נאס"א
נאס"א (מאנגלית: מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי; ראשי תיבות של:NASA - National Aeronautics and Space Administration) היא סוכנות החלל של ארצות הברית אשר הוקמה ב-1 באוקטובר 1958 מכוח החוק הלאומי לאווירונאוטיקה וחלל [1] ותקציבה השנתי הנוכחי עומד כיום על קצת מעל 16 מיליארד דולר.
הישגה הבולט ביותר של הסוכנות היה הנחתת האדם הראשון על הירח במשימת אפולו 11, ב-20 ביולי 1969. תוכנית אפולו הייתה הנסיון היחיד בהיסטוריה להנחית בני אדם על הירח. במהלך שש משימות נחיתה, מיולי 1969 עד דצמבר 1972, הונחתו על הירח 12 טייסי חלל אמריקנים בסך הכול.
הקמה
סוכנות החלל האמריקנית הוקמה בעקבות הצלחתה של תוכנית החלל הסובייטית, ששיגרה לחלל את הלוויין הראשון בעולם, ספוטניק 1, ב-4 באוקטובר 1957. נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, בהשפעת הקונגרס, חתם על הצו להקמת הסוכנות ב-29 ביולי 1958, והיא החלה לפעול ב-1 באוקטובר 1958. עם הקמתה, הסוכנות כללה ארבעה מרכזי מחקר והעסיקה כ-8,000 עובדים. היא הורכבה בעיקר מהסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה (NACA) שהוקמה בשנת 1915, וממרכזי המחקר של הצבא וחיל הים.
תוכנית מרקורי
ערך מורחב – תוכנית מרקורי
תוכנית מרקורי הייתה התוכנית הראשונה של הסוכנות, לשיגור בסיסי של טייסים לחלל. פיתוח התוכנית נעשה בשיתוף הצבא, חיל הים וחיל האוויר, ומספר טייסי ניסוי נבחרו לשמש כטייסי החלל הראשונים.
תוכנית ג'מיני
- ערך מורחב – תוכנית ג'מיני
תוכנית ג'מיני הייתה התוכנית השנייה של הסוכנות, לניסויי שהייה ארוכה, עגינה ומחקר רפואי לקראת משימה מאוישת לירח. החללית המאוישת הראשונה בתוכנית, ג'מיני 3, הוטסה על ידי גאס גריסום וג'ון יאנג ב-23 במרץ 1965.
תוכנית אפולו
- ערך מורחב – תוכנית אפולו
תוכנית אפולו הייתה התוכנית להנחתת אדם על הירח, בעקבות דרישתו של הנשיא ג'ון קנדי משנת 1961 - לבצע את המשימה הזאת עד לסוף העשור. במקור, תוכנית אפולו נועדה לבצע מחקר מתקדם באזור הירח בלבד. שלושת טייסי אפולו 1 נהרגו בתאונה בינואר 1967, החללית אפולו 8 ביצעה הקפה ראשונה של הירח בדצמבר 1968 ומשימת אפולו 11 הנחיתה את האנשים הראשונים על הירח ב-20 ביולי 1969 - ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין. חמש משימות אפולו נוספות הנחיתו עשרה אנשים נוספים על הירח - אפולו 12 בנובמבר 1969, אפולו 14 בפברואר 1971, אפולו 15 ביולי 1971, אפולו 16 באפריל 1972 ואפולו 17 בדצמבר 1972.
מעבורת החלל
- ערך מורחב – משימות מעבורות החלל
מעבורת החלל תוכננה ככלי טיס לשיגור תדיר ורב פעמי, ושוגרה לראשונה ב-12 באפריל 1981. יוצרו חמש מעבורות חלל מבצעיות - קולומביה במרץ 1979, צ'לנג'ר ביולי 1982, דיסקברי בנובמבר 1983, אטלנטיס באפריל 1985 ואנדוור במאי 1991. המעבורת צ'לנג'ר התפוצצה אחרי השיגור ב-28 בינואר 1986, והמעבורת קולומביה התפרקה במהלך הכניסה לאטמוספירה ב-1 בפברואר 2003. באסונות אלו נהרגו 14 טייסי חלל, כולל טייס החלל הישראלי הראשון אילן רמון, שנהרג באסון הקולומביה. נכון לשנת 2006, מעבורות החלל ביצעו 114 משימות ונחשבות לכלי הטיס העיקרי לחלל.
תוכניות נוספות (רשימה חלקית)
- מארינר (1962) - חללית למחקר כוכב הלכת נוגה
- ריינג'ר (1961-1965) - חלליות למחקר הירח
- סרוויור (1966-1968) - חלליות למחקר הירח
- לונר אורביטר (1966-1967) - חלליות למחקר הירח
- ויקינג (1975-1983) - שתי חלליות למחקר כוכב הלכת מאדים
- פיוניר (1972-1973) - חלליות למחקר כוכבי הלכת צדק ושבתאי
- וויאג'ר (משנת 1977) - חלליות למחקר צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון
- אפולו-סויוז (1975) - משימה משותפת של ארצות הברית (אפולו 18) וברית המועצות (סויוז 19)
- סקיילאב (1973-1979) - תחנת החלל הראשונה של ארצות הברית
- טלסקופ החלל האבל (משנת 1990)
- תחנת החלל הבינלאומית (משנת 1998)
- מרס פתפיינדר (1996-1998) - חללית למחקר מאדים
- מרס גלובל סרוויור (משנת 1996) - חללית למחקר מאדים
- מרס אודיסי (משנת 2001) - חללית למחקר מאדים
- מרס רובר (משנת 2003) - חלליות למחקר מאדים
תוכניות עתידיות
.jpg)
בינואר 2004 הציג נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש את החזון לחקר החלל שהוא תוכנית החלל הכללית של ארצות הברית, ובמסגרת התוכנית:
- השלמת בניית תחנת החלל הבינלאומית עד שנת 2010
- הוצאת מעבורות החלל משירות עד שנת 2010
- פיתוח החללית אוריון, שתהיה ביצועית בערך בשנת 2015 ותוכל להחליף את מעבורות החלל, לעגון בתחנת החלל הבינלאומית ולטוס לירח.
- פיתוח טילי שיגור חדשים לאסטרונאוטים (ארס 1) ולמטען (ארס 5)
- הנחתת אסטרונאוטים על ירח בסביבות שנת 2020
- טיסה מאויישת למאדים בסביבות שנת 2030 (אין עוד תוכניות מפורטות)
- הקמת מוצב מאויש על הירח
תוכניות לא מאויישות
נאס"א ממשיכה לפעול בחקר החלל ובין תוכניותיה העתידיות ניתן למצוא חקירה של כוכבי לכת (שבתאי, מאדים וכדור הארץ) ואת השמש עצמה. תוכנית נוספת היא שליחת רובוט למאדים להמשך חקירת הכוכב, שישוגר למאדים בשנת 2011. החללית ניו הוריזונס תגיע לפלוטו בשנת 2015 ותשדר ממנו ומירחיו נתונים ותמונות.
מנהלי הסוכנות
- קיית' גלנן - 1958-1961
- ג'יימס וב - 1961-1968
- תומס פיין - 1969-1970
- ג'יימס פלטשר - 1971-1977
- רוברט פרוש - 1977-1981
- ג'יימס בגס - 1981-1985
- ג'יימס פלטשר - 1986-1989
- ריצ'רד טרולי - 1989-1992
- דניאל גולדין - 1992-2001
- שון או'קיף - 2001-2005
- מייקל גריפין - 2005 - 2009
- צ'ארלס בולדן - החל משנת 2009
מתקני הסוכנות
- המשרד הראשי - בעיר וושינגטון
- מרכזי מחקר - ניו יורק, פסדינה (קליפורניה) והמפטון (וירג'יניה)
- מתקני ניסוי - קליפורניה, קליבלנד (אוהיו), גרינבלט (מרילנד), פיירמונט (מערב וירג'יניה) ווירג'יניה
- אתרי בנייה ושיגור - הנטסוויל (אלבמה), פלורידה, יוסטון (טקסס), ניו אורלינס (לואיזיאנה) וניו מקסיקו
- תחנות רדיו ברשת חלל עמוק (DSN) - ברסטאו (קליפורניה), מדריד (ספרד) וקנברה (אוסטרליה)
- מרכזי מבקרים - קנברה (אוסטרליה), ביי סנט לואיס (מיסיסיפי), מרכז קנדי (פלורידה) ומרכז ג'ונסון ביוסטון (טקסס)
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
