ג'. ר. ר. טולקין
ג'ון רונלד רעואל טולקין (באנגלית: John Ronald Reuel Tolkien; בראשי תיבות של שמו הפרטי: ג'. ר. ר. טולקין ובאנגלית J. R. R. Tolkien; 3 בינואר 1892 – 2 בספטמבר 1973) מפקד מסדר האימפריה הבריטית, חבר האגודה המלכותית לספרות, היה סופר, משורר, בלשן ואקדמאי אנגלי. הוא שימש כפרופסור ללשון אנגלית עתיקה בין 1925 ל-1945 ופרופסור לאנגלית מודרנית ולספרות אנגלית בין 1945 ל-1959 באוניברסיטת אוקספורד. טולקין הוא מחבר "ההוביט", "שר הטבעות", "הסילמריליון" וספרים נוספים. בדרך כלל, שמו נכתב על כריכות ספריו ועל מסמכים שחיבר בראשי התיבות J. R. R. Tolkien (ג'.ר.ר. טולקין).
 | |
| טולקין בשנת 1916, בגיל 24 | |
| לידה |
3 בינואר 1892 בלומפונטיין, מדינת אורנג' החופשית |
|---|---|
| פטירה |
2 בספטמבר 1973 (בגיל 81) בורנמות', הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| לאום | בריטי |
| מקום קבורה |
Wolvercote Cemetery |
| מקום מגורים |
ברמינגהאם |
| שם עט |
Oxymore |
| עיסוק | סופר ובלשן, פרופסור ללשון אנגלית עתיקה ופרופסור לאנגלית מודרנית ולספרות אנגלית באוניברסיטת אוקספורד |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אוקספורד, אקסטר קולג', בית ספר קינד אדוארד, St. Philip's School |
| שפות היצירה |
אספרנטו, סינדארין, ק'וזדול, קווניה, אנגלית עתיקה, לטינית, אנגלית |
| סוגה |
פנטזיה, שירה, ספרות ילדים, פרוזה |
| זרם ספרותי |
אינקלינגס |
| יצירות בולטות | מחבר "ההוביט", "שר הטבעות", "הסילמריליון" |
| תקופת הפעילות |
1937–1973 (כ־36 שנים) |
| הושפע מ |
ג'ורג' מקדונלד, אדוארד ברנז ג'ונס, ויליאם מוריס, ג. ק. צ'סטרטון, אליאס לנרוט, אדוארד פלאנקט, הברון ה-18 מדאנסני, ז'ול ורן, הנרי ריידר הגרד, Edward Wyke Smith, ביאוולף |
| בן או בת זוג |
אדית טולקין (22 במרץ 1916–29 בנובמבר 1971) |
| צאצאים |
ג'ון טולקין, כריסטופר טולקין, מייקל טולקין, פריסילה טולקין |
| מספר צאצאים |
4 |
| פרסים והוקרה | פרס גנדלף |
|
tolkienestate | |
  | |
מחוץ לאקדמיה רבים מכירים את טולקין כמחבר "שר הטבעות" והספר הקודם לו, "ההוביט", וכן בזכות הספרים שפרסם בנו כריסטופר טולקין לאחר מותו, המקיפים את רוב יצירתו אודות הארץ התיכונה (העולם הבדיוני בו מתרחשים סיפוריו) שלא זכתה לראות אור בחייו. טולקין הוא מחשובי הסופרים בז'אנר הפנטזיה, הוא כתב עבודה חשובה על ביאוולף וסר גאווין והאביר הירוק והיה חבר בפורום הספרותי האינקלינגס (Inklings) וחבר קרוב של ק. ס. לואיס.
ביוגרפיה
עריכהטולקין נולד ב-3 בינואר 1892 בבלומפונטיין שבמדינת אורנג' החופשית (כיום בדרום אפריקה), הוריו הם ארתור רעואל טולקין ומייבל סאפילד. כשהיה בן שנה נולד לו אח ושמו הילרי רעואל טולקין. האם ושני בניה עברו לברמינגהאם שבאנגליה. אביו נשאר באפריקה ונפטר כשטולקין היה בן 4. לאחר מכן אמו המירה את דתה לקתולית, למרות התנגדות משפחתה הבפטיסטית. הוא למד בבית ספר על שמו של המלך אדוארד, בבית ספר על שמו של סנט פיליפ ובאקסטר קולג' באוקספורד. אמו נפטרה מסוכרת כאשר טולקין היה בן 12. טולקין הרגיש עד סוף ימיו שאמו הפכה לקדושה מעונה בגלל אמונותיה, והייתה לכך השפעה מכרעת על האמונה הקתולית שלו עצמו. אמונתו העמוקה של טולקין שיחקה תפקיד מפתח בהתקרבותו המחודשת של ק.ס. לואיס לנצרות (על אף שטולקין התאכזב מכך שלואיס בחר להיות אנגליקני) וכתביו מכילים סמלים וערכים קתוליים רבים.
טולקין התאהב באדית בראט (אנ'), אהבתו הראשונה והעמוקה ביותר. הם נישאו למרות מכשולים רבים, ולבקשתו היא אף המירה דתה מאנגליקניזם לקתוליות, למרות התנגדות משפחתה[1]. היא הייתה ההשראה לדמותה של לותיין ב"שר הטבעות" וב"סילמריליון".
טולקין התגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה והצטרף לחיל הרגלים. הוא היה לקצין בדרגת לוטננט וצורף לרגימנט הלנקשייר פוסיליירים, היחידה המעוטרת ביותר בצבא הבריטי במלחמה. טולקין לחם בחזית צרפת, בין היתר בקרב על הסום, וראה רבים מחבריו הטובים נופלים במהלך הקרבות[2]. טולקין עצמו סיים את המלחמה בבית חולים משום שלקה בקדחת השוחות[3]. בזמן ההחלמה הוא התחיל לכתוב מספר אגדות, שהיו מבוססות על לימודי המיתולוגיה והפולקלור הקודמים שלו. הוא קרא לספר ספר הסיפורים האבודים (The Book of Lost Tales). מבקרי עבודותיו טוענים שהספר הושפע מהתרשמויותיו מהמלחמה, ושהוא ראה בפנטזיה דרך לברוח מהמציאות האכזרית של העולם המתועש, של המכונות וכלי הנשק ההרסניים של המאה ה-20.
אחרי המלחמה טולקין עבד מספר שנים על מילון אוקספורד של השפה האנגלית. בשנת 1920 התמנה למרצה לאנגלית באוניברסיטת לידס, אך חזר לאוקספורד בשנת 1925 כפרופסור ללימודים אנגלו-סקסיים. בשנת 1945 הוא עבר למרטון קולג' (Merton College) של אוקספורד ונשאר שם כפרופסור מן המניין לשפה וספרות אנגלית עד שפרש בשנת 1959.
סיפורת
עריכהטולקין נהנה להמציא סיפורי פנטזיה על מנת לשעשע את ילדיו. הוא כתב להם מכתבים שנתיים לרגל חג המולד מ"אבא כריסמס". לאחר מכן המכתבים צורפו לכדי אוסף של סיפורים קצרים בשם "מכתביו של אבא כריסמס" (The Father Christmas Letters).
טולקין לא ציפה שספריו הבדיוניים יהפכו לפופולריים. ב-1937 אחד הסטודנטים שלו שכנע אותו לפרסם את "ההוביט", ספר שנכתב במקור לילדיו. אף על פי שזהו ספר ילדים, הספר היה מספיק פופולרי גם בקרב מבוגרים על מנת שהמו"ל, "אלן את אנווין" (Allen & Unwin) יבקשו ממנו לפרסם ספר המשך. זה גרם לו לפרסם את עבודתו המפורסמת ביותר, האוסף "שר הטבעות" (התפרסם בין 1954–1955). כתיבת הסאגה לקחה כמעט עשר שנים, שבמהלכן קיבל תמיכה מחברי הפורום הספרותי האינקלינגס (The Inklings), ובמיוחד מחברו הקרוב, ק. ס. לואיס.
בהתחלה טולקין חשב שהספר יהיה דומה ל"ההוביט", ויספר סיפורת יפה לילדים, אך עד מהרה כתיבתו הפכה לרצינית ועמוקה יותר. אף על פי שזהו ספר המשך ל"ההוביט", "שר הטבעות" פונה לקוראים מבוגרים יותר, תוך שהוא נסמך על המיתולוגיה של הארץ התיכונה שחיבר, ויצאה לאור לאחר מותו ביצירות כמו "הסילמריליון" וספרים אחרים. רוב ספרי המיתולוגיה של הארץ התיכונה (למשל "הסילמריליון" וסיפורים שלא נשלמו) נערכו על ידי בנו כריסטופר מרשימות שהשאיר ופורסמו לאחר מותו. בריטניה הייתה יוצאת דופן בין ארצות אירופה בכך שהיא כמעט ונעדרה מיתולוגיה משל עצמה (פרט למלך ארתור ואבירי השולחן העגול) לעומת המיתולגיה הנורדית, המיתולוגיה הסלאבית, המיתולוגיה הגרמנית והמיתולוגיה הקלטית. ספריו של טולקין מילאו את החסך.
מכלול יצירתו המתאר את היקום הדמיוני שיצר נקרא (גם בפיו[4]) "הלגנדריום". הלגנדריום מתאר את המיתולוגיה, ההיסטוריה, הגאוגרפיה, הבלשנות, התרבות ושלל היצורים הכלולים בעולם הטולקינאי ונפרש על פני מספר יצירות שרובן נערכו ופורסמו רק לאחר מותו של המחבר על ידי בנו, כריסטופר טולקין.
חלק מיצירתו של טולקין עובד לסרטים - מצוירים ושאינם מצוירים, (למשל שר הטבעות), ועמותות שמקדמות את יצירותיו החלו להיווסד - למשל עמותת טולקין הישראלית.
יהודים בכתביו
עריכה
ערך מורחב – גמדים ויהודים
טולקין הביע את מחאתו על כך שהמוציא לאור של תרגום ספרו לגרמנית דרש ממנו הוכחה כי הוא אינו יהודי. בתגובה לכך אמר טולקין כי הוא דווקא מצטער על כך שאין בשושלת המשפחתית שלו כל זכר ל”אנשים המוכשרים הללו”, היהודים. הספר לא יצא בסופו של דבר בהוצאה זו[5].
טולקין העיד על עצמו שתיאור הגמדים בכתביו, הושפע מאופן התיאור של יהודים בתרבות. לדבריו אין בעניין אנטישמיות, אלא רק אמצעי ספרותי והוא רוחש כבוד והערכה לעם היהודי. התיאור החיצוני של הגמדים כארוכי אף וקטני קומה היה דומה לצורה בה נתפסו יהודים באותה עת באירופה כמו גם אהבתם לזהב, אך הגמדים בספריו נתפסים דרך כלל כדמויות מעוררות אהדה. ניתן למצוא בסיפוריו מקבילות שונות לקשר זה:
- הגמדים, למרות טמיעתם בין הגזעים השונים והשימוש בשפה המקומית שמרו על שפתם ה"ק'וזדול" וגם בדברם בשפה המקומית יש להם מבטא זר. שפתם אף מבוססת על השפות השמיות.
- הגמדים גורשו מארצם על ידי דרקון שחמס את אוצרותיהם, ניתן לראות בכך מקבילה לשריפת בית המקדש והגליית כלי המקדש העשויים ממתכות יקרות.
- הגמדים, בדומה ליהודים, כמהו לשוב לארצם, ולא ויתרו על תקוותם לכל אורך הגלות, ואף העבירו את התקווה לדורות הבאים.
- הגמדים הם יוצאי דופן במראיהם המזוקן (מראה אופייני של יהודי בגולה) ביחס לעמים שבקרבם התיישבו, קומתם נמוכה, אפם גדול, והם עוסקים ושומרים על הזהב.
- הגמדים, על פי המסופר בספר, אינם גיבורים ויעסיקו בן גזע אחר לעשות עבורם את 'העבודה השחורה', אך עם זאת יתנהגו עמו בנדיבות ואם יסתבך לא ינטשו אותו לגורלו.
- גם בשר הטבעות ניתן למצוא מקבילה, והיא, הברית המפתיעה בין גימלי הגמד, ולגולס מבני לילית, ומודגש לאורך הספר שהגמדים ובני לילית תמיד שנאו אחד את השני. היו שהשוו בין המלחמה במורדור בספר למלחמת העולם השנייה, כשבשני המקרים מרבית העמים התאחדו להילחם כנגד 'הרוע', וזה כלל ברית מפתיעה בין היהודים לנוצרים.
- מוריה הוא קומפלקס הררי מפואר אותו בנו הגמדים בעת הקדומה, וייתכן ששמו נועד להקביל להר המוריה שבירושלים.
ספריו
עריכהזוהי רק רשימה חלקית מכתביו (יש האומרים שטולקין כתב במהלך חייו כ-600 סיפורים באורכים שונים). חלק מכתביו נערכו ויצאו לאור לאחר מותו על ידי בנו, כריסטופר.
- ההוביט או לשם ובחזרה (1937. תר' משה הנעמי, 1976; תרגום הטייסים [תרגום משותף], 1977; יעל אכמון, 2012) – מסעו רב-התלאות ועתיר-הדמיון של ההוביט בילבו בגינס, הוביט (בן מחצית) אוהב-שלום ואמיץ-לב, שיצא לסייע לגמדים להביס את הדרקון שחמס את ארצם ונקלע אל ממלכות של קוסמים וגמדים, שדונים ודרקונים.
- האיכר גַילְס בן הֶם (1949. תר' דליה טסלר בשם גַילְס האיכר מפְּרָזוֹן, 1968) – הרפתקאותיו המרתקות-משעשעות של איכר, שניצח את הדרקון ונעשה מלך, מסופרות תוך לגלוג עוקצני על גיבורים המתקשטים בנוצות לא-להם.
- שובו הביתה של בֵּן בּוֹרְטְנוּת בּוֹרְתֶלְם (1953)
- שר הטבעות (1954–1955. תר' רות לבנית ואוריאל אופק, 1979; עמנואל לוטם, 1998) – מסעו רב-הסכנות של ההוביט פרודו בגינס, שיצא להשמיד את טבעת-הקסמים המשחיתה כל מי שמחזיק בה:
- הרפתקאות תום בומבדיל (1962. תר' אוריאל אופק, 1984) – שירים סיפוריים הקשורים בגיבורי שר הטבעות.
- עץ ועלה (1964. תר' מיכל אלפון, 1993). – סיפורים על פיות.
- סְמִית איש ווּטוֹן מֵיג'וֹר (1967. תר' יחיעם פדן בשם הנפח מווּטוֹן-רבא, 1984) – סיפור-חורף שעלילתו מתרחשת בימי-הביניים.
- הדרך נמשכת לה הלאה (1968) – מחרוזת שירים מולחנים.
- הסילמריליון (1977. תר' עמנואל לוטם, 1998) – סאגה מיתית רחבת-יריעה (בלתי-גמורה), המתרחשת בארץ התיכונה.
- אגרות אבא-חג-מולד (1978) – מכתבי הסופר לילדיו.
- סיפורים שלא נשלמו (1980) – רצף של סיפורים (לא גמורים) המתרחשים בארץ התיכונה, לאורך שלושת העידנים בהיסטוריה של הארץ.
- ילדי הורין (2007. תר' עמנואל לוטם, 2008) – סיפור משפחתו של הורין תליון אשר העז להתריס כנגד שר האופל מורגות', בגרסה שלמה ומבוססת יותר מן הגרסה המופיעה בסילמריליון ובסיפורים שלא נשלמו.
- ברן ולותין (2017. תר' עמנואל לוטם, 2019) – סיפור מסעם של ברן, בן התמותה ולותין, בת האלמוות בארץ התיכונה במטרה להביא לאביה של לותין את אבן הסילמריל מכתרו של מורגות' כדי להגשים את אהבתם.
- מפלת גונדולין (2018. תר' עמנואל לוטם, 2020) – סיפור קורותיה של עיר העלפים גונדולין מהקמתה ועד למפלתה הסופית בפני צבאות מורגות'.
ראו גם
עריכה
|
ספר: עולם הפנטזיה של ג'. ר. ר. טולקין |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
לקריאה נוספת
עריכה- המפרי קרפנטר, טולקין: הסופר שברא את ה"הוביט" ו"שר הטבעות", אחוזת בית ספרים, מאנגלית: דני אורבך, אחרית דבר מאת עמנואל לוטם, תשע"ג 2013.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מאמר על הביוגרפיה המתורגמת מאת ההיסטוריון פרופ' אודי מנור
אתר האינטרנט הרשמי של ג'. ר. ר. טולקין (באנגלית)- כתבי ג'. ר. ר. טולקין בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ג'. ר. ר. טולקין (1892-1973), (ג'ון רונלד רעואל), דף שער בספרייה הלאומית
ג'. ר. ר. טולקין, ברשת החברתית פייסבוק
ג'. ר. ר. טולקין, ברשת החברתית Goodreads- ג'. ר. ר. טולקין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קהילת טולקין הישראלית
- נומנור - אתר עברי על טולקין ושר הטבעות
- The Tolkien Society אגודת טולקין הבריטית
- ג'. ר. ר. טולקין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מירב קריסטל, יש חדש בארץ התיכונה, 4 ביוני 2007
- ג'.ר.ר טולקין, משחק הדמעות, 23 באוקטובר 2008
- הספרים של ג'. ר. ר. טולקין, באתר "סימניה"
רן לוי, למצוא את גן עדן בספר הטלפונים – על ג'.ר.ר. טולקין, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- רן לוי, סופר מגנב פטור - על ג'.ר.ר. טולקין ו'שר הטבעות', באתר הידען, 31 באוקטובר 2011
- ניר וולף, ההוביט שלהם, באתר ישראל היום, 7 בדצמבר 2012
עדי ערמון, טולקין, אבי ההוביטים, באתר הארץ, 6 ביוני 2013- גיא שרמן, האיש מאחורי "משחקי הכס": כך הפך ג'ורג' ר. ר. מרטין למלך הפנטזיה, 22 בספטמבר 2018
- האנציקלופדיה של ארדה
- שרה ליבוביץ דר, ביצת הזהב של טולקין, באתר הארץ, 20 באפריל 2004
כריסטופר טולקין, "ברן ולותין" מאת ג'.ר.ר טולקין: פרק לקריאה, באתר הארץ, 25 ביוני 2019- ג'. ר. ר. טולקין, "מפלת גונדולין" מאת ג'. ר. ר. טולקין - פרק מהספר, באתר "דיומא", 22 בינואר 2021
- מרים זקהיים, בין פנטזיה למציאות: אהבתם האסורה של אידית וג'.ר.ר. טולקין, בבלוג "הספרנים", הספרייה הלאומית, 14 בפברואר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ Duplessis, Nicole M. On the Shoulders of Humphrey Carpenter: Reconsidering Biographical Representation and Scholarly Perception of Edith Tolkien. Mythlore, vol. 37, no. 2 (134), 2019, pp. 39–74. JSTOR
- ^ עדי ערמון, טולקין, אבי ההוביטים, באתר הארץ, 6 ביוני 2013.
- ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"שר הטבעות", מהדורה בכרך אחד, הוצאת זמורה ביתן, 2004, נספח א', עמודים 11–12, "אכן, חייב אדם לחזות מבשרו בקדרות צלה של מלחמה, כדי לחוש את כובד מועקתה; אך השנים חולפות, ודומה שכיום נוטים לשכוח כי מי שנקלע בצעירותו לשנת 1914, עבר חוויה מבעיתה לא פחות מכל שאירע ב1939 ובשנים שלאחריה. בטרם יצאה שנת 1918 נספו כל חברי הטובים, מלבד אחד".
- ^ ראו במכתבי טולקין מספר 131, 153, 154, 163
- ^ On the time J.R.R. Tolkien refused to work with Nazi-leaning publishers., Literary Hub, 2022-01-05 (באנגלית אמריקאית)