סקר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־03:06, 21 בנובמבר 2020 עריכה HaShumai (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, מנטרים 36,630 עריכות ביטול גרסה 29896639 של 2A00:A040:196:E146:401:E803:B3F2:5856 (שיחה) טור פרשנות שעוסק באספקט צר וספציפי פחות מתאים לערך הכללי על סקרים תגית: ביטול → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־12:20, 22 בספטמבר 2024 עריכה ביטול AutoMod (שיחה \| תרומות) בוטים 55,164 עריכות מ הסבה לתבנית (גלובס)
(30 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: {{פירוש נוסף \| נוכחי=מדידה של תכונה במדגם והכללת הממצאים}} '''סקר''' הוא מדידה של תכונה או מצב באמצעות [[מדגם]] ~~והכללת~~המייצג סטטיסטית אוכלוסייה שלמה. במידה ו[[מדגם#מדגם מייצג\|ייצוגיות המדגם]] אכן נשמרת, ניתן להשליך את הממצאים ~~לכלל~~על כלל ה[[אוכלוסייה]] ~~באמצעים~~דרך מדדים [[סטטיסטיקה\|~~סטיטסטיים~~סטטיסטיים]]. סקרים נעשים כאשר מדידת האוכלוסייה כולה (למשל [[מפקד אוכלוסין]]), או עריכת ניסויי מעבדה אינם אפשריים, אינם מעשיים או אינם מועדפים. ניתן לערוך סקר באוכלוסייה של פרטים דוממים (בדיקה אם מדגם של [[גפרור]]ים המיוצרים במפעל מסוים אכן נדלקים), בחיות בר (לכידת מדגם עופות בר ומדידת ה[[כולסטרול]] בדמן), בחיות חקלאיות (בדיקת תנובת החלב של מדגם פרות) ובאוכלוסייה [[אדם\|אנושית]] (כמה מכוניות חדשות עלו על הכביש בשנה מסוימת או מהן רמות ההכנסה בקרב שכירים במשק או מהן ההוצאות למשק בית בשנה נתונה וכו'). חלק מהסקרים הנעשים באוכלוסייה אנושית נעזרים במדידות רפואיות (כגון סקר על [[השמנת יתר]]) וחלק בדיווחים של הנשאלים. חלק מהסקרים הנעזרים בדיווחי הנשאלים הם סקרי [[דעת קהל]] - סקרים הבוחנים את דעות הנשאלים. סקרים אלה נערכים בתחומי [[מדע המדינה]] וה[[פרסום]]. אולם, סקרים אחרים בתחום [[מדעי החברה]] ו[[מדעי הטבע]] הנעזרים בדיווחי המשתתפים עשויים לבדוק עניינים אחרים. סקרים עשויים לשאול על הרגלי הבריאות של האוכלוסייה (כמה פעמים בשבוע הנבדקים אוכלים פירות, כמה שעות בשבוע הם משקיעים בספורט) על משפחותיהם (כמה אחים ואחיות יש להם), על פשיעה (כמה פעמים בחודש האחרון ראית אדם גונב) או על כל נושא אחר. למרות השימוש הנפוץ בסקרים, קיימת כלפיהם גם ביקורת.<ref>{{צ-ספר\|שם=כל שקרי האקדמיה: מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו\|קישור=http://worldcat.org/oclc/1149311649\|ISBN=978-965-564-948-2\|oclc=1149311649\|מחבר=אלמוג, תמר ואלמוג, עוזר\|מו"ל=ידיעות אחרונות\|שנת הוצאה=2020\|פרק=מגפת הסקרת\|עמ=124-128}}</ref> יש הטוענים כי קיום סקרים מדויקים ונכונים הוא מרכיב חשוב ב[[דמוקרטיה]]. במאמר דעה מצד פרנק ניופורט נטען כי סקרים מספקים דרך מבוססת ראיות לנבחרי ציבור כדי לשמור על קשר עם הדעות של האנשים שהם מייצגים. כמו כן סקרים יכולים לאפשר לפוליטקאים דרך להבין מה היא דעתם של אנשים שמסיבות שונות אינם מצביעים. אחוז האנשים שמצביעים בבחירות הוא קטן יותר מסך האוכלוסייה, ודבר זה משמעותי עוד יותר ביחס [[בחירות מקדימות]]. טיעון נוסף הוא שהציבור עצמו יכול להנות ממידע על מה אנשים אחרים חושבים או מרגישים. לדעתו לדבר זה יש משמעות גדולה יותר בשנים האחרונות כאשר [[קיטוב פוליטי]] והשפעה של [[רשת חברתית\|רשתות חברתיות]] עלולים להוביל לכך שאנשים נמצאים בתוך "בועת מידע" כך שהם שמים לב רק לחדשות ודעות שקרובות לדעתם.{{הערה\| FRANK NEWPORT,[https://news.gallup.com/opinion/polling-matters/474695/six-reasons-polling-valuable-representative-democracy.aspx Six Reasons Polling Is Valuable in a Representative Democracy],APRIL 21, 2023}} הארגון American Association for Public Opinion Research פרסם מסמך על החשיבות של סקרים לדמוקרטיה בשנת 2013.{{הערה\|[https://aapor.org/wp-content/uploads/2022/11/Final_Task_Force_Report_September_2_2013w_LOGO.pdf POLLING AND DEMOCRACY: REPORT OF THE AAPOR TASK FORCE ON PUBLIC OPINION AND LEADERSHIP] }} ==סקר דעת קהל== '''סקר דעת קהל''' הוא [[כלי מדידת חברה פורמליים\|כלי מדידה פורמלי]] ב[[מדעי החברה]], בו נשאלת קבוצה גדולה ומדגמית של ~~פרטים~~אנשים שאלות מסוימות. הסקר נועד איסוף עמדות ודעות מוּדעוֹת של אנשים. ~~קשיים בעריכת הסקרים:~~ * ייתכן פער בין הדיווח של המשתתף להתנהגות בפועל (פער בין כוונה לביצוע, פרשנות שונה של החוקר והמשתתף של אופי ההתנהגות וכו'). * דיווח על התנהגות בעבר מושפע לעיתים מעיוותי [[זיכרון]] (השפעה לא רצויה על הנתונים).▼ * יש חשיבות רבה לניסוח השאלות, שיהיו מובנות לקהל היעד גם מבחינת [[אוצר מילים]] וגם מבחינת הניסוח וה[[תחביר]]. * יש לנסח את השאלות כך שלא תהיינה מנחות (למניעת מצב שהמשתתף מונחה לכיוון מסוים שמועדף על ידי החוקר). * תשובות שקריות: [[אפקט בראדלי]] הוא תופעה שבה מועמדים [[אפרו-אמריקאים]] שמתמודדים מול מועמדים [[האדם הלבן\|לבנים]] על תפקידים ציבוריים ב[[ארצות הברית]] זוכים ב[[בחירות]] לתמיכה נמוכה באופן משמעותי מזו שחזו להם סקרי דעת הקהל. ההשערה היא כי בוחרים לבנים רבים אינם מעוניינים להביע בפני אדם אחר (הסוקר) תמיכה במועמד הלבן, משום שהם סבורים כי הבעת עמדה כזו עלולה להצטייר כ[[תקינות פוליטית\|בלתי תקינה פוליטית]], ואף כ[[גזענות]]. לכן, הם מציינים בפני הסוקרים כי יצביעו עבור המועמד השחור, או כי טרם החליטו. ===שיטות איסוף נתונים=== {{ערך מורחב\|ריאיון מקוון}} שורה 28 ⟵ 21: \|שאלון למילוי עצמי בדואר\|\|איטית - עד חודשים\|\|מעטים\|\|נמוך\|\|שאלות מובנות מאליהן\|\| \|- \|שאלון למילוי עצמי - חלוקה ידנית\|\|מהיר\|\|בינוני{{מקור\|נושא=מדעי החברה}}\|\|גבוה מאוד\|\|שאלות פשוטות יחסית\|\|בעייתי לרוב סוגי המדגמים \|- \|[[שאלון מקוון]] (ב[[אינטרנט]] או ב[[דואר אלקטרוני]])\|\|מהיר\|\|מעטים\|\|בינוני\|\|שאלות מובנות מאליהן\|\|מתאים לאוכלוסיות מסוימות בלבד שורה 36 ⟵ 29: ==בחירת מדגם== קביעת אוכלוסיית ה[[מדגם]] היא צעד חשוב ביצירתו של סקר אמין. רק לעיתים רחוקות נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה שאת עמדותיה עליו לשקף ([[מפקד אוכלוסין\|מפקד האוכלוסין והדיור]], שאותו עורכת [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]{{הערה\|[[קו עיתונות]], [https://www.kolhazman.co.il/209054 מדגם הלמ"ס], 8.5.17}} מדי עשר שנים בערך, הוא דוגמה לסקר כזה). הסיבה לכך ~~ברורה,~~היא ~~עלותו~~שעלותו של סקר כזה גבוהה מאוד. בדרך כלל נערך הסקר בקרב אוכלוסיית מדגם, שאמורה לשקף, ברמת אמינות גבוהה, את התוצאות שהיו מתקבלות לו נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה. בחירת אוכלוסיית מדגם נאותה היא תורה בפני עצמה (פעולה זו מודגמת בקיצוניות בסיפור [[מדע בדיוני]] בשם "[[זכות הצבעה (סיפור קצר)\|זכות הצבעה]]" של הסופר [[אייזק אסימוב]], המתרחש בתקופה שבה הטכניקה של בחירת המדגם משוכללת עד כדי כך שדי במדגם בן אדם אחד בלבד כדי לשקף את התוצאות של [[הבחירות לנשיאותהבסיס ~~ארצות~~לסקר ~~הברית]])~~מוצלח. ===דוגמאות של סקרי דעת קהל=== שורה 44 ⟵ 37: ===כללי אתיקה בסקרי דעת קהל=== [[האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה]] והמועצה הציבורית לסטטיסטיקה ניסחו כללי [[אתיקה מקצועית]] לעוסקים בסטטיסטיקה,{{הערה\|{{קישור כללי\|כתובת=http://www.statistics.org.il/about/כללי-אתיקה-מקצועית-לעוסקים-בסטטיסטיק\|הכותב=\|כותרת=כללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה\|אתר=האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה\|תאריך=}}}}, החלים גם על סוקרים ועורכי סקרים. עם זאת, כללים אלה אינם מחייבים והעמידה בהם היא וולונטרית. ===השפעת המראיין על סקר דעת קהל=== שורה 52 ⟵ 45: === כשלים בבחירת מדגם === פעמים רבות ישנן סיבות שונות שעלולות להקשות על יצירת מדגם בעל מתאם גבוה לאוכלוסייה במגוון תחומים. בסקרים המתקיימים בישראל נפוצה בעיה לסקור אוכלוסיות קבועות כאוכלוסייה, ובמיוחד [[ערבים]] או [[חרדים]], וכן [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90\|עולים מברית המועצות]] ואוכלוסיית [[הגיל השלישי]]. הסיבות להיעדר הייצוג של האוכלוסיות הללו בסקרים עלול לנבוע ממספר סיבות, ביניהן שימוש בכלים [[אינטרנט~~\|אינטרנטיים~~]]יים או [[טלפון\|טלפוניים]] שציבורים שלמים לא חשופים אליהם, או קושי לפנות לאוכלוסייה שאינה דוברת [[עברית]] בשפתה. חוסר ייצוג שכזה עלול לגרום, למשל, לכך ש[[כותרת ראשית\|כותרת]] הסקר תכריז שהסקר מייצג את "הציבור הישראלי", כאשר בפועל הוא מייצג, למשל, רק 80% ממנו, או אף פחות{{הערה\|{{גלובס\|אפרת אהרוני\|סקר כלשהו: למה כ-20% מהאוכלוסייה מודרים מהסקרים?\|1001080524\|13 בנובמבר 2015}}}}. לעיתים ישלימו הסוקרים את פער המידע בעזרת הערכות, שלווא דווקא מבוססות על דגימה בפועל, וכך עלולות להחמיר בעיות בניסיון לחזות את דעת הקהל בציבור הרחב.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://themadad.com/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97-%d7%a1%d7%a7%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%99/\|הכותב=תומר אולמן ואלון יקטר\|כותרת=סקרי הבחירות דומים מדי\|אתר=המדד\|תאריך=19.10.2022}}</ref> ==סקרי בחירות בישראל == ב[[חוק הבחירות לכנסת\|חוק הבחירות]] (דרכי תעמולה),{{הערה\|{{ויקיטקסט חוק\|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959}}}}, החל על [[הבחירות לכנסת]] ועל [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל\|הבחירות לרשויות המקומיות]], יש הוראות בנוגע לסקרי בחירות ופרסומם. על פי החוק, הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה: # שמו של הגוף שהזמין את הסקר; שורה 74 ⟵ 67: # התאריכים והשעות של הראיונות; # מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו. == בעיות בסקרים == השימוש בסקרים טומן עמו בעיות רבות<ref>{{צ-ספר\|מחבר=עוז ותמר אלמוג\|שם=כל שקרי האקדמיה\|מו"ל=ידיעת אחרונות, ספרי חמד\|שנת הוצאה=2020}}</ref>: * '''הטיות דגימה:''' בשל סירוב של רבים לענות על סקרים, הסקר בפועל מיצג מדגם לא מיצג של האוכלוסייה. אלא מדגם של אלו אשר מסכימים לענות על הסקר. רוב הסקרים, גם אלו המפרטים את המתודולוגיה שלהם, לא מראים את אחוז הסירוב למענה. * '''הטיות מכוונות:''' יש נשאלים אשר אומרים לסוקר תשובה השונה מדעתם האמיתית. אם זה כי נסקרים מתביישים לענות תשובה שמנוגדת לתפיסת עולמם של הסוקרים, או בהטיה מכוונת ממניעים פוליטיים. להרחבה ראו [[אפקט בראדלי]]. * '''שאלות מכוונות:''' לעיתים סוקרים עושים מניפולציות בשאלות אותם הם שאולים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה להשערת המחקר: למשל ניסוח מעורפל של ביטויים אותם ניתן לפרש בכמה אופנים. למשל כאשר מבקשים מנסקרים לתת ציונים כמותיים, כמו לדרג שביעות רצון מ-1 עד 5 או 1 עד 10. המשמעות של מספר מסוים מצד אלמוני, שונה מזאת של פלוני. או שימוש בביטויים כמו "הדעה הרווחת היא.." מביאה להטיה של מודעת של סקרים. ▲* ~~דיווח~~סקרים עלאשר מנסים לחזות התנהגות ~~בעבר~~אנושית מבוססים על דיווחים ~~מושפע~~המושפעים לעיתים מעיוותי [[זיכרון]] (השפעה לא רצויה על הנתונים). == ראו גם == שורה 79 ⟵ 80: * [[סוקר]] * [[מכון מחקר]] ~~==לקריאה נוספת==~~ * תמר אלמוג ו[[עוז אלמוג]], '''כל שקרי האקדמיה: מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו''', [[ידיעות ספרים]], 2020, הפרק "מגפת הסקרת", עמ' 124–128. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים\|ויקימילון=סקר}} [https://moamad.com/page54.html סקרי דעת קהל] ב[https://moamad.com/ מדריך למועמד הפוליטי] ~~אליהו~~ ~~ספיר,~~{{המכון ~~[http://www.idi.org.il/ResearchAndPrograms/Elections_2006/Pages/Research_and_Programs_elections_2006_5.aspx~~הישראלי לדמוקרטיה\|אלי ספיר\|סקרי דעת קהל -– מדריך למשתמש~~], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]],~~ \|16397\|18 בפברואר 2006}} * יוסי לוי - [http://www.sci-princess.info/archives/category/polls אוסף מאמרים בנושא הסקרים] - אתר [http://www.sci-princess.info נסיכת המדעים] [http://www.cbs.gov.il/skarim/main_skarim_new.htm אודות > סקרים בלמ"ס], באתר [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] {{גלובס\|אפרת אהרוני, ענת ביין-לובוביץ' ויניב פוהורילס\|האם סקרי הבחירות משקפים את הלך הרוח האמיתי - או שהם לא יותר מעוד כותרת בעיתון?\|1000812393\|8 בינואר 2013}} * [[דפנה ליאל]], [https://web.archive.org/web/20171115082648/https://www.ranlevi.com/2017/05/07/osim_politica_political_polls/ למה הסקרים מזייפים?] - ריאיון שנערך עם [[עדי טימור]] ו[[מארק מלמן]], 7 במאי 2017 * {{גלובס\|חן שליטא\|"רק תגידי תוצאה ואני מביא אותה": מניפולציות הסקרים נחשפות\|1001227640\|16 במרץ 2018}} * שאולי שארף, [https://www.jokopost.com/politics/19065/ מדבר סקר תרחק?], באתר JOKOPOST.COM * {{גלובס\|אורן דורי\|זהירות, סקר: הצצה אל מאחורי הקלעים של האובססיה הלאומית\|1001416791\|1 ביולי 2022}} * {{בריטניקה}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים~~\|יישור=ימין~~}} [[קטגוריה:סטטיסטיקה]] [[קטגוריה:שיטות מחקר במדעי החברה]] [[קטגוריה:דעת קהל]]