יצחק הלוי הורוביץ

הרב יצחק הלוי הורוביץ (מכונה: ר' איציקל המבורגר; תע"ה, 1715 – ו' באייר תקכ"ז, 4 במאי 1767) היה למדן, מנהיג וראב"ד אה"ו. מראשי הקלויז בברודי, ורבן של הורחוב, ברודי, גלוגוב, וקהילות אה"ו. היה מראשי המכריזים את החרם על הקמיעות של רבי יהונתן אייבשיץ. לדעתו יוחס משקל רב בפסיקת הלכה בשאלות אקטואליות כמו הגט מקליווא.

מצאצאיו הסתעפה משפחת רבנים גדולה, ביניהם: חתנו רבי משולם איגרא, ונכדו רבי נפתלי מרופשיץ.

תולדות חייו

נולד בביליחוב (Bílichov) לרבי יעקב יוקל הורביץ רבן של קהילות ברודי וגלוגוב לעתיד, [בנו של רבי מאיר הלוי הורביץ המהר"ם טיקטין ולרייזל בת רבי יהושע השיל מטארלוי. היה מיוחס לשושלת רבנים וותיקה.

כבר בצעירותו התפרסם כעילוי ובעודו בן 13 בחר בו רבי יעקב באב"ד מברודי, כחתן לבתו רייצה. לאחר נישואיו היה סמוך כמה שנים על שולחן חותנו שסיפק לו את כל מחסורו, והוא באותו זמן ישב ולמד תורה. בשנים אלו היה לאחד מחשובי הלומדים בקלויז המפורסם של ברודי אותו ייסד גיסו רבי חיים סג"ל לנדא מפודקאמין שהיה גם הוא חתנו של רבי יעקב באב"ד. קשר מיוחד קשר עם רבי יחזקאל הלוי לנדא שהיה לידידו הקרוב וגם מחותנו לאחר מכן. מלבד גאונותו נחשב גם לצדיק, הבעל שם טוב העריכו מאוד ואמר עליו כי מראש חודש אלול ועד אחרי יום כיפור שורה עליו השכינה מפני שנהג לומר מדי יום את כל ספר התהלים, וקרא בדמעות בספר ראשית חכמה, מסופר גם כי התענה 400 תעניות בעבור צאצאים ראויים.

בסביבות שנת ת"ק, נבחר כרבה של הורחוב , לצידו כאב בית דין כיהנו הדיינים רבי רפאל מייזלש מחבר "תוספת שבת", ורבי יצחק מדרוהוביץ'. בשנת תק"ו היה מועמד לרבנות פיורדא לאחר פטירת רב העיר רבי ברוך כהנא רפפורט. בשנת תק"י שב לברודי ועמד בראשות הקלויז בעיר. בברודי היה רבי יצחק בין הרבנים שחתמו נגד הדפסת ש"ס זולצבך.

בשנת תקט"ו נבחר למלא את מקום אביו שנפטר בי"ג באלול באותה השנה בגלוגוב, באותה שנה בי"א בתמוז ה'תקט"ו, נפטרה אשתו, והוא נישא לאחייניתה ביילה, בת גיסו רבי יצחק באב"ד. בשנת תקכ"א עזב את העיר עקב חילוקי דעות עם הדיין המקומי רבי אשר לעמיל מאייזנשטט. ושב לברודי לעמוד בראשות הקלויז. בשנת תקכ"ד נבחר לרבנות ברודי לאחר שזכה בגורל שהטילו ראשי הקהל בינו לבין רבי יחזקאל לנדא ורבי שלום מטיקטין. כעבור שנה בשבט ה'תקכ"ה נבחר ברוב קולות לרבנות קהילות אה"ו לאחר פטירתו של רבי יהונתן אייבשיץ, בחירה זו נעשתה בהסכמתו של רבי יעקב עמדין שתמך בו לרבנות לאחר שרבי איציקל היה מראשי החותמים בברודי על החרם כנגד רבי יהונתן אייבשיץ. בין המועמדים האחרים היו: רבי יוסף שטיינהארט, ורבי יחזקאל לנדא.

בקיץ תקכ"ה החל רבי יצחק לכהן בפועל ברבנות אה"ו. הוא הצליח להשכין שלום בקהילה, ביטל את שרידי המחלוקת ואישר את כל התקנות שתיקן רבי יהונתן אייבשיץ.

יחסיו עם רבי יהונתן אייבשיץ

בין רבי יהונתן אייבשיץ לרבי איציקל התקיים משא ומתן בהלכה מתוך הערכה הדדית, אך כאשר יצאו חכמי הקלויז בברודי בחודש אלול תקי"ב, בחרם על הקמיעות של רבי יהונתן אייבשיץ, היה רבי איציקל ראשון החותמים, בגלל בנו של רבי יהונתן - בנימין וולף אייבשיץ, וחברו המקובל השבתאי משה דוד מפודהייץ. גם בחרם שנערך בברודי בשנת תקט"ו על מאמיני שבתי צבי, חתם רבי איציקל במקום השני מיד לאחר רבה של לבוב רבי רבי חיים הכהן רפפורט.

לפי רבי יעקב עמדין חזר בו רבי יצחק מאוחר יותר מהצטרפותו לחרם, בטענה כי חתימתו הראשונה הייתה עקב לחץ כלכלי שהפעיל עליו רבי אריה לייב מאמסטרדם (גיסו של רבי יעקב עמדין)^{[דרוש מקור]}, ובבואו לכהן כרב באה"ו על מקומו של רבי יהונתן, אף קירב אליו את נכדו ואת תלמידו.

יחסיו עם רבי יחזקאל לנדא

בין רבי יצחק לרבי יחזקאל לנדא שררו יחסי ידידות עמוקים משנות נעוריהם בקלויז בברודי, משפחות הורוביץ ולנדא אף היו קשורות בקשרי נישואין; רבי מנחם מאניש מז'מיגרוד אחיו של רבי יצחק נשא את אחותו של רבי יחזקאל, ומאוחר יותר הפכו השניים למחותנים בעצמם כאשר רבי יעקבקא בנו של רבי יחזקאל נשא את רייצא בתו של רבי איציקל.

בסביבות שנת ה'תקכ"ו נחלקו שני הרבנים בחריפות בעניין רגיש שהעכיר ביניהם את היחסים. בסביבות שנת תקי"ב, התירו רבי יצחק ורבני ברודי לרבי יהושע השיל הורוויץ בן אחיו רבי מנחם מאניש, לגרש את אשתו וויטוש בת רבי צבי הירש מאופוצ'נו והילדסהיים נגד רצונה, הגט סודר על ידי רבי אריה לייב מסקולה בנו של הפני יהושע. והגירושין בפועל התבצעו על ידי שליח שזרק את הגט לחיקה של האישה בעל כרחה ברחוב העיר, לאחר זריקת הגט נישא רבי יהושע העשיל בשנית.

כחלוף ארבע עשרה שנה יצא רבי יחזקאל – שהיה בן דודו של רבי צבי הירש אבי המגורשת, לפסול את הגט (לאחר שרק אז נודע לו שהגירושין נעשו על ידי שליח); רבי יחזקאל החרים את רבי יהושע העשיל ואת אשתו השנייה בכך שעברו על חרם דרבינו גרשום, בטענה כי היות שעבר המגרש על חרם דרבינו גרשום, הרי שהגט ניתן באיסור, ועל פי הכלל התלמודי הקובע "אין שליח לדבר עבירה", הרי שהגט בטל מעיקרו, האישה נותרה אשתו לכל דבר ועניין ומעולם לא התגרשה.

רבי איציקל הגן על דעתו כי הגט תקף, היות שעבירה על חרם דרבינו גרשום איננה נחשבת לעבירה, וגם במקרה שהיא מהווה עבירה הגט בתקפו על אף העבירה. רבי יחזקאל עמד על דעתו והגיב על כך בחריפות יתרה, אליה נוסף חשד שרבי יצחק מנסה להמעיט בכח תורתו, ובין השנים נוצר מתח.

בדעתו של רבי יצחק להלכה תמכו בזמנו ובשנים שלאחר מכן: רבי פנחס הורוביץ, וה"קצות החושן". גם רבי יעקב עמדין מזכיר לשלילה את פסקו זה של רבי יחזקאל.

בסופו של דבר השלימו ביניהם שני הגאונים בעזרתו של רבי יוסף שטיינהארט שכתב: ”כאשר תלי"ת עשיתי שלום אשתקד בין הגאון אב"ד פראג, ובין מחו' הגאון אב"ד האמבורג נ"י, שהי' מחולקים ג"כ בעניין גט אחד שסידר רב אחד במדינת פולין, והדברים עתיקין”, נסיבות סיום המחלוקת אינן ברורות כל צרכן, וכפי הנראה נתן הבעל לאשתו לשעבר גט בשנית מרצונו הטוב כפי שהציע רבי פנחס הורוביץ, והאשה נישאה בשנית.

יחסיו עם רבי יעקב עמדין

למרות שלדעת רבי יעקב עמדין, הוא עצמו היה ראוי לשבת על כס הרבנות באה"ו, בחירתו של רבי יצחק לאחר פטירתו של רבי יהונתן, הייתה על דעתו ובהסכמתו. בתשרי ה'תקכ"ו הכריז היעב"ץ בבית הכנסת שלו על חרם כנגד אנשי רבי יהונתן ודרש לגרשם מהעיר, רבי יצחק התנגד להכרזה ואף העניק תואר "מורנו" לנכדו רבי ישראל אייבשיץ. התנגדות זו יחד עם פעולותיו של ר' איציקל לחיסול המחלוקת בקהילת אה"ו שכללו אישור תקנותיו של רבי יהונתן והפסקת הרדיפה אחר מצדדיו, היו לצנינים בעיני היעב"ץ, שאף כתב כי פטירתו הפתאומית של רבי יצחק במיטב שנותיו, באה כעונש משמים על שקירב את תלמידו של רבי יהונתן למרות החרם.

פרשת הגט מקליווא

בשבתו על כסאו באה"ו, פרצה פרשת הגט מקליווא שהייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, אשר הסעירה את העולם הרבני בשנים 1766–1767, ועסקה בגט שנתן אדם לאשתו, והצדדים דנו בשאלה אם היה במצב נפשי שבו גירושיו תקפים או לא. המחלוקת חרגה מגדרי הדיון ההלכתי, הציתה סכסוך נרחב בין רבנים משני הצדדים ובין קהילות שונות, ורבים שבחשובי רבני הדור נזקקו להתערב בה.

לאחר שהתעוררה המחלוקת פנה רבה של קליווא הרב ישראל ליפשיץ לר' איציקל בבקשה שיזהיר את הבד"צ של קהילת פפד"ם כי אם לא יחזרו בהם מפסילת הגט הוא יחרים אותם. רבי יצחק ביקש קודם לדעת את עמדת מחותנו (הנודע ביהודה), וכאשר זה נתן את הסכמתו, החליט אכן רבי יצחק להחרים את כל מי שלא יחזור בו מפסילת הגט. את החלטתו זאת לא הספיק להוציא אל הפועל, שכן באותם ימים נפטר בהמבורג, גרמניה, והוא בן 52 שנה.

פטירתו

ביום שני ה' באייר הספיד רבי יצחק ברגש רב שלושה רבנים שנפטרו, מיד לאחר מכן נחלש באופן פתאומי, ובלילה אור לו' באייר תקכ"ז, 4 במאי 1767 נפטר רבי איציקל ונקבר בהמבורג.

על מצבתו נכתב:

ויגוע יצחק ויאסף אל עמיו בשיבה טובה. ויצא יצחק לשוח, ולפני ד' ישפוך שיחו, פה נטמן ארז הלבנון אדיר התורה, יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה, קולו ברמה נשמע בו ביום שהספיד שלשה רבנים בבכי גדול ובנפש מרה, הרב הגדול נ"י שכבה, לו יד ושם בהרבות ישיבה, ה"ה רבינו הגדול המפורסם מופת הדור, אב"ד ור"מ דג' ק"ק אה"ו (נ"י) ע"ה פ"ה מהר"ר יצחק איציק הלוי הורוויץ זצ"ל, בן הגאון המפורסם מהר"ר יוקיל זלה"ה אב"ד דק"ק גלוגא, נפטר אור ליום ג' ונקבר יום ו' אייר תקכ"ז לפ"ק. תנצב"ה.

כתביו לא הודפסו ברובם, מעטים מהם לוקטו בספרים: שו"ת "מטעמי יצחק" פיוטרקוב תרס"ד, "מטעמי יצחק על ספר "כרתי ופלתי" פיוטרקוב תרס"ה, ו"מטעמי יצחק ולחם מצה" – מכתב יד לודז' תרע"א, ו"ברכת יצחק" על התורה בילגוריי תרצ"ה.

משפחתו

משתי נשותיו נולדו לרבי איציקל חמישה עשר צאצאים.

מאשתו הראשונה

• בנו רבי מרדכי צבי מהורחוב (נפטר כ"ה בכסלו ה'תק"ע).
• בנו רבי אלעזר מזלוזיץ וברודי - חתן רבי שאול מאמסטרדם (נפטר ט' באדר תקע"ג).
  • בנו רבי אריה לייבוש הורוביץ (הראשון) מסטניסלב (תק"כ-תר"ד)

• בנו רבי משולם ישכר הורוביץ מסטניסלב.

• בנו רבי יעקב יוסף מאלקסניץ. (נפטר בברודי בשנת תר"א בגיל מאה).
• בנו רבי נתן משדה לבן - חתן רבי נפתלי הירץ מדובנה וממלא מקומו ברבנות דובנא.
• בתו פסיל - נישאה לרבי משה מטשורטקוב (נפטר ד' בתמוז תקס"ט).
• בתו גיטל - נישאה לרבי ישכר בריש מהנובר, בנו של רבי אריה לייב מהנובר בן רבי יעקב יהושע פלק.
• בתו טויבא - נישאה לרבי שאול מברודי (נפטר ל' בחשוון תקס"ג).
• בתו רחל - נישאה לרבי יעקבקא לנדא בנו של רבי יחזקאל לנדא, התגרשה ממנו, ונישאה בשנית לרבי מנחם נחום קצנלבוגן בנו של רבי אברהם קצנלבוגן מבריסק.
• בתו שרה - נישאה רבי חיים בנו של רבי שלמה חלמא (טבע למוות בצעירותו).
• בתו עלקא - נישאה לרבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא מברודי בן גיסו רבי חיים סג"ל לנדא מפודקמין.
• בתו ביילה - נישאה לרבי מנחם מנדל רובין מלינסק.
  • בנו רבי נפתלי צבי מרופשיץ.

מאשתו השנייה

• בנו רבי אברהם אריה מברודי - חתן רבי זלמן פרלס מברודי (תקכ"א – ד' בניסן תקס"ג).
• בתו רבקה אסתר - נישאה לרבי משולם איגרא בזיווגו השני.
• בתו בריינדל - נישאה לרבי מאיר סג"ל לנדא מברודי.
• בתו פרומט - נישאה לרבי יצחק אייזיק מוילנה.

ספריו

• מטעמי יצחק - שו"ת, פיוטרקוב, תרס"ד, באתר היברובוקס
• מטעמי יצחק - על הספר כרתי ופלתי, פיוטרקוב, תרס"ה, באתר היברובוקס
• מטעמי יצחק - על הש"ס, לודז, תרע"א, באתר היברובוקס

לקריאה נוספת

• משנת הלוי, בעריכת יצחק רפאל. מוסד הרב קוק, ירושלים, 1985.
• תולדות רבינו יצחק הלוי איש הורוויץ זצ"ל, נערך ונסדר על ידי אחד מנכדיו, נדפס בסוף ספר ״ברכה משולשת״ לשלמה עהרליך מגריבוב, בילגוריי, ה'תרצ"ה
• יחזקאל דוקס, אוה למושב, קרקוב תרס"ג, עמ' 53–59.

קישורים חיצוניים

• דוד הלחמי, רבי יצחק הלוי הורביץ אב"ד אה"ו, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קל"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמ' 127–123, ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• רבי צבי הירש הורוביץ, תולדות רבינו יצחק הלוי איש הורוויץ זצ"ל, בתוך: "ברכה משולשת" לר' שלמה ארליך מגריבוב, בילגורי תרצ"ה, עמ' 101, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
• דוד הלחמי, "רבי יצחק הלוי הורביץ אב"ד אה"ו", בתוך: חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

ספריו

• מטעמי יצחק, חלק א', פיוטרקוב תרס"ד - תרס"ה, באתר אוצר החכמה.
• מטעמי יצחק, חלק ב' (יו"ד), פיוטרקוב תרס"ד - תרס"ה, באתר אוצר החכמה.
• משנת הלוי, בעריכת: יצחק רפאל, הוצאה לאור: מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, באתר אוצר החכמה.
• מטעמי יצחק <מהדורה חדשה>, חלק א', בעריכת: הרב דוד אברהם מנדלבוים, בני ברק תשע"א, באתר אוצר החכמה
• מטעמי יצחק <מהדורה חדשה>, חלק ב', בעריכת: הרב דוד אברהם מנדלבוים בני ברק תשע"א, באתר אוצר החכמה.