פלגיוס הראשון
תבנית:אפיפיור פלגיוס הראשון או פלאגיוס הראשון (בלטינית: Pelagius I; נפטר ב-4 במרץ 561) כיהן כאפיפיור משנת 556 ועד פטירתו. פלגיוס היה השני מבין האפיפיורים הביזנטיים.
פלגיוס נולד למשפחת אצולה רומית. פלגיוס התלווה אל האפיפיור אגאפטוס הראשון במסעו לקונסטנטינופול, ומונה על ידו כנונציו (נציג האפיפיור - מעין שגריר) לאימפריה הביזנטית.
כאשר האפיפיור ויגיליוס הובל לקונסטנטינופול במצוות קיסר האימפריה הביזנטית יוסטיניאנוס הראשון, נשאר פלגיוס בעיר רומא כנציג האפיפיור בעיר, ושליטה בפועל, בזמן שטוטילה, מלך האוסטרוגותים צר עליה. פלגיוס השתמש בהון משפחתו על מנת להאכיל את תושבי העיר הרעבים, וניסה לשכנע את טוטילה להסכים לשביתת נשק ולהסיר את המצור. לאחר שבדצמבר 546 כבש טוטילה את העיר, שכנע אותו פלגיוס שלא לבצע טבח בתושביה.
פלגיוס נשלח על ידי טוטילה לקונסטנטינופול במטרה לשאת ולתת עם הקיסר על חוזה שלום, אולם יוסטיניאנוס סירב לדון עימו, ושלח אותו לרומא.
פלגיוס נבחר לאפיפיור בתמיכתו של יוסטיניאנוס. קודם לבחירתו הוא התנגד למאמציו של יוסטיניאנוס לגנות את שלושת הבישופים - תאודורט מקירוס, תאודור ממופאסטיה, ואיבס, ואת כתביהם של שני הראשונים, אשר נודעו כ"שלושת הפרקים" (τρία κεφάλαια), אולם לאחר בחירתו לאפיפיור הוא אימץ את עמדתו של יוסטיניאנוס - דבר שפגע במעמדו שכן תושבי צפון איטליה והכמורה הגבוהה ראו בו אפיפיור בובה מטעם יוסטיניאנוס.
פלגיוס ייסד את כנסיית סנטי אפוסטולי ברומא.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| הקודם: ויגיליוס |
אפיפיור (רשימה) |
הבא: יוחנן השלישי |