דרמטוגליפיקה
הדרמטוגליפיקה (נקראת גם "תורת כתב העור") היא מדע העוסק בחקר רכסי עור באצבעות האדם, ומלמד על התכונות הפיזיולוגיות והאישיותיות דרך טביעת האצבעות שלו.
דרמטוגליפיקה היא מדע צעיר יחסית, שפותח בשנת 1892, כאשר אחד הביולוגים המבטיחים ביותר בתקופתו ואחיינו של צ'ארלס דרווין, סר פרנסיס גלטון, הוציא לאור את מחקרו (שנחשב למחקר קלסי בתחום) בנושא טביעות האצבעות. אומנם כבר בתחילת המאה ה-17 מופיעים תיאורים של ציורי טביעת אצבעות בכתבי עת אנטומיים ידועים, ובראשית המאה ה-19 כתב החוקר הצ'כי יאן אוונגליסטה פורקינייה את החיבור "תורת הסיווג הפונדמנטלי של טביעות האצבע" (1823). הן סר גלטון והן המדענים האמריקאים קאמינס ומידלאו, הנחשבים לאבי שיטת הסיווג המקובלת כיום, עשו שימוש בתורת הסיווג הבסיסי של פורקינייה. ב-1901 פיתח סר אדוארד ריצ'רד הנרי (Henry) את "סיווג הנרי", שיטה לסיווג ולמיון טביעות אצבעות, הנמצאת בשימוש רשויות החוק (בשינויים קלים) עד ימינו אנו. שיטת הסיווג של הנרי מעמיקה ומורחבת יותר מן הקודמות לה, והיא גרמה לפיתוח תחום מדעי נוסף, הדרמטוגרפיה (ניתוח טביעות האצבעות), הנמצא בשימוש בעיקר לצורכי כוחות הביטחון. לטביעות האצבעות צורות רבות ושונות. טביעות האצבעות אינן מושפעות מגורמים סביבתיים ואינן משתנות עם הזמן.
