תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האמיש אינם מגדירים עצמם ככת ואינם מוגדרים כך על ידי שלטונות ארה"ב או ישראל. מדובר בקהילה נוצרית בעלת אורח חיים ייחודי ויוצא דופן. על כן, הוחלפה המילה "כת" ב"קהילה"
Shahf14 (שיחה | תרומות)
 
(12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 17:
|סרט קודם=
|סרט הבא=
|קישור=0090329
|מבוסס=
|מדינה=
|שם בשפת המקור=Witness
|שם=העד
|הופק בידי=[[אדוארד ס. פלדמן]]
|חברה מפיצה=[[סרטי פרמאונט]]
|חברת הפקה=[[סרטי פרמאונט]]}}
|קישורIMDb=0090329}}
'''העד''' (ב[[אנגלית]]: '''Witness''') הוא [[סרט קולנועדרמה|סרט דרמת]]-[[סרט פשע|פשע]] [[ארצות הברית|אמריקאי]] משנת [[1985]], שביים [[פיטר ויר]], בכיכובם של [[האריסון פורד]] ו[[קלי מקגיליס]]. זוהי גם הופעתו הראשונה בתפקיד משמעותי של [[ויגו מורטנסן]]. הסרט הוא [[מותחן (קולנוע)|מותחן]] שתסריטו מתמקד בבלש המגן על ילד מקהילת ה[[אמיש]] שהיה עד לרצח ב[[פילדלפיה]]. כאשר מסתבר שהרוצחים הם שוטרים מושחתים, נאלץ הבלש להסתתר אצל בני הקהילה, ולהתחזות לאחד משלהם. על אף שהסרט הוא מותחן, עלילת המתח משולבת במבט אל הסתירה בין חייהם השלווים של בני הקהילה, המתפרנסים מ[[חקלאות]] ונמנעים משימוש בטכנולוגיה של [[המאה ה-20]], ובין חייו האלימים של השוטר, המייצג את הזרם העיקרי בתרבות האמריקאית של המאה ה-20, על הטוב והרע שבה.
 
הסרט היה מועמד לשמונה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]] בשנת [[1986]] וזכה בשניים - פרס אוסקר על העריכה, שהוענק ל[[תום נובל]], ו[[פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר]] שהוענק ל[[פאמלה ואלאס]], [[ארל וו. ואלאס]] ו[[ויליאם קלי]]. [[האריסון פורד]] קיבל על תפקידו בסרט זה את מועמדותו היחידה לאוסקר בקטגוריית השחקן הראשי. המוזיקה של [[מוריס ז'אר]] זכתה ב[[פרס באפט"א לקולנוע|פרס באפט"א]].
שורה 34 ⟵ 33:
בוק ושותפו אלדן קרטר לוקחים את סמואל אל תחנת המשטרה על מנת לזהות חשודים אפשריים, ולהפתעתם הוא מזהה את הרוצח בתמונה המוצבת בתחנה של לייטננט ג'יימס מקפי ([[דני גלובר]]). בוק חושד במקפי, וזוכר כי בעבר היה זה מעורב בפשיטה שכשלה על סוחרי סמים, שלאחריה הועלה חשד כי מישהו התריע מראש על הפשיטה. בוק חושד כי בפשיטה נתפשו כימיקלים לייצור סמים אך הם נעלמו וכי מקפי מכר אותם לסוחרי הסמים. קצין המשטרה זנוביץ' נרצח על ידי מקפי מכיוון שחקר את היעלמות הכימיקלים. בוק נפגש עם מפקדו, פול שייפר ([[ג'וזף סומר]]) ומספר לו על חשדותיו, אך אינו יודע כי שייפר הוא שהורה למקפי לבצע את הרצח, וכי הוא ומקפי שותפים לפשע. מיד לאחר מכן מתעמתים מקפי ובוק, ובוק נורה במתניו.
 
בוק הפצוע מבין כי שרשרת הפיקוד שמעליו מושחתת, וכי עליו להעלםלהיעלם. הוא יוצר קשר עם קרטר, ומבקש ממנו להשמיד את תיק החקירה על מנת שלא לחשוף את מיקום ביתו של סמואל. הוא מסיע את סמואל ורייצ'ל אל ביתם בחווה במחוז לנקסטר הכפרי ב[[פנסילבניה]], בו מתגוררת קהילת האמיש. כאשר רייצ'ל וסמואל הגיעו לביתם, מתעלף שם בוק מאובדן דם. חמה של רייצ'ל, איליי (יאן רובס) מסכים בחוסר רצון לשכן בביתו את "האנגלי" (הכינוי בו משתמשים האמיש, דוברי הגרמנית, לגבי מי שאינו בקהילתם), עד שזה יחלים מפצעיו, ודואג לטפל בו בשיטות המסורתיות המקובלות על בני הקהילה, הדוחים את הטכנולוגיה של המאה ה-20.
 
בוק מחלים מפצעיו בקהילת האמיש, וזאת תוך שהוא לובש את מלבושיהם, ומתערה בחברתם, על מנת להסתתר מרודפיו. בינתיים מתפתח בינו ובין רייצ'ל רומן. תוך שהוא מתקן את מכוניתו ושומע רדיו, מנגן הרדיו שיר אהבה ישן של [[סם קוק]] "[[What a Wonderful World]]". רייצ'ל, שההאזנה לרדיו ולמוזיקת [[רוק'נרול]] אסורה עליה, מגיעה למקום ונשבית בקסמו של השיר, ובוק יוצא עמה בריקוד. אך שניהם מבינים כי המדובר באהבה אסורה, שאין לה עתיד. איליי מזהיר את רייצ'ל כי אם תמשיך ביחסיה עם הזר, תנודה על ידי הקהילה. בוק, מצידו, נגר חובב (וזהו גם מקצועו של האריסון פורד במציאות), משתלב בחיי הקהילה, יוצר לסמואל צעצועים מעץ, ומשתתף בהקמת אסם. הוא יוצר מעין יריבות עם גבר מקומי, דניאל הוכלייטנר ([[אלכסנדר גודונוב]]) החפץ בחברתה של רייצ'ל, אך חש במשיכתה לבוק.
 
בינתיים, בפילדלפיה, נרצח שותפו של בוק, קרטר, על ידי השוטרים המושחתים. בוק שומע על כך, יוצר קשר עם שייפר, ומזהיר אותו כי הוא יבוא עמו חשבון.
 
כאשר יוצא בוק לעיירה הסמוכה, בחברת כמה מבני האמיש, הוא נקלע לתקרית בה מציקים כמה מבני העיירה לבני האמיש ולועגים ללבושם ולמנהגיהם. האמיש, הדוגלים ב[[פציפיזם]] מנועים מלהגיב, ומקבלים את הלעג ואת ההטרדות באופן פאסיבי. אך בוק אינו יכול לעמוד מן הצד, והוא מכה במטרידים מכות נמרצות. אירוע זה נצפה על ידי אזרח, המדווח למשטרה שמי שהכה את הצעירים היה גבר מקהילת האמיש שהיה בחברת איליי לאפ. בוק מבין שהוא נחשף, ומכין עצמו לעזוב את החווה. כאשר הוא מדבר על כך עם רייצ'ל השניים חולקים רגע של חיבוק אינטימי, נואש.
שורה 44 ⟵ 43:
בטרם יספיק בוק לעזוב את החווה, יוצאים בעקבותיו שלושת הרוצחים, שייפר, מקפי, ופרגי, שהיה האדם הנוסף שביצע את הרצח בתחנת הרכבת. בוק שאינו חמוש, מצליח להרוג את פרגי בכך שהוא [[כליאה בדגן|מטביע]] אותו ב[[תירס]] אותו הוא שופך עליו מ[[סילו]], ולאחר מכן מצליח להרוג את מקפי ברובהו של פרגי. שייפר מצליח להכניע את בוק, אך סמואל מזעיק את כל בני הקהילה, באמצעות [[פעמון]] החווה, ומשהם מגיעים, מבין שייפר כי לא יוכל לצאת בשלום ממעשה רצח נוסף, ונכנע.
 
לאחר מכן, כאשר יוצא בוק את החווה בפעם האחרונה, הוא חולק רגע של שקט עם סמואל, ולאחר מכן מבט אוהב עם רייצ'ל. כאשר הוא נוסע הרחק מחוות לאפ, הוא רואה את הוכלייטנר הולךממול לאורך הדרך, את הוכלייטנר, חפשי כעת להמשיך בחיזורבחיזורו אחר רייצ'ל.
 
==צוות השחקנים==
שורה 59 ⟵ 58:
 
==הפקת הסרט והצלחתו==
הסרט הופק ביזמתו של המפיק [[אדוארד ס. פלדמן]], שקיבל לידיו את התסריט והתלהב. פלדמן פנה אל הבמאי [[פיטר ויר]] שזכה למוניטין ב[[אוסטרליה]] עם סרטים כ[[גליפולי (סרט)|גליפולי]] ו[[שנה בצל הסכנה]] אך טרם הפיק סרט בארצות הברית. ויר קיבל על עצמו את הבימוי, ועבודת הצילום החלה ב[[פילדלפיה]] ובעיירות האמיש של מחוז לנקסטר ב[[פנסילבניה]] - אינטרקורס, לנקסטר, סטרסבורג ופרקסבורג.
 
הסרט הוצג מחוץ לתחרות הרשמית ב[[פסטיבל קאן]] בשנת [[1985]]. הסרט היה מועמד לשמונה [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]], וזכה בשניים, על העריכה ועל ה[[פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר|תסריט המקורי]]. כן היה הסרט מועמד לשבעה [[פרס באפט"א לקולנוע|פרסי באפט"א]], וזכה ב[[פרס באפט"א למוזיקה הטובה ביותר בסרט|פרס על המוזיקה המקורית]]. הסרט היה מועמד לשישה [[פרס גלובוס הזהב|פרסי גלובוס הזהב]], אך לא זכה בהם.
שורה 76 ⟵ 75:
 
==קישורים חיצוניים==
* {{בריטניקה}}
{{קישורי קולנוע}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:סרטי 1985]]
[[קטגוריה:סרטים אמריקאיים]]
[[קטגוריה:זוכי אוסקר: העריכה הטובה]]
[[קטגוריה:סרטי האריסון פורד]]
[[קטגוריה:סרטים בבימויו של פיטר ויר]]