המחלוקת על הביטוי "מחנה מוות פולני"
"מחנה מוות פולני" ו"מחנה ריכוז פולני" הם מונחים שהיו בשימוש באמצעי תקשורת בעולם ועל ידי אנשי ציבור, בהתייחס למחנות ריכוז ומחנות השמדה שנבנו ונוהלו על ידי גרמניה הנאצית ובפרט רשויותיה בממשל הכללי בפולין ובחלקים אחרים של פולין הכבושה בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה.
השימוש במונחים אלה תואר ב-2005 כ"מעליב" על ידי שר החוץ הפולני, אדם דניאל רוטפלד, יהודי ניצול השואה, בתור ביטוי שלכאורה – בכוונה או שלא בכוונה – העביר את האחריות על עיצוב, תכנון, בניית ותפעול המחנות בפולין מגרמניה הנאצית אל העם הפולני שהיה כבוש בתקופה זו. על השימוש במונחים אלה, המזכירים באופן מפורש את פולין, נמתחה לאורך השנים ביקורת על ידי פוליטיקאים פולנים ואנשי ציבור, ממשלת ישראל, פולנים מחוץ לפולין, ארגונים ברחבי העולם וארגונים יהודיים כגון הוועד היהודי-אמריקני.
בתחילת 2018 אישר הפרלמנט הפולני (הסיים והסנאט של פולין) הצעת חוק שתאסור לייחס "לעם הפולני או לממשלת פולין" אחריות לרצח העם היהודי, וכן תאסור על שימוש בביטוי "מחנה השמדה פולני". החוק אושר על ידי נשיא פולין.
מחנות גרמניים בפולין
עריכההקשר היסטורי
עריכהשלא כמו ברוב מדינות אירופה שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית, שם היו לגרמנים משתפי פעולה בקרב המקומיים, בפולין הכבושה לא היה שיתוף פעולה פוליטי או כלכלי עם גרמניה הנאצית.[1][2] פולין מעולם לא נכנעה באופן רשמי לגרמנים. במקום זאת, התקיימה ממשלה פולנית גולה עם כוח צבאי מחוץ לפולין, במערב וכן במזרח, וכוחות אלה נלחמו נגד הגרמנים.[3][4][5][6]
חיילים פולניים רבים הצטרפו לצבאות צרפת ובריטניה בשנת 1939 כדי להמשיך את המאבק נגד הנאצים ממערב, והצבא הפולני הוקם במהירות מחדש.[7] ממשלת פולין בפריז (עד כיבוש צרפת ביוני 1940) ובלונדון לאחר מכן, יוצגה בשטחי פולין הכבושים על ידי המדינה הפולנית במחתרת (אנ'),[8] והזרוע הצבאית שלה, ארמייה קריובה. זרוע זו הייתה החלק העיקרי של תנועת ההתנגדות הפולנית, הגדולה מבין תנועות ההתנגדות באירופה הכבושה (אנ').[9]
חלק גדול מהרפובליקה הפולנית השנייה סופח לרייך השלישי וחלק הפך לממשל הכללי האזרחי שנוהל על ידי גרמניה. הן הסיפוח והן הממשל הכללי לא הוכרו באופן בינלאומי. פולנים אתניים לא היו יכולים להיות אזרחי הרייך השלישי. הנאצים טענו שמדינת פולין הפסיקה להתקיים אך מוסדות השלטון של פולין - הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת וסוכנויות השלטון - המשיכו לתפקד בתקופת הכיבוש ועד סוף המלחמה, אם כי מחוץ לפולין.[10]
השימוש בביטוי
עריכההשימוש בביטוי מופיע כבר ב-1944 אצל לוחם המחתרת הפולני יאן קרסקי, שהשתמש בו במובן גאוגרפי כשם של מאמר במגזין Collier's (אנ'). במהלך השנים שלאחר מכן התרחב השימוש בביטוי בהקשרים שונים. כיום נמצא השימוש בביטוי במדיה הבינלאומית ובידי פוליטיקאים ודיפלומטים. ב-2012 השתמש נשיא ארצות הברית ברק אובמה בביטוי "מחנות השמדה פולניים" ועורר בכך זעם רב בפולין, מכיוון שמשתמע מכך כאילו הפולנים ניהלו את המחנות. מאוחר יותר פורסמה התנצלות מהבית הלבן.[11]
חוק איסור שימוש בביטוי
עריכהבאוגוסט 2016 אישרה ממשלת פולין, בראשות ראש הממשלה ביאטה שידלו ומפלגת חוק וצדק, חקיקה שהוציאה אל מחוץ לחוק שימוש במונח "מחנות ההשמדה הפולניים". לפי החוק, אדם המשתמש בביטוי כגון "מחנה המוות הפולני" דינו עד שלוש שנות מאסר.[12][13] בעיתון הפולני ז'צ'פוספוליטה (אנ') נכתב שכאשר הביטוי מופיע בתקשורת זרה, "זהו רמז ערמומי לכך שלפולנים ולמדינתם הייתה אחריות לפשעי הנאצים". אם כי כמעט כל שימוש בביטוי זה הסתיים בהתנצלות, מטרת החוק להדגיש ביתר שאת את אחריותם הבלעדיות של הגרמנים לפשעים האיומים ביותר בהיסטוריה האנושית - למחנות ההשמדה על אדמת פולין הכבושה[דרושה הבהרה].[14][15]
-
חלוקת פולין בין גרמניה הנאצית לבין ברית המועצות עם כיבוש פולין בספטמבר 1939. -
פולין הכבושה, 1939-41 -
פולין הכבושה לאחר מבצע ברברוסה, יוני 1941
בתחילת 2018 אישר הפרלמנט הפולני (הבית התחתון והסנאט של פולין) שורה של תוספות ותיקונים לחוק המכון לזיכרון לאומי משנת 1998. החקיקה החדשה קוראת לאסור לייחס לעם הפולני או לממשלת פולין אחריות לרצח העם היהודי, וכן תאסור על שימוש בביטוי "מחנה השמדה פולני". התיקונים לחוק התקבלו ברוב של 57 מול 23,[16][17] ולאחר מספר ימים קיבלו את אישורו של נשיא פולין אנדז'יי דודה.[18] עבירה על החוק צפויה לעונש של עד שלוש שנות מאסר.[16][19] סגן שר המשפטים של פולין, פטריק ג'קי, מסר לכתבים בפרלמנט כי "עלינו לשלוח מסר ברור לעולם שאנחנו לא מוכנים שימשיכו להעליב את פולין יותר".[16] מנכ"ל הערוץ הממלכתי של פולין TVP2 אמר במהלך שידור כי "אולי צריך לקרוא למחנות ההשמדה 'מחנות ההשמדה היהודיים' כי כולנו יודעים מי הפעיל את התנורים".[20]
תגובות לחוק
עריכההצעת החוק עוררה סערה וזעם בישראל, מכיוון שהיא פורשה ככזאת האוסרת להזכיר את חלקם של הפולנים ברצח היהודים בשואה. הושמעו גינויים מאנשי ציבור וחברי כנסת, שראו בחוק ניסיון לטשטש ולשכתב את ההיסטוריה בהכחשת מעורבותם של הפולנים בהשמדת היהודים.[21][19][22][20] משרד החינוך בישראל, בהנחייתו של נפתלי בנט, הודיע על מערך שיעור בנושא "מעורבות האוכלוסייה המקומית, בהן פולין, בשואת העם היהודי" שיילמד בבתי הספר בישראל.[23] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שוחח בנושא עם ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי, סגן השגריר הפולני נקרא לשיחת הבהרה במשרד החוץ ושגרירת ישראל בוורשה קיימה מגעים עם לשכת נשיא פולין; המהלכים הובילו לסיכום על הקמת צוותים משותפים לדיון בנושא, אך בתוך כך התיקון לחוק אושר בסנאט[16] וקיבל את אישורו של נשיא פולין.[18]
ארצות הברית ביקשה מפולין לשקול מחדש את קיום החוק, תוך שהיא מציינת כי תהיינה לחוק השלכות ביחסים שבין המדינות. דוברת משרד החוץ האמריקאי הת'ר נאוארט ציינה כי החקיקה עשויה "לחתור תחת חופש הביטוי והשיח האקדמי".[16]
בעקבות הביקורת על החוק הוסרה ממנו הענישה הפלילית על הפרתו.[24]
ביולי 2018 חתמו נתניהו ומורבייצקי על הצהרה משותפת שבה נאמר, בין השאר, "תמיד הסכמנו שהמונחים 'מחנות ריכוז פולניים/מחנות מוות פולניים' מוטעים לחלוטין ומפחיתים את אחריות הגרמנים על הקמת המחנות הללו". כמו כן המסמך הכיל הצהרות לגבי תפקידן של הממשלה הגולה, המחתרות הפולנית, בתי המשפט הפולניים ועוד.
על הצהרה זו נמתחה ביקורת חריפה, בין השאר על ידי ההיסטוריון פרופ' יהודה באואר,[25] ומטעם היסטוריונים מובילים בארגון "יד ושם" פרופ' דן מכמן, פרופ' חוי דרייפוס, וד"ר דוד זילברקלנג.[26] לפי החוקרים, התיקון לחוק לא משנה את מהותו של החוק וכי ניסיון לקבוע את גבולות השיח האקדמי והציבורי ואת כיווניו באמצעות חקיקה וענישה הוא פסול מיסודו, ומהווה פגיעה במחקר השואה כמו גם בזיכרונה והנצחתה.[26]
לפי חוקרי יד ושם, ההצהרה המשותפת כללה מספר טעויות היסטוריות שמחזקות את הנטריב הפולני כאילו ממשלת פולין הגולה, המחתרת הפולנית והעם הפולני הציגו התנגדות גדולה יותר לשואה ממה שהיה בפועל.
לדוגמה בניגוד להודעה המשותפת, ממשלת פולין בגולה, שמושבה היה בלונדון, וה"דלגטורה" (Delegatura, נציגות של ממשלה זו בפולין הכבושה) לא פעלו בנחרצות לאורך ימי הכיבוש למען יהודי פולין. הממשלה הגולה, שבקרב חבריה היו חילוקי דעות ביחס לנושא היהודי, לא העמידה את רצח היהודים בראש מעייניה.[26]
בהצהרה נכתב כי זרועות המחתרת הפולנית יצרו מנגנון של עזרה וסיוע שיטתיים לעם היהודי. לפי החוקרים נוסח ההצהרה מנסה להשליך מפעילותו של ארגון ז'גוטה ("המועצה לעזרת יהודים"), שהיה ארגון חשוב אך קטן, על כלל החברה הפולנית וכלל המחתרת הפולנית. לעומת זאת מציינים חוקרי יד ושם כי חלקים גדולים של המחתרות הפולניות לא רק שלא סייעו ליהודים, אלא אף היו מעורבים באופן פעיל ברדיפתם. במיוחד הם מציינים את רדיפת היהודים על ידי הארמייה קריובה, המחתרת הגדולה ביותר, שהייתה מזוהה עם ממשלת פולין בגולה. הניסיון להציג כל או רוב "המחתרת הפולנית" כמי שסייעה ליהודים בתקופת השואה הוא עיוות ממשי של העובדות המתועדות.[26]
החוקרים מציינים כי גם הניסיון להציג את הסגרת היהודים כפעולה שנשפטה בחומרה בבתי הדין המחתרתיים הוא הטיה. אלפי פולנים הועמדו לדין בבתי הדין המחתרתיים בתקופת מלחמת העולם השנייה בעוון פגיעה באינטרסים הלאומיים הפולניים; רק כ־150 פולנים נענשו על מעורבות ברדיפת היהודים ולרוב לא היה דבר זה הגורם המרכזי להרשעתם.[26]
כמו כן מתחו ביקורת על ההצהרה שר החינוך נפתלי בנט, שרת המשפטים איילת שקד, יו"ר "יש עתיד" ח"כ יאיר לפיד ויו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג, בנימוק שההצהרה מעוותת את ההיסטוריה ופוגעת בזיכרון השואה.[27]
לאחר פרסום החוק החל הארגון J-nerations בקמפיין איסוף ופרסום עדויות של ניצולי שואה, בהן הם משתפים בזכרונותיהם על חלקו של העם הפולני בהשמדת יהודי אירופה. הסיפורים כוללים מקרים רבים של הסתה, הסגרה, ביזה ורדיפה, הן בשנות השואה והן לאחריה.[28]
קישורים חיצוניים
עריכה- מחנות ההשמדה הגרמניים בפולין, באתר יד ושם
- תגובת יד ושם לחוק
- עופר אדרת, קראו בעברית: החוק הפולני החדש שמעורר סערה בישראל, באתר הארץ, 1 בפברואר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ Carla Tonini, The Polish underground press and the issue of collaboration with the Nazi occupiers, 1939-1944, European Review of History: Revue Europeenne d'Histoire, Volume 15, Issue 2 April 2008, pages 193-205.
- ^ Klaus-Peter Friedrich.
- ^ Adam Galamaga (21 במאי 2011). Great Britain and the Holocaust: Poland’s Role in Revealing the News. GRIN Verlag. p. 15. ISBN 978-3-640-92005-1. נבדק ב-30 במאי 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Carla Tonini, The Polish underground press and the issue of collaboration with the Nazi occupiers, 1939-1944, European Review of History: Revue Europeenne d'Histoire, Volume 15, Issue 2 April 2008, pages 193 - 205
- ^ Klaus-Peter Friedrich.
- ^ John Connelly, Why the Poles Collaborated so Little: And Why That Is No Reason for Nationalist Hubris, Slavic Review, Vol. 64, No. 4 (Winter, 2005), pp. 771-781, JSTOR
- ^ Steven J. Zaloga; Richard Hook (21 בינואר 1982). The Polish Army 1939-45. Osprey Publishing. p. 15. ISBN 978-0-85045-417-8. נבדק ב-30 במאי 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Józef Garliński (באפריל 1975). "The Polish Underground State 1939–1945". Journal of Contemporary History. Sage Publications, Ltd. 10 (2): 219–259. doi:10.1177/002200947501000202. JSTOR 260146.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Norman Davies (28 בפברואר 2005). God's Playground: 1795 to the present. Columbia University Press. p. 344. ISBN 978-0-231-12819-3. נבדק ב-30 במאי 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Majer, Diemut (1981).
- ^ סוכנויות הידיעות, פולין נעלבה: אובמה אמר "מחנה השמדה פולני", באתר ynet, 30 במאי 2012.
- ^ "Poland approves bill outlawing phrase 'Polish death camps'". The Guardian. Associated Press. 16 באוגוסט 2016. נבדק ב-4 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Noack, Rick (17 באוגוסט 2016). "Obama once referred to a 'Polish death camp.' In Poland, that could soon be punishable by 3 years in prison". The Washington Post. נבדק ב-4 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Haszczyński, Jerzy (2 בספטמבר 2016). "We didn't build the death camps". The Week. נבדק ב-4 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Haszczyński, Jerzy (16 באוגוסט 2016). "Wątpliwa kara za 'polskie obozy'" [Questionable Punishment for 'Polish Camps']. Rzeczpospolita (בפולנית). נבדק ב-4 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 עופר אדרת, הסנאט בפולין אישר את החוק האוסר לייחס לעם הפולני אחריות לפשעי השואה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2018.
- ^ חרף הלחץ מישראל: הסנאט בפולין אישר את "חוק השואה", באתר וואלה, 1 בפברואר 2018
- ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, למרות מחאת ישראל: נשיא פולין חתם על חוק השואה, באתר ynet, 6 בפברואר 2018.
- ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, "מחנה השמדה פולני"? צפו למאסר, באתר מאקו, 27 בינואר 2018.
- ^ 1 2 עמיחי שטיין, מנכ"ל ערוץ טלוויזיה פולני: "אולי צריך לקרוא למחנות ההשמדה 'מחנות יהודיים'", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 בינואר 2018.
- ^ יעקב גרודקה ויענקי פרבר, סערת חוק השואה בפולין: "האמת לא תשתנה", באתר בחדרי חרדים, 27 בינואר 2018.
- ^ גילי כהן, שגרירות פולין: "בישראל נדרש חינוך על השואה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בינואר 2018.
- ^ עמית ולדמן, "הסוגיה היא לא מחנות ההשמדה", באתר מאקו, 29 בינואר 2018.
- ^ ימי רוט, פולין התקפלה: הפרלמנט אישר את התיקון לחוק השואה, באתר מעריב אונליין, 27 ביוני 2018
- ^
יהודה באואר, או-קיי, הפולנים לא רצחו יהודים, באתר הארץ, 3 ביולי 2018
- ^ 1 2 3 4 5 פרופ' דן מכמן, פרופ' חוי דרייפוס, ד"ר דוד זילברקלנג, תגובת ההיסטוריונים של יד ושם להצהרה המשותפת של ממשלות פולין וישראל בנוגע לתיקון מיום 26 בינואר 2018 לחוק "המכון לזיכרון לאומי" של פולין, אתר יד ושם
- ^ מורן אזולאי, מבול ביקורת מבנט ועד זנדברג על הצהרת נתניהו ופולין: "סחר בזכר השואה", באתר ynet, 5 ביולי 2018
ברק רביד, לשכת רה"מ מגיבה לסערה: האמירות ההיסטוריות אושרו ע"י יד ושם, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 5 ביולי 2018 - ^ קמפיין חדש של ניצולי שואה: כך התעללו בנו הפולנים מתוך ידיעות אחרונות
