מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך. החיבור הוא מן החשובים שבנושאי כליו של השולחן ערוך, וכחיבורים רבים בסוגה זו כולל הן פרשנות על דברי השולחן ערוך והמפה, הן תוספות על דבריו, והן פסקי הלכה מחודשים. מאז פרסומו נחשב הספר כספר בסיס בפסיקת הלכה בתחומי "אורח חיים". במקורו, כלל החיבור פירוש חלקים נוספים בשולחן ערוך, אך רק החיבור על חלק אורח חיים שרד.
 | |
| דף סטנדרטי בשולחן ערוך, פירוש מגן אברהם ממוקם בחלק הימני העליון של הדף | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אברהם אבלי הלוי גומבינר  |
| נושא |
שולחן ערוך אורח חיים |
  | |
חיבור הספר
עריכהחיבורו של המגן אברהם נכתב בשתי מהדורות, את מהדורתו הראשונה הוא כתב בשנת תכ"ה (1665) עוד קודם הגיעו לגיל שלושים, ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת תל"א (1671) סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, רבי יהודה, נסע בשנת תל"ג לאמסטרדם כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר לרבי אברהם שכתב מהדורה נוספת שכללה שינויים והרחבות, בעיקר בנוגע לספר עולת תמיד שהתפרסם באותה העת, ואשר גומבינר חלק עליו. הספר לא התפרסם בחיו.
בנו היחיד, רבי חיים, שביקש להדפיס את הספר לאחר פטירת אביו, עמד בפני קשיים רבים. כתב היד של הספר נפל בידי זרים שלא רצו להחזירו, על אף פסקי דין מבתי דין שונים, ולבסוף רק חרם מוועד ארבע ארצות שכנע אותם להחזירו. בהמשך עמדה לו לרועץ בעיית המימון: הוא הצליח לאסוף בקאליש רק חלק קטן מן הסכום הדרוש. עמל רב נדרש ממנו, כדי לשכנע את המדפיס רבי שבתי משורר בס להשקיע את יתר הסכום, ולהדפיס את הביאור לאורח חיים יחד עם ביאורו של הט"ז (טורי זהב, ר' להלן) בדיהרנפורט תנ"ב (1692).
שם הספר
עריכההמחבר לא ציין שם כלשהו על דפי ספרו בכתב יד, רק באקראי השיב פעם לשאלת תלמידיו כיצד יקרא לספרו כי שם הספר יהיה "נר ישראל" (ראשי תבות: נר יפה של רבי אברהם הלוי). כפי הנראה מחמת ענווה לא רצה לשלב את שמו בספר. אולם בנו, שהדפיס את הביאור יחד עם ביאורו של רבי דוד בעל הט"ז, החליט בכל זאת לקראו בשם אביו, אם בשל רצונו לכבד את אביו או כדי למצוא שם בעל משמעות שיתאים יחדיו לשני המחברים שחיבורם נדפס לראשונה. כך נקרא בדפוס שם חיבורו של רבי אברהם מגן אברהם נ"י, כאשר נ"י הוא ראשי תיבות של השם המקורי; וחיבורו של רבי דוד – מגן דוד ט"ז, כאשר ט"ז הוא ראשי תיבות של השם המקורי - טורי זהב. כמו כן נקבע שם כולל לספר המשותף - מגיני ארץ. בסופו של דבר רק השם מגן אברהם נשאר שגור בפי הלומדים, בעוד השם מגן דוד על אף שעד היום מופיע בדפוס כשם הפירוש, אינו בשימוש, ומקובל לכנות אותו בשמו המקורי טורי זהב, כנראה משום שגם פירושו הנודע יותר של הט"ז על יורה דעה, שנדפס כחמישים שנה קודם לפירושו על אורח חיים, קרוי כך.
תפוצת החיבור
עריכהפירושו "מגן אברהם" מתמקד בשו"ע חלק "אורח חיים". הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, הודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז וזכה ליוקרה עצומה בחוגי הלומדים. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין הטורי זהב או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין נתקבלה להלכה דעתו של המגן אברהם. דבריו קצרים, עם הרבה הפניות לעיין במקומות אחרים בלי לפרש מה כוונתו. על המגן אברהם נכתבו פירושים שונים לפרש את דבריו הסתומים, כשהמפורסם שבהם הוא פירוש מחצית השקל מהרב שמואל הלוי קעלין. פירושים אחרים שנכתבו הם "אשל אברהם" (בתוך "פרי מגדים") של רבי יוסף תאומים, "בגדי ישע" של שמואל בן יוסף הלוי מביאליסטוק, "יד אפרים" ו"לבושי שרד". מלבד הפירושים והביאורים השיטתיים, דנים האחרונים השונים רבות בשיטתו. וכן ישנם חיבורים חשובים רבים המסתמכים על המגן אברהם כפוסק המרכזי, כמו שולחן ערוך הרב והמשנה ברורה.
בפירוש המגן אברהם, הרב גומבינר מרבה להתווכח בקיצור נמרץ עם דעות אחרות תוך הסברת סיבת המחלוקת והבאת ראיות לשיטתו, הכל תוך כבוד לדעה החולקת. אולם כלפי דעותיו של רבי שמואל בן יוסף בספריו "עולת תמיד" ו"עולת שבת" נהג אחרת ודחה אותן מכל וכל[1].
קישורים חיצוניים
עריכה- מגן אברהם, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- דיון על אופי חיבורו "מגן אברהם" בא בדברי אליעזר יהודה בראדט, קריאת פרשת זכור ופרשת פרה דאורייתא, מתוך הנ"ל, "פרשנות השולחן ערוך לאורח חיים על ידי חכמי פולין במאה הי"ז", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן תשע"ה, באתר Seforim Blog.
אברהם אבלי הלוי גומבינר, מגן אברהם (1637-1683), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אברהם יהודה גולדראט, "'מיעוט דמות' של ספרים", בתוך: תגים, בני ברק תשכ"ט, עמ' 22–27, באתר היברובוקס.