גשר מרגיט
גשר מרגיט (בהונגרית: Margit híd) הוא גשר על הדנובה במרכז בודפשט, המחבר את בודה, פשט והאי מרגיט. לגשר שתי "זרועות" הנפגשות במרכזו בזווית של 165 מעלות, מנקודת המפגש נמתח כבש ירידה אל האי. הגשר הוקם בין 1872 ל-1876 לפי תכנונו של האדריכל ארנסט גוין (Ernest Goüin). כבש הירידה לאי הושלם ב-1900. אורכו הכולל של הגשר הוא 637.5 מטרים ורוחבו 25 מטרים. הגשר משמש לתנועת מכוניות, חשמליות (במרכזו, לפני הירידה לאי קיימת תחנת חשמלית), הולכי רגל ורוכבי אופניים. הגשר מהווה חלק מ"השדרה הגדולה" (Nagykörút), הטבעת השנייה בהיקפה ביחס למרכז העיר, שממשיכה מפשט לבודה על גבי הגשר ונקראת בה "שדרות מרגיט".
 | |
| גשר מרגיט | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר רכב-רכבת, גשר רכבת קלה  |
| שימוש |
מכוניות, חשמליות הולכי רגל ורוכבי אופניים |
| על שם |
מרגיט מהונגריה |
| מיקום |
בודפשט |
| מדינה |
 הונגריה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה |
? – 1872-1876 1946–1948 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1876 |
| חומרי בנייה | בטון מזוין ואבן |
| אדריכל | ארנסט גוין |
| מידות | |
| אורך | 637.5 מטר |
| רוחב | 25 מטר |
| קואורדינטות | 47°30′53″N 19°02′37″E / 47.51472°N 19.04361°E |
  | |
עמודי התמך של הגשר בצד פשט נפגעו מפיצוץ ב-4 בנובמבר 1944. בינואר 1945 פוצץ, ככל גשרי הדנובה בבודפשט, על ידי צבא גרמניה הנאצית הנסוג. הגשר שוקם בין 1946 ל-1948. ב-2011 הסתיימו עבודות שיקום ושיפוץ כוללות של הגשר, אשר משחזרות את מבנהו ועיטוריו המקוריים.
בתרבות
עריכההגשר הפך עם פתיחתו למוקד להתאבדויות בקפיצה ממנו לדנובה. עקב כך חיבר המשורר יאנוש אראן בלדה לקופצים מן הגשר.
קישורים חיצוניים
עריכה
- גשרי בודפשט: גשר מרגיט
דוד טרבאי, השלדים בדנובה: ההונגרים עוד לא מוכנים להכיר בפשעים נגד היהודים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2016
