התבוללות
התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת. ההתבוללות על כל סוגיה אסורה לפי התורה והלכות שונות נועדו למנוע אותה. בשל גודלו של העם היהודי והיותו מושמץ ונרדף לאורך ההיסטוריה, ההתבוללות נתפסת באופן מסורתי כאיום ממשי על המשך קיומו של העם היהודי, התרבות היהודית והאמונה היהודית.
איסור ההתבוללות
עריכה
ערך מורחב – הלכות הרחקה מגויים
ההלכה אוסרת על יהודי להינשא לגויה וליהודייה להינשא לגוי.[1] באשר לצאצאים, לפי ההלכה, היהדות נקבעת לפי האם, למעט במקרי גיור. לכן כאשר גבר יהודי נישא לגויה, הילדים גויים כמותה ואינם מיוחסים אחריו. כאשר אישה יהודייה מתחתנת עם גוי, הילדים שנולדים מנישואים אלו הם יהודים שאינם מיוחסים אחר אביהם.[2]
על מנת למנוע התבוללות, גזרו חז"ל גזרות רבות המרחיקות יהודי מקרבה לשאינו יהודי ובתוך כך האיסור על פת גויים ותבשילי גויים ויין גויים ועוד.[3]
התבוללות בתולדות עם ישראל
עריכהלקראת סוף המאה ה-18 והתחלת המאה ה-19 בעקבות האמנציפציה שניתנה ליהודים במערב אירופה הגיעה ההתבוללות של היהודים בעמי אירופה לממדים הולכים וגדלים. המגמה המשיכה גם בחלקים אחרים של אירופה ובאמריקה, בעיקר מתוך התקווה של חלק מהיהודים להיטמע טוב יותר בחברה הכללית (לעיתים אף בחברה הגבוהה), מתוך הזדהות עם הערכים של חירות, שוויון, אחווה וההפרדה בין דת למדינה שאומצו כאידיאלים חברתיים אחרי עידן הנאורות והמהפכות הבורגניות וגם בשל היעדר מדינה שבה תמומש הזהות הלאומית והדתית.
הוויכוחים הפוליטיים הראשונים לגבי תופעת ההתבוללות התקיימו בתקופת האמנציפציה בנוגע למידה בה היהודים צריכים לזנוח את המאפיינים הייחודיים להם (שמירת מצוות הדת, לבוש, שפה, מקום מגורים, חינוך, מנהגים, תרבות וכו') בתמורה להשתלבות בחיי המדינה בה הם חיו, שוויון חברתי, הרחבת תחומי העיסוק, שיפור המעמד החברתי ורמת החיים וכו'. ויכוחים אלה פרצו גם על רקע המרד בסמכות הרבנים ובחינוך הדתי המסורתי והתפתחותם של תנועת ההשכלה היהודית ושל החיים החילוניים בקרב היהודים, בדומה לחלק מהציבור הלא יהודי שמסביבם.
דרגות התבוללות
עריכההתבוללות ללא אובדן הזהות היהודית נקראת לעיתים "התבוללות התנהגותית" (אקולטורציה)[4][5] בעוד שהתבוללות המגיעה לאובדן מוחלט של הזהות היהודית נקראת "התבוללות מבנית".[4]
פעולת ההתבוללות כוללת בתוכה מספר מרכיבים: מתבולל בדרך כלל זונח קודם לכן חלק מהאפיונים והערכים של "חברת-האם" שבה הוא גדל, למד והתחנך, ומאמץ לעצמו נורמות, ערכים ומנהגים תרבותיים של החברה או העמים שבקרבם חי בדרך כלל כמיעוט. לאחר מכן מגיעה ההתערות בחברה הסובבת, ובעקבותיה יכול להתרחש בחלק מהמקרים גם אובדן של הזהות האתנית-הלאומית באמצעות התרחקות מוחלטת מן הקהילה והדת, המרת הדת או בחלק גדול מהמקרים, בנישואי התערובת.
תבחין נפוץ להתבוללות הוא בנישואי תערובת. לפי קריטריון זה, נכון לשנת 2010, 55% מיהדות ארצות הברית, 75% מיהדות מדינות ברית המועצות לשעבר, ובכללם 80% מיהדות רוסיה הם מתבוללים.[6][7] בפועל, מרבית הילדים שגדלים במשפחות מעורבות מחוץ למדינת ישראל, לא מוגדרים על ידי הוריהם כיהודים. פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה טוען כי "בשנות ה-90 התחברו לצד היהודי פחות מ-20% מהילדים שנולדו בנישואי תערובת, גם בארצות הברית וגם ברוסיה. הנתונים האלה נוגעים לזהות הילדים על פי הצהרת ההורים".[8] פרופסור גור אלרואי טען בשנת 2016, כי בארצות הברית רק "שליש מהילדים של זוגות מעורבים גדלים בבית יהודי. הולכים לסאנדיי סקול, למחנה קיץ יהודי, הולכים לבית כנסת ומציינים את החגים היהודיים".[9]
התבוללות במדינת ישראל
עריכהשיעור ההתבוללות במדינת ישראל, שבה רוב יהודי, נמוך לאין ערוך משיעור ההתבוללות בחו"ל, כנראה בגלל המבנה הדמוגרפי והחברתי, וחוקי אישות. תופעת נישואים בין יהודים לבני דת אחרת קיימת גם בה ואלה עשויים להביא לטמיעת בן הזוג היהודי בחברה שאינה יהודית, בין אם באופן של הגירתו למדינה אחרת, ובין אם באופן של הצטרפותו לחברת בן הזוג שאינו יהודי. בנוסף, קיימת בה במידה הרבה יותר גדולה,[10] תופעה הפוכה, של טמיעת גויים בחברת הרוב היהודית, הנישאים ליהודיות וצאצאיהם יהודים. תופעה זו מתרחשת במיוחד במקרים של זוגות מעורבים בין יהודים לערבים בישראל. בנוסף, קיימת תופעה שזכתה לכינוי "התבוללות ישראלית" או "גיור סוציולוגי" - אימוץ הגדרה עצמית וסביבתית יהודית, ללא גיור דתי או רישום יהדות במרשם האוכלוסין. פרופ' אשר כהן, שטבע את המושג, כתב כי הלחץ החברתי הנובע מכך שהרוב המכריע בחברה היהודית רואה בהיותו של הגיור האורתודוקסי שער הכניסה היחיד אליה מבטיח פנייה של אנשים מקרב משפחות העולים לארץ להמרת דת, וקרא לרבנים לגלות גמישות מרבית על מנת למנוע חיכוך בעתיד.
בתלות בשאלה מיהו יהודי, הוערך שנישואים בין-דתיים בישראל מגיעים לשיעור של 5% מהנישואים שבהם אחד מבני הזוג הוא יהודי.[11]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Jean Christophe Attias, Esther Benbassa Dictionnaire des mondes juifs Larousse,Paris 2008
- Lloyd P.Gartner History of the Jews in Modern Times, Oxford University Press 2001
קישורים חיצוניים
עריכה
- חיים הלל בן-ששון, ההתבוללות בתולדות ישראל, מולד 247–248, 1976, עמ' 301–310
- מתוך "אנציקלופדיה יודאיקה"
- אלי ברדנשטיין, לאן נעלמים יהודי הגולה? (אורכב 18.10.2017 בארכיון Wayback Machine). הסוכנות היהודית.
- התבוללות העם היהודי בארץ ובתפוצות - נתונים מסמך רשמי של הכנסת
- יאיר שלג, יש פחות יהודים, אבל הם חיים טוב יותר, באתר הארץ, 24 ביוני 2004 על פי דו"ח המכון לתכנון מדיניות העם היהודי, 2004
- אוריאל היילמן, ?The war against intermarriage has been lost. Now what, הסוכנות הטלגרפית היהודית.
- נישואי תערובת – הרובד התרבותי. דיון על נישואי תערובת בישראל באתר סוגיא
- נישואי תערובת – הרובד המשפטי(הקישור אינו פעיל). דיון על נישואי תערובת בישראל באתר סוגיא
- אילון גלעד, מאודסה לרמלה: כך קיבלה ההִתְבּוֹלְלוּת את משמעותה הגזענית, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2018
- צוות המשרוקית של גלובס, מה מספר היהודים בעולם ואיך הנתון הזה נראה ביחס לעבר?, באתר גלובס, 28 באפריל 2022
יהודים - התבוללות תרבותית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו ספר המצוות, לאו נ"ב; משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ב, הלכה א'.
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו, הלכה ג'.
- ^ השתלשלות גזירת פת יין ושמן בפניני הלכה לרב אליעזר מלמד
- ^ 1 2 Attias, Benbassa עמוד 136
- ^ Lloyd Gartner עמוד 130
- ^ רוני סופר, נתונים בממשלה: 80% מיהודי רוסיה מתבוללים, באתר ynet, 6 ביולי 2008
- ^ צופיה הירשפלד, העשור היהודי: יותר התבוללות, פחות הזדהות, באתר ynet, 30 בדצמבר 2009
- ^ עורכים: שולמית וולקוב, ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם ומורטון ויינפלד זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי - כרך רביעי: יהודים ולא-יהודים בזמן החדש; חיים יהודים מודרניים בתפוצות; מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני, ירושלים, 2007 עמוד 201.
- ^ טלי פרקש, התבוללות, היטמעות, התרחקות: כך מצטמק העם היהודי, באתר ynet, 28 בספטמבר 2016
- ^ התבוללות ישראלית: בין גיור הלכתי, "גיור סוציולוגי" ו"גיור" חילוני, מאמר בכתב העת של ארגון רבני צהר, אביב תשס"ג.
- ^ על פי רישומי משרד הפנים המובאים במסמך הכנסת וכתבת הארץ, ראו בקישורים החיצוניים.