קורניי צ'וקובסקי – הבדלי גרסאות

'''קוֹרניי איוואנוביץ' צ'וּקוֹבסקי''' (ב[[רוסית]]: '''Корней Ива́нович Чуко́вский''',{{כ}} [[31 במרץ]] [[1882]] -– [[28 באוקטובר]] [[1969]]) היה סופר ומשורר ילדים נודע בשפה הרוסית, מ[[אתניות|מוצא]] [[יהדות רוסיה|יהודי]]. יצירותיו כ"דוקטור אוי-כואב" (מוכר בשם העברי "לימפופו"), "כך ולא כך" (בתרגום לעברית של [[לאה גולדברג]]), "הקרוקודיל" ואחרות היו לחביבות על דורות של ילדים דוברי רוסית. הוא גם היה [[מבקר ספרות]] ו[[מסאי (כותב מסות)|מסאי]].

נולד בשם ניקולאי ואסילייביץ' קורנייצ'וקוב. את השם קורניי איבאנוביץ' צ'וקובסקי הוא הגה כ[[שם עט]] כשעבד בעיתון חדשותי ב[[אודסה]] ב-[[1901]]. הוא נולד ב[[סנקט פטרבורג]] לנערה ממשפחת איכרים מאזור [[פולטבה]], ששמה היה יקטרינה אוסיפובנה קורנייצ'וקובה ולעמנואל סולומונוביץ' לוינסון, [[יהודי]] ממשפחה עשירה, ביחסים מחוץ ל[[נישואין]]. משפחתו של לוינסון לא ראתה בעין יפה את האפשרות שינשא לקורנייצ'וקובה והם נאלצו להפרד. אמו של צ'וקובסקי עברה לאודסה עם אחיואחותו מׇרוּסְיָה ולוינסון תמך בהם כספית עד שנישא לאישה אחרת. צ'וקובסקי למד ב[[גימנסיום]] של אודסה ואחד מחבריו לכיתה היה [[זאב ז'בוטינסקי]]. בשלב מאוחר יותר נזרק צ'וקובסקי מהמוסד בשל "מקורו השפל" (שכיוון להולדתו מחוץ לנישואין) ולמד לימודים גבוהים בהתכתבות.

צ'וקובסקי ערך את כל כתבי [[ניקולאי נקרסוב]] ופרסם בשנת [[1933]] את הספר "משתיים ועד חמש" שהיה למדריך פופולרי להבנת שפתם של ילדים. על פי הכתוב ביומניו, הוא ניצל את הפופולריות של והשפעתו כדי לסייע ליוצרים שנרדפו על ידי השלטונות הקומוניסטיים כ[[אנה אחמטובה]], [[מיכאיל זושצ'נקו]], [[אלכסנדר גאליץ']] ו[[אלכסנדר סולז'ניצין]]. הוא היה הסופר הסובייטי היחיד שבירך רשמית את [[בוריס פסטרנק]] לרגל זכייתו ב[[פרס נובל לספרות]]. בתו, לידיה צ'וקובסקיה, הייתה סופרת, בלשנית והעוזרת של אנה אחמטובה.

בשנת [[1962 הוא]] קיבל צ'וקובסקי את [[פרס לנין]] ותואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד על ספרו "אמנותו של נקרסוב".

* '''רב-שפםטרקניטשה''' (19221923. תר' [[לייב קופרשטיין]] בשם '''רב-שפם''' בתוך '''זבובה זהובה''' [ראה להלן]; לאה גולדברג בשם '''הפרעוש''' בתוך '''[[דבר לילדים]]''', 1939; אלה סוד בשם '''ג'וק-מקק ענק''', 20172018) — מעשה במקק אימתני שהטיל אימתו על שוכני היער.

* '''זִפְתִינוֹקמוידודיר''' (1923. תר' [[רבקה דוידית]], בשם '''זִפְתִינוֹק,''' 1939, אלה סוד בשם '''מלכיור''' '''הכיור''', 2019) — הרפתקאות ילד שונא רחצה.

* '''הטלפון''' (1925. תר' בנימין הרושובסקי, 1977; אלה סוד בתוך '''עולם הפוך''', 2018) — שיחות טלפון משעשעות עם חיות משונות.

* '''תוגת פודורינו''' (1926. תר' אלה סוד בשם '''הצרה של מירב''', 20172018)

* '''דוקטור אוי-כואב''' (1929. תר' נתן אלתרמן בשם '''לימפופו''', 1943; [[רפאל ספורטה]] בשם '''דוליט בלימפופו''' [עיבוד], 1958; אלה סוד בשם '''דוקטור אַיכּוֹאֵב''', 2017{{הערה|{{הארץ|אבירמה גולן|"דוקטור אַיכּוֹאֵב": תרגום נפלא לקלאסיקת ילדים, בלי השיפוצים של אלתרמן|1.4605744|17 בנובמבר 2017}}}}) — מסעו ההרפתקני של רופא-חיות, שיצא לאפריקה לרפא את שוכני היער החולים (בעקבות [[יו לופטינג]] ובהתבסס על ד"ר [[צמח שאבאד|צמח שב"ד]]).

* טטיאנה דרובצקוי, "תרגומי יצירותיו של קורניי צ'וקובסקי לעברית", '''מעגלי קריאה''', 30 (תשס"ד), עמ' 55–59.

* {{על המשמר|לאה גולדברג|על שפת הילדים|1956/01/0619560106|0050044}}

* {{הצופה|[[שמואל לייב שניידרמן|ש. ל. שניידרמאן]]|פגישה עם קורניי צ'וקובסקי|1966/02/0419660204|01200103}}

* {{הצופה|[[שמואל לייב שניידרמן|ש. ל. שניידרמאן]]|"אין לדכא את הכוחות היוצרים של העם היהודי"|1966/02/2519660225|01200124}}

* {{דבר|[[אריה לרנר|א. לרנר]]|קורניי צ'וקובסקי|1969/11/2119691121|0070655}}

[[קטגוריה:משוררים יהודים רוסים]]

[[קטגוריה:יהודים זוכי פרס לנין]]

[[קטגוריה:מעוטרימקבלי עיטור לנין]]

[[קטגוריה:מעוטרימקבלי עיטור הדגל האדום של העמל]]