גבריאלה מיסטרל
גבּריאלה מיסטרל (בספרדית: Gabriela Mistral; 7 באפריל 1889 – 10 בינואר 1957) הוא שם העט של המשוררת הצ'יליאנית, זוכת פרס נובל לספרות לשנת 1945, לוסילה דה מריה דל פרפטואו סוקורו גודוי אלקאיאגה (בספרדית: Lucila de María del Perpetuo Socorro Godoy Alcayaga).
 | |
| לידה |
7 באפריל 1889 ויקוניה, צ'ילה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 1957 (בגיל 67) המפסטד, ארצות הברית |
| שם לידה |
Lucila de María Godoy Alcayaga |
| מדינה |
צ'ילה |
| מקום קבורה |
Tumba de Gabriela Mistral |
| שם עט |
Gabriela Mistral |
| מקום לימודים |
Escuela Normal № 1 de Santiago |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| סוגה |
שירה |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלוסילה נולדה למשפחה ענייה בעיירה ויקוניה בעמק אלקי (Valle del Elqui) שבמחוז קוקימבו, בצפון צ'ילה. אביה, שהיה מורה כפרי, נטש את משפחתה כשהייתה בת שלוש. היא למדה בבית הספר המקומי והחל מגיל 15 הייתה למורה כפרית. עד שנת 1919 לימדה בבתי ספר שונים, בתי ספר יסודיים ובתי ספר תיכוניים. משנת 1921 כיהנה כמנהלת בית ספר תיכון לבנות.
בשנת 1906 היא הכירה פקיד רכבת בשם רומליו אורטה (Romelio Ureta) והם התאהבו. הרומן היה סוער, אך קצר, כי פקיד הרכבת נתפס במעילה והתאבד. לוסילה שמרה אמונים לאהבתה עד סוף ימיה ולא נישאה לאחר. את חיי הנישואין והאימהות, שויתרה עליהם, החליפה בהתמסרות לספרות ולהוראה.
במשחקי הפרחים שנערכו בסנטיאגו דה צ'ילה בשנת 1914, זכה השיר שלה במקום הראשון. מכאן ואילך תהילתה רק גדלה ובשנת 1945 הוענק לה פרס נובל לספרות "על שירתה הלירית השואבת השראתה מרגשות בעלי עוצמה, שהפכו את שמה לסמל השאיפות האידיאליסטיות בכל רחבי דרום אמריקה".
משנת 1920 התחילה לחתום את שמה בשם העט שהרכיבה משמותיהם של שני יוצרים אהובים עליה, גבריאלה ד'אנונציו ופרדריק מיסטרל. היא הצטערה שלא הצליחה לשלב ביניהם גם את שמו של היוצר השלישי, רבינדרנת טאגור, אך היא גילתה אותו מאוחר מדי.
בשנת 1922 הוזמנה על ידי שלטונות מקסיקו, כדי לתמוך ברפורמה בחינוך המקסיקני. עוד באותה שנה היא נסעה גם לארצות הברית. היא ייצגה את ארצה בתפקידים שונים, הייתה נציגה באיגוד לשיתוף פעולה שליד חבר הלאומים, והייתה קונסולית של ארצה בברזיל, באיטליה, בספרד, בפורטוגל ובלוס אנג'לס.
בשנת 1957 מתה גבריאלה מיסטרל ממחלת הסרטן. לאחר מותה הובלה בהלוויה ממלכתית לקבורה בצ'ילה. לזכרה נוסד בשנת 1979 "פרס גבריאלה מיסטרל".
יצירתה
עריכהגבריאלה מיסטרל כונתה "מלכת הספרות האיברית" וזאת משום שיצירותיה נותנות ביטוי מובהק לאופי הספרדי. קובץ השירים הראשון של מיסטרל, שיממון, מושפע מאוד מחוויית ההוראה שמקבלת אצלה מימד כמעט דתי. האימהות, שלא חוותה באופן ישיר, היא נושא השירה הראשון במעלה אצלה. האם השכולה, האם המבכה, האם הנושאת בסבל, האם הזאת מככבת ברבים משיריה. בילדותה אימה קראה לפניה מהתנ"ך ובעיקר מספר תהילים וכך הסגנון הדתי, חסר סגפנות או התנזרות, מבצבץ מבין שורותיה. היא שרה גם על הדברים הפרוזאים - על המים, על המלח, על האבן, כשבכל אלה היא מגלה מקורות השראה רבי עוצמה ודימויים עזים. בהקדמה לתרגום שיריה לצרפתית כתב פול ואלרי: "אישה זאת שרה את הילד כפי שלא עשה זאת איש לפניה".
גבריאלה מיסטרל הקדישה שיר לעם היהודי, שיר שבו היא מבכה את כאביו ותלאותיו. השיר נכתב בהשפעת הדיווחים על הפרעות שנעשו ביהודים. כנוצרייה המכירה היטב את מקורות דתה, מכנה היא את ישו בשירתה בשם "מלך היהודים".
ספר שיריה בעברית
עריכה- שירים, מספרדית - רנה שני, ירושלים, 1966.
מיצירותיה
עריכה- Sonetos de la muerte 1914 "סונטות המוות", נכתבו בהשפעת מות אהובה.
- Desolacion 1922 "אכזבה".
- Ternura 1924 "רגש עדין".
- La langua de Marti 1934 "לשונו של מרטי".
- Recado sobre Pablo Neruda 1936 "מסר לפאבלו נרודה".
- Tala 1938 "שבב".
- Poema de Chile 1967 "הפואמה של צ'ילה", פורסם לאחר מותה.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גבריאלה מיסטרל (בספרדית)- גבריאלה מיסטרל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-126 של מיסטרל, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 7 באפריל 2015
- גבריאלה מיסטרל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גבריאלה מיסטרל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
לוסילה גודוי אלקיגה (1889-1957), דף שער בספרייה הלאומית
גבריאלה מיסטרל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גבריאלה מיסטרל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גבריאלה מיסטרל, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
