בק (מוזיקאי)

זמר אמריקאי


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרי חובה [ סיווג ] חסרים

בק
Beck Hansen
בק האנסן
בק האנסן
לידה 8 ביולי 1970 (בן 54)
קליפורניה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
שם לידה בק דייוויד קמפבל
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, גיטרה 12 מיתרים, גיטרת סלייד, גלוקנשפיל, קלימבה, Vocoder, מלודיקה, בנג'ו, מפוחית פה, סיטאר, כלי מקלדת, מערכת תופים, גיטרה בס, ביטבוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אקס-אל רקורדינגס, Bong Load Custom Records, Sonic Enemy, גפן רקורדס, DGC רקורדס, אינטרסקופ רקורדס, Flipside עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מריסה ריביסי (20042019) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.beck.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בק האנסן (או בק בלבד, נולד ב־8 ביולי 1970), מוזיקאי, פזמונאי וזמר אמריקאי.

בק נולד בלוס אנג'לס תחת השם בק דייוויד קמפבל. אמו היא ביבה האנסן, זמרת ושחקנית, ואביו הוא דייוויד קמפבל, מוזיקאי שעבד, בין השאר, עם גרין דיי ואירוסמית', וגם שיתף פעולה עם בק בכמה משיריו. סבו של בק הוא אל האנסן, גם הוא מוזיקאי. לאחר שהוריו של בק התגרשו, הוא לקח את שם משפחתה של אמו ומאז הוא ידוע כבק האנסן.

ביוגרפיה

בק הושפע מאוד כנער מהמוזיקה שמסביבו והחל בגיל מוקדם מאוד לנגן בגיטרה אקוסטית.כשהיה בן 16, שנה לאחר מות סבו, הוא נשר מבית הספר התיכון ונסע לניו יורק לחפש הצלחה. שם, כשהיה בשנות העשרים המוקדמות שלו, החל להיות פעיל בזרם האנטי פולק של מוזיקאים מושפעי-פאנק.

לאחר מכן החליט בק לחזור ללוס אנג'לס, עיר הולדתו, והחל לעבוד ברצינות על המוזיקה שלו. הסינגל הראשון שהוציא נקרא בתרגום חופשי "MTV גורמת לי לרצות לעשן קראק" (MTV Makes Me Wanna Smoke Crack), שיר ביקורתי מאוד על כל תעשיית המוזיקה של MTV. ב־1992 הקליט בק שיר ששמו "Loser". בק מספר שהחיים שלו היו קשים מאוד באותה תקופה ולכן נכתב השיר: "עבדתי אז בחנות וידאו ועשיתי דברים כמו סידור קלטות פורנוגרפיה לפי סדר הא'-ב' בשכר מינימום...". בק שיחרר את הסינגל של "Loser" כשנה לאחר מכן, ב־1993. הסינגל זכה להצלחה אדירה ברחבי העולם. הביקורות תיארו אותו כהמנון של ילדות אבודה. בעקבות זאת, חברות התקליטים החלו לרדוף אחרי בק. הוא שחרר עוד שני אלבומים עצמאיים, "Steve Threw Up" ו־"A Western Harvest Field By Moonlight" לפני שנרשם בחברת התקליטים "גפן".

החוזה של בק עם גפן היה מיוחד בכך שהם הרשו לו להקליט ולשחרר אלבומים בחברות אחרות. האלבום שהוציא בחברת גפן ב־1994, "Mellow Gold", היה רק אחד משלושת האלבומים שהוציא באותה שנה (השניים האחרים נקראו "Stereopathetic Soulmanure" ו־"One Foot in the Grave"). האלבום הבא שהוציא בחברת גפן היה "Odelay" (כתיב מוטעה של המילה "Orale", שפירושה "יאללה"). מפיקי האלבום היו ה-Dust Brothers, שעבדו קודם לכן עם הביסטי בויז. הסינגלים שהוציא באלבום זה (ביניהם השירים "Where It’s At" ו־"Devils Haircut") זכו לפרסום ענק ברחבי העולם והאלבום זכה בפרסים רבים, ביניהם שני פרסי גראמי.

לאחר כשנה יצר איתו קשר המפיק נייג'ל גודריץ', שנודע כמפיק של להקת רדיוהד. גודריץ' רצה ליצור עם בק פרויקט משותף. הם נפגשו והפיקו ביחד אלבום חדש, "Mutations", שיצא ב־1998. האלבום הזה הכיל שירים שונים בסגנונם, רובם איטיים ושקטים יחסית ועם זאת בסגנון מוזיקלי שעדיין מייחד את בק. עבור אלבום זה זכה בק בפרס גראמי נוסף. לאחר מכן המשיך בק לעבוד על אלבום אחר ובסופו של דבר יצא האלבום החדש, "Midnite Vultures", בסוף 1999. הסינגל הראשון ממנו, "Sexx Laws" הושמע רבות בתחנות הרדיו והטלוויזיה באותה השנה. בק צוטט כאומר על האלבום: "לפני שנה ראיתי מודעה בעיתון על 'רענון הווגינה באמצעות טיפולי לייזר'. מודעה קטנה בשבוע הראשון, כפולה בגודלה אחרי שבועיים, ואחרי חודש היא כבר ישבה על עמוד שלם. וזה העלה בי מחשבות: באיזה סוג של פעילות אתה צריך להיות מעורב כדי שהלייזר יידרש להיכנס לתמונה? האלבום החדש שלי מסתובב באזורים כאלה". ב־2002 יצא אלבומו של בק "Sea Change", שנכתב לאחר פרידה מחברתו וארוסתו במשך שנים רבות, ולפיכך הכיל תכנים פסימיים ונוגים מאוד. במרץ 2005 יצא אלבומו "Guero" (מילת סלנג בספרדית שפירושה בחור לבן), שבו חזר בק למפיקים Dust Brothers ולסגנונו המוזיקלי של "Odelay", עם השירים השמחים והמוזרים ועם המלודיות המקוריות. באוקטובר 2006 הוציא בק את האלבום "The Information", שהפקתו ארכה שלוש שנים ובמהלכה השתתף נייג'ל גודריץ'. ביולי 2008 יצא אלבום האולפן השמיני של בק, "Modern Guilt", בהפקתו של דיינג'ר מאוס.

דיסקוגרפיה

קישורים חיצוניים