ג'ני לבל
ג'ני לבל (בסרבו-קרואטית: ז'ני לבל, Ženi Lebl ,Жени Лебл; 20 ביוני 1927 – 20 באוקטובר 2009) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת והיסטוריונית, חוקרת יהדות יוגוסלביה ישראלית ילידת סרביה. רנטגנאית במקצועה.
לידה |
20 ביוני 1927 אלכסינאץ, סרביה |
---|---|
פטירה | 21 באוקטובר 2009 (בגיל 82) |
מדינה | ישראל |
קורות חיים
עריכהג'ני נולדה בעיירה אלכסינאץ (Aleksinac) שבמחוז נישאבה (Nišava) בסרביה לאנה ולאון, מהנדס ולויטננט קולונל במילואים. אמה נשלחה למחנה הריכוז סיימישטה ושם מצאה את מותה במשאית גז. אביה נשבה על ידי הגרמנים. אחיה הצטרף לכוחות הפרטיזנים לאחר שהות במחנה הריכוז ראב. היא מצאה מקלט תחת שם בדוי בעיר ניש, שם הוסתרה אצל ילנה גלבשקי והשתיים עמלו על הדפסת פמפלטים פרטיזנים עד שנעצרו בפברואר 1943. גלבשקי הוצאה להורג ולבל נשלחה לגרמניה ונכלאה בבתי כלא ובמחנות ריכוז בעוד שאף אחד לא ידע על זהותה האמיתית. ב-1945 היא שוחררה מכלא הגסטפו בברלין וחזרה לבלגרד.
עם שובה לבלגרד סיימה לבל בית ספר תיכון ובהמשך למדה משפטים, דיפלומטיה ועיתונאות באוניברסיטת בלגרד. במקביל עבדה בעיתון "פוליטיקה", אך אחד מעמיתיה לעבודה, שחשק במשרתה, הפליל אותה כשסיפרה בדיחה תמימה על המרשל טיטו. בשל כך נכלאה במשך שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי גולי אוטוק (Goli Otok). בעקבות תקופה זו, הסופר היוגוסלבי דנילו קיש ערך ב-1989 בישראל ראיון (בשם "Goli Život") עמה ועם אסירה-לשעבר יהודייה נוספת, אווה פאניץ'[1].
בספטמבר 1954, לאחר שלוש שנים שבהן סירבו השלטונות לאפשר לה לצאת מן המדינה, עלתה לבל לישראל. היא למדה בבית הספר להכשרת טכנאי רנטגן בחיפה, ולאחר מכן עבדה שנים אחדות בבית החולים פוריה. מאוחר יותר עבדה כמרצה וניהלה את בית הספר לרדיוגרפיה בבית החולים איכילוב.
לצד זאת, חקרה לבל את תולדות יהודי יוגוסלביה וכתבה עשרות ספרים ומאמרים בעברית ובסרבו-קרואטית. על מחקרה ההיסטורי זכתה ב-26 פרסים בתחרויות אנונימיות של איגוד הקהילות היהודיות ביוגוסלביה. חלק ממחקרה נעשה במסגרת פעילות התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר והיא שימשה כעורכת ביטאון ההתאחדות. לבל גם עסקה בתרגום ספרות עברית לסרבו-קרואטית, תרגומיה פורסמו בכתבי-עת ספרותיים בארצות יוגוסלביה לשעבר.
פרסומים בעברית
עריכהספרים
עריכה- אוטוביוגרפיות
- הסיגלית הלבנה: שנתיים וחצי בגולאג היוגוסלבי לנשים, תל אביב: עם עובד, 1993.
- פתאום שונה פתאום אחרת: סיפורה של נערה יהודייה ביוגוסלוויה הכבושה, ירושלים: יד ושם, 1997.
- עיון
- גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית, ירושלים: מורשת – ועד עדת הספרדים ועדות המזרח, 1986.
- (עורכת), חיילים יהודים מיוגוסלביה: כשבויי מלחמה בגרמניה הנאצית, אלבום זיכרון במלאת יובל לשחרור 1945–1995, תל אביב: ארגון ותיקי מלחמת העולם השנייה בישראל – הקבוצה היוגוסלבית, 1995.
- חאג' אמין וברלין, תל אביב: חמו"ל, תשנ"ו 1996.
- אתמול, היום: יוצאי יוגוסלביה לשעבר בבניין הארץ, תל אביב: התאחדות עולי יוגוסלביה-לשעבר בישראל, 1999.
- עד 'הפתרון הסופי': היהודים בבלגראד 1521–1942, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2006.
מאמרים
עריכה- "לתולדות יהודי יוגוסלאביה", פעמים 8, תשמ"א, עמ' 115–121. [ביקורת על: Freidenreich, Harriet Pass, Jews of Yugoslavia: A Quest for Community, Jewish Publication Society of America, 1979]
- "מונסטיר, קהילה שהייתה ואיננה עוד", במערכה 258, תשמ"ב, עמ' 15, 29.
- "תערוכת העיתונות היהודית ביוגוסלביה, 1888-1941", פעמים 12, תשמ"ב, עמ' 140–142. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "הטרגדיה של יהודי בלגראד בשנת 1688", שבט ועם ה (י), תשמ"ה, עמ' 110–128.
- שואת יהודי יוגוסלאביה: הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו, פעמים 27, תשמ"ו, עמ' 72–75.
- "הדומה בלגראד לירושלים?", קתדרה 58, תשנ"א, עמ' 70–73. [תעודה]
- "'חולה אהבת ירושלים': ר’ יהודה אלקלעי - הרקע הפוליטי והקהילתי לפועלו", פעמים 40, תשמ"ט, עמ' 21–48.
- "הדפוס היהודי בבלגראד 1837-1905", פעמים 52, תשנ"ב, עמ' 116–139. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "חאג’ אמין אל-חוסייני, המופתי הירושלמי: פושע מלחמה", דימוי 8, תשנ"ד, עמ' 28–32.
- "עברית בחוצות מונאסטיר הנחרבת: ר' שבתי ג'אאין – תולדותיו של רב, מהפכן, ומחזאי ציוני בלאדינו", דימוי 11, תשנ"ו, עמ' 22–29.
- "שתי פורענויות ביהודי ראגוזה: שתי עלילות דם שהתרחשו בראגוזה, האחת בתחילת המאה ה-16 והשנייה מאה עשרים שנה לאחר מכן", דימוי 13(ב'), תשנ"ו, עמ' 22–28.
- "שואת יהודי יוגוסלביה", בשביל הזיכרון 33, תשנ"ט, עמ' 41–45.
- "מיהו יהודי יוגוסלבי", פעמים 82, תש"ס, עמ' 179–183. [ביקורת על: Gordiejew, Paul Benjamin, Voices of Yugoslav Jewry, State University of New York Press, 1998]
- "נוכחות חזקה", פעמים 105–106, תשס"ו, עמ' 266–277. [ביקורת על: דינה קטן בן-ציון, נוכחות והיעלמות: יהודים ויהדות ביוגוסלביה לשעבר בראי הספרות, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ב] (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "ידיד ציוני בפרלמנט העות’מאני: סיפורו הנשכח של דימיטר ולאכוב ה"ציוני" המקדוני מסלוניקי", עת־מול 209, תש"ע, עמ' 4–7.
לקריאה נוספת
עריכה- בצלאל, יצחק, "לזכרם: גני לבל", פעמים 122–123, תש"ע, עמ' 222–225.
- לבל, אניה ולבל, אלכסנדר (עורכים), ג'ני: [לזכרה היקר של ג'ני לבל – סופרת וחוקרת תולדות יהודי יוגוסלביה, 1927–2009] (תרגום: בן-ציון, דינה קטן), בלגרד – תל אביב: צ'יגויה, 2013.
על "גאות ושבר: פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית"
- צבי לוקר, "שני מחקרים על היהדות הספרדית ביוגוסלאביה", פעמים 31, תשמ"ז, עמ' 163–165. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
עריכה- הספרים של ג'ני לבל, באתר "סימניה"
- רשימת המאמרים של ג'ני לבל באתר רמב"י
- רשימת הפרסומים של ג'ני לבל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- בן-ציון, דינה קטן, ג'ני לבל, 1927-2009, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2009
- דינה קטן בן-ציון, ג'ני לבל: מופת של אומץ לב, תשוקה לחקר האמת ודבקות במשימה לספק עדות, באתר דור ההמשך של יוצאי מקדוניה בישראל
- Jennie Lebel Her Life And Work, El Mundo Sefarad באתר (באנגלית)
- Schwanitz, Wolfgang G., "The Mufti of Jerusalem", Jewish Political Studies Review, 21(1-2), Spring 2009.
- ג'ני לבל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ורד לוי-ברזילי, בחירתה של אווה, באתר הארץ, 8 ביולי 2003