אידריס דבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
{{מנהיג
| כיתוב = דבי, 2014, במהלך [[פסגת מנהיגי אפריקה–ארצות הברית]]
| תאריך פטירה = [[20 באפריל]] [[2021]]
| מקום לידה = [[ברדובה]], [[אפריקה המשוונית הצרפתית]]
שורה 14:
}}
}}
'''אידריס דבי איטנו''' (ב[[ערבית]]: '''إدريس ديبي إتنو''',; ב[[צרפתית]]: '''Idriss Déby Itno''';{{כ}} [[18 ביוני]] [[1952]] – [[20 באפריל]] [[2021]]) היה נשיאה של [[צ'אד]] בין השנים [[1990]]–2021 ומנהיג [[תנועת ההצלה הפטריוטית]]. היה [[מוסלמי]] מתון, שהשתייך לשבט בידיאת של העם הזגאווי. את השם "איטנו" הוסיף לשם משפחתו בשנת [[2006]].
 
==ביוגרפיה==
דבי נולד ב[[פאדה]] בשנת 1952. הוא היה בנו של רועה. לאחר שסיים את לימודי בית הספר נרשם לבית הספר לקצינים ב[[נג'מנה]], משם נשלח ל[[צרפת]] ושב ל[[צ'אד]] רק ב-[[1976]] כשברשותו [[רישיון טיס]] מקצועי. הוא נשאר נאמן לצבא ולנשיא [[פליקס מאלון]] עד להתמוטטות השלטון המרכזי ב-[[1979]]. דבי קשר את גורלו עם [[היסנה הברה]], אחד המצביאים הצבאיים. שנה לאחר שהתמנה הברה לנשיאות הוא זכר לדבי חסד נעורים ומינה אותו לתפקיד רמטכ"ל הצבא. ב-[[1984]] הצטיין דבי בחיסול הכוחות הפרו-[[לוב]]יים במזרח צ'אד, ונשלח שנה לאחר מכן על ידי הברה ל[[פריז]] כדי ללמוד בבית הספר הצבאי הגבוה [[אקול מיליטר]]. עם שובו לצ'אד התמנה דבי ליועץ צבאי מיוחד לנשיא. ב-[[1987]] התמודד דבו פעם נוספת עם כוחות לוביים בשדה הקרב, ובזכות טקטיקת הלחימה בה נקט הסב להם אבדות רבות.
 
ב-[[1989]] חל קרע ביחסים בינו לבין הברה, על רקע כוחם העולה של חיילי המשמר הנשיאותי. הברה האשים את דבי בניסיון לתכנן הפיכה צבאית במדינה, ואילץ אותו להימלט ללוב, משם עבר ל[[סודאן]] ובה ייסד את [[תנועת ההצלה הפטריוטית]] - תנועת מחתרת בתמיכת סודאן ולוב. התנועה החלה במבצעים צבאיים כנגד משטרו של הברה באוקטובר [[1989]]. ב-[[10 בנובמבר]] [[1990]] הוציאו אנשיו לפועל מתקפה ניצחת כנגד כוחותיו של הברה, וב-[[2 בדצמבר]] בהפיכה צבאית, שיזם, עלה לשלטון כשהוא צעד כמנצח בראש כוחותיו, ללא התנגדות, לבירה [[נדג'אמנה]]. בהמשך, ניהל מלחמת חורמה בתמיכת המערב, בין היתר בארגון "בוקו חראם".
 
ב[[אפריל]] [[2021]], נהרג אידריס דבי ב[[הקרב בצפון צ'אד|קרב בצפון צ'אד]] בנסיבות לא ברורות, פחות מיממה אחרי שזכה בכמעט 80% בבחירות ונבחר לכהונה שישית ברציפות. לפי הודעת הצבא הוא מת לאחר שנפצע בשדה הקרב.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/872041|הכותב=שחר קליימן|כותרת=יום אחרי שניצח: נשיא צ'אד נהרג בגיל 68|אתר=ישראל היום|תאריך=20 באפריל 2021|תאריך_וידוא=2021-04-20}}}} לאחר מותו מונה בנו, [[מחמוד דבי איטנו|מחמוד אידריס דבי איטנו]], גנרל המשמש כסגן מפקד הכוחות הצבאיים, לראש מועצת המעבר לתקופה של 18 חודשים.
שורה 36:
 
== יחסיו עם ישראל ==
ב-[[25 בנובמבר]] [[2018]], במסגרת ביקור היסטורי בישראל, נערך מפגש עם ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], בו, שוחחו שניהם על השינויים בהתייחסות של העולם הערבי לישראל, כמו גם על פיתוח אינטרסים משותפים לשתי המדינות. זאת, לאחר שהיחסים בין המדינות נותקו ב-[[1972]] בנסיבות היסטוריות מיוחדות, אך גם אם לא היו מגעים במישור דיפלומטי גבוה, היחסים נמשכו כל העת. לאחר מכן, במפגשו עם נשיא המדינה, [[ראובן ריבלין]], הדגישו השניים את חשיבות המאבק ב[[טרור]], ושיתוף פעולה עתידי. בנוסף התייחס בחשיבות רבה לנושא הפלסטיני והצורך במציאת פתרון לנושא זה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=43231|כותרת=נתניהו לנשיא צ'אד: "יהיו ביקורים נוספים במדינות ערביות בקרוב"|אתר=כאן-תאגיד השידור הישראלי|תאריך_וידוא=2021-05-10}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=בנימין טוביאס|שם=הנשיא נרצח בשדה הקרב|כתב עת=ידיעות אחרונות|כרך=גיליון 25075|עמ=12}}</ref>.
 
==קישורים חיצוניים==