ויקיפדיה

דאיזם – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Shahf14 (שיחה | תרומות)
14,236 עריכות
(20 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1:
{{עריכה|משפטים ארוכים מאד ועתירי פסיקים. התוצאה היא טקסט לא נגיש|כל הערך=כן|נושא=מדעי הרוח}}
'''דֶאִיזְם''' הואהיא השקפה [[פילוסופיה|פילוסופית]] על אודות [[אלוהים|רעיון האלוהות]] הדוגלת ב[[דת טבעית]]. היא שמה דגש על התנהגות מוסרית, והחל מהמאה ה-18, מאמינה בקיומו של בורא, אבל טוענת כי בורא זה יצר את [[חוקי הטבע]] ואינו מתערב יותר בטבע.{{הערה|[https://www.merriam-webster.com/dictionary/deist דאיזם], [[מילון ובסטר]]}} היא דוגלת בקיומה של מציאות [[מטאפיזיקה|מטאפיזית]] ראשונית-נצחית, הקודמת לכל [[מציאות]] [[טבע|פיזיקאליתטבעית]] אשר בראה (ללא סיבה ידועה) את [[היקום]]. על פי השקפה זו, מאז [[בריאת העולם|הבריאה]] או [[המפץ הגדול]], ממשיך היקום לפעול על-פי [[חוק טבע|חוקי הפיזיקההטבע]], ללא התערבות אלוהית. לחליפיןלחלופין, התערבותו נסתרת ומעטה בהשוואה עם תפיסות אחרות של מושג האלוהות, כמובמיוחד בתפיסות [[דת]]יות-[[תאיזם|תאיסטיות]]. דאיזם מדגיש את המושג של [[תאולוגיה טבעית]], הרעיון כי קיומו של האל מתגלה באמצעות הטבע. הדאיסטים דגלו בטיעונים רצאיונליים ודחו בדרך כלל את ה[[התגלות]] כמקור לידע על אלוהים, בטענה כי ידע אמפירי והתבוננות בעולם הטבע מספיקות כדי לקבוע את קיומה של ישות עליונה שבראה את היקום.
 
מבחינה [[אידאולוגיה|אידאולוגית]], נהוג לחלק את הדאיזם ל'''קלאסי''' ו'''מודרני'''.
 
'''הדאיזם הקלאסי''' נטה לגישה [[אינטואיציה|אינטואיטיבית]] כדי לבסס את טענתו בדבר קיומה של מציאות [[מטאפיזיקה|מטאפיזית]] האחראית לקיום המוכר. לפי גישה זו, מציאות זו בראה את הקיום המוכר בצורתו האופיינית כמערכת [[נטורליזם (פילוסופיה)|טבעית]],. והיאאותה "מציאות מטפיזית" אינה מתערבת בו, או בגורל ה[[אדם]], באופן המפר את חוקי הפיזיקה, כמו למשל דרך "[[נס|נס גלוי]]", אף שקיימת עדיין אפשרות של התערבות "נסתרת".
 
'''הדאיזם המודרני''' ניסה להתבסס על ראיות, או [[אישוש]]ים [[לוגיקה|לוגיים]] ו[[ידע]] כבסיס לטענה לקיום [[מניע ראשוןראשוני]], תוך שימוש בטיעונים [[פילוסופיה|פילוסופיים]] מחוץ לגבולות ה[[פרדיגמה]] [[נטורליזם (פילוסופיה)|הנטורליסטית]] בכל מה שקשור ב[[מקור]]ה ואופייה של ה[[מציאות]]. גישה זו נקטה עמדה של [[אגנוסטיות|]] (חוסר ודאות]]), ולעיתים [[איגנוסטיות|]] (חוסר משמעות]]) בנוגע לטענה לאפשרות של התערבות מצד גורם ראשוני כזה במציאות.
 
המניע הראשון, או המקור הראשון, אפשר שיכונה "[[אלוהים]]" (God). יחד עם זאת, דאיסטים שסלדו מכינוי זה טענו שהוא [[הטייה קוגניטיבית|מטה]] (או מטעה לחשוב) שמדובר באחד מ[[תאיזם|אלוהי הדתות]], במיוחד אלה [[דתות אברהמיות|האברהמיות]]. משום שםשהם שוללים את את קיומם של אלה. בעוד שבדאיזם הקלסי ההגדרה קשיחה יחסית, הנחות היסוד המהותיות של הדאיזם המודרני גמישות יותר.
 
'''ערך זה מתייחס לדאיזם המודרני אם לא צוין אחרת.'''
 
== אטימולוגיה ==
מקור המונח דאיזם הוא במונח ה[[לטינית|לטיני]] ל[[אלוהים]], Deus. המונח '''דאיסט''' (''deist'') הופיע לראשונה ב-[[1564]] ב[[מסה (חיבור עיוני)|חיבור]] של ה[[תאולוגיה|תאולוג]] ה[[קלוויניסט]] [[פייר וירט]] {{אנ|Pierre Viret}} משנת [[1564]]. וירט תייג את ההשקפה כצורה של "[[כפירה]] [[איטליה|איטלקית]]".{{הערה|שם=Viret|1=See the [http://xtf.lib.virginia.edu/xtf/view?docId=DicHist/uvaBook/tei/DicHist1.xml;chunk.id=dv1-77;toc.depth=1;toc.id=dv1-77;brand=default entry for "Deism"] in the on-line ''Dictionary of the History of Ideas.''}} המונח הופיע גם בעבודתו של ה[[בלשנות|בלשן]] ה[[אנגליה|אנגלי]] [[רוברט ברטון]] "האנטומיה של המלנכוליה" מ-[[1621]].{{הערה|שם=1621Deist|{{cite book | last=Burton | first=Robert | authorlink=Robert Burton (scholar) | work=The Anatomy of Melancholy | title=first-found usage of "deist" | year=1621 | chapter=Part III, section IV. II. i | page=687 | quote=Coƒin Germans to theƒe men, are many of our great Philoƒophers and Deiƒts | url=http://books.google.ca/books?id=cPgveWnCdRcC&printsec=frontcover&dq=anatomy+of+melancholy&hl=en&ei=p610}}}} המונח האנגלי דאיזם (Deism) הופיע לראשונה ב[[מילון]] בשנת [[1675]].{{הערה|שם=1675Dictionary|{{cite book |url=http://books.google.com/books?id=CFBGAAAAYAAJ&pg=PT255&dq=deism&hl=en&ei=Yq50TcHSNIH4swOAltHHCw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3&ved=0CDYQ6AEwAg#v=onepage&q=deism&f=false |title=An universal etymological English dictionary |first=Nathan |last=Bailey |year=1675 | accessdate=2011-04-09}}}}
}} המונח הופיע גם בעבודתו של ה[[בלשנות|בלשן]] ה[[אנגליה|אנגלי]] [[רוברט ברטון]] "האנטומיה של המלנכוליה" מ-[[1621]] .{{הערה|שם=1621Deist|1=
{{cite book | last=Burton | first=Robert | authorlink=Robert Burton (scholar) | work=The Anatomy of Melancholy | title=first-found usage of "deist" | year=1621 | chapter=Part III, section IV. II. i | page=687 | quote=Coƒin Germans to theƒe men, are many of our great Philoƒophers and Deiƒts | url=http://books.google.ca/books?id=cPgveWnCdRcC&printsec=frontcover&dq=anatomy+of+melancholy&hl=en&ei=p610}}
}} המונח האנגלי דאיזם (Deism) הופיע לראשונה במילון בשנת [[1675]].{{הערה|שם=1675Dictionary|1={{cite book |url=http://books.google.com/books?id=CFBGAAAAYAAJ&pg=PT255&dq=deism&hl=en&ei=Yq50TcHSNIH4swOAltHHCw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=3&ved=0CDYQ6AEwAg#v=onepage&q=deism&f=false |title=An universal etymological English dictionary |first=Nathan |last=Bailey |year=1675 | accessdate=2011-04-09}}}}
 
== מבט הוליסטי ==
הדאיסט למעשה [[הסקת מסקנות|מסיק]],{{הערה|1=לפי משמעות נוספת, גורס.}} או, לפי גישה אחרת, [[הבניה אישית|מבנה באופן פרסונאלי]]{{הערה|1=כביכול שכלתני בלבד.}} את הגורם הראשוני כמציאות נשגבת. כלומר, מציאות שאינה חלק מהעולם הטבעי.{{הערה|1=נשגבות (Divinity) היא דיסציפלינה אקדמית העוסקת בחוקר הרעיונות האלוהיים-דתיים וההתפלספות אודות נכונותם ומהותם).}} במקרים רבים היא כוללת [[אמונה]] פוזיטיבית בקיומה של ה[[הוויה (פילוסופיה)|הוויה]] הזו. ייתכנו גם גרסאות [[אגנוסטיציזם|אגנוסטיות]] (ראו [[דאיזם#דאיזם אגנוסטי|דאיזם אגנוסטי]]). דאיסטים נוטים לייחס לאותו גורם ראשוני "[[מהות]]" או "מורכבות" שאינה [[תפישה]] כלל ב[[תודעה]] האנושית, וכן מדגישים את פסיביות הכללית כביכול, לגבי הנעשה בעולם על ידי בני ה[[אדם]]; זה בהתבסס על טיעונים פילוסופיים שונים ו[[ידע]] שנצבר על תפיסות כוזבות לרעיון האלוהות ועל [[הפרכה|הפרכת]] רעיונותיהן של דתות מסוימות (בעיקר תאיסטיות). כמו כן, הם סולדים מכל טענה{{הערה|1=דתית לרוב}} בדבר התגלות אלוהית ל[[חיים]] תבונתיים על ידי שליחים, או [[נביא]]ים, ו[[הגדרה|מגדירים]] טענות אלה כשקריות, ואת הטוענים להן כ[[שרלטן|שרלטנים]]{{הערה|1{{citation | url=http://1828.mshaffer.com/d/word/deism | title=Webster's 1828 Dictionary | year=1828 |quote=The doctrine or creed of a deist; the belief or system of religious opinions of those who acknowledge the existence of one God, but deny revelation: or deism is the belief in natural religion only, or those truths, in doctrine and practice, which man is to discover by the light of reason, independent and exclusive of any revelation from God. Hence deism implies infidelity or a disbelief in the divine origin of the scriptures. | accessdate=2012-10-10}}}}{{הערה|{{citation | url=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/9780470670606.wbecc0408/abstract | title=Deism | work=The Encyclopedia of Christian Civilization | year=2011 | quote=Deism is a rationalistic, critical approach to theism with an emphasis on natural theology. The Deists attempted to reduce religion to what they regarded as its most foundational, rationally justifiable elements. Deism is not, strictly speaking, the teaching that God wound up the world like a watch and let it run on its own, though that teaching was embraced by some within the movement. | accessdate=2012-10-10}}}}
אמנם, ייתכנו מקרים של [[אמונה]] או [[אגנוסטיות]] גם כלפי גילום מסוים של [[תורת הגמול|שכר ועונש]], שאופיו פרו-[[הומניזם|הומאני]] ו[[חוסר דת|לא דתי]], ואף דעות על [[תפילה]] כפעולה [[מדיטציה|מדיטטיבית]] לגיטימית. המסקנה לגבי קיומו של גורם ראשוני [[מטאפיזיקה|מטאפיזי]] שבדרך-כלל, אין אינטראקציה בינו ל[[אדם]], מציבה את הדאיזם כהשקפה הנוגדת את ה[[אדאיזם]] -– חוסר או שלילה של האמונה בפרשנות הדאיסטית ל[[אלוהים]], ואת הגדרתו הנרחבת של ה[[תאיזם]] (כאמונה באל במסגרת דתית המציגה אותו לעיתים באופן [[הגדרה|מוגדר]] ושרירותי, [[דו-ערכיות|אמביוולנטי]], ולרוב [[שם פרטי|משויים]],{{הערה|1=להרחבה ראו הערך העוסק בשם האל ב[[יהדות]]; "[[השם המפורש]]".}} ו[[האנשה|מואנש]]), שכן ביסוס המסקנה אודות קיום אלוהים במתכונת דאיסטית מתיימר להסתמך על אינטואיציה (התפיסה ה[[קלאסיקה|קלאסית]]), או על מה שנראה לפרט ה[[סקפטיות|ביקורתי]] כהגיוני וסביר בהיעזר ב[[פילוסופיה|התפלספות]] [[אקזיסטנציאליזם|קיומית]], תוך מבט ארוך ב[[היקום|יקום]] ו[[חוק טבע|חוקיותו]] (התפיסה המודרנית); ולא על [[דוגמה]] מבוססת [[כתבי קודש|כתבים דתיים]] או [[התניה חברתית]] {{אנ|Social conditioning}} בהקשר תרבותי או דתי, מכאן שהדאיזם מדגיש חשיבותן של הסיבתיות והניסיון האישי לשאלות תאוסופיות (או מטאפיזיות בכלל, אם הן קשורות למסרו), ומתעסק עם אותן אמיתות שה[[אדם]] יכול לגרוס מתהליך של [[סיבתיות|מתן סיבה]], תוך שאיפה לביקורת עצמית.▼
{{citation | url=http://1828.mshaffer.com/d/word/deism | title=Webster's 1828 Dictionary | year=1828 |quote=The doctrine or creed of a deist; the belief or system of religious opinions of those who acknowledge the existence of one God, but deny revelation: or deism is the belief in natural religion only, or those truths, in doctrine and practice, which man is to discover by the light of reason, independent and exclusive of any revelation from God. Hence deism implies infidelity or a disbelief in the divine origin of the scriptures. | accessdate=2012-10-10}}
}}{{הערה|1=
{{citation | url=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/9780470670606.wbecc0408/abstract | title=Deism | work=The Encyclopedia of Christian Civilization | year=2011 | quote=Deism is a rationalistic, critical approach to theism with an emphasis on natural theology. The Deists attempted to reduce religion to what they regarded as its most foundational, rationally justifiable elements. Deism is not, strictly speaking, the teaching that God wound up the world like a watch and let it run on its own, though that teaching was embraced by some within the movement. | accessdate=2012-10-10}}
}}
▲אמנם, ייתכנו מקרים של [[אמונה]] או [[אגנוסטיות]] גם כלפי גילום מסוים של [[תורת הגמול|שכר ועונש]], שאופיו פרו-[[הומניזם|הומאני]] ו[[חוסר דת|לא דתי]], ואף דעות על [[תפילה]] כפעולה [[מדיטציה|מדיטטיבית]] לגיטימית. המסקנה לגבי קיומו של גורם ראשוני [[מטאפיזיקה|מטאפיזי]] שבדרך-כלל, אין אינטראקציה בינו ל[[אדם]], מציבה את הדאיזם כהשקפה הנוגדת את ה[[אדאיזם]] - חוסר או שלילה של האמונה בפרשנות הדאיסטית ל[[אלוהים]], ואת הגדרתו הנרחבת של ה[[תאיזם]] (כאמונה באל במסגרת דתית המציגה אותו לעיתים באופן [[הגדרה|מוגדר]] ושרירותי, [[דו-ערכיות|אמביוולנטי]], ולרוב [[שם פרטי|משויים]],{{הערה|1=להרחבה ראו הערך העוסק בשם האל ב[[יהדות]]; "[[השם המפורש]]".}} ו[[האנשה|מואנש]]), שכן ביסוס המסקנה אודות קיום אלוהים במתכונת דאיסטית מתיימר להסתמך על אינטואיציה (התפיסה ה[[קלאסיקה|קלאסית]]), או על מה שנראה לפרט ה[[סקפטיות|ביקורתי]] כהגיוני וסביר בהיעזר ב[[פילוסופיה|התפלספות]] [[אקזיסטנציאליזם|קיומית]], תוך מבט ארוך ב[[היקום|יקום]] ו[[חוק טבע|חוקיותו]] (התפיסה המודרנית); ולא על [[דוגמה]] מבוססת [[כתבי קודש|כתבים דתיים]] או [[התניה חברתית]] {{אנ|Social conditioning}} בהקשר תרבותי או דתי, מכאן שהדאיזם מדגיש חשיבותן של הסיבתיות והניסיון האישי לשאלות תאוסופיות (או מטאפיזיות בכלל, אם הן קשורות למסרו), ומתעסק עם אותן אמיתות שה[[אדם]] יכול לגרוס מתהליך של [[סיבתיות|מתן סיבה]], תוך שאיפה לביקורת עצמית.
 
הדאיזם השפיע על [[מנהיג]]י המהפכה האמריקנית ו[[המהפכה הצרפתית|הצרפתית]].{{הערה|1={{cite book |url=http://books.google.com/books?id=t1pQ4YG-TDIC&printsec=frontcover&source=gbs_ViewAPI#v=onepage&q&f=false |author=Ellen Judy Wilson and Peter Hanns Reill |title=Encyclopedia of the Enlightenment |year=2004}}}}
 
דאיזם מהווה לעיתים כינוי אחר ל"דת הטבעית" או ל"דת התבונה" כפי שהיא מוצגת ב[[מסה (חיבור עיוני)|כתבים]] מ[[עידן הנאורות]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]].{{הערה|1={{citation | url=http://www.britannica.com/EBchecked/topic/156154/Deism | title=Deism | work=Encyclopedia Britannica | year=2012 | quote=In general, Deism refers to what can be called natural religion, the acceptance of a certain body of religious knowledge that is inborn in every person or that can be acquired by the use of reason and the rejection of religious knowledge when it is acquired through either revelation or the teaching of any church. | accessdate=2012-10-10}}}}
 
=== טרמינולוגיה דאיסטית ===
שורה 35 ⟵ 28:
* "שען נשגב" (Divine watchmaker)
* "ארכיטקט יקומי" (Great\Grand architect of the universe)
* אלוהי הטבע (Nature's god) -– מונח המופיע ב[[הצהרת העצמאות של ארצות הברית]].
* "אב האורות" (Father of lights) -– מונח שהציע [[בנג'מין פרנקלין]] (שהגדיר עצמו דאיסט) לתיאור האלוהות שבקיומה האמין.{{הערה|1= Franklin, Benjamin (1771 (1958)). Autobiography and other writings. Cambridge: Riverside. p. 52.}}
 
== היסטוריה ==
[[קובץ:Sanzio 01 Plato Aristotle.jpg|220px|ממוזער|דיאלוג בין [[אריסטו]] (מימין), ו[[אפלטון]] (משמאל), ב[[אסכולת אתונה]]. [[פרסקו]] מאת [[רפאל (צייר)|רפאל סאנציו]]]]
מבחינה [[קלאסיקה|קלאסית]] או [[תאולוגיה טבעית|תאולוגית טבעית]] {{אנ|Natural Theology}}, לדאיזם אין [[היסטוריה]] ממשית שכן הוא נתפש כמעין [[ארכיטיפ]], אם כי יש ש[[מחאה|מחו]] נמרצות על הצגתו ככזה.
 
מחשבה דאיסטית הייתה [[שכיחות (סטטיסטיקה)|נפוצה]] כבר [[העת העתיקה|בעת העתיקה]], למשל ב[[רעיון]] ה[[בורא עולם (גנוסיס)|דמיאורגוס]] (ב[[יוונית]], δημιουργός), של [[אפלטון]], או בעקרון הלוגוסה[[לוגוס]] (λόγος) של [[הרקליטוס]].{{הערה|להרחבה ראו [[נאופלטוניזם]].}}
 
חוקרי תרבות [[סין (אזור)|סין]] מסוימים הציעו שהמונח ה[[טאואיזם|טאואיסטי]] "[[דאו (מושג בפילוסופיה סינית)|דאו]]", (הקונספט המרכזי בספרו של ה[[פילוסופיה סינית|פילוסוף הסיני]] [[לאו דזה]]) מהווה התייחסות ל[[אלוהים|מושג האלוהות]],{{הערה|1="דאו דה צ'ינג", תרגום לעברית מאת יורי גראוזה וחנוך קלעי, מוסד ביאליק (הדפסה שישית, 2007), עמוד 13, דאו כקונספט מונותאיסטי או כ"לוגוס", כישות עליונה, כיסוד אחד, או כאלוהים.}} כזה הדומה, למשל, לאלוהים כיסוד האחד, או ללוגוס ההרקליטי.
 
בעוד שהדאיזם נתפס כ[[היסק]] פרסונלי, או, [[אסכולה|אסכולת חשיבה]] קלאסית, הרי שהתפיסה קיבלה גם ביטויים [[קולקטיביזם|קולקטיביים]]: הדאיזם התגבש כתנועה בצרפת של ה[[רנסאנס]] (סביבות [[המאה ה-17]]), ובמהלך [[המאה ה-18]] הוא צבר פופולריות ב[[אמריקה]] כתנועה [[מודרניזם|מודרנית]] המכירה בלגיטימיות של ה[[מתודולוגיה]] ה[[השיטה המדעית|מדעית]] ה[[פיזיקליזם|פיזיקאליסטית]] ומושפעת מהצלחותיה.
שורה 50 ⟵ 43:
=== כאסכולה קלאסית ===
[[קובץ:LifeAndWorksOfConfucius1687.jpg|ממוזער| רעיונותיו של [[פילוסופיה סינית|הפילוסוף הסיני]] [[קונפוציוס]], נקשרו בצמיחת הדאיזם באירופה הקלאסית.]]
הדאיזם הקלאסי נוסד על פי הרעיון שהיקום ש[[יצירההכרונולוגיה של היקום|היקום נוצר]] על ידי סוג מסוים של [[אלוהות]], שבהמשך לא התערבה בנעשה בו, לפחות באופן שחולל את חוקי הפיזיקה. בין הגורמים שפתחו צֹהַר לדעה זו:▼
 
▲הדאיזם הקלאסי נוסד על פי הרעיון שהיקום [[יצירה|נוצר]] על ידי סוג מסוים של [[אלוהות]], שבהמשך לא התערבה בנעשה בו, לפחות באופן שחולל את חוקי הפיזיקה. בין הגורמים שפתחו צֹהַר לדעה זו:
* תפוצתם הגוברת של כתבי הפילוסופים היוונים שתובנותיהם הדיאולוגיות אתגרו את ה[[נצרות]], הדת השלטת באירופה הקלאסית.
* פילוג [[דת]]י ב[[יבשת]] זו (Secterianism) בכלל, ו[[הרפורמציה הפרוטסטנטית]] בפרט, תמורות שהביאו רבים לפקפק באותנטיות של ה[[נצרות]].
* [[ביקורת המקרא]] בעולם הנוצרי -– מספר הולך וגדל של מלומדים הסיקו ש[[הברית החדשה]] היא חיבור אנושי הנכתב ב[[צייטגייסט|רוח הזמן והמקום]] של [[התקופה הרומית בארץ ישראל|יהודה הכבושה]], וכי אין אינדיקציה להניח שמדובר בספר אוניברסלי ממקור אלוהי.
* הכרה (Cognition) כלפי מגוון דתות (כאבן-דרך אנושית); קיימת סברה לפיה ייבוא רעיונותיו של ה[[פילוסופיה מזרחית|פילוסוף]] ה[[פילוסופיה סינית|סיני]] [[קונפוציוס]] ל[[אירופה]] על ידי [[ישועים|מסדר הישועים]] והניסיונות לשבצם במוסר הנוצרי תרם לפתיחות לדאיזם שבכל מקרה התפשט בקרב [[אינטלקטואל]]ים.{{הערה|1="Windows into China", John Parker, p.25, {{ISBN|0-89073-050-4}}}}{{הערה|1="The Eastern origins of Western civilization", John Hobson, p194-195, {{ISBN|0-521-54724-5}}}}
* קדמה [[מדע]]ית (בעיקר ב[[דיסציפלינה|דיסציפלינות]] של [[מדעי הטבע]] ה[[מדעים מדויקים|מדויקים-מאד]]), כמו למשל, תרומותיהן המדעיות של [[קופרניקוס]],המהפכה [[יוהאנס קפלר]], ו[[גלילאוהקופרניקאית]], ו[[מכניקה ניוטונית|המכניקה הניוטונית]], לפיה ה[[טבע]], לפחות ברמת הכלל, הוא [[דטרמיניזם|דטרמינאלידטרמיניסטי]], ומתנהג באופן התואם [[חיזוי|תחזיות]] [[מתמטיקה|מתמטיות]] בכפוף ל[[חוק טבע|חוקים טבעיים]], היה חלק חשוב בהתפתחות הרעיון המרכזי של ה[[תנועה חברתית|תנועה]] ובפרט בהמשלת אלוהים כ"ארכיטקט" המתכנן בקפידה את ה[[יקום]] ה[[מכניקה|מכני]] במידה רבה, לכאורה.
 
[[אקסיומה|אקסיומות]] הדאיזם גובשו בעיקר בעת [[המהפכה המדעית]] ב[[אירופה]] של [[המאה ה-17]], ונעשו פופולריות עם ניצני ה[[חילון]] וה[[עידן האורות|הארה האנושית]] בפתח [[המאה ה-18]].
 
הדאיזם נפל בין הפטיש לסדן במאבק בין [[דוגמה|דוגמטיות]] דתית ל[[סקפטיות|ספקנות]] ה[[מדע]]ית שהתהוותה דאז. על-אף שהדאיסטים דחו את הפן האדאיסטי של ה[[אתאיזם]]{{הערה|שם=González1984|1={{Cite book|author=Justo L. González|title=The Reformation to the present day|url=http://books.google.com/books?id=GWoHUb5qQccC&pg=PA190|accessdate=2010-08-14|year=1984|publisher=HarperCollins|isbn=978-0-06-063316-5|pages=190–}}}} הם כונו "[[אתאיזם|אתאיסטים]]", על ידי המחנה ה[[תאיזם|תאיסטי]]-[[נצרות|נוצרי]]. ב[[מאה (זמן)|מאות]] [[המאה ה-17|ה-17]] ו[[המאה ה-18|ה-18]], יחס הדאיזם ל[[נצרות]] לא היה חד-גוני, ובעוד דאיסטים מסוימים רק סלדו ממנה, אחרים הפגינו [[אנטגוניזם]] גלוי אליה, ופעלו כ[[:en:Antitheism|אנטי-תאיסטיים]] כלפי דת זו.{{הערה|שם=ForcePopkin1990|1={{Cite book|author1=James E. Force|author2=Richard Henry Popkin|title=Essays on the context, nature, and influence of Isaac Newton's theology|url=http://books.google.com/books?id=modLIHCBCIoC&pg=PA43|accessdate=2010-08-14|year=1990|publisher=Springer|isbn=978-0-7923-0583-5|pages=43–}}}}{{הערה|1{{cite book |last=Orr |first=John |title=English Deism: Its Roots and Its Fruits |publisher=Eerdmans |year=1934 |page=13}}}}
{{cite book |last=Orr |first=John |title=English Deism: Its Roots and Its Fruits |publisher=Eerdmans |year=1934 |page=13}}
}}
 
[[קובץ:Edward Herbert 1st Baron Herbert of Cherbury by Larkin.jpg|ממוזער|לורד אדוארד הרברט, ברון שרבורי, אבי הדאיזם האנגלי. ציור מאת ויליאם לרקין.]]
ביקורת בולטת הוטחה ב[[דת]]ות ה[[מונותאיזם|מונותאיסטיות]] ה[[דתות אברהמיות|אברהמיות]] המספקות שלוש צורות שונות של התגלות בה ה -"[[אל]]" כאילו מוסר את "תורתו" לשליח או [[נביא]] המהווה [[מדיום (תקשור)|מדיום]] בינו ל[[אדם|בני האדם]] (למשל, [[משה]] ו[[מעמד הר סיני]], [[ישו]] ו[[השליחים]], ו[[מוחמד]]). הווה אומר, כל הדתות המונותאיסטיות (ובנוסף לזה, גם כל ה[[כת]]ות שהתפצלו מהן, כמו למשל [[מנדעים]], [[מורמונים]], ו[[דרוזים]]) טוענות שאלוהים התגלה בפני מייסד הדת או ה[[כת]] שלהן, אבל המסר והאירוע שונים זה מזה. לטענתם אין סיבה להניח שאחת מדתות\כתות אלה [[שיקוף (מתמטיקה)|משקפת]] [[צדק (מוסר)|צדק]] [[היסטוריה|היסטורי]], ומבחינת הדאיסטים, הן דוגמאות לתהליכים [[אבולוציה חברתית ותרבותית|סוציו-אבולוציוניים]], ואינן תוצר של [[תופעה|מאורעות]] [[על-טבעי]]ים.
 
הדאיסטים הקלאסיים ראו את מוסדות הדת של יומם כ[[שחיתות|מושחתים]], ואת ה[[כהונה]] כגוף [[אינטרס]]נטי. חלקם [[אמונה|האמינו]] שהדתות הן עיוות של "דת טבעית" (Natural religion) שהייתה פשוטה ב[[מהות]]ה ו[[חינוך|חינכה]] ל[[חשיבה]] נטורליסטית והובילה ל[[הומניזם]]. נטען למשל של[[חברה (סוציולוגיה)|חברות]] [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריות]] הייתה גרסה של "דת" כזו, והחשיבה האנושית דאז הייתה "טבעית" יותר, (במובן הפרקטי של המונח), ולא כללה צורות-חשיבה דתיות שהתנגשו עם המציאות ושבאופן [[פרדוקס]]אלי הופיעו רק מאוחר יותר ב[[ציר זמן|ציר הזמן]] האנושי.{{הערה|1=זוהי דוגמה לתפיסה פרי-[[אנימיזם|אנימיסטית]], כמו אחת מאלו הנזכרות ב: "God In Indian Islamic Theology", P.17, מאת Nagendra Kr Singh & N. Hanif}}
מאת Nagendra Kr Singh & N. Hanif}}
 
=== תפוצה ===
[[קובץ:Stuart-george-washington-constable-1797.jpg|220px|ממוזער| [[ג'ורג' וושינגטון]], מראשוני הדאיסטים המפורסמים באמריקה]]
[[קובץ:Thomas Jefferson.jpg|ממוזער|[[תומאס ג'פרסון]]]]
[[לורד]] [[אדוארד הרברט, ברון שרבורי הראשון]] {{אנ|Edward Herbert, 1st Baron Herbert of Cherbury}}{{כ}}, ([[1583]]-–[[1648]]), נחשב לאבי הדאיזם האנגלי. ספרו "De Veritate" {{כ}}([[1624]]), נחשב למסה הדאיסטית הראשונה אשר הטרימה את שגשוגו הזמני של הדאיזם באנגליה בין השנים [[1690]]–[[1740]]. באותו זמן פורסם חיבור משפיע נוסף מאת הוגה-הדעות הדאיסטי מת'יו טינדאל, בשם "הנצרות העתיקה כבריאה" ([[:en:Matthew Tindal#Christianity as Old as the Creation|Christianity as Old as the Creation]]) בשנת [[1730]], שתרם לחיזוק הדאיזם ב[[אנגליה]] הדתית של אז. ספרו של טינדאל כונה "ה[[ביבליה]] הדאיסטי" משום שכלל אסופה של דעות ו[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] שזכו ללגיטימיות בקבוצתו. אחריכן הדאיזם התפשט ל[[צרפת]] ומשם ל[[גרמניה]] וליבשת [[אמריקה]], בעיקר בזכות כתביו של [[וולטייר]], שהסכים עם התפיסה.{{הערה|1={{cite web|url=http://deism.com/voltaire.htm |title=Voltaire |publisher=Deism.com |date=25 June 2009 |accessdate=3 August 2009}}}}{{הערה|1=Voltaire. W. Dugdale, ''A Philosophical Dictionary ver 2'', 1843, Page 473 sec 1. Retrieved 31 October 2007.}}▼
 
[[ז'אן-ז'אק רוסו]] ו[[מקסימיליאן רובספייר]] הפיצו ההשקפה בצרפת. רובספייר אף ניסה ליישמה לפולטיקהלפוליטיקה (ראו [[:en:Cult of the Supreme Being|Cult of the supreme Being]]).▼
▲[[לורד]] [[אדוארד הרברט, ברון שרבורי הראשון]] {{אנ|Edward Herbert, 1st Baron Herbert of Cherbury}}{{כ}}, ([[1583]]-[[1648]]), נחשב לאבי הדאיזם האנגלי. ספרו "De Veritate" {{כ}}([[1624]]), נחשב למסה הדאיסטית הראשונה אשר הטרימה את שגשוגו הזמני של הדאיזם באנגליה בין השנים [[1690]]–[[1740]]. באותו זמן פורסם חיבור משפיע נוסף מאת הוגה-הדעות הדאיסטי מת'יו טינדאל, בשם "הנצרות העתיקה כבריאה" ([[:en:Matthew Tindal#Christianity as Old as the Creation|Christianity as Old as the Creation]]) בשנת [[1730]], שתרם לחיזוק הדאיזם ב[[אנגליה]] הדתית של אז. ספרו של טינדאל כונה "ה[[ביבליה]] הדאיסטי" משום שכלל אסופה של דעות ו[[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדות]] שזכו ללגיטימיות בקבוצתו. אחריכן הדאיזם התפשט ל[[צרפת]] ומשם ל[[גרמניה]] וליבשת [[אמריקה]], בעיקר בזכות כתביו של [[וולטייר]], שהסכים עם התפיסה.{{הערה|1={{cite web|url=http://deism.com/voltaire.htm |title=Voltaire |publisher=Deism.com |date=25 June 2009 |accessdate=3 August 2009}}}}{{הערה|1=Voltaire. W. Dugdale, ''A Philosophical Dictionary ver 2'', 1843, Page 473 sec 1. Retrieved 31 October 2007.}}
 
▲[[ז'אן-ז'אק רוסו]] ו[[מקסימיליאן רובספייר]] הפיצו ההשקפה בצרפת. רובספייר אף ניסה ליישמה לפולטיקה (ראו [[:en:Cult of the Supreme Being|Cult of the supreme Being]]).
 
ברון שרבורי נימק עמדתו בחשיבה [[נייטיביזם (מדע המדינה)|נייטיביסטית]], כלומר, הוא האמין שה[[תובנה]] על קיום משהו [[מטאפיזיקה|מטאפיזי]] [[היווצרות היקום|בורא]] היא מעין "[[ארכיטיפ|מאפיין מולד]]" שיכול להתגלות ב[[אדם]], השקפה שספגה ביקורת קשה מה[[פילוסוף]] (ה[[נצרות|נוצרי]]) [[ג'ון לוק]], שהציע להחליפה ב[[אמפיריציזם]] פילוסופי, כלומר, התפיסה הדאיסטית לא תובן כ[[תבונה]] מולדת (שרק צריכה להיות מורגשת [[אינטואיציה|אינטואיטיבית]] ולקבל ייצוג לינגוויסטי ב[[שפה]] נתונה), אלא, בלבד על ידי ניסיון פילוסופי של ממש.
 
==== האבות המייסדים של ארצות הברית====
[[האבות המייסדים|האבות המייסדים של ארצות הברית]] דחו ברובם המוחלט את האורתודוקסיה הנוצרית. חלקם הגדירו עצמם דאיסטים ואחרים אחרת, אך השקפותיהם, פרימהלכאורה, פאשיהיו פחות או יותר הומוגניות.{{אנהערה|Prima{{cite facieweb |author=David Liss |date=11 June 2006 |url=http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/06/08/AR2006060801123.html |title=The Founding Fathers Solving modern problems, building wealth and finding God. |publisher=Washington Post}},}}{{הערה|{{cite היוweb פחות|url=http://www.sullivan-county.com/id3/jefferson_deist.htm או|title=''Was יותרThomas הומוגניותJefferson a Deist?'' |author=Gene Garman |publisher=Sullivan-County.com |year=2001}}}}{{הערה|1{{cite web |url=http://www.findarticles.com/p/articles/mi_m2843/is_2_28/ai_114090213/pg_1 |title=''Benjamin Franklin: An American Life'' |author=Walter Isaacson |publisher=Skeptical Inquirer |date=March–April 2004 |accessdate=2013-03-15 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20071012180005/http://findarticles.com/p/articles/mi_m2843/is_2_28/ai_114090213/pg_1 |archivedate=2007-10-12 |url-status=dead }}}}
{{cite web |author=David Liss |date=11 June 2006 |url=http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/06/08/AR2006060801123.html |title=The Founding Fathers Solving modern problems, building wealth and finding God. |publisher=Washington Post}}
}}{{הערה|1=
{{cite web |url=http://www.sullivan-county.com/id3/jefferson_deist.htm |title=''Was Thomas Jefferson a Deist?'' |author=Gene Garman |publisher=Sullivan-County.com |year=2001}}
}}{{הערה|1=
{{cite web |url=http://www.findarticles.com/p/articles/mi_m2843/is_2_28/ai_114090213/pg_1 |title=''Benjamin Franklin: An American Life'' |author=Walter Isaacson |publisher=Skeptical Inquirer |date=March–April 2004 |accessdate=2013-03-15 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20071012180005/http://findarticles.com/p/articles/mi_m2843/is_2_28/ai_114090213/pg_1 |archivedate=2007-10-12 |url-status=dead }}}}
[[קובץ:Thomas Paine rev1.jpg|שמאל|ממוזער|220px|המהפכן האמריקני [[תומאס פיין]], תומך נלהב של הדאיזם ומי שכתב את אחד החיבורים המעצבים של תנועה זו.]]
קיימת הסכמה שהשקפתם הייתה המפתח ל[[ליברליזם|ליברליות]] האמריקנית. עמדותיהם ניכרו בנאומיהם ה[[פוליטיקה|פוליטיים]], ולדוגמה נמנה את [[תומאס ג'פרסון]], [[בנג'מין פרנקלין]], [[ג'ורג' וושינגטון]], [[ג'יימס מדיסון]], אך גם רבים אחרים.
 
[[תומאס ג'פרסון|ג'פרסון]] נחשב לעיתים לאחד מן [[האבות המייסדים]] עם הנטיות הדאיסטיות החזקות ביותר. ג'פרסון היה [[יוניטריאניזם|אוניטרי]] אך נראה שנטה לדאיזם, והתנער מהתיאורים העל טבעיים של [[ישו]] ו[[הברית החדשה]] בכלל. ג'פרסון אף הגיש שיכתוב נטורליסטי (ורציונליסטי) של [[הברית החדשה]] (The Jefferson Bible), שהיה משולל מכל הדיווחים הנסיים והעל-טבעיים ואף את אלו העוסקים בתחייתו ואלוהיותו של ישו.

בין האבות המייסדים בלט [[תומאס פיין]], אשר היה דאיסט מוצהר ופרסם את הספר הקצר [[עידן התבונה]], בו שטח את משנתו הדאיסטית והמטא-פיזית הפרסונאלית. בספר זה תקף פיין את הדתות המונותאיסטיות כולן, והוחרם על ידי רבים, והיה לו תפקיד משמעותי בדעיכת מעמדו של פיין בפרט בקרב צמרת השלטון האמריקנית, שלא דגלה באג'נדה דאיסטית מוצהרת כי אם בנצרות מתוקנת ורציונליסטית. בתקופה זו הדאיסטים נחשבו לאתאיסטים בעיני הדתיים והם גונו ככאלה. פיין כונה בין היתר – יהודה איש קריות, שרץ, כלב משוגע, שקרן, [[כפירה (דת)|כופר]] ועוד.{{הערה|סוזן ג'ייקובי, חופשיים: היסטוריה של החילוניות האמריקאית, 2004, מצוטטת על ידי [[ריצ'רד דוקינס]], [[יש אלוהים?]], 2008, עמ' 62}}
 
==== תנועת ההשכלה ====
שורה 106 ⟵ 92:
* [[הומניזם]] ו[[מדע|חשיבה מדעית]].
 
ה[[היסטוריון]] [[פיטר גיי]] נתן דעתו{{הערה|שם=autogenerated1|1= Deism: An Anthology, p. 13'}} על מאפייני התנועה:
 
{{ציטוט|תוכן=כל הדאיסטים (הקלאסיים) פעלו למעשה כביקורתיים וקונסטרוקטיביסטיים. הם חיפשו להרוס כדי לבנות, ועל ידי היגיון, גרסו את הצורך בפילוסופיה חדשה, בצידודם ב[[אבסורד]]יות של הנצרות. לדאיסטים בהחלט היתה הכשירות לכך; אחד התמחה בכמרים [[התעללות בילדים|מתעללים]], שני חקר את ה[[טבע]], ושלישי, בקריאה ביקורתית של [[כתבי קודש]], אמנם פחות משמעותי כוחה של התנועה שלעתים היה חזק -– היא שאבה את חוסנה משילוב יוצא דופן של אלמנטים ביקורתיים וקונסטרוקטיביים.}}
 
ה[[פילוסוף]] [[צ'ארלס טיילור (פילוסוף)|צ'ארלס טיילור]], כותב ב[[ספר]]ו "העידן החילוני" (A Secular Age), שמטרת הדאיזם הייתה לבסס [[מוסר]] [[הומניזם|הומניסטי]] אקסקלוסיבי (כלומר, ייחודי לאדם), [[:en:Ontic|אונטיקאלי]], ללא עגינה מטאפיזיקאלית כל שהיא. לדעתו, היתרון במוסר כזה (כפי שכיבכול ניסו לכונן הדאיסטים) הוא טוהרו מכל [[אנתרופוצנטריות]], והישענותו על כללים אוניברסליים, מסגרת בה בני אדם [[מוטיבציה|מונעים]] ומחוזקים לנועם ורווח משותף.
שורה 114 ⟵ 100:
== דעיכת הדאיזם הקלאסי ==
כ[[אסכולה|אסכולת חשיבה]], הדאיזם הקלאסי נתפס כזרם שדעך בסביבות [[המאה ה-19]]. חוקר הדאיזם פיטר גיי כותב:{{הערה|שם=autogenerated1 }}
{{ציטוט|תוכן=אחרי כתיבהם של וולסטון וטינדאל, הדאיזם האנגלי החל לדעוך. בערך ב-1730, כל טענות ה[[אסכולה]] כבר הוגשו, או נקלעו לפולמוס. מידת האינטלקטואליות של קברניטי הדאיזם דאז כבר לא הרשימה, והשקפות המתנגדות לו טיפחו [[רטוריקה|רטוריקנים]] מיומנים אשר קידמוהן. כתביהם של הדאיסטים פיטר אנט, תומאס צ'אב, ותומאס מורגן, היוו משמעות בעיקר לחוקרים -– הכלהכול כבר נאמר לפניהם, וטוב יותר.}}
 
[[היסטוריון|היסטוריונים]] תירצוהסבירו את הדעיכה במספר סיבות:
* תפוצת [[נטורליזם מטאפיזי|הנטורליזם המטאפיזי]]{{הערה|שם=IEP-Hume}} או ה[[מטריאליזם]] (צורתו הראשונית שלימים נקראה "פיזיקליזם"), שהוא אדאיסטי (ואנטי מטא-פיזיקאלי באופן מוחלט).
* כתביהם של [[דייוויד יום]],{{הערה|שם=IEP-Hume|{{cite encyclopedia |url=http://www.utm.edu/research/iep/d/deismeng.htm#Hume%27s%20Influence |title=English Deism |year=2006 |encyclopedia=The Internet Encyclopedia of Philosophy |accessdate=2009-12-16}}}}{{הערה|שם=EoP-Mossner|{{cite encyclopedia |title=Deism |first=Ernest Campbell |last=Mossner |authorlink=Ernest Campbell Mossner |publisher=Collier-MacMillan |year=1967 |encyclopedia=[[Encyclopedia of Philosophy|The Encyclopedia of Philosophy]] |volume= 2 |pages=326–336}}}} ו[[עמנואל קאנט]],{{הערה|שם=EoP-Mossner }} שאתגרו את הטיעון האריסטוטאלי בדבר "המניע הראשון" (Primum movens),{{הערה|1=או, באנגלית, Prime mover}} וכן, מאוחר יותר, [[צ'ארלס דרווין]] אשר תרומתו בדבר תהליך ה[[אבולוציה]], ערערה את הביטחון ב[[טיעון]] מן ה[[תכנון תבוני|תכנון]] (Argument from Design), בו דגלו חלק מהדאיסטים הקלאסיים, ותמורות אלה הניעו מקצתם להזדהות עם ה[[אגנוסטיציזם|אגנוסטיות]] או ה[[אתאיזם]].▼
* כתביהם של [[דייוויד יום]],{{הערה|שם=IEP-Hume|1=
{{cite encyclopedia |url=http://www.utm.edu/research/iep/d/deismeng.htm#Hume%27s%20Influence |title=English Deism |year=2006 |encyclopedia=The Internet Encyclopedia of Philosophy |accessdate=2009-12-16}}}}{{הערה|שם=EoP-Mossner|1=
▲{{cite encyclopedia |title=Deism |first=Ernest Campbell |last=Mossner |authorlink=Ernest Campbell Mossner |publisher=Collier-MacMillan |year=1967 |encyclopedia=[[Encyclopedia of Philosophy|The Encyclopedia of Philosophy]] |volume= 2 |pages=326–336}}}} ו[[עמנואל קאנט]],{{הערה|שם=EoP-Mossner }} שאתגרו את הטיעון האריסטוטאלי בדבר "המניע הראשון" (Primum movens),{{הערה|1=או, באנגלית, Prime mover}} וכן, מאוחר יותר, [[צ'ארלס דרווין]] אשר תרומתו בדבר תהליך ה[[אבולוציה]], ערערה את הביטחון ב[[טיעון]] מן ה[[תכנון תבוני|תכנון]] (Argument from Design), בו דגלו חלק מהדאיסטים הקלאסיים, ותמורות אלה הניעו מקצתם להזדהות עם ה[[אגנוסטיציזם|אגנוסטיות]] או ה[[אתאיזם]].
* הדאיזם, כהשקפה [[נטורליזם (פילוסופיה)|חילונית]] הקרובה ל[[פנתאיזם]], ו[[אתאיזם]], וכדוגלת ב[[:en:Freeththought|חשיבה חופשית]], ספגה גם היא יותר ביקורות דתיות; קמו [[קמפיין|קמפיינים]] [[תוקפנות|תוקפניים]] כנגדה, מצד גורמים [[נצרות|נוצריים]] שביקשו להכפישה, למשל בניצוחו של ה[[פילוסוף]] הנוצרי [[יוהאן גאורג האמאן]] {{אנ|Johann Georg Hamann}}, וכן, לידתם של זרמים נוצריים שהציעו פרשנויות רעננות יותר למוטיב [[אל אישי|האל האישי]], כמו [[פייטיזם]] ו[[מתודיזם]].
* ה[[ארגון|ארגוניות]], וה[[קולקטיביזם|קולקטיביות]] של תנועת ה[[יוניטריאניזם]] הביאו רבים להזדהות עימה. תנועה זו, ש[[דמיון|דמתה]] לדאיזם, הייתה פתוחה יותר ל[[מסורת]], ל[[רומנטיקה]] ול[[אתיקה]] הנוצרית, ולכן גם [[פופוליזם|פופוליסטית]], על אף אופייה הרפורמי{{הערה|1=להרחבה על רפורמיזם דתי ראו [[יהדות רפורמית]].}} המובהק.
 
אחרי [[1800]] המונח "דאיסט" כמעט ולא רווח בשימוש, אמנם, תפיסותיה של ה[[אסכולה]], לרבדיהן, הוטמעו אל קבוצות ליברליות אחרות, כמו למשל, זרמי ה[[תאולוגיה]] ה[[בריטניה|בריטיים]] (המאוחרים, והביקורתיים יחסית), וכן, תרמו לעיצוב ה[[יוניטריאניזם]]. אף ש[[כישלון|כשל]] להפוך לתנועה [[ארגון|מאורגנת]] בעת שגשוג השקפותיו העמיתות, ואף שאיבד מכוחו, נשאר הדאיזם על תקן פילוסופיה פרטית, בקרב הוגים ובכלל. ניתן לומר שהדאיזם הקלאסי התפתח אל, או תרם לפיתוחן של השקפות אחרות (ביניהן הדאיזם המודרני עצמו, ונגזרותיו). ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] אף קמו מספר ארגונים דאיסטיים.{{הערה|כגון "איחוד הדאיסטים העולמי" (World union of Deists).}}
 
== הדאיזם כיום ==
הדאיזם העכשווי (ה[[מודרניזם|מודרני]]) מתיימר לאחד את הדאיזם של ה[[רנסאנס]] עם מוסכמות נוכחיות של [[פילוסופיה מערבית|הפילוסופיה המערבית]], ו[[מדע|מצבור הידע המדעי]] באופן [[הרמוניה|הרמוני]]. ניסיון זה הביא להיווצרותה של קשת העמדות והאמונות הרחבה, תחת הסיווג הדאיסטי.{{הערה|1=[http://www.moderndeism.com/html/deism_defined.html Deism Defined]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ולכך שלרבים מ[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלים]] אלה מגוון של תפיסות משניות הנשענות על הנחת היסוד שלהם (שסיבותיה עומדות בפני עצמן).
 
משום שהדאיזם מדגיש ש[[:en:Theosophy|תאוסופיה]] ו[[דת]] אינם קשורים בהכרח, ושולל טענות דתיות, התעניינו בו אנשים מקצוות ה[[ספקטרום]] ה[[תאולוגיה|תאולוגי]] או הדתי, וחלקם אף ראו לנכון לאמצו, למשל, ה[[פילוסוף]] של הדת [[:en:Personal construct theory|אנתוני פלו]], הגדיר עצמו אתאיסט אך בשלב מסוים החל להגדיר עצמו דאיסט. לדבריו, הוא בנה מסקנתו מה[[חוק טבע|חוקיות]] ה[[פיזיקה|פיזיקאלית]] שלפי תפיסתו ה[[סובייקטיביות|סובייקטיבית]], היא פרי תכנונה ויצירתה של מהות נשגבת, שאינה מתאפיינת ביקום עצמו.
שורה 136 ⟵ 120:
[[אחד]] העקרונות המנחה דאיסטים מ[[דור]]ינו הוא שבניגוד לתיאור ה[[דת]]י של רעיון האלוהות (שכביכול מכיל [[סתירה (לוגיקה)|סתירות]] וחוסר [[עקביות (לוגיקה)|עקביות]] בבחינה אנושית), הרי שהניתוח הדאיסטי אחר ב[[מהות]]ו וראוי לטוהר מוחלט מ[[חוסר עקביות|חוסרי עקביות]] כאלה.
 
מתוקף ה[[אבולוציה]] הרעיונית, חלק יטו לעמדה [[איגנוסטיות|איגנוסטית]] (איגתאיסטית) לגבי מהות האלוהות באופן כללי, ובפרט בעניין טיב יחסה של האלוהות לבני האדם -– לפיה היחס אינו בהכרח אישי (Personal) או אבסנטי (Impersonal), אלא טראנס-פרסונלי (Trans-personal, כלומר, תמיד לא יכול להיות מובן ב[[קוגניציה]] האנושית, המוגבלת וה[[הטיה קוגניטיבית|מוטה]]); העמדה תניח חוסר [[משמעות]] להתפלספות ספציפית זו בטענה שאין להציג הקשר סוריאליסטי בלתי-תפיס בעליל באופן כה מוגדר ואף [[דואליזם|דואלי]]. (אך לא תקבע אם מתרחשת או לא מתרחשת התערבות כזו, ומה אופייה). [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] זו קרובה לקודמתה, הגורסת העדר-התערבות אלוהית ב[[טבע]] בכל צורה או דרך, אך לא שוללת אותה באופן מוחלט ואף נזהרת מכך, מטעמים [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגיים]].
 
אינדיבידואלים אחרים כן יראו טעם [[פילוסופיה|להתפלסף]] על טיבה הפוטנציאלי של התערבות, וכן ינסו לשער עליו ולהציב [[תפיסה|תפיסות]] בהקשר זה. דוגמה למקרים כאלה הן תפיסות ספציפיות אודות "[[חיים לאחר המוות|החיים שאחרי החיים]]" (או [[:en:Neurotheology|נוירותאולוגיות]] בכלל), המובעת במגוון צורות, ויכולות ללבוש צורה נטורליסטית לכאורה, או [[מיסטיקה|מיסטית]], גם כזו שכלל אינה [[עולה בקנה אחד]] עם התפיסה הדתית ([[דתות אברהמיות|אברהמית]] או אחרת), ותמיד לא כזאת שמתנגשת עם ידע מדעי קונקרטי או הניסיון האנושי בכלל. בעוד שחלק מהדאיסטים עשויים לטעון שאין בכלל שכר ועונש (או שהעיסוק בו אינו מניב או לא ראוי מחשש לצמצום ו[[האנשה|אנתרופומורפיזם]]), יש שיטענו לקיומה של מתכונת מסוימת של [[תורת הגמול|גמול]] על מעשים מסוימים של ה[[אדם]] ב[[חיים|חייו]], בין אם צורה זו היא [[מטאפיזיקה|מטאפיזיקאלית]] במסווה [[טבע]]ית, נוגעת לגלגול קיומי (למשל, אדם שנולד בעת אחת יכה על חטאיו של אדם מעת קודמת, משום ששניהם מייצגים סוג של [[נשמה|קיום רוחני]] מסוים (שאינה [[דואליזם|דואליסטית]]), או [[רוחניות|רוחנית]] גרידא (מתרחשת בצורה קיומית אחרת לחלוטין מזו המוכרת לאדם ומשוללת קשר לעולם הפיזי), או בצורות אחרות. יש שינקטו גישה סינתטית (בין-רעיונית). רעיונות אלה הם בדרך כלל לא יותר מ[[פרשנות (פילוסופיה)|פרשנויות]] סובייקטיביות שדאיסט מסוים רק יכול [[השערה (מדע)|לשער]] או [[אמונה|להאמין]] בנכונותן מסיבותיו שלו, אם בכלל.
 
הדאיזם הקלאסי סלד באופן כללי, מ[[תפילה|תפילות]], ואפשר לומר שמסורת זו נמשכת גם כיום בהסתמך על הנחות כגון שהיקום נוצר בצורה ייעודית (בהקשר החוקיות הפיזיקלית), או, [[שלמות|מושלמת]], ובקשות או תחנונים אינן ברות השפעה על אופן פעילותו האלמנטרי, ולכן מיותרות. כמו כן, לא ראוי או חסר טעם, לנסות להתקרב או לתקשר עם ה[[מהות]] הנשגבת שכביכול הביאה [[מציאות|להמצאות]] את הקיום המוכר, בדרך של תפילות, כי הוא נוצר במטרה שלא יהיה שיח בין האלוהות לצורות חיים פיזיות ובעלות [[תודעה]] [[אינטליגנציה|תבונית]] כמו זו האנושית.{{הערה|1=להרחבה על המונח נפש בהקשר האנושי ראו [[בעיית גוף-נפש]] (הבעיה הפסיכופיזית).}} הסייג להנחות אלה הוא הטענה שתפילות ייתכנו כלגיטימיות אך ורק כתפילות הודיה ([[:en:Affirmative prayer|Affirmative prayer]]){{הערה|כגון תפילות להודיה על שכביכול לא נמנע מאדם הישג מסוים.}} משום שהן נתפסות כאמצעי תכליתי לזיכוך הנפש, או כסוג של [[מדיטציה]].{{הערה|דיון והרחבה על סוגי תפילות והשלכותיהן הפוטנציאליות על מרגשו ותפקודו של הפרט מובא בפרק ג' ("טכניקות") בספר "מדיטציה יהודית -– מדריך מעשי", מאת ה[[רב]] [[אריה קפלן]]. הספר עצמו אינו עוסק בדאיזם.}} לתפילות בקשה המזוהות עם הדתות ה[[תאיזם|תאיסטיות]] לעומת זאת, אופי [[נס]]י, ולעיתים גם ניסוח קבעני ([[אלוהים]] יתן לי!), במקרים רבים לא רציונלי (כמו למשל [[טכנאי]] המתפלל תפילה לפרנסה, דבר הכרוך בגרימת נזק ל[[חזקת מטלטלין|מטלטלין]] ללקוחו הפוטנציאלי), והדבר נתפס כלא-[[לוגיקה|הגיוני]], וזוכה לתיעוב בדאיזם.
 
=== שכיחות ===
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=מדעי הרוח}}
[[סקר]] ההזדהות הדתית בארצות הברית משנת [[2001]] (ARIS), בהשתתפות 50,000 משתתפים, דיווח ש[[מספר]] המשתתפים שהגדירו עצמם "דאיסטים" גדל בשיעור של 717 אחוזים%, בין [[1990]] ל-2001. אם להכליל זאת לכלל [[תושב]]י [[ארצות הברית של אמריקה|ארצות הברית]], ל "דת הגדלה בקצב המהיר ביותר" (התיוג הדתי ניתן מטעמים [[פישוט ניהולי|טכניים]] ולא [[מנהג|נהוג]] לראות בדאיזם [[דת]]). [[רבבה (מספר)|רבבות]] המשתתפים הם 0.2% לערך, מהציבור האמריקני.{{הערה|1={{cite web |url=http://www.gc.cuny.edu/faculty/research_briefs/aris/key_findings.htm |title=ARIS key findings, 2001 |accessdate=2013-03-16 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20070219160905/http://www.gc.cuny.edu/faculty/research_briefs/aris/key_findings.htm |archivedate=2007-02-19 |url-status=dead }}}}{{הערה|1={{cite web |url=http://www.adherents.com/rel_USA.html |title=Largest Religious Groups in the United States of America |publisher=Adherents.com |accessdate=2013-03-16 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20180820080454/http://www.adherents.com/rel_USA.html |archivedate=2018-08-20 |url-status=dead }}}}
 
== דיון פילוסופי בדאיזם ==
ההנמקות ללגיטימות, או ל[[נכונות]] כביכול של הדאיזם הן בדרך כלל ה[[טיעון|טיעונים]] ה[[מטאפיזיקה|מטאפיזיים]] ה[[תאולוגיה|תאולוגיים]] הנפוצים (או '''גרסאות''' שלהם) לקיום אלוהות יחידנית, אומניפרסנטית (כל נוכחת -– אינה מאפיין קיומי של עולמות פיזיקליים ואינה כפופה ל[[מרחב (פיזיקה)|מרחב]], ל[[זמן]], ול[[אנרגיה]] (ובזה גם ל[[חומר]]),{{הערה|1=להרחבת הרקע ולהרחבה על מושגים אלה ראו [[פיזיקה]], ו[[מרחב-זמן]].}} ולמעשה, לכל מאפיין פיזיקאלי שאי פעם היה יכול להתקיים ממנה), [[אוניברסליזם|אוניברסלית]] (אין משהו שלא יכול לנבוע ממנה), שהיא בגדר סיבה ראשונית תמידית, והכרחית כביכול, לקיום המציאות הפיזיקאלית המוכרת לנו, לפחות כפי שזו הופיעה במצבה הראשוני (ומציאויות אחרות אם קיימות), ושלא ניתן לתפוש מהותה במונחים אנושיים, אם כי, אפאתית באופן כללי לחי התבוני ביקום. הגדרות כלליות רבות מבקשות להדגיש גם נייטרליות [[זהות מגדרית|מגדרית]] שכן דאיסטים לרוב יימנעו מלהציג אלוהות באופן מסוים מהבחינה המגדרית (כגון אלוהים "גברי" או אלוהות "נשית"), וייתכן והדבר יקרה מסיבה [[לינגוויסטיקה|לשונית]]-[[תחביר]]ית, יתרה מכך, בקרב דאיסטים דוברי אנגלית יש המייחסים למונחים שמימיים את התואר הנייטרלי It, להבדיל מ-He/She, המייחסים לו [[זהות מגדרית]].
 
חלק מה[[טיעון|טיעונים]] לא קבילים על חלק מהדאיסטים עצמם, [[קל וחומר]] על [[תאולוגיה|פילוסופים של האלוהות]] בכלל:
 
[[תומאס הובס]],{{הערה|1=Thomas Hobbes, Works, vol. 4, pp. 59–60; quoted in John Orr, English Deism, p. 76}} דאיסט בן [[המאה ה-17]] השתמש ב[[הטיעון הקוסמולוגי|טיעון הקוסמולוגי]] להצדקת עמדתו, בטענה שלכל [[תוצאה]] יש [[סיבה]] שקדמה לה, מלבד מה שהוא כינה "אלוהים" אשר יוצא מן הכלל הזה, וממנו יכולות לנבוע [[מערכת|מערכות]] של סיבה ותוצאה שכביכול אינן מסוגלות לרגרסיה אין-סופית. הובס מוסיף לכנותו "סיבת הסיבות"{{הערה|1=The cause of all causes}} דוגמאות נוספת הן [[הטיעון הטלאולוגי]], או הטיעון מ[[מורכבות שלא ניתנת לצמצום]] {{אנ|Irreducible complexity}} בו צידד הדאיסט הידוע [[אנטוני פלו]] {{אנ|Antony Flew}}.
 
ה[[פיזיקאי]] ה[[אתאיסט]] [[לורנס קראוס]] (Lawrence M. Krauss), טען בעת דיון עם הפילוסוף ה[[נצרות|נוצרי]] [[ויליאם ליין קרייג]] את דעתו על הפילוסופיה הדאיסטית ביחס לידע שהצטבר בקרב מדע ה[[פיזיקה]] (הערות בסוגריים אינן חלק מהציטוט המקורי){{הערה|1=הדברים הובאו מצד קראוס במהלך דיון ([[דיבייט]]) שנערך בין השניים באוניברסיטת נורת' קרולינה (North Carolina State University). קראוס אמר את הדברים כחלק מתגובה שהגיב לשאלה מן הקהל בעת החלק "שאלות ותשובות" של הדיון. [https://www.youtube.com/watch?v=Fs_pgaSrxP8 להלן קישור לחלק 6 של הדיבייט]. בחלק 6, בדקה 4:00 אומר קראוס את הדברים.}}:
 
{{ציטוט|תוכן=אני למעשה חושב שדאיזם, הקיום הפונציאלי של אינטליגנציה שמיימית, איננו הנחה בלתי סבירה, ולא אטען נגדו. זה יכול להיות, כלומר, היקום הוא מקום מדהים. השאלה היא, האם יש ראיה לכך, זה מה שאנו מנסים לדון בו... אז, אני חושב שהקיום הפוטנציאלי של אינטליגנציה שמיימית הוא סביר בהחלט, ונוגע לכמה מהנושאים המביכים הקשורים בתחילת היקום, ואכן ייתכן שאולי לבסוף נמצא אותו כנדרש. אבל היחס בין זה לבין האל הספציפי שאנשים מסוימים מאמינים בו כאן (הצבעה על חלק אחד של הקהל), או האל הספציפי שאנשים מסוימים מאמינים בו שם (הצבעה על חלק שני של הקהל), הוא בוודאי בעיה. (מעט לאחר מכן ובאותו הקשר הוסיף קראוס) הם לא יכולים כולם להיות צודקים, והנקודה היא שקרוב לוודאי כולם טועים. למעשה, אני אגיד את זה ברור יותר; המדע לא-תואם לדוקטרינה של כל אחת מהדתות המאורגנות. אך הוא איננו לא-תואם לדאיזם. הוא איננו תואם לנצרות, ליהדות, ולאסלאם, אם תתייחס באופן ליטרלי לדוקטרינה של דתות אלו.''}}
שורה 160 ⟵ 144:
 
=== נטורליזם ===
הדאיזם קרוב להשקפות נטורליסטיות אחרות (להרחבה על התפיסה הנטורליסטית ראו [[נטורליזם מטאפיזי]]) משום הכרתו ביקום עצמו כמערכת [[פילוסופיה מכניסטית|מכניסטית]] במהותה, עם אפיון פיזיקאלי ספציפי, וחוקיות,{{הערה|1={{Cite web |url=http://moderndeism.com/html/deism_defined.html |title=Deism Defineploo d |publisher=Moderndeism.com |accessdate=2012-09-25 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20151104141606/http://www.moderndeism.com/html/deism_defined.html |archivedate=2015-11-04 |url-status=dead }}}} בעוד האלוהות מובנת '''כסוכנת''' (Agent) של היווצרות מצבו הראשוני של היקום (שתמיד תלוי בה ולא ההפך), יותר מאשר שתובן כ'''מכניזם''' (Mechanism) אפריורי גרידא, או לחלופין, שלב "מכני" קודם ליקום. עצמו, אם כי ההשקפה הדאיסטית נמנעת מלדון ב"אופי" האלוהות, ומדגישה את חוסר היעילות הכללית שבניסיונות האדם לנסות לתאר אותה.
 
דאיזם קלאסי מניח נטורליזם כדרך-הכלל בה מתנהל היקום (מתוקף גריסתו שמהות בוראת אינה מתערבת בהתנהלותו הטבעית). ככלל, נכון המבט גם לדאיזם המודרני התובע [[אגנוסטיות]] ו\או [[איגנוסטיות|אי-עיסוק]] בעניין ההתערבות המתוארת מסיבות [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמולוגיות]] כאמור. [[ברייטס|תנועת הברייטס]] האוגדת אינטלקטואלים שהשקפת עולמם נטורליסטית, מקבלת אליה אנשים בעלי השקפה כזו המגדירים עצמם דאיסטים.{{הערה|[http://מדריך%20מהיר%20לברייטס%20ולסופרים%20-%20מי%20נופל%20בהגדרה%20ברייט?,%20באתר%20תנועת%20ה%5B%5Bברייטס%5D%5D. http://www.the-brights.net/vision/considerations/Brights%20and%20Supers%20compared.pdf]}}{{הערה|[http://www.the-brights.net/vision/faq.html#1 שאלות נפוצות, אתר הברייטס.]}} אדם המגדיר עצמו דאיסט אך טוען לאמונה או ל"ידיעה" חד משמעית וכוללת לגבי התערבות אלוהית במציאות (טענה שאינה מאוד נפוצה ב[[שיח]] הדאיסטי המודרני), הרי שאינו משקף את אג'נדת הברייטס, בדומה למקרה בו אדם מגדיר עצמו [[אתאיזם|אתאיסט]] אך מאמין כי באופן תדיר מתקיימות בעולמינו תופעות [[על-טבעי]]ות ([[פסבדו-מדע|מופרכות]], [[הפרכה#עקרון ההפרכה של פופר|או בלתי ניתנות להפרכה]]).{{הערה|עם זאת, על פי גישה נון-דואלית, גם אמונות מסוג זה, לא בהכרח יבטלו את התפיסה הנטורליסטית באופן כללי, של הפרט. דעה זו קיבלה ביטוי בקונספטים כמו [[:en:Fideism|פידאיזם]], או ברעיונו של ה[[מדען]] [[סטיבן ג'יי גולד]] על [[:en:Non-overlapping magisteria|העדר חפיפה בין תבניות מחשבה אלה]] (Non-overlapping magisteria).}}
 
== פצלים מן הדאיזם העכשווי ==
הדאיזם שימש כמצע להשקפות שונות, ונעשו ניסיונות לשלבו במספר מסגרות ש[[סטייה חברתית|סטו]] ממנו; [[האבות המייסדים]] נתפשים כמי שניסו לכונן סוג של [[:en:Christian deism|דאיזם נוצרי]]. עוד מונחים נטבעו בניסיון לתאר את הגישור הפוטנציאלי כביכול בין הדאיזם לתפיסות אחרות; בין היתר, דובר גם על [[:en:Polydeism|פולידאיזם]], דאיזם תהליכי,{{הערה|1=[http://panendeism.webs.com/processdeism.htm תמצית ניתוחו של הפילוסוף צ'ארלס הרטשורן בדבר דאיזם תהליכי.]}} דאיזם [[מדע]]י, ודאיזם [[הומניזם|הומאני]].
 
==== דאיזם אגנוסטי ====
שורה 171 ⟵ 155:
 
==== פנדאיזם ====
הפנדאיזם{{הערה|1=המונח הוצג לראשונה, ב[[חיבור]]ם המשותף של ה[[הוגה דעות|הוגים]] ה[[גרמנים]] [[מוריץ לצרוס]] והיימן שטיינטל. Moritz Lazarus and Heymann Steinthal, ''Zeitschrift für Völkerpsychologie und Sprachwissenschaft'' (1859), p. 262. }} משלב דאיזם קלאסי בתפיסתו ה[[פנתאיזם|פנתאיסטית]]-קלאסית של [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]]. לפי דעה זו, יש להבין את המקור הבורא (המופשט והבלתי-תפיס במהותו) כעצמאי, כל עוד לא ברא יקום זה (או יקום אחר), אך משנוצר, יש להכיר בו כמתנהל על פי חוקים פיזיקליים וכי הייצוג האלוהי בו הוא לפחות ככלל, נטורליסטי לחלוטין -– והוא הטבע למעשה. זה בניגוד לפנתאיזם שלכאורה מבקש לייחס למונחים [[אלוהים|אלוהות]] וה[[טבע]] את אותה משמעות בדיוק (כאשר המונח "אלוהים" הוא הכינוי לסכום כל הקיים באופן טבעי), ולדאיזם האותנטי הרואה ביוצר המציאות משהו עצמאי עם "תודעה" נשגבת אשר כל הצגה טבעית שלה (אדרבא כשמדובר במונחים של זמן), היא צמצום בלתי מתקבל, ואף בלתי סביר שלה.
 
הפילוסוף של הדת, וה[[פנתאיזם|פנתאיסט]] צ'ארלס הרטשורן דקדק באחד מפרסומיו בהבדלים בין פנתאיזם לפנדאיזם, שבא בעקבותובעקבותיו.{{הערה|1=Charles Hartshorne, ''Man's Vision of God and the Logic of Theism'' (1964) p. 348 {{ISBN|0-208-00498-X}}.}}
 
==== "דאיזם רוחני" ====
[[קובץ:Dawkins at UT Austin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ריצ'רד דוקינס]], נכון לדון בהנחות היסוד של הדאיזם]]
[[קובץ:Christopher_Hitchens_crop_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כריסטופר היצ'נס]], ממבקרי ההשקפה]]
{{ערךהפניה לערך מורחב|ערך=[[:en:Spiritual but not religious|"רוחני אך לא דתי"]]}}
זהו שם כולל לניסיונות קבוצתיים לרוב, ברוח [[:en:New Thought|התנועה החדשה]], לשבץ לדאיזם אלמנטים רוחניים או דתיים באופן עדין וסינתטי. העושים כן ישענו על עקרונות הדאיזם בדבר אלוהות [[מטאפיזיקה|מטאפיזית]], וכן, יביעו אנטגוניזם כלפי טענות ל[[אל אישי|אלוהות פרטית]], התגלות וכיוצא באלה; אך בניגוד לדאיזם האותנטי עשויים לטעון שמלבד אינטואיציה או [[התבוננות]] והתפלספות, גם [[מדיטציה]] וחוויות של '''"התייחדות עם הטבע"''', יכולים להביא או לקרב את האדם לגרוס קיום אלוהות, או קונספטים [[טלאולוגיה|טלאולוגיים]] קשורים בכלל.▼
 
▲זהו שם כולל לניסיונות קבוצתיים לרוב, ברוח [[:en:New Thought|התנועה החדשה]], לשבץ לדאיזם אלמנטים רוחניים או דתיים באופן עדין וסינתטי. העושים כן ישענו על עקרונות הדאיזם בדבר אלוהות [[מטאפיזיקה|מטאפיזית]], וכן, יביעו אנטגוניזם כלפי טענות ל[[אל אישי|אלוהות פרטית]], התגלות וכיוצא באלה; אך בניגוד לדאיזם האותנטי עשויים לטעון שמלבד אינטואיציה או [[התבוננות]] והתפלספות, גם [[מדיטציה]] וחוויות של '''"התייחדות עם הטבע"''', יכולים להביא או לקרב את האדם לגרוס קיום אלוהות, או קונספטים [[טלאולוגיה|טלאולוגיים]] קשורים בכלל.
 
==== פנאנדאיזם (Panendeism) ====
סוג ספציפי של דאיזם רוחני מנסה לשלבו עם ה[[פנאנתאיזם]] (ההנחה שהטבע הוא חלק מהאלוהות או גילום שלה), בו נפוץ עקרון ה"מטאפיזיקה חוויתית" (Experiential metaphysics) לפיו התנסות כמו [[מדיטציה]] או סוגים מסוימים של [[תפילה]]{{הערה|1=[[:en:Trans|טרנסואלית]]}} הם דרך לחוות את האלוהות המתגלמת בטבע -– ההשקפה קרובה ל[[פרדיגמה|פרדיגמת]] [[הרוח הגדולה]] הנפוץ ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברות]] [[אינדיאנים|אינדיאנית]] כמו שבט ה[[סו]] (Sioux), ו[[עם]] ה[[אלגונקווין]] (Algonquian).{{כ}}{{הערה|1=''Albuquerque Journal'', Saturday, November 11, 1995, B-10.}}
 
ה[[פלורליזם]] הדתי הזה של מה שמכונה דאיזם רוחני מהווה סטייה משמעותית מההשקפה הכללית [[חוסר דת|חסרת הדת]] בכלל, וה[[:en:Antitheism|אנטי-תאיסטי]] בפרט, המגנה בפיקנטיות כל [[פסבדו מדע]] ו[[:en:Esotericism|נטיות אסוטריות]].{{הערה|1= בהם מוטיבים רבים מ[[:en:Eastern religions|דתות המזרח]] דוגמת [[בודהיזם]], ו[[העידן החדש]], דוגמת [[תורת הנסתר|תורת הנסתר (אוקלטיזם)]].}}
 
== דאיזם ותאוריות קשר ==
הצגת [[אלוהים]] כ[[ארכיטקט]] האחראי לאפיון לכאורה הצפוי ביקום קשרה את הדאיסטים הקלאסיים עם ארגון [[הבונים החופשיים]], גוף שפרח גם כן ב[[עידן הנאורות]],{{הערה|[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0007_0_06772.html בנייה חופשית, באנציקלופדיה היהודית הווירטואלית.]}} ואשר חלק בלתי מבוטל מהמשתייכים אליו אכן היו [[ליברליזם|ליברליים]], דאיסטים, ואוניטרים.{{הערה|1=[http://www.catholicculture.org/culture/library/view.cfm?id=5285&CFID=48626047&CFTOKEN=85306959 Letter of April 19, 1985 to U.S. Bishops Concerning Masonry, Cardinal Bernard Law. See Chapter "Freemasonry as Universal Religion"]}}
 
== ביקורת ==
שורה 197 ⟵ 180:
ה[[היסטוריון]] הצרפתי [[פאול הזארד]] תיאר הדאיסטים של יומו כ "רציונליסטים עם [[נוסטלגיה]] לדת, שנתנו ל[[צייטגייסט|רוח התקופה]] להפרידם מה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסיה]] אך רצו להאמין שהמדרון עליו דרכו לא היה חלקלק מספיק כדי להובילם ל[[אתאיזם]]".
 
בספרו "[[יש אלוהים?]]"{{הערה|1=Dawkins, Richard, The God Delusion, (Mariner Books:2008), p. 69}} טוען המדען, וה[[אתאיזם אגנוסטי|אתאיסט-אגנוסטיקן]] [[ריצ'רד דוקינס]]:
{{ציטוט|תוכן=האל הדאיסטי, שלעתים נקשר עם [[האבות המייסדים]], הוא בהחלט שיפור מהמפלצת של [[הברית הישנה]]. למרבה הצער, הסבירות שהוא קיים, או התקיים אי-פעם, עולה (על הסבירות לקיום אלוהי הברית הישנה) רק בקושי.}}
באותה פסקה מציע דוקינס שהיפותזת האלוהים מיותרת לכל צורותיה, תוך שהוא מצטט את פתגמו המפורסם של לפלס{{הערה|1=תגובת לפלס לשאלה על האל: "אין לי צורך בהשערה זו." ([[ג'ון לנוקס]], (באנגלית) האם המדע קבר את האל, עמ' 44, הוצאת הספר הטוב, בריטניה, 2019)}}{{הערה|שם=Ball|1=[http://www.maths.tcd.ie/pub/HistMath/People/Clairaut/RouseBall/RB_Clairaut.html W. W. Rouse Ball ''A Short Account of the History of Mathematics'' (4th edition, 1908)]}} בהקשר זה. לעומת זאת, בדיון מאוחר יותר עם המתמטיקאי הנוצרי ג'ון לנוקס, כנשאל "האם המדע קבר את אלוהים?" השיב דוקינס שתלוי על איזה אלוהים מדובר, ובחלק מתשובתו, שדנה בין היתר ב[[פנתאיזם]] ה[[פואמה|פואטי]] של [[אלברט איינשטיין#השקפותיו על אלוהים והדת|איינשטיין]], התייחס גם לפרשנות הדאיסטית בדברים להלן{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=J0UIbd0eLxw דיון בין מבקר הדת ריצ'רד דוקינס לג'ון לנוקס (פרופסור למתמטיקה מאוקספורד) ונוצרי בדתו. הציטוט נאמר בזמן 4:25-5:30.]}}:
 
{{ציטוט|תוכן= "ניקח לדוגמא אל דאיסטי, סוג של "אלוהי הפיזיקאי", אלוהים של מישהו כמו פאול דייויס{{הערה|פאול דייויס (Paul Davies) הוא פיזיקאי אנגלי אשר דיבר לא אחת על "המסתורין שבנושא בסיס היקום" ותואר לא אחת על ידי עמיתיו כדאיסט. דייויס מרבה להשתתף בכנסים ודיונים (דיבייטים) העוסקים במדע ואמונה לצד אקטיביסטים אתאיסטים דוגמת דוקינס וקראוס.}}; המפלג את חוקי הפיזיקה, אלוהים המתמטיקאי, שהניח את הקוסמוס, ולאחר מכן כאילו לקח צעד אחורה, ורק צופה בו. הפרט יכול לטעון טענה מאוד הגיונית ומכובדת כזו, שאותה אמנם לא הייתי מקבל אך אני חושב שזה כן דיון רציני שהיה בידינו לערוך".}}
 
הטיעון העקרוני של דוקינס נגד אל תאיסטי או דאיסטי הוא שאל כזה נועד להסביר כיצד התפתחו מערכות מורכבות מאד כמו החיים או האדם. לפי "טיעון השען" אי אפשר לייצר סדר באופן מקרי, כשם שאם נמצא שעון בדרך, נדע בוודאות גבוה כי קיים שען כלשהו שיצר את השעון הזה, שהרי לא הגיוני כי השעון נוצר בכוחות עצמו. בספר [[השען העיוור]] דוקינס טוען כי טיעון זה, אף שהוא נראה הגיוני הוא למעשה שגוי. אבולוציה, שאינה תהליך מקרי לגמרי, כן מאפשרת יצירת סדר ומורכבות. בכך אבולוציה היא דוגמה ל"[[ארגון עצמי|עגורן שמגביה את עצמו]]" במקום "וו שמימי" שכיבכול מייצר את הסדר והמורכבות "מלמעלה". דוקינס טוען עוד כי קיום של בורא כדי להסביר את המורכבות בעולם, לא פותרת דבר בניסיון להסביר כיצד מתקיימת מורכבות בעולם. שכן אם מניחים כי קיומו של ישות מורכבת הכרחית כדי ליצור סדר ומורכבות, נתקלים באותה בעיה אם מנסים להסביר כיצד ישות מורכבת זו באה לידי קיום.
הסופר [[כריסטופר היצ'נס]] החשיב את התפיסה הדאיסטית כמיושנת, וכלגיטימית רק לראשית זמנה. הוא הציע שרעיונותיו המהפכניים של [[צ'ארלס דרווין]] בדבר [[אבולוציה|תורת האבולוציה]] ה[[ביולוגיה|ביולוגית]], כמו גם תגליותיו ה[[קוסמולוגיה|קוסמולוגיות]] של [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], היוו אלטרנטיבה מספקת לדאיזם במצע של תהליך פיזיקאליסטי אבולוציוני מורכב, המתחיל בהיווצרות ספונטנית של ה[[היקום|יקום]] מסביבה טבעית שקדמה לו, ובשלב מסוים, גם היווצרות חיים ב[[כדור הארץ]] (ואולי גם ב[[כוכב לכת|פלנטות]] מתאימות אחרות) באופן טבעי, ללא יד מכוונת מטאפיזית כל שהיא.{{הערה|1= Hitchens, Christopher (2007). god Is Not Great: How Religion Poisons Everything, P 24, Random House.}}▼
 
▲הסופר [[כריסטופר היצ'נס]] החשיב את התפיסה הדאיסטית כמיושנת, וכלגיטימית רק לראשית זמנה. הוא הציע שרעיונותיו המהפכניים של [[צ'ארלס דרווין]] בדבר [[אבולוציה|תורת האבולוציה]] ה[[ביולוגיה|ביולוגית]], כמו גם תגליותיו ה[[קוסמולוגיה|קוסמולוגיות]] של [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], היוו אלטרנטיבה מספקת לדאיזם במצע של תהליך פיזיקאליסטי אבולוציוני מורכב, המתחיל בהיווצרות ספונטנית של ה[[היקום|יקום]] מסביבה טבעית שקדמה לו, ובשלב מסוים, גם [[מוצא החיים|היווצרות חיים]] ב[[כדור הארץ]] (ואולי גם ב[[כוכב לכת|פלנטות]] מתאימות אחרות) באופן טבעי, ללא יד מכוונת מטאפיזית כל שהיא.{{הערה|1= Hitchens, Christopher (2007). god Is Not Great: How Religion Poisons Everything, P 24, Random House.}}
== ראו גם ==▼
 
▲== ראו גם ==
'''בעברית:'''
* [[תאולוגיה טבעית]]
* [[חילון]]
* [[הפרדת הדת מהמדינה]]
שורה 213 ⟵ 198:
* [[תאולוגיה]]
* [[ביקורת האתאיזם]]
* [[דת ומדע]]
 
'''באנגלית:'''
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/דאיזם"