איל ינון
איל ישראל ינון (נולד ב-5 במרץ 1967) הוא משפטן ישראלי, שימש כיועץ המשפטי לכנסת בשנים 2010 עד 2020, ומזכיר הכנסת מ-2007 עד 2010.
 | |||||||||
| לידה |
5 במרץ 1967 (בן 57)  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
עריכהינון הוא בנו של מיכה ינון, לשעבר מנכ"ל לשכת עורכי-הדין, יושב ראש רשות השידור וראש מנהל תרבות במשרד החינוך והתרבות. בוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. שירת כקצין מחקר בחטיבת המחקר של אמ"ן ולמד במשך שנה בישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות. את שירותו הצבאי עשה באמ"ן מחקר.
הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט מישאל חשין.
ב-1996 התמחה בצוות של טליה ששון בתקופה בה עסקה בפרשת בר-און חברון ובהמשך במחלקת הבג"צים. כיהן כסגן היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה וכעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז.
את מינויו למזכיר הכנסת השישי אישרה נשיאות הכנסת ברוב קולות. ב-1 ביוני 2007 החל לכהן בתפקיד.
בראשית 2009 הגיש במשותף עם מזכיר הממשלה עובד יחזקאל את המלצותיהם לרפורמה לייעול הליך החקיקה ויחסי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.[1]
כאשר עלתה מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת, נתקל בהתנגדות מצד קבוצת חברי מרכז הליכוד בטענה שלא מנע, במסגרת תפקידו כסגן היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, מינויים פוליטיים במועצות הדתיות שבוצעו ביוזמת עומרי שרון.[2][3]
ב-2 באפריל 2010 החל לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לכנסת.[4]
ב-2011 פרסם חוות דעת בה קבע כי "חוק החרם" אינו חוקתי ולא יעמוד במבחן בג"ץ.[5] לאחר שהחוק אושר בכנסת והוגשה עתירה לביטולו החליט בג"ץ לאשר את החוק למעט סעיף אחד שבוטל.[6]
ב-10 בדצמבר 2014 אישרה ועדת הכנסת, פה אחד, את מינויו לתקופת כהונה נוספת בת 5 שנים לפי בקשת יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, בהתאם לסעיף 23 ("משך הכהונה") לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994. ינון היה לראשון מבין היועצים המשפטיים לכנסת, אשר הוארכה כהונתו בדרך זו.
בדצמבר 2016, בעת הדיון בכנסת בהצעת החוק להטלת מס ריבוי דירות התריעה היועצת המשפטית של ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, בפני יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, שהליך החקיקה אינו תקין, משום ששינויים שהוכנסו בהצעה ברגע האחרון לא איפשרו דיון נאות בהצעה.[7] לביקורת הצטרף עו"ד ינון, שציין כי "בהליך החקיקה של פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים נפל פגם היורד לשורש ההליך".[8] חרף זאת אישרה הכנסת את החוק להטלת המס, אך בג"ץ החליט על ביטול החוק והחזרתו לדיון בוועדת הכספים.[9] הכנסת לא חזרה לדון במס זה.
ביוני 2018 אישרה הכנסת שיפור בתנאי הפרישה של היועץ המשפטי לכנסת, ולפיו הפנסיה הצפויה לינון תגדל ב-9,000 ש"ח בחודש. חברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי מדובר בחקיקה פרסונלית, שקודמה בידי חבריו חברי הכנסת יולי אדלשטיין ומיקי זוהר.[10][11]
ב-1 באפריל 2020 סיים את כהונתו כיועץ המשפטי של הכנסת לאחר 10 שנים. לאחר שלא נבחר לו מחליף, החליפה אותו שגית אפיק כממלאת מקום, מינוי שהפך קבוע לאחר מכן.[12]
ינון היה בין המועמדים לבית המשפט העליון בשנים 2021–2022.[13]
ינון הוא בוגר תוכנית של קרן וקסנר.
חיים אישיים
עריכהינון גרוש ואב לשלושה. בת זוגו כיום היא עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
בתחילת ספטמבר 2019 התקיים דיון מקדמי בעניין בקשת החסינות של חיים כץ, במהלכו הודיע ינון שבגלל ניגוד עניינים, עקב מערכת היחסים עם מררי, הוא לא ייקח חלק בדיוני ועדת החסינות של כץ או של בנימין נתניהו. בינואר 2020 עלה הנושא לדיון ציבורי, וינון שב והודיע כי לא ייקח חלק בדיוני החסינות של נתניהו.
מפרסומיו
עריכה- "בג"ץ ברגמן - 'מהפכה חוקתית' בשלוש מערכות" שורשים במשפט 229 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.
קישורים חיצוניים
עריכה- איל ינון באתר הכנסת
- יהונתן ליס, כך הפך היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, לדמות מפתח בעיצוב הדמוקרטיה בישראל, באתר הארץ, 21 במאי 2011
נדב פרי, יועמ"ש הכנסת: "יש לנו בעיה של 'אובר-חקיקה'", מתוך המהדורה המרכזית של ערוץ 10, באתר החדשות 13, 26 באפריל 2012- שירית אביטן כהן, "זו תהיה טעות להגביל את סמכות בג"ץ בחקיקה", באתר nrg, 6 באוקטובר 2017
- טל שניידר, "הממשלה מסכנת את הכנסת הרבה יותר מבית המשפט", באתר גלובס, 21 באפריל 2018
- נדב איל, "אדלשטיין קרא לי ללשכה ואמר: 'החלטתי לא לקיים את פסיקת בג"ץ'". מהשיחות שלך איתו היה ברור שנתניהו רוצה שהוא לא יקיים את פסיקת בג"ץ? "כן, חד–משמעית", באתר ynet, 25 באוגוסט 2023
איל ינון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ שחר אילן, מזכיר הממשלה עובד יחזקאל ומזכיר הכנסת עו"ד איל ינון הגישו הצעה להגביל את החקיקה הפרטית בכנסת, באתר הארץ, 22 בפברואר 2009
- ^ שבח שטרן, פרשת אייל ינון - חצי אמת גרועה משקר, באתר News1, 15 בנובמבר 2009
- ^ סופיה רון-מוריה - מקור ראשון, טענה: אייל ינון הכשיר את המינויים הפוליטיים של עמרי שרון, באתר "ליכודניק", 6 בנובמבר 2009
- ^ צבי זרחיה, קצרים / אייל ינון מונה ליועץ המשפטי של הכנסת, באתר הארץ, 7 בינואר 2010
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, יועמ"ש הכנסת: "חוק החרם" לא חוקתי, באתר ערוץ 7, 10 ביולי 2011
- ^ בג"ץ 5239/11 אורי אבנרי ואחרים נ' הכנסת, ניתן ב־15 באפריל 2015
- ^
צבי זרחיה, נמרוד בוסו, האופוזיציה ועשרות משקיעי נדל"ן עתרו לבג"ץ לביטול חוק מס דירה שלישית, באתר TheMarker, 25 בדצמבר 2016
- ^ פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים לשנים 2017–2018 - הליך החקיקה, באתר הכנסת, 18 בדצמבר 2016
- ^ תלם יהב, בג"ץ הכריע: בוטל חוק מס דירה שלישית, באתר ynet, 6 באוגוסט 2017
בג"ץ 10042/16 קווטינסקי צחי ואחרים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב־6 באוגוסט 2017 - ^ אריק בנדר, "חה"כ ניסו לסדר בחקיקת בזק הטבות של מיליונים ליועץ המשפטי של הכנסת", באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2018
- ^ צבי זרחיה, הכנסת אישרה: גמלתו של היועמ"ש לכנסת תגדל ב-9,000 שקל ל-47 אלף שקל בחודש, באתר כלכליסט, 11 ביוני 2018
- ^ עידן בנימין, היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, יסיים את תפקידו באפריל. הכנסת תתקשה למנות לו מחליף, באתר "שקוף", 20 בינואר 2020
- ^ משה גורלי, פרשנות: רשימת המועמדים לעליון כמעט מבטיחה את בחירתו של כבוב, באתר כלכליסט, 30 בספטמבר 2021
חן מענית, פורסמה רשימת המועמדים הסופית לעליון, הוועדה תתכנס בחודש הבא, באתר הארץ, 6 בינואר 2022
