דניאל הורוביץ
דניאל (דני) הורוביץ (נולד ב-25 באוקטובר 1941[1]) הוא מחזאי, במאי ותסריטאי ישראלי.
 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1941 (בן 83) פרדס חנה |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
  | |
ביוגרפיה
עריכההורוביץ נולד בפרדס חנה. את שירותו הצבאי עשה בלהקת גייסות השריון ולאחר שחרורו למד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית ופילוסופיה, וסיים תואר מוסמך בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. ראשית פרסומיו היו באנתולוגיה "ביכורי עטים", בעריכת הפרופסור מתי מגד ("הוצאת מסדה",1971), בה התפרסמו בין השאר גם יצירותיהם הראשונות של ויקי שירן, חזי לסקלי, אריה קרישק וחנן עזרן.
בין השנים 1990–1995 היה דרמטורג בתיאטרון חיפה, ומאז מרצה לתיאטרון בבית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים.
בימוי
עריכההורוביץ ביים הצגות במספר מקומות בעולם. בין היתר ביים את "הכלה וצייד הפרפרים" מאת נסים אלוני בתיאטרון ארגו ברומא, את "הדיבוק" עם להקת סמינר הקיבוצים, את "וויצק", "בית מלאכה" ו"ארבעה נכנסו לפרדס". ותרגם מחזות לעברית, בהם "שבת ראשון שני" של אדוארדו דה פיליפו ו"מסיה איברהים ופרחי הקוראן" של הנס עמנואל שמידט.
מתסריטיו
עריכההורוביץ השתתף בכתיבת תסריטים עבור "מסע אלונקות" (1975), "טרנזיט" (1980, יחד עם דני וקסמן) ו"כפות רגליה" (1999). זכה בפרס ראשון לדרמה קצרה בפסטיבל הקולנוע ירושלים, בפרס ראשון בפסטיבל קאט בתל אביב ובציון לשבח בפסטיבל קרקוב בפולין עבור "המקלחת" (1998), וכן בפרסים ראשונים בפסטיבלים באורוגוואי וצ'ילה.
עבור סרטו "השרשרת של פסיה" שהוקרן ביום השואה 2006 זכה בפרס המבקרים בפסטיבל לקולנוע יהודי בגירונה, ספרד.
ממחזותיו
עריכה"אחים" (1969), "שכול וכישלון" (1973) ו"מסיבת סיום" (1976) בתיאטרון העירוני חיפה. "יום אחד מתעוררים" (הקאמרי-צוותא ת"א 1972) זוכה בפרס ברץ עבור מחזה. "צ'רלי קצ'רלי" (תיאטרון החאן 1977) זוכה בפרס מסקין עבור מחזה, "מעשה נורא" (תיאטרון החאן 1979) "הדוד ארתור" (תיאטרון בית ליסין 1981), "יוסל'ה גולם" (לה-מאמא, ניו יורק, העירוני חיפה 1982), "שיעור מולדת" (1983), "משחיז הסכינים הסיני" (המרכז התיאטרוני בנווה צדק 1984)[2], "דף אחד מן התלמוד" (החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, 1984), "עלילות יחזקאל פיירמאן" (החאן 1985), "עוולה" (1986), "החוצה" (תיאטרון נווה צדק 1986), "נפגשים" (המרכז הישראלי לתיאטרון בובות בתל אביב 1986), "אלוהים תציל אותי ממולדתי" (פסטיבל עכו לתיאטרון אחר 1988), "אשתו ובתו" (התיאטרון העירוני חיפה 1991), "יאיר" (התיאטרון העירוני חיפה 1992) זוכה פרס פינסקי עבור מחזה. "ילדה וצפור גדולה" (תיאטרון ארגו, רומא 1996) זוכה פרס רומא עבור מחזה. "מעשה מופלא" (2000) זוכה בפרס ראשון בפסטיבל עכו עבור מחזה. "אורח בגן הדובדבנים" (תיאטרונטו 2001), "על אבות ובנות" (התיאטרון הערבי-עברי ביפו וכן בפסטיבל ישראל בירושלים, 2003), "חשבונית הנפש" (תיאטרון הפרינג' בתל אביב 2002)[3], "משחיז הסכינים הסיני" (תיאטרון החאן 2009)[4].
בשנת 1996 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה עבור המחזה "מעשה מופלא".
חיים אישיים
עריכההורוביץ נשוי בשלישית לשחקנית והבמאית היהודיה-איטלקייה קלאודיה דה-לסטה. הוא אב לשלושה בנים. אדם הורוביץ - מוזיקאי ואיש חיי הלילה – יריב הורוביץ במאי קולנוע[5], טלוויזיה ופרסומות ואיתי הורוביץ - רופא מתמחה בפסיכיאטריה.
פרסומיו
עריכה- שכול וכישלון: מחזה, חיפה: התיאטרון העירוני חיפה, 1973.
- "שכול וכישלון": מחזה על פי הרומן של י"ח ברנר (תל אביב, 1975) עבודת גמר לתואר מ"א באוניברסיטת תל אביב - הפקולטה לאמנויות - החוג לתיאטרון
- עלילות יחזקאל פיירמאן, מחזה (תל אביב: פרוזה, 1986)[6]
- צ'רלי קאצ'רלי, מחזה (תל אביב: אור עם, תשנ"ב 1992)
- יאיר (תל אביב: אור עם, תשנ"ב 1992)
- כמו גשר תקוע: (ספר) שיחות עם השחקנים מוחמד בכרי, סלווה נקארה-חדאד, מכרם ח'ורי, ח'אולה חאג' וסלים דאו (בית ברל, צופית: המרכז לחקר החברה הערבית בישראל, תשנ"ג 1993)
- ארבעה מחזות: מעשה נורא, יוסלה גולם, ארבעה נכנסו לפרדס, קמצא ובר קמצא (תל אביב: ספרא: אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, החוג לאמנות התיאטרון, 2007), עריכה: שמעון לוי
בעריכתו
עריכה- חיים גורי, אני מלחמת אזרחים, תל אביב: ד’ די-נור, 2004.
- מרוקו: את שאהבה נפשי, תל אביב: ד’ די-נור, 2005.
קישורים חיצוניים
עריכה- דניאל הורוביץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דניאל הורוביץ, דף שער בספרייה הלאומית
- דניאל הורוביץ, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- רשימת הפרסומים של דניאל הורוביץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דניאל הורוביץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הורוביץ דניאל דני, באתר חיפוש אנשי במה
- דניאל הורוביץ, באתר "הבמה"
- נורית ברצקי, מה מעיק על דני הורוביץ?, מעריב, 7 ביוני 1971
- יפעת נבו, להתעורר בתוך החלומות, מעריב, 12 ביולי 1971
- ש. שחורי, "שכול וכשלון" בחיפה, דבר, 12 באפריל 1973
- התולעת שבלב, מעריב, 4 באפריל 1986
- יעקב בר-און, ריאיון: משחיז הסכינים מת בסין וחי בב"ש, באתר הבמה, 27 בדצמבר 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ דני הורוביץ, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ^ שוש אביגל, אי הילדים - 'משחיז הסכינים הסיני' - מאת דני הורוביץ לפי נסים אלוני; תיאטרון 'יובל'; נווה־צדק, כותרת ראשית, 23 בינואר 1985
- ^ מיכאל הנדלזלץ, לאן הולכים מכאן, באתר הארץ, 28 באפריל 2002
- ^ מיכאל הנדלזלץ, קרעי ילדות, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2009
- ^ נירית אנדרמן, הבמאי יריב הורוביץ חוזר לשטחים, באתר הארץ, 22 בפברואר 2013
- ^ ראו אוריאל זוהר, לחזור אל המעדר, על מחזהו של דניאל הורוביץ: 'עלילות יחזקאל פיירמן' ועל א. ד. גורדון וי"ח ברנר שחזו את הידרדרות התרבות, ספרות מעריב, 10 בפברואר 1989.