סקר

סקר הוא מדידה של תכונה במדגם והכללת הממצאים לכלל האוכלוסייה באמצעים סטיטסטיים. סקרים נעשים כאשר מדידת האוכלוסייה (מפקד) כולה, או עריכת ניסויי מעבדה אינם אפשריים, אינם מעשיים או אינם מועדפים. סקר יכול להתבצע באוכלוסייה של פרטים דוממים (בדיקה אם מדגם של גפרורים המיוצרים במפעל מסוים אכן נדלקים), בחיות בר (לכידת מדגם עופות בר ומדידת הכולסטרול בדמן), בחיות חקלאיות (בדיקת תנובת החלב של מדגם פרות) ובאוכלוסייה אנושית.

חלק מהסקרים הנעשים באוכלוסייה אנושית נעזרים במדידות רפואיות (כגון סקר על השמנת יתר) וחלק בדיווחים של הנשאלים. חלק מהסקרים הנעזרים בדיווחי הנשאלים הם סקרי דעת קהל - סקרים הבוחנים את דעות הנשאלים. סקרים אלה נערכים בתחומי מדע המדינה והפרסום. אולם, סקרים אחרים בתחום מדעי החברה ומדעי הטבע הנעזרים בדיווחי המשתתפים עשויים לבדוק עניינים אחרים. סקרים עשויים לשאול על הרגלי הבריאות של האוכלוסייה (כמה פעמים בשבוע הנבדקים אוכלים פירות, כמה שעות בשבוע הם משקיעים בספורט) על משפחותיהם (כמה אחים ואחיות יש להם), על פשיעה (כמה פעמים בחודש האחרון ראית אדם גונב) או על כל נושא אחר.

סקר דעת קהל

סקר דעת קהל הוא כלי מדידה פורמלי במדעי החברה, בו נשאלת קבוצה גדולה ומדגמית של פרטים שאלות מסוימות.

בניגוד למפקד, בסקר אין בוחנים את כלל האוכלוסייה אלא רק חלק (מדגם) ממנה, ומנסים להכליל מהמדגם אל כלל האוכלוסייה באמצעים סטיטסטיים.

מאפייני הסקרים:

• איסוף עמדות ודעות מוּדעוֹת של אנשים.
• ייתכן פער בין הדיווח של המשתתף להתנהגות בפועל (פער בין כוונה לביצוע, פרשנות שונה של החוקר והמשתתף של אופי ההתנהגות וכו').
• דיווח על התנהגות בעבר מושפע לעיתים מעיוותי זיכרון (השפעה לא רצויה על הנתונים).
• חשיבות רבה לניסוח השאלות, שיהיו מובנות לקהל היעד גם מבחינת אוצר מילים וגם מבחינת הניסוח והתחביר.
• ניסוח שאלות שאינן מנחות (המשתתף מונחה לכיוון מסוים שמועדף על ידי החוקר).

שיטות איסוף נתונים

ערך מורחב – ראיון מקוון

ניתן לערוך סקרים במגוון דרכים, ולכל אחת מדרכים אלו יתרונות וחסרונות בתחומים שונים.

השיטה	מהירות	משאבים נדרשים	אחוז היענות	אופי השאלון	הערות
ראיון טלפוני	מהירה	רבים - סוקרים, עלות טלפון	גבוה	נדרשות שאלות קצרות ושאלון קצר
ראיון פנים מול פנים	מהירה	רבים מאוד - סוקרים	גבוה מאוד	אין הגבלות
שאלון למילוי עצמי בדואר	איטית - עד חודשים	מעטים	נמוך	שאלות מובנות מאליהן
שאלון למילוי עצמי - חלוקה ידנית	מהיר	בינוני	גבוה מאוד	שאלות פשוטות יחסית	בעייתי לרוב סוגי המדגמים
שאלון מקוון (באינטרנט או בדואר אלקטרוני)	מהיר	מעטים	בינוני	שאלות מובנות מאליהן	מתאים לאוכלוסיות מסוימות בלבד
שאלון סלולרי	מהיר	מעטים	לא ידוע	שאלות קצרות	דורש טלפון נייד

בחירת מדגם

קביעת אוכלוסיית המדגם היא צעד חשוב ביצירתו של סקר אמין. רק לעיתים רחוקות נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה שאת עמדותיה עליו לשקף (מפקד האוכלוסין והדיור, שאותו עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי עשר שנים בערך, הוא דוגמה לסקר כזה). הסיבה לכך ברורה, עלותו של סקר כזה גבוהה מאוד. בדרך כלל נערך הסקר בקרב אוכלוסיית מדגם, שאמורה לשקף, ברמת אמינות גבוהה, את התוצאות שהיו מתקבלות לו נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה. בחירת אוכלוסיית מדגם נאותה היא תורה בפני עצמה (פעולה זו מודגמת בקיצוניות בסיפור מדע בדיוני בשם "זכות הצבעה" של הסופר אייזק אסימוב, המתרחש בתקופה שבה הטכניקה של בחירת המדגם משוכללת עד כדי כך שדי במדגם בן אדם אחד בלבד כדי לשקף את התוצאות של הבחירות לנשיאות ארצות הברית).

דוגמאות של סקרי דעת קהל

גורם מרכזי העורך סקרים אודות האוכלוסייה בישראל הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנוסף לו נערכים סקרים על ידי מכוני מחקר פרטיים כמו חברת "דיאלוג", ובהם סקרי דעת קהל, סקרי שוק ועוד. במסגרת האוניברסיטאות נערכים סקרים ככלי מחקר במדעי החברה.

סקר שזוכה לתהודה רבה הוא המדגם הנערך ביום הבחירות לכנסת על ידי ערוצי הטלוויזיה, ומטרתו לספק תחזית על תוצאות הבחירות ברגע שבו מסתיימת ההצבעה (הסקר הראשון נערך על ידי חנוך סמית בשנת 1977). זהו סקר פשוט מאוד מבחינת השאלות שהוא מציג, משום שיש בו שאלה אחת בלבד. הסקר פשוט פחות מבחינת קביעת אוכלוסיית המדגם, כך שהתוצאה שתתקבל בסקר תשקף בצורה המדויקת ביותר את תוצאות האמת. קודמים לסקר זה סקרים שנערכים בתקופה הסמוכה לבחירות, ומטרתם לשקף את התוצאות הצפויות ואת הלך הרוח של הבוחרים. יש טוענים שסקרים אלה לא רק משקפים את תוצאות הבחירות אלא אף משפיעים עליהן, משום שיש בוחרים המשנים את דעתם בהתאם לתוצאות המתפרסמות (ובוודאי שיש מועמדים המסירים מועמדותם ברגע האחרון לאחר שמתברר להם שאפסו סיכוייהם לזכות).

כללי אתיקה בסקרי דעת קהל

ההאיגוד הישראלי לסטטיסטיקה והמועצה הציבורית לסטטיסטיקה ניסחו כללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה, החלים גם על סוקרים ועורכי סקרים. עם זאת, כללים אלה אינם מחייבים והעמידה בהם היא וולונטרית.

השפעת המראיין על סקר דעת קהל

בוחני מתודלוגיית סקרים השקיעו רבות בניסיון קביעת מידת ההשפעה של המראיין על תשובותין של המרואיין, בהקשר של מאפיינים פיזיולוגיים של המראיין. תכונות מרכזיות של מראיין שהשפיעו על תשובות המרואיין הם: גזע, מין ומשקל. השפעה זו באה לידי ביטוי בייחוד כשהשאלות שהפנה המראיין למרואיין קשורות לתכונות המוזכרות לעיל. כך למשל גזע המראיין השפיע על תגובות המרואיין כאשר נושא השאלות היה על עמדות גזעניות. תופעה זו הופיעה גם בסקרים שבוצעו פנים מול פנים וגם בסקרים ללא מגע פיזי בין מראיין למרואיין.

כשלים בבחירת מדגם

פעמים רבות ישנן סיבות שונות שעלולות להקשות על יצירת מדגם בעל מתאם גבוה לאוכלוסיה במגוון תחומים. בסקרים המתקיימים בישראל נפוצה בעיה לסקור אוכלוסיות קבועות כאוכלוסיה, ובמיוחד ערבים או חרדים, וכן עולי ברית המועצות ואוכלוסיית הגיל השלישי. הסיבות להעדר הייצוג של האוכלוסיות הללו בסקרים עלול לנבוע ממספר סיבות, ביניהן שימוש בכלים אינטרנטיים או טלפוניים שציבורים שלמים לא חשופים אליהם, או קושי לפנות לאוכלוסייה שאינה דוברת עברית בשפתה. חוסר ייצוג שכזה עלול לגרום, למשל, לכך שכותרת הסקר תכריז שהסקר מייצג את "הציבור הישראלי", כאשר בפועל הוא מייצג, למשל, רק 80% ממנו, או אף פחות. לעיתים ישלימו הסוקרים את פער המידע בעזרת הערכות, שלווא דווקא מבוססות על דגימה בפועל, וכך עלולות להחמיר בעיות בניסיון לחזות את דעת הקהל בציבור הרחב.

סקרי בחירות בישראל

בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959, החל על הבחירות לכנסת, ועל הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות, יש הוראות בנוגע לסקרי בחירות ופרסומם. על פי החוק, הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה:

1. שמו של הגוף שהזמין את הסקר;
2. שמו של הגורם שערך את הסקר;
3. התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר;
4. האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר;
5. מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל;
6. מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.

המפרסם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות יפרט גם את השאלות שנשאלו בסקר. כן קובע החוק כי מי שמשדר או מפרסם לציבור בכתב, על תוצאות של סקר בחירות שלא מבוססות על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת סקרים, יציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות, ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור.

בנוסף יש להעביר לועדת הבחירות המרכזית, בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, בנוסף למידע הנדרש ממפרסם הסקר, את הפרטים האלה באשר לסקר:

1. מידע על השיטה שהשתמשו בה כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר, לרבות:
2. שיטת הדגימה;
3. גודל המדגם ההתחלתי;
4. סוגי האוכלוסיה שנדגמו;
5. מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל, סירבו להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר;
6. התאריכים והשעות של הראיונות;
7. מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.

ראו גם

• מונחים בהערכה פורמלית
• סוקר
• מכון מחקר

קישורים חיצוניים

• אליהו ספיר, סקרי דעת קהל - מדריך למשתמש, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18 בפברואר 2006
• יוסי לוי - אוסף מאמרים בנושא הסקרים - אתר נסיכת המדעים
• אודות > סקרים בלמ"ס, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• אפרת אהרוני, ענת ביין-לובוביץ' ויניב פוהורילס, ‏האם סקרי הבחירות משקפים את הלך הרוח האמיתי - או שהם לא יותר מעוד כותרת בעיתון?, באתר גלובס, 8 בינואר 2013
• דפנה ליאל, למה הסקרים מזייפים? - ראיון שנערך עם עדי טימור ומארק מלמן, 7 במאי 2017
• חן שליטא, ‏"רק תגידי תוצאה ואני מביא אותה": מניפולציות הסקרים נחשפות, באתר גלובס, 16 במרץ 2018
• שאולי שארף, מדבר סקר תרחק?, באתר JOKOPOST.COM