רבקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־22:39, 3 בדצמבר 2023 עריכה דוגדוגוש (שיחה \| תרומות) 3,457 עריכות ←גנבת הברכות: כך לשון הפסוק - וברור למה: הרי את בכורתו הוא כבר מכר. → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־08:35, 1 באוקטובר 2024 עריכה ביטול בן עדריאל (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, חסיני חסימות IP, מנטרים 49,158 עריכות Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:קברי צדיקים בחברון הערכים עוסקים באישים, לא בקברים, הקטגוריה מאגדת קברים שימוש בCat-a-lot תגית: Cat-a-lot
(28 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: {{אישיות תנ"כית \| שם = רבקה \| תאריך לידה = \| תאריך פטירה = \| תאריך פטירה עברי = \| תאריך לידה עברי = \| מקום פטירה = כנען \| מקום לידה = חרן שורה 13: '''רִבְקָה''' היא [[דמות מקראית]] המופיעה ב[[ספר בראשית]], השנייה ב[[ארבע האמהות]] של [[עם ישראל]]. בתו של [[בתואל]] ואחות [[לבן הארמי]], אשתו של [[יצחק]], אם [[יעקב]] ו[[עשו]]. אביה של רבקה היה בנו של [[נחור אחי אברהם]], מכאן שאביה של רבקה היה בן דודו של יצחק. המקור העיקרי לידע על רבקה הוא המסופר בספר בראשית, ומדרשי [[חז"ל]] העוסקים ~~בסיפור~~בסיפורים זהאלה. רבקה נזכרת במקרא בשמה 30 פעמים, מספר האזכורים הקטן ביותר מבין האמהות בספר בראשית{{הערה\|אבינועם ספיר, '''מה מסתיר התנ"ך - סודותיו של ספר בראשית''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2017, עמ' 98}}. לאחר מותה, נקברה רבקה ב[[מערת המכפלה]], שם נקברו, מלבד רחל, כל אבות ואמהות האומה{{הערה\|{{תורה\|בראשית\|מט\|לא}}}}. לפי האגדה, הייתה רבקה בת 133 שנים במותה. שמה של רבקה נגזר מלשון 'מרבק', שפירושו מקום פיטום העגלים.{{הערה\|[[רש"י]] ו[[המצודות]] על {{תנ"ך\|מלאכי\|ג\|כ}}}}, או דישת העגלים{{הערה\|רש"י על {{תלמוד בבלי\|בבא מציעא\|ל\|א}} (ד"ה רבקה) וכן {{רמב"ם\|פרה אדומה\|א\|ז}}}}{{הערה\|יש שטענו - לפי הפירוש הראשון - ששמה רומז על חיצוניותה העגלגלה, שנחשבה במזרח הקדום כסמל יופי; וכי גם השמות [[רחל]] ו[[לאה]] מרמזים כי נולדו בבית משק מגוון ועשיר ולכן נקראו בשמות חיות משק~~{{הערה\|~~ (ליאורה רביד, '''התנ"ך היה באמת''', תל אביב, ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 149).}}. == רבקה ועבד אברהם == שורה 37: ===הגעת רבקה לכנען=== [[קובץ:A Vaccaro Encuentro de Rebecca e Isaac Lienzo. 195 x 246 cm. Museo del Prado.jpg\|200px\|ממוזער\|פגישת יצחק ורבקה מאת [[אנדריאה ואקארו]]]] לאחר שהגיעו עבד אברהם, רבקה ומינקתה לארץ [[כנען]], ובאו לארץ [[הנגב]] אשר שם ישב יצחק, ירדה רבקה מעל ה[[גמל]], ~~וכיסתה~~והתכסתה אתבצעיף{{הערה\|[[s:קטגוריה:בראשית ~~ראשה~~כד ~~מפני~~סה\|בראשית ~~הצניעות,~~כד ~~ורק את עיניה גילתה~~סה]]}}. יצחק הביא אותה לאוהל שבו נפטרה אמו~~, הלא היא~~ [[שרה]], ושם נשא אותה לאישה. ==רבקה ובניה== שורה 51 ⟵ 52: ===גנבת הברכות=== {{הפניה לערך מורחב\|גנבת הברכות}} רבקה לא הסתפקה בכך שיעקב קנה את הבכורה מעשו ב[[נזיד]] העדשים, אלא רצתה ~~שהוא~~שבהתאם לכך הוא יקבל גם את הברכה של יצחק, ~~שתיכנן~~(שתכנן לתת אותה לעשו, בנו הגדול), שכן מקומו של הבכור ביחס לאחיו אז היה כממשיך דרכו של אביו ואחראי על נכסיו{{הערה\|[[ספר חסידים]] (מהד' מקיצי נרדמים) סימן תתתתרנג: "וכל מי שהיה אז בכור הוא היה אפוטרופא בבית, וכל צורכי הבית עליו, ואחיו מכבדין אותו כמו את האב"}}. כאשר חש יצחק (שלא ידע מאומה ממכירת הבכורה) שהוא עומד למות, ביקש מעשו: "הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואוכלה ואברככה לפני ה'". כאשר רבקה שמעה זאת, היא אמרה ליעקב, על אף חששותיו, שיתחפש לעשו, והיא בינתיים שחטה למענו גדי עזים, והכינה לאביו מטעמים שהוא אוהב. כאשר יעקב [[גנבת הברכות\|העמיד פנים שהוא עשו]] (בעת שעשו הלך לצוד טרף לאביו), הצליח, חרף ניסיונותיו של יצחק לגלות האם הוא ~~יעקב~~אכן עשו, לקבל את ~~הברכה~~ברכת ~~של עשו~~אביו. לאחר שעשו חזר, כעס מאוד ותכנן להורגו, ולכן רבקה שלחה את יעקב ל[[לבן הארמי\|לבן]] אחיה, כדי שיסתתר שם. ==תולדות רבקה== לתולדות רבקה יש שתי גרסאות: # רש"י{{הערה\|{{תורה\|בראשית\|כה\|כ}}}} עושה חשבון ומסיק כי יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת 3 שנים{{הערה\|יש שדנו האם דברים אלו הם כפשוטם; ראו שיעורו של הרב [[שלמה אבינר]] [https://www.youtube.com/watch?v=2CDpZcOpfG8 כאן].}}. # לפי רש"י: "בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, '''המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:'''". # [[סדר עולם רבא]] ~~רבה~~, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ~~ארבע עשרה~~14 שנה. {\| class="wikitable" border="1" ! המאורע !! המועד והמקום !! [[פירוש רש"י לתורה\|פירוש רש"י]] !! [[סדר עולם רבא]] שורה 81 ⟵ 82: \|} לפי דעה אחרת, רבקה הייתה בת 10 בעת נישואיה.{{הערה\|ספר הישר, חיי שרה}}. == עץ משפחה == {{עץ משפחה האבות עד השבטים}} ~~== דמותה בפולקלור ובתרבות ==~~ ~~{{להשלים\|נושא=אישים\|נושא2=ישראל}}~~ בטקס שבע ברכות להולדת הבת, הברכה השנייה היא "ב. יְשִׂימֵךְ אֱ-לֹהִים כְּרִבְקָה, אֵשֶׁת הַחֶסֶד וְעַמוּד הַנְתִּינָה, יִהְיוּ נַא יַדָיִךְ וְלִבֵּך פְּתוּחִים תָּמִיד לְכֹל אָדָם, וְהַנְתִּינָה וְהַחֶסֶד - נֵר לְרַגְלָיִךְ ."<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.kolech.org.il/he/circle-of-life/giving-birth/baby-girl-birth/ceremony-suggestion-for-baby-girl/741-ceremony-suggestion-naming-a-baby-girl.html\|הכותב=\|כותרת=הצעה לטקס: שמחת בת\|אתר=קולך\|תאריך=}}</ref> ==ראו גם== שורה 95 ⟵ 93: ==לקריאה נוספת== * [[מנחם פרי (חוקר ספרות)\|מנחם פרי]], "רבקה וחתנה העבד, והקואליציה של אלוהים עם הנשים בסיפור המקראי", '''[[אלפיים (כתב עת)\|אלפיים]]''', קובץ 29, 2005. [[נורית גוברין]], "ו'יתרוצצו הבנים בקרבה': רבקה בתנ"ך ובספרות", ''''קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה'''', כרך ג', [[הוצאת כרמל]], 2008. {{נשים במקרא\|ג' - "רבקה - הכבשה הלבנה במשפחה"}}, עמ' 22–29. גלפז-פלר, פנינה, '''ויולד –יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי''' ., ירושלים: כרמל, 2006., עמ' 153–159. [[יאיר זקוביץ]] ו[[אביגדור שנאן]], '''לא כך כתוב בתנ"ך'''., תל אביב: [[ידיעות ספרים]], 2004. עמ' ~~138-144~~138–144,~~212-218~~ 212–218. * [[יאירה אמית]], "[https://web.archive.org/web/20150423202712/http://mikragesher.org.il/titles/bereshit/svivatcheker/haashara/Perek17Pasuk0Dibur02.htm ולמה נתעקרו האימהות]". בתוך: רביצקי, רות (עורכת), '''קוראות מבראשית - נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית,''', תל אביב: משכל, 2008. עמ' 127–137. * [[עליזה שנהר-אלרעי]], '''קוראת במקור: על אגדות עתיקות וחדשות''', [[הוצאת פרדס]], 2016, הפרק "נקרא לנערה ונשאלה את פיה", עמ' 11–45.