]], [[דוד מגן]], [[אמל נסראלדין]], [[יוסף רום]], [[מרים גלזר תעסה]], [[יגאל כהן אורגד]], [[מאיר כהן-אבידב]], [[מאיר שטרית]], [[איתן לבני]], [[מיכאל רייסר]], [[עקיבא נוף]]
----[[מיכאל קליינר]]
|חילופי גברי
* ב-[[19 בינואר]] [[1982]] פרש מהכנסת משה ארנס. החליף אותו מיכאל קליינר.
הערות
* [[אהוד אולמרט]], [[אברהם הירשזון]], [[יגאל כהן (פוליטיקאי)|יגאל כהן]] ו[[אליעזר שוסטק]] הצטרפו לתנועת החרות ב-[[1984]] מטעם [[מפלגת לע"ם]] (שהייתה עד אז מפלגה עצמאית בתוך סיעת הליכוד).
|-
|- valign="top"
| '''[[הכנסת ה-11 (1984)האחת במסגרתעשרה|האחת הליכודעשרה]]'''
 
| 27 מנדטים (מתוך 41 ל[[הליכוד|רשימה]] כולה): [[יצחק שמיר]], [[דוד לוי]], [[משה ארנס]], [[אריאל שרון]], [[יגאל כהן אורגד]], [[יורם ארידור]], [[אליעזר שוסטק]], [[אליהו בן-אלישר]], [[משה קצב]], [[דוד מגן]], [[רוני מילוא]], [[מאיר שטרית]], [[דב שילנסקי]], [[מיכאל דקל]], [[מיכאל רייסר]], [[גדעון גדות]], [[אהוד אולמרט]], [[מיכאל איתן]], [[מרים גלזר תעסה]], [[מאיר כהן אבידב]], [[יגאל כהן (פוליטיקאי)|יגאל כהן]], [[עוזי לנדאו]], [[דן מרידור]], [[אמל נסראלדין]], [[עובדיה עלי]], [[חיים קופמן]], [[חיים קורפו]], [[יעקב שמאי]]
<small>([[הבחירות לכנסת האחת עשרה|1984]])</small>
|
|{{סרגל הרכב|27|120|#0077B9}}
|[[הליכוד]]{{סרגל הרכב|41|120|#1f5aa5}}
|[[יצחק שמיר]], [[דוד לוי]], [[משה ארנס]], [[אריאל שרון]], [[יגאל כהן אורגד]], [[יורם ארידור]], [[אליעזר שוסטק]], [[אליהו בן-אלישר]], [[משה קצב]], [[דוד מגן]], [[רוני מילוא]], [[מאיר שטרית]], [[דב שילנסקי]], [[מיכאל דקל]], [[מיכאל רייסר]], [[גדעון גדות]], [[אהוד אולמרט]], [[מיכאל איתן]], [[מרים גלזר תעסה]], [[מאיר כהן אבידב]], [[יגאל כהן (פוליטיקאי)|יגאל כהן]], [[עוזי לנדאו]], [[דן מרידור]], [[אמל נסראלדין]], [[עובדיה עלי]], [[חיים קופמן]], [[חיים קורפו]]
----[[יעקב שמאי]]
|חילופי גברי
* ב-[[5 בפברואר]] [[1985]] נפטר [[יצחק זיגר]] חבר [[המפלגה הליברלית]]. החליף אותו יעקב שמאי.
* ב[[אוגוסט]] [[1988]] התאחדו סופית המפלגות חרות ו[[המפלגה הליברלית]] והקימו את מפלגת [[הליכוד]].
* ב-[[27 באוקטובר]] [[1988]] נפטר מיכאל רייסר. החליף אותו דוד מור (כחבר מפלגת הליכוד).
הערות
* ב[[אוגוסט]] [[1988]] התאחדו סופית המפלגות חרות ו[[המפלגה הליברלית]] והקימו את מפלגת [[הליכוד]].
|}
 
שורה 146 ⟵ 205:
* [[יונתן שפירא (סוציולוג)|יונתן שפירא]], '''לשלטון בחרתנו: דרכה של תנועת החרות - הסבר סוציולוגי-פוליטי''', הוצאת [[עם עובד]], תש"ן 1989.
* [[יחיעם ויץ]], '''ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית - הקמתה של תנועת החרות 1949-1947''', הוצאת מכון בן-גוריון, 2003.
* יחיעם ויץ, '''הצעד הראשון לכס השלטון:  תנועת החרות  1949–1955'''. הוצאת  [[יד יצחק בן-צבי]] ומוסד הרצל,  [[2007]].
* [[אברהם דיסקין]] (עורך), '''מאלטלנה עד הנה: גלגולה של תנועה, מחרות לליכוד ''', [[הוצאת כרמל]] ו[[מרכז מורשת מנחם בגין]], 2011. {{ULI|009806209}}
* אופירה גראוויס-קובלסקי, '''הצודקים והנרדפים: מיתולוגיה וסמלים של תנועת החֵרות, 1948–1965''', [http://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?176 מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות], 2015{{הערה|{{הארץ|רפי מן|"הצודקים והנרדפים": מי היה ז'בוטינסקי של בגין|1.3869257|17 בפברואר 2017}}}}.
שורה 158 ⟵ 217:
* {{אתר רשמי}}
* {{הארכיון הציוני|חרות}}
* {{ארכיון בספרייה הלאומית|990035579260205171|אוסף תנועת החרות}}
* [https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL003557926/NLI אוסף תנועת החרות] (V 1798), באתר [[הספרייה הלאומית]]
* {{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 43 שנים: מכתב מערכת בדוי גורם לסערה במפלגת חרות|1.1279296|06/09/6 בספטמבר 2009}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007309210405171|תנועת החירות}}