בעלי חיים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־16:41, 3 במרץ 2024 עריכה MathKnight (שיחה \| תרומות) מפעילי מערכת 141,967 עריכות מ הפעיל הגנה על הדף "בעלי חיים": השחתות רבות ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פגה ב־14:41, 4 במרץ 2024 (UTC)) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פגה ב־14:41, 4 במרץ 2024 (UTC))) → העריכה הקודמת		גרסה מ־10:27, 30 באוגוסט 2024 עריכה ביטול Idoiz (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, מנטרים 21,604 עריכות פישוט קישור, החלפות (, סביבת המחיה, , ), אחידות במיקום הערות שוליים, ניסוח, החלפת מקף בקו מפריד, פיסוק, מאד=>מאוד, יישור הערות העריכה הבאה ←
(28 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 10: }} {{תקציר פורטל\|בעלי חיים}} '''בעלי־חיים''' ([[שם מדעי]]: Animalia) הם [[אורגניזם\|יצורים חיים]] [[~~איקריוטים~~אאוקריוטים]] [[רב-תאיים~~\|רב־תאיים~~]], המשתייכים ל[[ממלכה (טקסונומיה)\|ממלכת]] בעלי־חיים ''Animalia''. כמעט כל בעלי־החיים צורכים [[חומר אורגני]], נושמים [[חמצן]], יש להם יכולת תנועה, מתרבים (לרוב) ב[[רבייה מינית]], ומתפתחים מתוך צבר כדורי של תאים המכונה ''blastula'', שמופיע בתחילת ההתפתחות העוברית. עד היום זוהו 1.5 מיליון [[מין (טקסונומיה)\|מינים]] של בעלי חיים, מתוכם מעל מיליון מינים הם [[חרקים]]. עם זאת, לפי הערכות{{דרוש מקור}} קיימים מעל 7 מיליון מיני בעלי חיים. בעלי חיים הם בעלי מגוון גדול של צורות, תפקודים וגדלים. בעלי החיים הזעירים ביותר הם בגודל 8.5 מיליונית המטר, והגדולים ביותר מגיעים לגודל 30–40 [[מטר]]ים ו[[מסה\|משקל]] של למעלה מ־150 [[טונה (מסה)\|טונה מטרית]]. בעלי החיים מקיימים אינטראקציה מורכבת עם סביבת החיות שלהם, והם יוצרים [[מארג מזון\|רשתות מזון]] מסובכות. הענף ב[[ביולוגיה]] החוקר את בעלי החיים נקרא [[זואולוגיה]]. רוב מיני בעלי־החיים שקיימים כיום משתייכים ל[[ענף (פילוגנטיקה)\|ענף הפילוגנטי]] [[בילטריה]] (''Bilateria''), שבו יצורים בעלי [[סימטריה דו-צדדית\|סימטריה דו־צדדית]], הכוללת [[ראש]] ו[[זנב]] וכן [[גב]] ו[[בטן]]. הבילטריה כוללת את הענף ''Nephrozoa'', שמתחתיו שני ענפים חשובים: [[קדמוני הפה]] (''Protostomia'') שכוללת קבוצות רבות של [[חסרי חוליות]] כמו [[פרוקי-רגליים\|פרוקי־רגליים]] (בכלל זה – [[חרקים]]), [[רכיכות]] (ובכלל זה גם [[חלזונות]] ו[[סילוניות]]), [[נמטודות]], ועוד; ואת ענף [[שניוני הפה]] (''Deuterostomia'') הכולל את [[קווצי עור]] ואת ה[[מיתרניים]]; בנוסף הבילטריה כוללת את ענף ה־ ה-''Xenacoelomorpha'' וכללה בעבר את ענף ''Proarticulata'' שנכחד. גם ה[[אדם]] הוא מין של בעל־חיים, השייך למערכת המיתרניים המכילה כ־60 אלף מינים וכוללת גם את כלל ה[[ארכוזאורים]], ה[[עופות]], ה[[זוחלים]], ה[[דג]]ים, ה[[דו-חיים\|דו־חיים]] וה[[יונקים]]. בשפה המדוברת משמש הביטוי "בעלי־חיים" פעמים רבות לתיאור כלל בעלי החיים מלבד האדם, אך ערך זה עוסק במשמעות הטקסונומית של המושג, הכוללת את האדם. [[מאובן\|מאובנים]] של יצורים חיים שמזוהים כבעלי חיים קדומים נמצאו ב[[ביוטה (אקולוגיה)\|ביוטה]] של ה[[אדיקר]] משלהי מתקופת ה[[פרקמבריון]]. בעלי חיים מודרניים רבים נראים בבירור בממצאי המאובנים כמינים ימיים מתקופת [[הפיצוץ הקמבריוני]] שהחל לפני כ־542 מיליון שנים. קיימות 6,331 קבוצות של [[גן (ביולוגיה)\|גנים]] שמשותפות לכל מיני בעלי־החיים שחיים כיום. גנים אלו יכולים להגיע ~~מאב־קדמון~~מ[[אב קדמון משותף\|אב־קדמון משותף]] שחי לפני כ־650 [[מיליון שנה לפני זמננו\|מיליון שנה]]. ==מאפייני בעלי חיים== שורה 29: ===תאים ורקמות=== {{הפניה לערך מורחב\|ערכים=[[תא]], [[~~רקמה~~רקמת תאים]]}} [[קובץ:Skeletal muscle - longitudinal section.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|רקמת תאי שריר של אדם]] בעלי החיים כולם הם איקריוטיים, בתאיהם ישנם גרעינים האוצרים את החומר התורשתי, שבבעלי חיים הוא תמיד [[DNA]]. תאים אלה גדולים משמעותית מתאיהם של יצורים [[פרוקריוטיים]] (חסרי גרעין) כדוגמת החידקים. גוף בעל החיים בנוי ממספר גדול מאוד של תאים, ולכן מוגדר כיצור רב־תאי. ברוב המכריע של בעלי החיים ישנן קבוצות תאים שונות בגופו המתמחות בתפקודים שונים ולהם מבנים שונים. אלה הן ה[[רקמה\|רקמות]]. ישנם תאים המתמחים בהובלה, כגון [[תא דם אדום\|תאי הדם האדומים]] המובילים חמצן אל תאי הגוף; ישנם המתמחים בתנועה, כתאי ה[[שריר]], ויש המתמחים בהעברת ה[[מזון]], [[עיכול]]ו וספיגתו, כתאי ה[[קיבה]] וה[[מעי]]. התפתחות הרקמות אפשרה לייעל את תפקוד גופם של בעלי החיים. ~~כמו כן,~~ רוב בעלי החיים מכילים רקמה [[מערכת העצבים\|עצבית]], שתפקידה העברת מידע בין הרקמות השונות, לשם תיאום ובקרה בין חלקי הגוף השונים, וקליטת מסרים מהסביבה. בבעלי חיים מפותחים קיים גוש [[נוירון\|תאים עצביים]] שנקרא [[מוח]], המהווה מרכז בקרה למערכת העצבים. ===מטבוליזם=== שורה 64: ==מוצאם והתפתחותם של בעלי החיים== {{ערך מורחב\|ציר הזמן של ההיסטוריה האבולוציונית של החיים}} [[קובץ:Chlamydomonas (10000x).jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|השוטונית Chlamydomonas]] === מוצא בעלי החיים === תחום המחקר אשר מתחקה אחר מנגנון ההיווצרות הראשוני של יצורים חיים נקרא [[מוצא החיים\|אביוגנזה]]. [[מיקרו מאובנים]] של [[חיידקים]] מספקים מידע על התפתחות מוקדמת של החיים במאות מיליוני השנים שקדמו להופעת בעלי החיים, המאובנים העתיקים ביותר שנמצאו עד כה הם בני יותר מ-3.5 מיליארד שנה. בהמלך [[היסטוריה אבולוציונית של החיים\|האבולוציה של החיים]] החיידקים השתנו ואף שינו את [[מערכת אקולוגית\|סביבת המחיה]] בכדור הארץ. שינוי חשוב כזה היה התפתחות [[כחוליות]] לפני כ-3 מיליארד שנים, שגרמה לעליה הדרגתית באחוז ה[[חמצן]] ב[[אטמוספירת כדור הארץ\|אטמוספירה של כדור הארץ]] ושינה את הרכבה באופן מהותי. דבר זה הוביל ל[[אסון החמצן]] לפני כ-2.4 מיליארדי שנים – ב[[הכחדה המונית]] זה נכחדו רוב המינים של [[אל-אווירני אובליגטורי\|אל-אווירנים שאינם יכולים לשרוד בנוכחות חמצן]] ונוצרו מיני חיידקים ו[[ארכאונים]] מותאמים לסביבה רווית חמצן. ברוב התאים האווירניים ניתן למצוא מנגנוני נטרול של החמצן המהווים עדות להסתגלות לאסון החמצן – אברוני פראוקסיזומים. תחום המחקר אשר מתחקה אחר מנגנון ההיווצרות הראשוני של יצורים חיים נקרא [[מוצא החיים\|אביוגנזה]]. מאובני ה[[חיידקים]] העתיקים ביותר שנמצאו הם בני 3.5 מיליארד שנה. ה[[פרוטוזואה]], יצורים חד-תאיים שנבדלים מחיידקים ומ[[פטריות]] שהופיעו לפני כמיליארד שנה, מסמנים את ראשית האבולוציה של בעלי החיים. דברים אלו יצרו תנאים להתפתחות יצורים [[אאוקריוטים]] לפני כ-1.8 מיליארד שנים. אאוקריוטים הם יצורים בעלי גרעין תא ואברונים. הם כוללים מגוון גדול של אורגניזמים, ובהם [[חד-תאיים]], כמו [[פרוטוזואה]], [[ריריות]], [[אצות]] ו[[פטריות]] חד-תאיות, וכן את הממלכות של ה[[רב-תאיים]] שכוללות פטריות, [[צומח\|צמחים]] ובעלי חיים. לכל האאוקריוטים יש אב קדום משותף ותכונות משותפות שקיימות עד היום: כולל גנום ראשי שמורכב שנמצא בתוך [[גרעין התא\|גרעין תא]] (אחד או יותר) שיש לו [[ממברנה ביולוגית\|ממברנה]]; "מכונות תרגום" בצורת [[ריבוזום\|ריבוזומים]] מסוג 80S; [[שלד התא\|שלד תאי]] המורכב מצינורות דקים ([[מיקרוטובולים]]), ומקורים דקים ([[מיקרופילמנט]]ים); [[מערכת אנדוממברנה]] המורכבת מרטיקולום אנדופלזמי, מגופי גולג'י, מחלוליות, מליזוזומים, מפרוקסיזומים וממעטפת הגרעין [[מיטוכונדריון\|ומיטוכונדריונים]] המאפשרים [[נשימה תאית]], ותפקודים נוספים{{הערה\|שם=עץ החיים\|[http://tolweb.org/Eukaryotes איקריוטים], אתר [[עץ החיים]]\|כיוון=ימין}}. [[מאובן\|מאובנים]] ראשונים של בעלי חיים רב-תאיים נוצרו החל משלהי עידן ה[[פרקמבריון]], לפני כ־575 מיליוני שנים. בתחילת תור ה[[קמבריון]], לפני כ־545 מיליוני שנים, חל אירוע הקרוי "[[פיצוץ קמבריוני\|התפרצות הקמבריון]]". אירוע זה מייצג פרץ של מאובני בעלי חיים שהתגלו ותוארכו לתקופה זו. יש הסוברים שההתפרצות מייצגת התפצלות אבולוציונית גדולה בקרב בעלי החיים, בה נוצרו רוב הקבוצות ה[[טקסונומיה (טבע)\|טקסונומיות]] המוכרות כיום. אחרים גורסים כי קבוצות אלה נוצרו אט־אט במשך עידן הפרקמבריון, אך רק בתקופה זו נוצרו התנאים המאפשרים את [[התאבנות]] בעלי החיים מקבוצות אלה.▼ [[תאוריה מדעית\|התאוריה]] ה[[אנדוסימביוזה\|אנדוסימביוטית]] שהגתה הביולוגית [[לין מרגוליס]] ב-1967, מסבירה את קיומם של האברונים מיטוכונדריה וכלורופלסט בתאים איקריוטיים על ידי תהליך אבולוציוני. לפי התאוריה, שהיא כיום [[קונצנזוס מדעי]] מקורם של אברונים אלו בחיידקים אווריניים קדומים מסוג בקטריה, אשר נבלעו על ידי חיידקים [[ארכאונים]] אל-אוורניים גדולים יותר מסוג, והמשיכו להתפתח בתוכם בסימביוזה הדדית. האאוקריוטים התפצלו בהמשך למגוון רחב של קבוצות כולל [[דיאפורטיקס]] (הכוללת את [[צומח\|צמחים]], [[סטראמנופילס]] וענפים אבולוצינים אחרים) ואת [[אמורפאה]]. האמורפאה מורכבת משני ענפים עיקריים: ענף ה-[[Amoebozoa]] (המכיל בעיקר את ה[[ריריות]] ואת ה[[אמבות]]), וענף ה-[[Obazoa]]. מתוך ענף זה התפתח ענף [[Opisthokont]] לפני כ-1.3 מיליארד שנים. ענף זה מכיל שני ענפים – האחד הוא Holomycota שכולל את ה[[פטריות]], והשני הוא Holozoa שכולל את ענף בעלי החיים. ▲[[מאובן\|מאובנים]] ראשונים של בעלי חיים רב-תאיים נוצרו החל משלהי עידן ה[[פרקמבריון]], לפני כ־575 מיליוני שנים. בתחילת תור ה[[קמבריון]], לפני כ־545 מיליוני שנים, חל אירוע הקרוי "[[פיצוץ קמבריוני\|התפרצות הקמבריון]]". אירוע זה מייצג פרץ של מאובני בעלי חיים שהתגלו ותוארכו לתקופה זו. יש הסוברים שההתפרצות מייצגת התפצלות אבולוציונית גדולה בקרב בעלי החיים, בה נוצרו רוב הקבוצות ה[[טקסונומיה (טבע)\|טקסונומיות]] המוכרות כיום. אחרים גורסים כי קבוצות אלה נוצרו אט־אט במשך עידן הפרקמבריון, אך רק בתקופה זו נוצרו התנאים המאפשרים את [[התאבנות]] בעלי החיים מקבוצות אלה. ככל הנראה בעלי החיים הראשונים היו בעלי רקמות רכות, התנאים להווצאות מאובן מרקמה כמו עצם או שן הם נמוכים מאוד, והתנאים להתאבנות רקמות רכות הם נמוכים הרבה יותר{{הערה\|[[ריצ'רד דוקינס]], [[השען העיוור]]\|כיוון=ימין}}. אך למרות הכל, לא ידוע כלל מאיזו שושלת קדומה של אורגניזמים התפתחו בעלי החיים. מקובל להניח שהיו אלה מיני [[פרוטיסטה]] (חד תאיים) מסוימים שהתפתחו לבעלי החיים הראשונים, אבל לא ממש מובן באיזו קבוצה של [[פרוטיסטים]] מדובר. התפתחו כמה השערות בנושא זה. השערה אחת גורסת שמוצא בעלי החיים הוא במושבות כדוריות של שוטוניות – יצורים חד תאיים איקריוטיים בעלי [[שוטון]] או מספר שוטונים המשמשים לתנועה. חלק מתאי המושבות הללו עברו [[מוטציה\|מוטציות]] (שינויים בחומר התורשתי) והשתנו, כך שהפכו מתמחים לתפקודים שונים. חלקם התמחו ברבייה, אחרים בתנועה וכך הלאה. כך המושבה הפכה מקבוצה של תאים בודדים, ליצור רב תאי אחד בעל רקמות שונות. השערה אחרת סוברת שבעלי החיים התפתחו מ[[ריסנית\|ריסניות]] – גם הם חד תאיים איקריוטיים בעלי כושר תנועה, אך תאיהם מכילים יותר מגרעין אחד. על פי סברה זו, במהלך האבולוציה נוצרו מחיצות בין הגרעינים וכל חלק של התא הפך למעשה לתא נפרד. תא הריסנית הראשון הפך למעשה ליצור רב תאי, וכל אחד מחלקיו החל להתמחות בתפקוד אחר. השערה זו פחות מקובלת, כיוון שאין כל עדויות להתפתחות מסוג זה, כיום או בעבר. שורה 92 ⟵ 97: [[קובץ:Lemur catta 001.jpg\|ממוזער\|[[למור קטה]] ([[בעלי חוליות\|חולייתנים]])]] [[קובץ:7-Spotted-Ladybug-Coccinella-septempunctata-sq1.jpg\|ממוזער\|[[מושית השבע]] ([[פרוקי-רגליים\|פרוקי־רגליים]])]] מערכה [[ספוגיים]] (Porifera) -– בעלי חיים נקבוביים רב־תאיים ירודים, שוכני מים ונייחים. אלה הם הפשוטים בין בעלי החיים הרב־תאיים משום שאין להם איברים מוגדרים. זו מערכה נרחבת הכוללת לפחות 10,000 מינים ידועים. הספוגיים מצויים בעיקר במים מלוחים, אך גם במים מתוקים, החל ממים רדודים ועד לעומק של יותר מ־8,500 מטר. הספוגיים ניזונים ממזון העובר במים והמסונן בגופם באמצעות מערכת סינון ביולוגית. מערכה [[פלקוזואה]] (Placozoa) מכילה יצורים בעלי המבנה הפשוט ביותר מבין בעלי החיים הרב־תאיים, שאינם טפילים, ולכן נחשבת לקבוצה בסיסית (קדומה) של הרב תאיים. בקבוצה יש 3 מינים ידועים: Trichoplax adhaerens ו2ו-2 מינים שנתגלו מאז 2017: ''Hoilungia hongkongensis'', ''Polyplacotoma mediterranea'' <ref>{{cite journal \| last=Voigt \| first=O \|author2=Collins AG \|author3=Pearse VB \|author4=Pearse JS \|author5=Hadrys H \|author6=Ender A \| title=Placozoa — no longer a phylum of one \| journal=[[Current Biology]] \| volume=14 \| issue=22 \| pages=R944–5 \| date=23 November 2004 \| pmid=15556848 \| doi=10.1016/j.cub.2004.10.036\| issn = 0960-9822}}</ref>. מערכה [[מיקסוזואה]] (Myxozoa) -– מעל 1,300 מינים של בעלי חיים זעירים טפילים החיים במים. לרבים מהם יש מחזור חיים של שני מארחים הכולל דגים וכן [[תולעים טבעתיות\|תולעת טבעתית]] או [[חיטחבים]]. על־מערכה [[מזוזואה]] (Mesozoa) מערכה [[רומבוזואה]] (Rhombozoa) מערכה [[אורתונקטידה]] (Orthonectida) קבוצה [[רב-תאיים אמיתיים\|רב־תאיים אמיתיים]] (Eumetazoa) קבוצה [[נבוביים]] -– לדעת רוב החוקרים בוטלה מערכה [[צורבים]] (Cnidaria). כוללת כ־10,000 מינים של בעלי חיים פשוטים יחסית (בעלות שתי שכבות נבט בלבד) המצויים בעיקר בים. במערכה זו נכללים בין היתר [[אלמוגים]] (מעל ~~6000~~6,000 מינים), [[שושנות ים]], [[מדוזות סוכך]], [[מדוזות קובייתיות]] ו[[נוצתאים]]. מערכה [[מסרקניות]] (Ctenophora). כוללת כ־150 מינים, שרובם נעים באמצעות קבוצות ריסים דמויות מסרק המשמשות לשחייה. המסרקניות הם בעלי החיים הגדולים ביותר ששוחים באמצעות ריסים -– גודלם נע מכמה מילימטרים ועד 1.5 מטרים. רוב המינים בעלי יכולת הארה כימית עצמונית פנימית. קבוצה [[בילטריה]] (Bilateria) -– בעלי סימטריה דו־צדדית או בעלי חיים מורכבים -– קבוצה של בעלי חיים בעלי סימטריה דו־צדדית, כלומר, יש להם ראש (מלפנים) וזנב (מאחור), כמו גם גב (בצד הגבי) ובטן (בצד הגחוני); לכן יש להם גם צד שמאלי וצד ימני. הבילטריה היא הקבוצה העיקרית בממלכת בעלי חיים, הכוללת את רוב המערכות מלבד הספוגיים, מסרקניים, פלקוזואה והצורבים. רוב עוברי הבילטריה הם בעלי חיים תלת־שכבתיים (triploblastic), כלומר בעלי שלוש [[שכבת נבט\|שכבות נבט]]: אנדודרם, מזודרם ואקטודרם. קבוצה [[חסרי חלל גוף משני]] (Acoelomata) מערכה [[תולעים שטוחות]] (Platyhelminthes) יצורים פחוסים, בעלי גוף רך. נחלקת לארבע מחלקות: תולעי ריסים, עלקות, שרשורים ומחלקת Monogenea. תולעי הריסים חיות חופשית, ואילו כל מיני שאר המחלקות האחרות הן טפילים. רוב העלקות מיקרוסקופיות, ואילו שרשורי המעיים עשויים להגיע לאורך 12 מטרים. שורה 108 ⟵ 113: קבוצה [[שניוני הפה]] (Deuterostomia) *מערכת [[תולעי חץ]] (Chaetognatha) *מערכה [[מיתרניים]] (Chordata) -– אליה משתייכים ה[[צמדאים]], ה[[דג]]ים, ה[[דו-חיים\|דו־חיים]], ה[[זוחלים]], ה[[עופות]] וה[[יונקים]] -– ובכללם ה[[אדם]]. *מערכה [[קווצי עור]] (Echinodermata). מונה כ־6,500 מינים, שכולם חיים בבתי גידול ימיים, ונמצאים בכל העומקים. זוהי המערכה הגדולה ביותר שאין לה ייצוג במים מתוקים או ביבשה. מבנה קווצי עור שונה באופן מוחלט מכל יתר מערכות החי. במערכה זו חמש מחלקות: [[קיפודי ים]], [[כוכבי ים]], [[נחשוני ים]], [[מלפפוני ים]], [[חבצלות ים]] ובלסטואידים (נכחד). מבנה קווצי עור שונה באופן מוחלט מכל יתר מערכות החי. והם בעלי מאפייני מבנה שונים המופיעים אצלם ראשונה בעולם החי, או בלעדית אצלם. לדוגמה יש להם מערכת עצבים ללא מרכז, אין להם איברי הפרשה, ועוד. מאפייניהם העיקריים של בני המערכה הם סימטריה פנטה־רדיאלית, סימטריה ראשונית דו־צדדית, חלל קרביים (coelom) אנטרוצלי, ושלד פנימי מזודרמלי מורכב מלוחיות גיר. שלד זה קיים בקווצי עור לראשונה מבחינה אבולוציונית. יש דמיון רב בין התפתחות השלד הפנימי ומיקומו לשלד המופיע ב[[חולייתנים]]. *מערכת [[מיתרני פה]] (Hemichordata) שורה 115 ⟵ 120: *מערכה [[ברכיופודים]] (Brachiopoda) [[בעל חיים ישיב\|בעלי חיים ישיבים]] ימיים בעלי שתי קשוות (שני החלקים המרכיבים את הקונכייה) המסודרות מעל ומתחת לגופם, בשונה מסידור הקשוות משני צדי הגוף כפי שקיים אצל הצדפות ממערכת הרכיכות. הקשוות מחוברות בעורפן במפרק בעוד שהחזית יכולה להיפתח לצורך הזנה או להיסגר לשם הגנה. מפתח באחת הקשוות נשלף איבר מיוחד דמוי גבעול המכונה רגלית שתפקידו לעגן את הברכיופוד לקרקעית הים, ולהרחיק את הברכיופוד מטין שעלול לסתום את הפתח של הברכיופוד ומכאן שמם. ברכיופודים חיים בים בלבד, בעיקר במים קרים שבהם יש מעט אור. שושלות של ברכיופודים הקיימות הן כמאובנים והן כבעלי חיים החיים כיום הופיעו בתקופות הקמבריון, ה[[אורדוביק]] והקרבון. שושלות אחרות הופיעו, התפתחו ואז נכחדו, לעיתים באירועי הכחדה המונית. בשיאם, ב[[פלאוזואיקון]], היו הברכיופודים בין בעלי החיים בוני השונית ומסנני המזון הנפוצים ביותר, והתיישבו בגומחות אקולוגיות אחרות, כולל מינים שפיתחו יכולת תנועה. *מערכה [[חיטחבים]] (Bryozoa) כוללת כ־4,000 מינים הידועים כיום, רובם חיים בימים ומיעוטם ב[[נחל]]ים ומקווי מים מתוקים ונפוצים בעולם כולו. לחיטחבים מבנה פנימי מורכב: לרובם שלד גירני המצופה שכבת קוטיקולה דקה. יש מושבות חיטחבים שהן קרומיות ומכסות את המצע, ויש שדומות לשיחים זעירים ואף לאלמוגים. כל פרט במושבה נראה כקופסה זעירה שאורכו פחות ממילימטר, שבקצה שלה קבוע פתח בודד, שפונה החוצה מהמושבה. בעד לפתח נשלף זר זרועות עדינות, גמישות וריסניות, שמקיפות את הפה שנמצא במרכז, חלקיקי מזון נסחפים לפה באמצעות זרם המים שיוצרת תנועת הריסים. האיברים הפנימיים בתוך קופסת השלד כוללים מנגנון לשליפת זר הזרועות, מעי פשוט שצורתו כפרסה, מערכת רבייה ומערכת עצבים. לחיטחבים אין איברי חישה או איברי הפרשה. *מערכה [[פורונידה]] (Phoronida) -– מערכה קטנה בת כ־20 מינים של [[בעל חיים ישיב\|בעלי חיים ישיבים]] ימיים, המכונים פורונידים (Phoronids), [[אוכלי פלנקטון\|מסנני מזון]] בעזרת [[לופופור]] ("כתר" של זרועות ציד), והבונים שפופרות [[כיטין]] זקופות התומכות ומגינות על גופיהם הרכים. הם חיים במרבית ה[[אוקיינוס]]ים והימים, כולל [[האוקיינוס הארקטי]], ולמעט [[האוקיינוס הדרומי\|האוקיינוס האנטארקטי]], ובין [[אזור הכרית]] ועד לעומק של 400 מטרים. אורכם של מרבית הפורונידים הוא כ־2 סנטימטרים ורוחבם כ־1.5 מילימטרים, אם כי אורכו של ה[[מין (טקסונומיה)\|מין]] הגדול ביותר הוא 50 סנטימטרים. *מערכה [[אנטופרוקטה]] (Entoprocta) *מערכה [[רכיכות]] (Mollusca) אחת המערכות המגוונות והנפוצות ביותר של חסרי החוליות על פני כדור הארץ. המדענים מונים בה כ־100,000 מינים, חיים ומאובנים, הנחלקים לשבע מחלקות. תפוצתן של הרכיכות גדולה והן מצויות בכל רחבי העולם; רובן בים ומיעוטן במקווי מים מתוקים וביבשה. גופן של הרכיכות רך והן חסרות שלד פנימי. גוף רך זה מוגן לרוב על ידי [[קונכייה]], הבנויה סידן פחמתי וקונכיולין. הקונכייה מופרשת על ידי הגלימה, שתחתיה נמצא אזור המכונה מרחב גלימה. לרכיכות יש מבנה ייחודי נוסף הנמצא במערכת העיכול של רובן: המשננת ([[רדולה]]), העשויה כיטין ונראית כשיניים זעירות. המשננת שימשה במקור לגירוד חומר צמחי מהמצע, אולם תפקודה משתנה בהתאם לבעל החיים הספציפי. כמו כן, למערכת הרכיכות יש רגל המשמשת אותן לתנועה להצמדות למשטח. הרכיכות מתאפיינות במערכת דם פתוחה, בה מוזרם דם אל תוך חלל הגוף, בו נמצאים האיברים. שורה 122 ⟵ 127: *מערכת [[תולעים סיפוניות]] (Sipuncula) *קבוצה [[אנכיפורה]] (Annechiuphora) **מערכה [[תולעים טבעתיות]] (Annelida) כ־15,000 מינים של תולעים בעלי צלום (חלל גוף משני). רובן ימיות, חלקן חיות במים מתוקים וחלקן יבשתיות. תולעים טבעתיות נבדלות מתולעים שטוחות בכך שיש להן גוף סגמנטלי (פרוק), כלומר מחולק לסגמנטים (פרקים) ־– טור של יחידות שחוזרות על עצמן, אחד מיתרונות הסגמנטציה הוא הסיוע לתנועה. המערכת נחלקת לשלוש מחלקות עיקריות: [[רב-זיפיות\|רב־זיפיות]], [[דל-זיפיות\|דל־זיפיות]] ו[[עלוקות]]. **מערכה [[אכיורה]] (Echiura) **מערכה [[בעלי הזקן]] (Pogonophora) *קבוצה [[פנרתרופודה]] (Panarthropoda) **מערכה [[פרוקי-רגליים\|פרוקי־רגליים]] (Arthropoda) -– בעלי חיים חסרי חוליות בעלי [[שלד חיצוני]], גופם מחולק לפרקים, והגפיים שלהם מחולקות לפרקים. זוהי המערכה הגדולה ביותר בעולם הטבע, והיא כוללת למעלה מ־1,134,000 מינים שונים -– יותר מכל מיני בעלי החיים האחרים יחדיו. כ־80% מכלל בעלי החיים על־גבי כדור הארץ הם פרוקי־רגליים (מבחינת מספר הפרטים). לפרוקי הרגליים משתייכות כמה קבוצות ידועות מאוד של בעלי חיים, ובהן [[חרקים]], [[עכבישאים]], [[סרטנאים]] ו[[עקרבאים\|עקרבים]]. מחלקת החרקים היא המחלקה הגדולה ביותר בעולם הטבע, עם מעל מיליון מינים מתוארים. פרוקי הרגליים שונים בגודלם, ונעים מגודל של פלנקטון מיקרוסקופי (~0.25 [[מילימטר]]) ועד לגודל של [[סרטן עכביש יפני]] שאורכו מספר מטרים. **מערכה [[נושאי ציפורניים]] (Onychophora) כוללת כ־200 מינים של בעלי חיים יבשתיים בעלי מבנה מקוטע דמוי זחל, בעלי דמיון לפרוקי־רגליים ולתולעים טבעתיות. זו מערכת בעלי החיים היחידה שלא כוללת בתוכה אף יצור ימי חי. ****מערכה [[דובוני מים]] (Tardigrada) כוללת מעל 1,000 מינים של יצורים בגדלים בין 0.1 מילימטר ו־1.5 מילמטר. דובוני מים נמצאים בכל העולם, החל בהרי ההימלאיה ועד לקרקעית הים, במגוון בתי גידול כולל מדבריות, חופים, [[חזזיות]] ועוד ב[[קו המשווה]] וגם בקטבים. הם מסוגלים לשרוד בסביבות קיצוניות טמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט (273- מעלות צלזיוס), טמפרטורות גבוהות עד כדי 151 מעלות צלזיוס ובתנאי קרינה חזקה פי 1,000 מזו שתהרוג כל חיה אחרת. הם מסוגלים לשרוד כמעט עשר שנים ללא מים, והם עמידים אפילו בפני הריק בחלל. שורה 142 ⟵ 147: ===המיון של בעלי החיים ביהדות=== שלא כמו העושר שבמיון המדעי של בעלי החיים, המיון [[הלכה\|ההלכתי]] של בעלי החיים ביהדות הוא מצמצם הרבה יותר, וממיין את כל בעלי החיים רק ל־5 קבוצות שונות: [[בהמה וחיה בהלכה\|חיות, בהמות]], [[עופות]], [[דגים]], [[שרצים (יהדות)\|שרצים ורמשים]], כאשר לכל קבוצה הלכות המיוחדות לה מבחינת הלכות [[כשרות]], [[טומאה וטהרה]] ועוד. 4 הקבוצות הראשונות מקבילות פחות או יותר ל[[מחלקה (טקסונומיה)\|מחלקות]] של [[מערכה (טקסונומיה)\|מערכת]] ה[[מיתרניים]] לפי [[טקסונומיה\|המיון המדעי]], אך לקבוצה החמישית -– שרצים ורמשים -– אין כל מקבילה במיון המדעי, והיא כוללת בעלי חיים מקבוצות רבות ושונות במיון המדעי. == בעלי החיים והאדם == שורה 180 ⟵ 185: קובץ:Un chien Spitz allemand.jpg\|כלב שפיץ גרמני קובץ:PeackockSide.jpg\|טווס קובץ:Polar Bear (js) 2.jpg\|[[דוב קוטב]] </gallery> שורה 197 ⟵ 202: == הערות שוליים == {{הערות שוליים\|יישור=שמאל}} {{בקרת זהויות}}