א-טור (ירושלים)
אַ-טּוּר (בערבית: الطور) היא שכונה ערבית הממוקמת על הר הזיתים במזרח ירושלים, בגובה של 813 מטרים מעל פני הים. מקור שם של השכונה הוא מארמית, בה הר הזיתים נקרא: טור זיתא. נכון ל-2016 גרים בשכונה 23,466 תושבים[1]. משנת 2006 מתגוררות בשכונה גם כ־22 משפחות יהודיות.
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′49″N 35°14′47″E / 31.78027778°N 35.24638889°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   א-טור  | |
  | |
היסטוריה
עריכההשכונה מיושבת החל מהתקופה הרומית בארץ ישראל, אז היה במקום כפר בשם בית פגי[2]. לאחר כיבוש ירושלים מידי הצלבנים ב-1187, העביר צלאח א-דין את ההר לידי שני שיח'ים סופיים, על מנת שיישבו את המקום במוסלמים שיגנו על ירושלים ממזרח[3].
לפי רשימות-מס עות‘מאניות מ-1596, היו בכפר 48 בתים ותושביו שילמו מס על גילוי חיטה, שעורה ופירות[4].
מאמצע המאה ה-19 נבנו בשכונה כנסיות לציון אירועים מרכזיים בחייו של ישו, כגון כנסיית העלייה, כנסיית העלייה הרוסית (טור-מלכא), כנסיית אבינו שבשמים (פאטר נוסטר) וכנסיית כל העמים. בעדויות משנת 1887 נמסר כי מעל כנסיית טור-מלכא נבנה במהירות מגדל פעמונים גבוה ובולט. על פי עדויות משנת 1888 ניתן להשקיף מראש מגדל הפעמונים אל ים המלח ואל הים התיכון.
בשנת 1898 ביקר בארץ הקיסר הגרמני וילהלם השני. בביקור הוחלט גם על הקמת "קרן אוגוסטה ויקטוריה" (על שם אשת הקיסר), שתגייס מימון להקמת אכסניה גרמנית על הר הזיתים. בניית מתחם אוגוסטה ויקטוריה, שנועד לשמש כאכסניה, בית חולים ומקום למפגשים ואירועים הסתיימה ב-1910.
בתקופת המנדט הבריטי
עריכההכפר התפתח במהירות בתקופת המנדט הבריטי. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בא-טור הייתה אוכלוסייה של 1,037 נפש, 806 מוסלמים ו-231 נוצרים[5]. במפקד 1931 היו בכפר כבר 400 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 2,090 תושבים[6].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 2,770 מתוכם 2,380 מוסלמים, ו-390 נוצרים[7]. שטח הקרקע הכולל של הכפר היה 8,808 דונם[8]. אשר מתוכם הוקצו 228 לחקלאות שלחין, ו-2,838 גידולי דגנים[9].
בשנת 1921 הכין האדריכל צ'ארלס רוברט אשבי תוכנית בניין עיר לירושלים (תוכנית גדס-אשבי), בה הוגבלה הבנייה שמסביב לאגן העיר העתיקה, כך שהשכונה התפתחה על מדרונות הר הזיתים לכיוון מזרח ודרום.
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.
בתקופת ירדן
עריכהחלוקת העיר ירושלים במלחמת העצמאות הביאה לניתוק השכונה מיתר חלקי העיר. עד שנת 1948 הגישה היחידה לשכונה הייתה באמצעות קו האוטובוסים שהוביל מהעיר המערבית אל קמפוס האוניברסיטה העברית שעל הר הצופים והמשיך אל השכונה. השטחים הישראליים שעל הר הצופים ושטחי ההפקר ניתקו למעשה את השכונה מהעיר. רק בשנת 1953, כחמש שנים לאחר מלחמת העצמאות, נסלל כביש המקשר את השכונה אל יתר חלקי מזרח ירושלים.
בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים נבנה בשכונה מלון שבע הקשתות, ביוזמת בית המלוכה הירדני, ובנייתו הושלמה בשנת 1962.
לאחר 1967
עריכהמאז מלחמת ששת הימים ב-1967, א-טור נמצאת תחת שליטה ישראלית. בשנת 1968 נחנך בשכונה בית החולים אל-מקאסד, שנבנה מתרומות של נסיכות הנפט כווית[10].
בשל מיקומה של א-טור היא נחשבת לשכונה בעלת מעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית לשכונות בירושלים.
בתחילת האינתיפאדה הראשונה בינואר 1988 הוטל על השכונה עוצר בשעות הערב, לאחר מספר ימים של הפגנות, חסימת כבישים והבערת צמיגים. בנוסף נשלחו שני זחל"מים לסייר בשכונה[11].
בשנות ה-2000 רבים מתושבי השכונה ביקשו וקיבלו אזרחות ישראלית[12].
בשנת 2002, נתפסה מחתרת בת עין, שכללה את האחים שלמה ושחר דביר-זליגר, עופר גמליאל וירדן מורג, אחרי שניסו לבצע פיגוע טרור על ידי הנחת מטען חבלה ליד בית ספר לבנות בא-טור. שניים מהם, שלמה דביר וירדן מורג, נתפסו במקום[13]. בשנת 2003 הורשעו עופר גמליאל, שלמה דביר-זליגר וירדן מורג ונידונו ל-15 שנות מאסר (דביר-זליגר וגמליאל) ו-12 שנה (מורג)[14].
ב-2006 ביוזמת עמותת אלע"ד נכנסו לגור בא-טור תשע משפחות יהודיות במבנה שנקרא "בית החושן". בשכונה מתגוררות כ־22 משפחות יהודיות ובהן משפחתו של הרב דוב ליאור[15]. משפחה פלסטינית פונתה ב-2012 ממתחם "בית החושן"[16].
בשנת 2010 אישרה הוועדה המחוזית בירושלים את הקמתם של מספר בניינים ליהודים סמוך לישיבת בית אורות, כך שהישיבה תיכלל בשכונת מגורים[2].
לקריאה נוספת
עריכה- אורי שטנדל, "השכונות הערביות במזרח ירושלים", אלי שילר (עורך), ירושלים הבנויה, קוי יסוד בהתפתחות ירושלים, אריאל – כתב עת לידיעת הארץ 43, אריאל, מרץ 1986.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ נתונים סטטיסטיים באתר עיריית ירושלים, 31 ביולי 2016
- ^ 1 2 סקר השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית - מכשולים והזדמנויות בתכנון, 2013, באתר במקום
- ^ ישראל קמחי, אגן נחל קִדרון — המרחב החזותי של העיר העתיקה בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2009 ,עמ' 151
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 118
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. 14
- ^ Mills, 1932, p. 44
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 25
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 58
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945; quoted in Hadawi, 1970, p. 154
- ^
ניר חסון, שוטרים פיזרו בכוח אירוע לציון 50 שנה לבית חולים פלסטיני במזרח ירושלים, באתר הארץ, 21 בינואר 2019
- ^ אריה בנגר ויוסי לוי, עוצר ראשון בירושלים המאוחדת: זחל"מים איבטחו את התנועה, מעריב, 24 בינואר 1988
- ^ ניר חסון, 3,374 מתושבי מזרח ירושלים קיבלו אזרחות בעשור האחרון, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2012
- ^ נדב שרגאי, שלושת חברי "מחתרת בת עין" הורשעו בניסיון רצח, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2003
- ^ יניב קובוביץ, חבר מחתרת בת עין, עופר גמליאל, ישתחרר היום מהכלא, באתר הארץ, 8 בפברואר 2015
- ^ מירון רפופורט, מתנחלים השתלטו על שני מתחמים מאוכלסים במזרח י-ם, באתר הארץ, 3 באפריל 2006
- ^ אביב טטרסקי, תמונת מצב:ירושלים 2102 התפתחויות בירושלים המזרחית והשלכותיהן המדיניות, יוני 2013, באתר עיר עמים
