ינץ לוי – הבדלי גרסאות

'''ינץ לוי''' (נולד ב-[[14 ביוני]] [[1975]]) הוא [[סופר]], [[תסריטאי]], אמן במה ו[[עורך]] [[ישראלי]], זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת [[2010]]{{הערה|{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|פרס הספריות הציבוריות לסופר ינץ לוי|3853408|23 בפברואר 2010}}}}, [[פרס דבורה עומר]] לשנת 2016 ו[[פרס היצירה לסופרים עבריים|פרס ראש הממשלה]] ע"ש לוי אשכול לשנת 2021<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/eshkol_award_2021_winners|כותרת=משרד התרבות והספורט הכריז על הזוכים בפרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת 2021|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-02-03}}</ref>. בין השנים [[2011]]–[[2013]] שימש כסופר הבית של [[הוד השרון]]. לוי מופיע על הבמה במופע תיאטרלי מוזיקלי{{הערה|{{Citation|title=הרפתקאות ינץ לוי - המלצה|url=https://www.youtube.com/watch?v=LTQeLAiWLdc|accessdate=2019-09-08|language=iw}}}} וכן עורך מפגשי סופר, בהם הוא מספר על כתיבת ספריו ועל יצירתו.

לוי נולד למשפחה בת שמונה נפשות, לאב [[יהדות תימן|ממוצא תימני]], שהיה עיתונאי ובוגר מחתרת [[לח"י]] ולאם ממוצא פולני ש[[יציאה בשאלה|חזרה בשאלה]] ועזבה את [[יהדות חרדית|העולם החרדי]]. אחיו הוא ה[[במאי]] וה[[תסריטאי]] [[רשף לוי]].

בינואר [[2019]] התפרסמה הנובלהה[[נובלה]] "הספד לאגרנט" מאת לוי כספר שמע ב-[[iCast]]{{הערה|נועה שטרן, [https://www.makorrishon.co.il/culture/motsash/118349/ החלטה אמיצה: "הספד לאגרנט" יוצא לקול], מקור ראשון, 25 בפברואר 2019.}}{{הערה|{{צ-ספר|שם=הספד לאגרנט, ינץ לוי|קישור=https://books.icast.co.il/buy_book/612602|שפה=en}}}} בהקראתה של [[גילה אלמגור]]. הנובלה לא ראתה אור כספר מודפס או אלקטרוני לפני כן. "הספד לאגרנט" מספר על אגרנט, כותב ההספדים של קיבוץ. חבר קיבוץ וחברת קיבוץ מבקשים ממנו שיכתוב להם הספד עוד בחייהם, אלא שאגרנט מת, והשניים יוצאים למאבק על ההספד האחרון שהותיר אחריו. להפתעתם, אלמנתו של אגרנט, דלינקה השותקת, מסרבת לחשוף את ההספד{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/radio/player.aspx?ItemId=65838|הכותב=ריאיון של ינץ לוי עם ליאת רגב, החל מדקה 1:39:29|כותרת=מעבירים לראשון|אתר=kan.org.il|תאריך=12/1/19}}}}.

ביולי [[2021]] התפרסם ספר הילדים "[[הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות]]" מאת לוי. הספר הוא [[מעשייה|מעשיית]] [[מדע בדיוני]] על ממלכה תרגשיה שהרגשות של כל תושביה נשאבים. גיבורת הסיפור היא הנסיכה אביגיל, והיא מתמודדת מול מר טייקונוביץ', ששכנע את המלך לשאוב את כל הרגשות בממלכה ולאחר מכן החל למכור את אותם הרגשות לבני הממלכה בפחיות שתייה. עם צאתו זכה הספר לביקורות מהללות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/entertainment/article/s1lbfuxef|כותרת=|חכמים בשמש: תשעה ספרי ילדים מומלצים לימי שיא הקיץ|אתר=ynetentertainment/article/s1lbfuxef|תאריך=2021-08-12|שפה=he|תאריך_וידוא= באוגוסט 2021-08-15}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=נוריתהה|שם=ביקורת על הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות}}</ref><ref>{{קישורהערה|{{מעריב כלליאונליין|כתובת=https:כרמית ספיר ויץ|כן, אני פריבילגית, והשגתי זאת דרך עבודה קשה, אמות מידה וחינוך טוב|news//www.maariv.co.il/journalistsisrael/Article-865791|הכותב=כרמית25 ספירבספטמבר ויץ|כותרת=קריאה ראשונה2021}}}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hamitlahevet.com/books/d9d5109d-a97f-4bbd-bafd-085be484a7cd|כותרת=הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות ינץ לוי|אתר=hamitlahevet|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-09-29}}</ref>. הספר עוסק במקומם של רגשות בחיינו ובשאלה האם רגשות שליליים הם בעצם חיוביים. במסגרת ריאיון של לוי במוסף [[7 לילות]] של עיתון [[ידיעות אחרונות]] לרגל צאת הספר לוי קרא ל[[ממשלת ישראל]] לשנות את ניהול ההתמודדות עם הקורונה ולהציב את השמירה על רווחת הילדים ועולמם בראש סדר העדיפויות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5981921,00.html|הכותב=חן ארצי-סרור|כותרת=ינץ לוי: "ספרות הילדים פורחת. הילדים פחות מכורים למסכים ממבוגרים"|אתר=www.ynet.co.il5981921|תאריך=2021-08-13|שפה=he|תאריך_וידוא= באוגוסט 2021-08-15}}</ref>:<blockquote>"ההנהגה מנותקת מעצם קיומם של הילדים כבני אנוש, שיש להם עולם שלם של תוכן, רגשות, צרכים וזכויות. מקובל להגיד בשנים האחרונות שהילדים הפכו בתרבות שלנו למרכז כי כולנו הורי הליקופטר, וכולנו כל הזמן רק מסתובבים ורצים לרצות אותם, והנה הגיעה הקורונה, והתברר שהם לא חשובים בכלל." </blockquote>

=== כתיבהכתיבת דרמטיתמחזות ומופע ===

בפברואר [[2016]] עלתה הצגת הילדים בערבית, בהשתתפות הקהל, "עמו אוסאמה" ("דוד אריה") ב[[תיאטרון אלמינא]] ביפו{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = אלמינא /// תיאטרון רב-תרבותי בנמל יפו|כתובת = http://www.elminajaffa.com/#!dod-aryeh/rk0lu|אתר = אלמינא /// תיאטרון רב-תרבותי בנמל יפו|תאריך_וידוא = 2016-02-17}}}}. את המחזה, בבימויו של [[נורמן עיסא]], כתב לוי שיש לו ידע בערבית. זהו מחזה המבוסס על הספר הראשון בסדרת הרפתקאות דוד אריה שתורגם לערבית, כמוזכר לעיל. ההצגה רצה בבתי ספר, בספריות ובמרכזים קהילתיים ברחבי הארץ.

בחודש דצמבר [[2017]] עלתה בתיאטרון הלאומי  [[הבימה]]  ההצגה "הרפתקאות דוד אריה ומהכשפהוהמכשפה חמתותה" מאת לוי, בבימוי של  רועי שגב  ובכיכובו של  [[טל מוסרי]]{{הערה|{{Cite news|url=https://www.habima.co.il/shows/הרפתקאות-דוד-אריה-והמכשפה-חמתותה/|title=הרפתקאות דוד אריה והמכשפה חמתותה - תיאטרון הבימה|newspaper=תיאטרון הבימה|language=he-IL|access-date=2017-11-23}}}}. את המוזיקה להצגה יצרו [[דידי שחר]] ו[[טל בלכרוביץ']].

* [[הרפתקאות דוד אריה]] בערבות רומניה (אור יהודה : [[זמורה-ביתן]], 2007; איורים - [[יניב שמעוני]]).

* הרפתקאות דוד אריה ב[[ג'ונגל]] ה[[סיביר|סיבירי]]י (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2009; איורים - יניב שמעוני).

* הרפתקאות דוד אריה ב[[מדבר]] ה[[שווייצרי]] (אור יהודה : זמורה-ביתן, תש"ע 2010; איורים - יניב שמעוני).

* הרפתקאות דוד אריה ב[[קוטב]] המערבי (אור יהודה : זמורה-ביתן, תש"ע 2011; איורים - יניב שמעוני).

* הרפתקאות דוד אריה ביערות ה[[סהרה]] (אור יהודה : זמורה-ביתן, תש"ע 2012; איורים - יניב שמעוני).

* סיפורי איש היער : מבחר אגדות מהטבע הישראלי (אור יהודה : [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת, זמורה-ביתן]], תשע"א 2010; איורים - [[ליאורה גרוסמן]]).

* המורה דרורה לא מפלצת (אור יהודה: [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת, זמורה-ביתן]], תשע"ד 2014; איורים - יניב שמעוני).

* הרפתקאות דוד אריה ב[[אוקיינוס]]באוקיינוס ה[[טיבט|טיבטי]]הטיבטי (אור יהודה: זמורה-ביתן, תש"ע 2014; איורים - יניב שמעוני).

* תוחלת החיים של אהבה (אור יהודה: כנרת זמורה ביתן, 2015).

* [[כשסבא אליהו היה קטן]] (סדרתזמורה ביתן, 2017; איורים - אבי ספריםבלייר)|.
* כשסבא אליהו היה קטן]] 2 - מבול של צרות (שוהם: זמורה ביתן, 20172019; איורים - אבי בלייר).

* [https://web.archive.org/web/20150925115039/http://www.marmelada.co.il/65483/%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A1הכיס-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99הפנימי-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%A9הנפש/ ביקורת] של [[עטרה אופק]] על תוחלת החיים של אהבה.

* [https://www.e-vrit.co.il/AuthorItemInterview.aspx?aiId=3&aId=2004&utm_source=ynet&utm_medium=article&utm_campaign=author%20review%20yanetz%20levi רענן שקד מראיין את ינץ לוי], [[אתר עברית]].

* {{וואלה!|יעל געתון|ינץ לוי, מחבר "הדוד אריה": "גדלתי במשפחה של מספרי סיפורים ושקרנים"|3086850|077 באוגוסט 2017}}