הצי הקיסרי הגרמני
הצי הקיסרי הגרמני (בגרמנית: Kaiserliche Marine) היה הצי המלחמתי של האימפריה הגרמנית.
.svg) | |
| דגל הצי הקיסרי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| סוג | צי |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1871–1918 (כ־47 שנים) |
| מלחמות |
מרד הבוקסרים מלחמת העולם הראשונה |
הצי הקיסרי צמח מהצי הפרוסי וצי הקונפדרציה הצפון-גרמנית, והתקיים בין השנים 1871 ו-1919. הוא נועד בעיקר להגנת החופים, אך הקייזר וילהלם השני ומפקד הצי אדמירל אלפרד פון טירפיץ, שאימצו את תאוריית העוצמה הימית של אלפרד תייר מהן, הגדילו במידה ניכרת את מספר אוניות הצי ואיכותן עד שנעשה לאחד הכוחות הימיים הגדולים בעולם, שני רק לצי המלכותי הבריטי. צעדים אלה עוררו את מרוץ החימוש הימי בין גרמניה והאימפריה הבריטית, שנמשך מהעשור האחרון של המאה ה-19 עד תחילת מלחמת העולם הראשונה.
הצי הגרמני לא נחל הישגים מרשימים במלחמת העולם הראשונה; תוצאת הקרב העיקרי היחיד שלו, קרב יוטלנד, הייתה תיקו, אבל היא שמרה את צי השטח בעיקר בנמל לשארית המלחמה. צי הצוללות הורחב מאוד ואיים על מערכת האספקה הבריטית במהלך מערכת הצוללות. מרבית אוניות הצי הוטבעו ב-1919 על ידי אנשיו הוא בסקפה פלו לאחר מפלת הצבא הגרמני בחזית המערבית.
לשמות האוניות הראשיות של הצי נוספה התחילית SMS, ראשי התיבות של Seiner Majestät Schiff – "אוניית הוד מלכותו".
תולדות הצי
עריכה1871 עד 1890
עריכה
משרד האדמירליות הוקם רשמית ב-1 בפברואר 1872, ובראשו הועמד גנרל חיל הרגלים אלברכט פון שטוש (Albrecht von Stosch). המפקד העליון של הצי והצבא היה הקייזר.
משימותיו הראשונות של הצי המלחמתי החדש היו הגנת החופים ונתיבי המסחר הימיים של גרמניה, אך עוד קודם לכן הוקמו תחנות תדלוק בפחם עבור אוניותיו בארצות שמעבר לים. בשנות השמונים של המאה ה-19 נטל הצי חלק בהקמת קולוניות באפריקה, אסיה ואוקיאניה. בסיסי הצי הראשיים היו וילהלמסהאפן בים הצפוני וקיל בים הבלטי.
1890 עד 1914
עריכהב-1897, בתמיכת הקייזר וילהלם השני, החל המיניסטר החדש של הצי, אדמירל אלפרד פון טירפיץ, בבניית צי מלחמתי מודרני הכולל אוניות מערכה וצוללות. מאוחר יותר מונה טירפיץ למפקד הצי. היחידות הלוחמות העיקריות של הצי יהיו לימים צי הים הפתוח (Hochseeflotte) וצי הצוללות (Unterseebootflotte).
מלחמת העולם הראשונה
עריכה
הקרבות החשובים בהם נלחם הצי היו:
- קרב הלגולנד – בפיקוד סגן אדמירל לברכט מאס (Leberecht Maass).
- קרב קורונל – בפיקוד אדמירל משנה מקסימיליאן פון שפה (Maximilian von Spee).
- קרב איי פוקלנד – בפיקוד אדמירל משנה מקסימיליאן פון שפה.
- קרב דוגר בנק – בפיקוד אדמירל משנה פרנץ פון היפר (Franz von Hipper).
- קרב יוטלנד – בפיקוד אדמירל משנה ריינהרד שר (Reinhard Scheer); אדמירל משנה פרנץ פון היפר.
פעולות קטנות מהן כללו את תקיפת הספנות המסחרית (commerce raiding) על ידי הסיירות "אמדן" (SMS Emden) ו"קניגסברג" (SMS Königsberg) ועל ידי אוניית המפרשים "זייאדלר" (SMS Seeadler).
בשרות הצי היו גם מספר ספינות אוויר שנוצלו לצורכי מודיעין ואף הפצצות. חלק מהם (למשל LZ 61) הופלו בידי הבריטים.
בסוף מלחמת העולם הראשונה הוחזקו במשמורת בסקפה פלו (Scapa Flow) רוב כלי השיט החדישים של הצי. אוניות אלה, 74 במספר, הוטבעו בכוונה על ידי אנשי צוותן ב-21 ביוני 1919 בפקודת סגן-אדמירל לודוויג פון רויטר (Ludwig von Reuter).
השגי הצי הקיסרי
עריכה
הצי הקיסרי השיג כמה הצלחות מבצעיות בזירה הימית. בקרב קורונל הוא הנחיל את התבוסה הגדולה הראשונה לצי המלכותי הבריטי מזה מאה שנים ויותר. הוא נחלץ מקרב יוטלנד לאחר שהצליח להשמיד יותר אוניות משאיבד בעצמו. קיימת דעה מוטעית, כי צי הים הפתוח לא יצא יותר מנמליו לאחר קרב יוטלנד. למעשה ביצעו אוניותיו כמה פשיטות ופעולות קטנות-היקף, אם כי הגרמנים לא תכננו מעולם, לא לפני קרב יוטלנד ולא לאחריו, להתייצב אל מול ה"גרנד פליט" הבריטי כולו.
הצי הקיסרי הגרמני היה הראשון שהפעיל בהצלחה צוללות בקנה מידה נרחב בעת מלחמה (עד סופה של מלחמת העולם הראשונה הוכנסו לשירות 375 צוללות) והראשון שעשה שימוש מבצעי בצפלינים. הוא מעולם לא יכול היה להשתוות מבחינה מספרית לצי המלכותי הבריטי, אך משך רוב המלחמה היו הפגזים וחומר הנפץ ההודף שברשותו טובים יותר, עובדה המסבירה מדוע לא איבד אף אונייה בהתפוצצות מחסן התחמושת שלה מפגיעה על-מימית, למרות שהפרה-דרדנוט הקשישה SMS פומרן טבעה במהירות ביוטלנד לאחר שפיצוץ מחסן תחמושת נגרם על ידי פגיעה תת-מימית.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ידיעות עיתונאיות היסטוריות על הצי הקיסרי הגרמני בתוך: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1856.
- Imperial German Navy in World War I