בצרה (עיראק)
| ערך מחפש מקורות | |
בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה פשוטה: אלבסרה) היא עיר הנמל הראשית של עיראק ובירתו של המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה. העיר נחשבת לבירה הכלכלית של עיראק וממוקמת לגדת נהר השט אל-ערב הנשפך אל המפרץ הפרסי במרחק של כ-450 ק"מ מדרום-מזרח לבירה בגדאד.
 | |
| פוטומונטז' של בצרה | |
| מדינה |
 עיראק |
|---|---|
| מחוז | מחוז בצרה |
| תאריך ייסוד | 636 |
| שטח | 181 קמ"ר |
| גובה | 5 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,340,827[1] (1 ביולי 2018) |
| קואורדינטות | 30°30′00″N 47°49′00″E / 30.5°N 47.8166666666667°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.basra.gov.iq/ | |
האזור סביב בצרה כולל מספר רב של בארות נפט. בעיר קיים שדה תעופה, שלאחרונה החל לפעול מחדש. סביב בצרה אדמות מתאימות לחקלאות למרעה, והיבולים העיקריים מאזור העיר הם אורז, תירס, שעורה, דוחן, חיטה ותמרים. בית הזיקוק בעיר יכול להפיק כ-140,000 חביות נפט ביום.
בעבר היו בבצרה קהילות יהודיות, וכן ידוע שפעל בה רבי שמעון קיירא מחבר הספר הלכות גדולות, אך רובן עזבו אותה בזמן הקמת מדינת ישראל ועלו לישראל במבצע עזרא ונחמיה. כיום, על פי הערכות, יש בבצרה כמה עשרות יהודים בלבד.
היסטוריה
עריכההעיר הוקמה בשנת 636 כבסיס צבאי של כוחותיו של עומר בן אל-ח'טאב. בהמשך השנים מצביאים נוספים אשר נלחמו באימפריה הסאסאנית יישבו את האזור ושלטו בו. במהלך העשורים שלאחר מכן העיר נשלטה על ידי בית אומיה. בשנת 740 נכבשה על ידי א-ספאח, הח'ליף הראשון של בית עבאס.
תחת שלטון בית עבאס הפכה בצרה למרכז אינטלקטואלי. פעלו בה דמויות מפורסמות כגון איש האשכולות אבן אל-היית'ם והמיסטיקנית הסופית ראבעה אל-עדוויה. בשנת 923 פלשו הקרמטים לעיר והרסו אותה. השושלת הבויהית שלטה בעיר בשנים 945- 1055.
בשנת 1122 השליט הסלג'וקי זנגי סיפח את העיר לשטחו. בית עבאס הפסיק להתקיים בשנת 1258 לאחר שהאימפריה המונגולית כבשה את האזור, כולל בצרה, תחת הנהגתו של הולאגו חאן. בשנת 1411 נכבשה העיר על ידי קארה קויונלו. במהלך המאה ה-16 התרחשו באזור קרבות ועימותים בין האימפריה הפורטוגזית לפרס. לבסוף, האימפריה הפורטוגזית היא זו ששלטה בבצרה. במשך שנים רבות בצרה הייתה מרכז מסחרי ותרבותי פורח.
העיר נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1668, לאחר עימותים הולכים ומתמשכים עם ממלכת פרס. אחרי קרב בצרה ב-1914 חידשה הממלכה המאוחדת את הפעילות של הנמל והאינטרסים הבריטיים הביאו לפריחתו של הנמל והפיכתו למרכזי בסחר עם המזרח הרחוק. בזמן מלחמת העולם השנייה היה הנמל למקום חשוב מאוד עם שליחת ציוד ואספקה שנשלחו לברית המועצות מבעלות הברית.
אוכלוסיית המדינה הייתה בשפל בזמן מלחמת איראן–עיראק ורבים מהתושבים עזבו. העיר הופצצה רבות על ידי איראן והתרחשו בסביבתה קרבות רבים. לאחר המלחמה הקים סדאם חוסיין אנדרטאות רבות בעיר. במלחמת עיראק התרחשו קרבות קשים בעיר, עם פלישת ארצות הברית למדינה.
אוכלוסייה
עריכהלפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018 אוכלוסיית העיר מנתה כ-1.34 מיליון בני אדם והיא העיר השלישית בגודלה בעיראק אחרי בגדאד ומוסול, כמעט כולם הם ערבים ו-95% הם שיעים כאשר 5% הנוספים הם סונים. בעיר מתגוררת קהילה קטנה של מנדעים.
יהודים
עריכהקהילת בצרה נזכרת לראשונה בספרות הגאונים בשנת 830. בנימין מטודלה ציין שבעיר מתגוררים כמה אלפי יהודים. בשנת 1888 כללה הקהילה כ-1000 אנשים, ב-1910 עלה מספרם ל-1,500 – רובם סוחרים שעסקו ביבוא משי, פשתן, וסחורות נוספות מהודו ומאירופה. בשנת 1936 היו בעיר 7,260 יהודים ששלחו ציר אחד לפרלמנט ומשנת 1946 – שני צירים.
בתקופת מלחמת העצמאות היו בעיר התנכלויות ביהודים. המיליונר היהודי שפיק עדס הואשם בריגול ובגידה, נידון למוות וניתלה. בעיר היו אז כ-11,000 יהודים. בעיר התפתחה מחתרת יהודית בה למדו עברית והתכוננו לעלייה. עלייה בלתי לגאלית החלה עם הקמת המדינה וצעירים רבים עזבו את המדינה. חיי היהודים באותה תקופה מתוארים ביצירות של לילי זלוף.
בשנת 1975 היו בעיר 35 יהודים בלבד.
ערים תאומות
עריכה
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בצרה- בצרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על יהודי היער, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
בצרה (עיראק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בגדאד  מוסול | |||||||||
| 1 | בגדאד | בגדאד | 6,719,476 | 11 | אל-חלה | באבל | 455,741 |  בצרה  כירכוכ | |
| 2 | מוסול | נינוה | 1,361,819 | 12 | א-דיוואניה | אל-קאדסיה | 403,796 | ||
| 3 | בצרה | בצרה | 1,340,827 | 13 | אל-כות | ואסט | 389,376 | ||
| 4 | כירכוכ | כירכוכ | 972,272 | 14 | דהוכ | דהוכ | 340,871 | ||
| 5 | ארביל | ארביל | 879,071 | 15 | זובייר | בצרה | 300,751 | ||
| 6 | נג'ף | א-נג'ף | 747,261 | 16 | בעקובה | דיאלא | 279,133 | ||
| 7 | כרבלא | כרבלא | 711,530 | 17 | פלוג'ה | אל-אנבאר | 250,884 | ||
| 8 | סולימאניה | סולימאניה | 676,492 | 18 | רמאדי | אל-אנבאר | 223,525 | ||
| 9 | נאסריה | ד'י קאר | 558,446 | 19 | סמאווה | אל-מות'נא | 221,743 | ||
| 10 | עמארה | מיסאן | 527,472 | 20 | זאכו | דהוכ | 211,964 | ||