אתר ארכאולוגי
אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה. ההגדרה של "אתר" יכולה לכלול גם מספר אתרי-משנה בעלי קרבה גאוגרפית, ועשויה להשתנות בהתאם לתקופה הנבחנת באתר, ובהתאם לגישה התאורטית של הארכאולוג החוקר. לעיתים אף נבדקות עדויות מחוץ לגבול הגאוגרפי של האתר, המשמשות להשוואה עם השרידים הארכאולוגיים בתוך האתר.
באתרים ארכאולוגיים ניתן למצוא בדרך כלל חפצי עתיקות וממצאים שונים. ממצאים אלו הם למשל שרידי בתים, כלים מחרס, אבן ועצם, קברים, עצמות אדם ובעלי חיים, וחומרים טבעיים שהובאו לאתר. כאשר מתבצעת באתר חפירה ארכאולוגית חומרים אלה נאספים באופן שיטתי, נלמדים ומשרטטים את השימוש באתר זה בעבר.
בישראל
עריכהאתרים ארכאולוגיים רבים בישראל נמצאים בתוך גנים לאומיים, פארקים ושמורות טבע. על-פי חוק העתיקות תשל"ח (1978) אתר עתיקות הוא אתר שהוכרז רשמית על ידי רשות העתיקות כשטח המכיל עתיקות. כיום ידועים בישראל למעלה מ-22,000 אתרי עתיקות[1], אך נוספים עשויים להתגלות בעתיד. אתרי עתיקות מתגלים בסקרים שיטתיים או נושאיים, פיקוח על ידי מפקחי רשות העתיקות, בעת פעולות פיתוח שונות ברחבי הארץ וגם באופן אקראי על ידי אנשים שונים. יש אתרי עתיקות שנחפרו ויש שלא, החוק אינו מבדיל ביניהם ולכולם אותה חשיבות וכולם מוגנים על ידי החוק. גם אתרים שאינם ידועים ומתגלים בעתיד מוגנים על ידי חוק העתיקות. על-פי חוק העתיקות אסור לפגוע באתר עתיקות בשום צורה שהיא.
ראו גם
עריכה- לוקוס (ארכאולוגיה) – שכבות עפר אחידות למראה בחפירה, המצביעות על זהות בתקופה או במאפיין אחר
- רשימת אתרים ארכאלוגיים
- רשימת אתרים ארכאולוגים בארץ ישראל