ביוגרפיה
המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו – חיים, גרפיה – כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים). המונח מתייחס לרוב לסוגה בספרות ובקולנוע המתארת את תולדות חייו של אדם מסוים. ביוגרפיה יכולה לתאר אדם ממשי או בדיוני, אך השימוש במושג מתייחס בדרך כלל לדמות שחיה במציאות. ביוגרפיה מתאפיינת בתיאור אינטימי ומפורט של חיי האדם, והיא עוסקת לא רק בעובדות יבשות, אלא גם ברגשותיה ומחשבותיה של הדמות. פעמים רבות מלמדת הביוגרפיה לא רק על האדם שבו היא עוסקת, אלא שופכת אור דרכו על כל הסביבה שבה חי.
 |
לשער המרכז ביוגרפיות של אישים שונים לפי מוצאם ותחומי עיסוקם, ראו פורטל אישים. |
הביוגרפיה במהלך ההיסטוריה
עריכהבעת העתיקה
עריכההביוגרפיות הקדומות נכתבו מטעמם של מלכי אשור, מסופוטמיה, בבל, מצרים, הודו וסין, ותיארו בעיקר את הישגיהם של אותם מלכים. ניתן להתייחס לחלק מכתבי התנ"ך כאל ביוגרפיות, מכיוון שהם מתארים את חייהם של מלכי, נביאי ושבטי ישראל. בין הביוגרפיות הבולטות ביוון העתיקה נמנית זו של קסנופון, ברומא "חיי הקיסר" של סווטוניוס, הביוגרפיות המקבילות של פלוטרכוס, בעיקר "אנשי יוון ורומי" וכן מעשי השליחים בברית החדשה. בסין היה זה סה-מה צ'יאן עם רשומות ההיסטוריון.
בימי הביניים
עריכהבימי הביניים ריכזה הכנסייה הקתולית את רוב מאגרי המידע בעולם הנוצרי. מכאן, ביוגרפיות שנכתבו בתקופה זו תיעדו את חייהם של אפיפיורים, כמרים וקדושים, ונכתבו בעיקר על ידי נזירים. מטרתן היה לעודד אנשים להמיר דתם לנצרות.
בשלהי ימי הביניים החלו להופיע ביוגרפיות של מלכים ואבירים, והביוגרפיות הדתיות החלו להתפוגג. "מותו של ארתור (Le Morte d'Arthur)" מאת סר תומאס מלורי היא הביוגרפיה הידועה ביותר שנכתבה באותה תקופה, המתארת את חייו של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול. בתקופת הרנסאנס נכתבו לראשונה ביוגרפיות על פשוטי עם, כאמנים ומשוררים.
כתיבת ביוגרפיה
עריכהביוגרפיות מתבססות על ראיונות, מכתבים, כתבות ומקורות מידע אחרים הנוגעים לסובייקט. הופעתו של המחשב הקלה על איסוף ועיבוד החומר, וכיום ביוגרפיות בנות למעלה מאלף עמודים הן חיזיון נפוץ. כמו כן, ביוגרפיה כיום אינה מוגבלת עוד לספר. ערוצי טלוויזיה רבים מתמחים ביצירת סדרות העוסקות בחייהן של דמויות עבר, ונוצרו מספר סרטי קולנוע ביוגרפיים או סמי-ביוגרפיים.
על הציפיות מביוגרפיה טובה מספר פרופ' זאב שטרנהל:
ביוגרפיה ראויה לשמה אינה רק תולדות חייה של אישיות חשובה או מעניינת, והיא אינה נמדדת רק בפרטים אישיים שהיא חושפת או בעבודת הנמלים שהושקעה בה. ביוגרפיה חשובה היא זו שפורשת באמצעות דמות מרכזית תקופה שלמה. כתיבת היסטוריה מתוך הזווית הרחבה של "האיש וזמנו" היא תובענית ורק מעטים עומדים במשימה. כאן אי-אפשר לספר סיפור, ותהיה איכותו אשר תהיה, אלא צריך להתמודד עם התקופה והסביבה התרבותית, צריך לעמוד על הזרמים האינטלקטואלים השולטים בה ועל מהות הכוחות החברתיים המעצבים אותה. במלים אחרות: כאן צריך להסביר את היחס הדיאלקטי בין האישיות לזמנה.
— הארץ/ספרים, לא היה מי שמוכן למות למען החירות, 9 במרץ 2005
על היחס של הביוגרף למושא כתיבתו עמד פרופ' אלי שאלתיאל, מחבר הביוגרפיה של משה סנה:
ביוגרפים, אך בעיקר קוראי ביוגרפיות, מעלים שוב ושוב את שאלת חיבתו של הביוגרף לגיבורו. השאלות פשוטות ויסודיות: האם ביוגרף יכול לכתוב על גיבור שאינו אהוב עליו? האם חיבה מוגברת כלפי הגיבור אינה מערערת את שיקול דעתו המקצועי? השאלה פשוטה כאשר מדובר בגיבורים שאין קושי לסווגם: אין מצפים מביוגרפים של היטלר או סטלין שיאהבו אותם; אבל מה כאשר ביוגרף נתקל בכשליו ומגרעותיו של גיבור שהוא מאוהב בו?
— הארץ/ספרים, השמועות על מותו היו אולי מוגזמות. השמועות על חייו דווקא לא, 14 בפברואר 2007
סוגיה זו עולה בהרחבה בסרט "טרומן קפוטה", העוסק ביחסים שבין טרומן קפוטה, מחבר הספר "בדם קר" ובין פרי סמית, הרוצח שבו עוסק הספר.
על האיזון הנדרש בעת כתיבת ביוגרפיה עמדה פרופ' אניטה שפירא, מחברת של ביוגרפיות אחדות:
ביוגרפיה נדרשת למצוא שיווי משקל בין אמפתיה לביקורת: בלי אמפתיה יש חשש לביוגרפיה מרושעת וצינית שעושה עוול למושא שלה. בלי ביקורת היא תגלוש להגיוגרפיה, שיר הלל בלתי אמין הגורם לניכורו של הקורא.
— הארץ/ספרים, בגין על הספה, 8 ביוני 2006
פרופ' שפירא ממחישה את הבעיה שבמעבר מהפרטים המרכיבים את הביוגרפיה אל התמונה הכוללת:
יש ביוגרפיות אשר מתעדות את כל הפרטים הנחוצים, עוקבות אחרי גיבור העלילה צעד אחר צעד, מביאות את כל הציטטות הרלוונטיות, ומה שמתקבל בסופו של דבר דומה לעיסת שמרים שלא תפחה: כל המרכיבים מצויים, אך ההתרוממות הדרושה מיני פרטים אלי פורטרט לא נתחוללה.
— "מסתורי הביוגרפיה", אלפיים, קובץ 8, 1993
ראו גם
עריכה|
עיינו גם בפורטל
פורטל האישים הוא שער לביוגרפיות רבות, מעניינות ומגוונות של אישים רבים. בפורטל תוכלו למצוא ביוגרפיות מומלצות, וחלוקה של אישים לפי מספר קריטריונים, כגון מדינות מוצאם ותחום עיסוקם. |
לקריאה נוספת
עריכה- אניטה שפירא, "מסתורי הביוגרפיה", אלפיים, קובץ 8, 1993.
- אביבה חלמיש, "מה מנסים ביוגרפים לעשות?", בתוך: אמיר הורוביץ ואחרים (עורכים), העבר ומעבר לו: עיונים בהיסטוריה ובפילוסופיה, שי לאלעזר וינריב, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה תשס"ו, עמ' 219 243.
- אהרון (רוני) קמפינסקי, "על חיים שכאלה כדאי לספר – התפתחות הספרות הביוגרפית של מנהיגים ציוניים דתיים", עלי ספר (לב-לג) - אבני דרך בתולדות הספר העברי: מראשוני המדקדקים ועד הציונות הדתית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2023, עמ' 345-323.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מאגר ביוגרפיות מבית ערוץ ההיסטוריה
אריאל הורוביץ, "אל תאמין לביוגרף שאומר לך שהוא לגמרי אובייקטיבי", בעיתון מקור ראשון, 5 ביוני 2020
ביוגרפיה, דף שער בספרייה הלאומית
