תמר אבידר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, הוספת מקורות |
←ביוגרפיה: הגהה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 10:
אֲבידר נולדה ב-[[1930]] ב[[חיפה]] כתמר רובינוביץ, הוריה [[עברות|עיברתו]] את שם המשפחה אחר כך לרביב. אביה היה פועל בבתי המלאכה של [[הרכבת המנדטורית]], וכל המשפחה, הורים ושלושה ילדים גרו בדירת חדר. הוריה הקפידו על חינוכה והיא נשלחה ללמוד ב[[בית הספר הריאלי העברי]], והייתה חברה ומדריכה ב[[תנועת הצופים]]. פיקדה על תלמידים בבית ספרה במסגרת ה[[פעילות נוער בהגנה]]{{הערה|{{חבר הפלמ"ח|74186}}}}. בשנת הלימודים האחרונה בתיכון, בשנת [[1947]], הצטרפה ל[[פלמ"ח]] ושירתה ב[[חטיבת יפתח]], השתתפה בכיבוש צפת וב[[מבצע דני]]. לאחר המלחמה ייסדה עם חברי הגרעין שלה בצופים את קיבוץ [[פלמחים]], אך עזבה לאחר זמן קצר{{הערה|שם=ישי-לוי|{{חדשות|שרית ישי-לוי|הדברים הקטנים של החיים|1989/01/23|41}}}}.
בגיל 21 נישאה למשה אבידר, ועברה לגור ב[[תל אביב]]. בשנת [[1954]] כתבה מאמר קצר ששלחה לשבועון "[[לאשה]]", ובעקבותיו הזמין אותה עורך השבועון דוד קרסיק לשמש ככתבת{{הערה|{{חדשות|נווית זומר|התחלה עס אטינגר ברכבת|19860928|192}}}}. העיתונאית שושנה שגב שימשה לה כחונכת בתחילת דרכה. לאחר 5 שנים ב"לאשה" עברה לתפקיד עורכת מדור האשה ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]". אחרי זמן קצר עברה ל"[[מעריב]]", לעבוד
אבידר פרסמה קרוב לשלושים ספרים, בעיקר בנושאי נשים וזוגיות. ספריה מכילים לרוב סיפורי חיים בעלי אופי משועשע-מריר. פרסמה גם ספרים המכילים ראיונות שערכה במהלך הקריירה העיתונאית שלה.
| |||