באגסי

באגסי
Bugsy
	כרזת הסרט
בימוי	בארי לוינסון
הופק בידי	וורן בייטי, בארי לוינסון, מרק ג'ונסון
תסריט	דין ג'נינגס (על פי הספר We Only Kill Each Other: The Life and Bad Times of Bugsy Siegel), ג'יימס טובאק
עריכה	סטו לינדר
שחקנים ראשיים	וורן בייטי, אנט בנינג, הרווי קייטל, בן קינגסלי, אליוט גולד, ג'ו מנטנה
מוזיקה	אניו מוריקונה
צילום	אלן דוויאו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Baltimore Pictures
חברה מפיצה	סרטי טריסטאר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	13 בדצמבר 1991
משך הקרנה	135 דקות במקור, 149 דקות הגרסה המורחבת
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פשע, סרט דרמה, סרט ביוגרפי
הכנסות באתר מוג'ו	bugsy
פרסים	פרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר (אלברט וולסקי); פרס אוסקר לעיצוב האמנותי הטוב ביותר (דניס גסנר, ננסי היי); מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר ;
	דף הסרט ב־IMDb

באגסי (באנגלית: Bugsy) הוא סרט מאפיה משנת 1991 שמספר את סיפורו של המאפיונר באגסי סיגל. בסרט מככבים בו וורן בייטי, אנט בנינג, הרווי קייטל, בן קינגסלי, אליוט גולד, ביבי ניווירת', ג'ו מנטנה וביל גרהאם. התסריט נכתב בידי ג'יימס טובאק והוא התבסס על תחקיר אותו ביצע דין ג'נינגס. במאי הסרט הוא בארי לוינסון.

תקציר העלילה

הגנגסטר בנג'מין "באגסי" סיגל (וורן בייטי) שעובד במאפיה בניו יורק נוסע לקליפורניה ומיד מתאהב בווירג'יניה היל (אנט בנינג) כוכבת עולה בהוליווד. הוא רוכש בית בבוורלי הילס, ומתכנן להישאר שם בעוד אשתו ושתי בנותיו בסקרסדייל, בפרוורי ניו יורק.

בעת שהוא מטייל בנבדה עולה במוחו הרעיון לבנות קזינו במדבר. הוא מגייס את עזרתו של הגנגסטר מיקי כהן (הרווי קייטל) ומגייס מימון מראש המאפיה מאיר לנסקי (בן קינגסלי) ומגנגסטרים אחרים בניו יורק שמאשרים את העסקה שעלותה מיליון דולרים. באגסי מפקיד את וירג'יניה על ביצוע המשימה ומתחיל בבניית הקזינו מלון פלמינגו Flamingo Las Vegas Hotel Casino, בלאס וגאס, נבדה. אלא שאין לו שום יכולת לבקר ולשלוט על התקציב שלו שמרקיע עד לסכום של שישה מיליון דולרים. באגסי עושה הכול על מנת להבטיח שחלומו יוגשם ואפילו מוכר את חלקו בקזינו ואת רוב נכסיו.

מודאג מהעלויות הגבוהות, מהעובדה שהקזינו הוא כישלון ושנעלם מהתקציב סכום של שני מיליון דולרים מזמין מאיר לנסקי את באגסי לפגוש אותו בלוס אנג'לס. באגסי מגלה שווירג'יניה גנבה את הכסף ואומר לה "תשמרי אותו עבור ימים קשים" במקום להשיב אותו. הוא קורא ללנסקי ואומר לו לא למכור לעולם את חלקו בקזינו ושהוא עוד יודה לו ביום מן הימים.

כשבאגסי שוהה בביתו בלוס אנג'לס מאוחר בלילה, הוא נהרג מיריות רובה (ככל הנראה מרוצח שכיר ששכרו לנסקי או אחד המאפיונרים האחרים). כשווירג'יניה שומעת את החדשות כשהיא בלאס וגאס היא נעשית מודאגת ויוצאת בחיפזון מהקזינו. הטקסט בסיום הסרט מספר שהיא השיבה את הכסף האבוד ושבוע אחרי כן התאבדה. הוא גם מספר שב-1991 (שנת יציאת הסרט לבתי הקולנוע) החלום בן שישה מיליוני הדולרים של באגסי בלאס וגאס נהפך להכנסות של מעל מאה מיליארד דולר.

צוות השחקנים

וורן בייטי – בנג'מין "באגסי" סיגל
אנט בנינג – וירג'יניה היל
הארווי קייטל – מיקי כהן
בן קינגסלי – מאיר לנסקי
אליוט גולד – הארי גרינברג
ג'ו מנטנה - ג'ורג' ראפט
ריצ'רד סרפיאן – ג'אק דרגנה
ביבי ניווירת' - הרוזנת די פראסו
ג'אנקרלו סקאנדיוזי – הרוזן די פראסו
וונדי פיליפס – אסטה סיגל
סטפני מייסון – מיליסנט סיגל
קימברלי מקלוג – ברברה סיגל
אנדי רומאנו – דל ווב
רוברט בלטראן – אלחנדרו
ביל גרהם – צ'רלי "לאקי" לוצ'יאנו
לואיס ואן ברגן – ג'ואי איי
ג'וזף רומן – מו סדווי
ג'יימס טובאק – גאס גרינבאום
דון קאררה – ויטו ג'נוביז
כרמין סרידי – פרנק קוסטלו
דון קלפה – לואיס דרגנה
ג'ו בייקר – לורנס טיבט
קסניה פרוהסקה – מרלן דיטריך

פרסים

הסרט זכה בשני פרס האוסקר: האחד עבור הארט דיירקטור הטוב ביותר והשני עבור עיצוב התלבושות הטוב ביותר. הוא היה מועמד לפרס השחקן הטוב ביותר (וורן בייטי), פרס שחקן המשנה הטוב ביותר (הארווי קייטל), פרס שחקן המשנה הטוב ביותר (בן קינגסלי), הצילום הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, המוזיקה הטובה ביותר, הפסקול המקורי, הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר לתסריט שנכתב במיוחד עבור הסרט. הוא היה מועמד לשמונה קטגוריות בפרס גלובוס הזהב וזכה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר לסרט דרמה^[1]. הסרט שתיקת הכבשים זכה בקטגוריית רבות שהסרט באגסי היה מועמד להן ב-1991.

בעקבות פגישתם על הסט של הסרט, נישאו וורן בייטי ואנט בנינג.

תיאורו של סיגל

אף על פי שזכה בביקורות טובות, נמתחה על "באגסי" ביקורת על כך שלא תיאר נכון את באגסי סיגל. הסרט אינו מזכיר את ההיסטוריה הארוכה של סיגל כפושע אלים, ובכלל זה ביצוע מעשי אונס ורצח, ^[2] ואינו מראה את השם שיצא לו כאדם נוח להתרגז. הוא גם מתעלם לחלוטין מתפקידו של ויליאם וילקרסון ("האיש שבנה את לאס וגאס") בבניין הפלמינגו; סיגל נראה מתבונן על מדבר שומם מחליט לבנות את הפלמינגו, אולם המלון היה מפעלו הבלעדי של וילקרסון, החל מהרעיון ועד לביצוע הסופי, סיגל נעשה מעורב בו רק לקראת הסיום (בבעלותו של וילקרסון היו 48% מהפלמינגו עד שהוא מכר את חלקו בשלב כלשהו). "חזונו" של סיגל במדבר הוא אגדה אורבנית ניו יורקית בלבד.