אנטי-סמכותנות
אנטי-סמכותנות במובנה הצר היא התנגדות למשטר סמכותני, כלומר התנגדות לסוג משטר המתאפיין בפיקוח חברתי הדוק וציפייה מצד האוכלוסייה לציות למשטר, תוך שימוש לעיתים קרובות באמצעי דיכוי כמו עידוד אלימות משטרתית והוצאה להורג ללא משפט. במובן הרחב יותר היא התנגדות לכל סוג של סמכות (שלטון, בית ספר, סמכות דתית וכו') ולכן המושג משמש כיום לעיתים קרובות כמושג נרדף לאנרכיזם, מתוך תפיסה כי לאף סמכות אנושית אין זכות לשלוט באזרח ובחברה.
הלכה למעשה
עריכהמחשבה חופשית היא גישה פילוסופית הרואה באדם בעל סמכות לקבוע בעצמו את תפיסת עולמו בלא התבססות על סמכות כלשהי כמו שלטון או ממסד דתי אלא על בסיס היגיון, אמפיריציזם והתנסות אישית.
פנייה אל הסמכות (בלטינית: auctoritate ab argumentum) היא צורת טענה נפוצה המובילה לכשל לוגי כאשר נעשית בצורה שגויה. בשימוש לא לא נכון, הפנייה לסמכות היא צורה של טיעון המנסה לבסס סילוגיזם סטטיסטי, מסקנה המבוססת על שתי הנחות יסוד המוסברות בצורה לא מוחלטת. הפנייה לסמכות מבוססת על הסילוגיזם הסטטיסטי הבא:
הנחה 1: א' הוא בר-סמכא בנושא מסוים
הנחה 2: א' מעלה טענה על הנושא
מסקנה: הטיעון ש-א' העלה נכון
שימושים שגויים של טענת הפנייה לסמכות כוללים כל שימוש של הטענה בתור טענה להוכחה לוגית בוויכוח כדי לבטל הוכחות אחרות ולנסות לשכנע את הטוען להתיישר עם עמדת גוף בעל הסמכות. הטיעון מתבסס על ההנחה כי גופי סמכותי טועה פחות מהדיוט בתחום תוך התעלמות מכך שגם גופים בעלי סמכות יכולים לטעות ולפסוק לא נכון בעקבות נפילה לטעות, הטעיה, חוסר יושר ובעיות אחרות. על כן, טיעון הפנייה לסמכות אינו טיעון אמין וחזק כדי לבסס מסקנות ולפיכך הוגים אנטי-סמכותניים טוענים כי אינו יכול להוות מקור להסתמכות על גופים סמכותניים.
הוגים אנטי-סמכותניים רבים לא מסבירים את אנטי-סמכותנות בתור טענה השוללת את אמינות הגופים הסמכותניים אלא בתור תנועה האומרת כי אין סמכות כוללת וקבועה הסמוכה לקבל החלטות בענייני העולם. תפיסה זו נובעת מהאמונה כי על מנת לקבל החלטה אדם צריך לשמוע תפיסות עולם ממומחים רבים ומתחומים שונים ומאחר שאין אדם או גוף המסוגל להחזיק את כל הידע בעולם במוחו לא יכולה להיות סמכות בלעדית לקבלת החלטות.
לאחר מלחמת העולם השנייה החלה התחזקות של תנועות אנטי-סמכותנות, בין היתר בשל חוסר האמון בממסד, שהמשטרים הפשיסטים הותירו בציבור, וכן בשל החשש ממלחמת עולם שלישית בעקבות התחמשות המעצמות במלחמה הקרה. אנטי-סמכותנות גם נקשרת עם תרבויות נגד שונות במערב במאה ה-20, כמו דור הביט בשנות ה-50, ילדי הפרחים בשנות ה-60 ותרבות הפאנק בשנות ה-70.
