אוויוניקה
אוויוניקה (מאנגלית: Avionics - Aviation Electronics - אלקטרוניקה אווירית) היא שם כולל למערכות האלקטרוניקה והמחשבים בכלי טיס. דוגמאות למערכות אוויוניקה הן מערכות התקשורת, הניווט ההיגוי והטייס האוטומטי.
במטוסי הקרב, נחלקת האוויוניקה של המטוס לבקרת ירי (בקר"י), ניווט וקשר (נש"ר) ולוחמה אלקטרונית (ל"א).
המהפכה האלקטרונית של המחצית השנייה של המאה העשרים לא פסחה על ענף התעופה, ובאופן הדרגתי נוספו לכלי הטיס מערכות אלקטרוניות רבות, אם כתחליף למערכות המכניות או החשמליות הקיימות או למטרות חדשות לחלוטין. כפי שקרה בתחומים רבים אחרים, הטכנולוגיה ששימשה למטרות צבאיות, הקדימה בתחילה את זו האזרחית, והמערכות האלקטרוניות הראשונות נכנסו לשימוש במטוסי קרב.
כיום קיימות במרבית המטוסים המודרניים מערכות אלקטרוניות ספרתיות משולבות המשמשות למטרות שונות ומגוונות. בדרך כלל קיימת תקשורת נתונים בין המערכות השונות, בתקנים שונים לפי סוג המטוס.
המערכת האוויונית המתקדמת יצרה חברת ג'נרל דיינמיקס למטוסי ה-F16 המתקדמים. במטוס זה נעשה שימוש לראשונה בצגים מתקדמים רב שימושיים אשר אפשרו העברת מרבית התפעול שנעשה עד אז על ידי קופסאות בקרה ייעודיות לתפעול בעזרת הצגים הנ"ל. שיפור נוסף היה הטמעת מחשבים נוספים לאוויוניקת המטוס: מחשב החימוש (SMS), מחשב תצוגה עילית (HUD), מחשב ניהול טיסה (UFC או FMS), מחשבי התצוגות (MFDs), והמחשב הקרקעי (DTCLR) אשר שימש להעברת נתוני מהקרקע למטוס.
כיום מקובל להתקין בין מכלולי המטוס, תקשורת נתונים ספרתית רחבת פס. במטוסים אזרחיים, נפוץ ערוץ תקשורת לפי התקן ARINC 629, שפותח על ידי בואינג. בתקן זה, תעבורת המידע היא דו-כוונית ועוברת דרך זוג גידים שזור. במטוסי קרב, נפוץ פרוטוקול 1553 MUXBUS, תקשורת ספרתית בקוד מנצ'סטר.
אוויוניקה בישראל
עריכהישראל הייתה בין המדינות הבודדות בעולם מלבד ארצות הברית אשר רכשו את היכולת לתחזק אוויוניקה מערבית בחיל האוויר. היא גם פיתחה ושילבה עשרות מערכות במטוסים הכוללות מערכות ל"א, קסדה בעלת כוונת דיגיטלית חימושי אוויר קרקע מתקדמים מתוצרת רפאל וחימושים אמריקאים שונים, ועוד מגוון יכולות ומערכות שונות אשר שימשו את מטוסי הקרב שלה במשך השירות שלהם.
כמו כן ישראל פיתחה ושילבה מערכת תקשורת דיגיטלית אשר שיפרה לאין ערוך את היכולת הקרבית של המטוס, התמצאות הטיס במרחב, שיתוף משאבים ומידע רב ערך בין המטוסים ובין המטוסים לבין השולט בקרקע.
ישראל נחשבת היום למעצמת אוויוניקה בינלאומית, והיא מייצרת מערכות אוויוניות עבור חיל האוויר הישראלי ועבור חילות זרים רבים, בהם חיל האוויר האמריקאי וחיל האוויר הסיני.
קישורים חיצוניים
עריכה
- זהר נייגר, הסוד מאחורי הקוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באוגוסט 2022