התרנגול הגאלי
התרנגול הגאלי (בצרפתית: Le coq gaulois) הוא סמל לאומי לא רשמי של האומה הצרפתית, והסמל הרשמי של מחוז ולוניה בבלגיה. מקור הסמל הוא בימי הביניים, אך הוא הפך סמל לגאווה לאומית בתקופת המהפכה הצרפתית. הוא מוצג כיום באתרי הנצחה, על מטבעות, באירועי ספורט ובידור בינלאומיים, ובעיצובים שונים כסמל מסחרי של חברות.
היסטוריה של הסמל בצרפת
עריכההמקור לקישור בין התרנגול לגאליה הוא בהומונימיה של המילה הלטינית gallus, שמשמעותה גם "תרנגול" וגם "גאלים". הכרה בכפל המשמעות הזה מופיעה לראשונה בספר של ההיסטוריון הרומאי סווטוניוס, "חיי שנים-עשר הקיסרים", שם הוא מלגלג על הגאלים בקטע מתוך הביוגרפיה של נירון קיסר, המתאר את המרד הגאלי נגדו. גם המחזאי טיטוס מאקיוס פלאוטוס השווה באחד ממחזותיו ("סיר הזהב") חייל גאלי לתרנגול.[1] עם זאת, בתקופת הרומאים לא היו הגאלים אומה מאוחדת עם סמלים לאומיים אחידים, ולא סביר שהסמל היה בשימוש באותה תקופה. ממצאים ארכאולוגיים ועדויות ספרותיות לא מעידים על מעמד סמלי כלשהו של התרנגול בחיי הגאלים, וכפל המשמעות לא מעיד על אטימולוגיה משותפת.[2]
בימי הביניים התחזקה האסוציאציה בין העם הצרפתי לבין התרנגול, בעיקר כביטוי גנאי בידי אויבי הצרפתים וכבדיחה על חשבונם. בניגוד לעיט של האימפריה הרומית הקדושה ולאריות בסמל אנגליה ובסמל ספרד, נתפס התרנגול לעיתים כחיה מבויתת וחלשה. לדוגמה, בזמן מלחמת מאה השנים כתב ז'אן פרואסאר מעין נבואות שבהן מובס תרנגול המסמל את העם הצרפתי.[3]
לתרנגול הייתה בימי הביניים משמעות אמביוולנטית. מצד אחד, לפי הנבואות בברית החדשה, ניבא ישו בזמן הסעודה האחרונה שפטרוס יתכחש לו לפני שישמע את התרנגול קורא בבוקר למחרת וכך היה. בעקבות זאת, המסורת הנוצרית בימי הביניים קישרה בין סמל התרנגול לבין השחר העולה, ערנות, דריכות, הקול שמקדים את יום הדין וכדומה. בהתאם, סמל התרנגול נמצא לפעמים בכנסיות על מנורות וחפצים אחרים, ולעיתים הוא זוהה עם הכמורה החילונית (אנ') שמובילה את המאמינים בנתיב הנכון ליום הדין.[4] מצד שני, במסורת החילונית של ימי הביניים התרנגול נתפס כסמל לגאוותנות, טיפשות, לוחמנות יתר, אגרסיביות מגוחכת, וגם גבורה ותעוזה.[5]
במאה ה-15 החלה מסורת חיובית יותר של זיהוי הצרפתים והמלוכה עם התרנגול. מסורת זו מתייחסת בחלקה לזיהוי של התרנגול עם האל מרקוריוס וכוחו. בהתאם, מספר יצירות אומנות וספרות בתקופת הרנסאנס זיהו באופן מחמיא את מלכי צרפת עם סמל התרנגול, בעיקר התרנגול הלבן. עם זאת, הסמל לא הפך לרווח במיוחד בהקשר של המלוכה הצרפתית, שסומלה על ידי הפלר דה ליס. הוא הפך בהדרגה לקשור יותר בעם הצרפתי,[1] והשימוש בו לא היה בולט במיוחד עד המהפכה הצרפתית.
ייתכן שדווקא משום שהסמל לא היה מזוהה במיוחד עם כוחה של המלוכה, המהפכנים בצרפת בסוף המאה ה-18 אמצו אותו כסמל לעם הצרפתי ותעוזתו. על אף שהקשר בין התרנגול לעם הגאלי הוא בבחינת אגדה יותר מאשר מציאות היסטורית, הקישור בין העם הצרפתי לתרנגול "הגאלי" בתקופת המהפכה הצרפתית הביע גם את הרצון של המהפכנים לנסח נרטיב היסטוריוגרפי חדש, שזיהה את מקור העם הצרפתי בגאלים ולא במלוכה הצרפתית. לניכוס המהפכני של הסמל התלוותה הבנה שונה של תכונות התרנגול, שלא נתפס עוד כחיה מבויתת או מגוחכת, אלא כסמל לגאווה, לדריכות, לעמידה על המשמר וללוחמנות של העם.
בתקופת הרסטורציה נזנח הסמל, ולא היה בשימוש נרחב. תחת זאת, האימפריה הצרפתית הראשונה והשנייה אימצו את סמל העיט. לאחר מכן, הרפובליקה הצרפתית השלישית אמצה את סמל התרנגול ומשמעויותיו מתקופת המהפכה הצרפתית ביתר שאת, והפכה אותו למזוהה עם הרפובליקה והעם. בשנים 1899–1914 הוטבע הסמל על הצד האחורי של מטבע ה-20 פרנק, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הוא הוצב בחלק מאתרי הנצחה של המלחמה.
הסמל בוולוניה
עריכהבוולוניה, התנועה הוולונית צברה תאוצה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ותבעה להכיר בזהות הפרטיקולרית של האזור דובר הצרפתית, אם כתביעה לעצמאות ואם כתביעה להכרה בייחוד התרבותי של האזור. כחלק מתנועה זו התכנס ב-1912 הקונגרס הוולוני שהחליט, בין השאר, להפיץ שאלון שיבחן את העדפות הוולונים בנוגע לדגל של התנועה. אחת ההצעות הייתה דגל שנושא את דמות התרנגול הגאלי. בינתיים פעילים ולונים כבר החלו להשתמש בדמות התרנגול כסמל בהפגנות. ב-1913 הוחלט לאמץ את סמל התרנגול, שלא היה משויך לאף אזור ספציפי בתוך ולוניה. הדגל עוצב על ידי הצייר פייר פאולוס (אנ'). כדי להבחין את התרנגול הוולוני מזה ה"גאלי" פאולוס אייר את רגלו הימנית מונפת קדימה בתנוחה שמעידה על נועזות. בהתאם, הסמל הוולוני נקרא התרנגול הנועז (בצרפתית: le coq hardi).[6]
ביולי 1975 הקהילה התרבותית הצרפתית (Communauté culturelle française) החליטה שדגל התנועה יהפוך לדגלה הרשמי. ב-1991 הקהילה הפכה ל"קהילה הצרפתית של בלגיה" (la Communauté française de Belgique) ואמצה שוב את הדגל עם סמל התרנגול הנועז. ב-1998 הדגל שאייר פאולוס הפך לדגל הרשמי של ולוניה.[6]
התרנגול הנועז של פאולוס על רקע דגל צרפת הוא דגל התנועה הוולונית הרטצ'יסטית (Rattachisme), שדוגלת בפרישה מבלגיה ואיחוד עם צרפת.
שימושים
עריכההתרנגול הגאלי מופיע בעיצובים שונים כסמל באירועי ספורט ותרבות בינלאומיים. הקמע הרשמי במונדיאל 1998 שנערך בצרפת הוא פוטיקס, תרנגול עם הכיתוב "צרפת 98" על החזה. אוהדים של נבחרת צרפת בכדורגל משתמשים בקריאה "קוקוריקו" כדי לעודד את קבוצתם. התרנגול מופיע גם בסמלה של התאחדות הכדורגל הצרפתית ושל נבחרת צרפת ברוגבי.
התרנגול מופיע גם על בולים ומטבעות צרפתיים,[7][8] והוא מעטר בניינים ומונומנטים שונים.
התרנגול הגאלי מופיע גם כסמל מסחרי של חברות שונות, כגון British Pathé ויצרן ציוד הספורט Le Coq Sportif.
גלריה
עריכה-
האריה האנגלי מבותר על ידי התרנגול הגאלי - קריקטורה בריטית מ-1756, אחרי התבוסה של הצי המלכותי בקרב על האי מנורקה במהלך מלחמת שבע השנים.
-
מטבע מתקופת המהפכה הצרפתית (1792). על צידו האחד דיוקן של לואי ה-16 ועל צידו השני הכיתוב שלטון החוק עם הגניוס של העם הצרפתי, שכותב את החוקה, והתרנגול הגאלי לצידו.
-
מטבע עם הטבעה זהה מ-1793, אך ללא הדיוקן של המלך שהודח.
-
מפה של חוזה פריז מ-1856, מאת תומאס אונווין. הדוב הרוסי פצוע וקשור. הממלכה המאוחדת, המיוצגת על ידי בריטניה והאריה, אינה מרוצה. התרנגול הצרפתי בטוח בעצמו ושולח את רגלו לעבר הפירנאים.
-
קריקטורה מ-1870 של נפוליאון השלישי הולך על קביים ומובל על ידי התרנגול הגאלי, שמעשן סיגריה, לתבוסתו בקרב סדאן ולנפילת האימפריה השנייה.
-
התרנגול הגאלי בראש אנדרטה בלה רושל לזכר החיילים ואנשי הצי הצרפתי, בני השראנט הנמוך שנפלו בקרבות (הוקמה ב-1913).
-
פוסטר פרופגנדה של התרנגול הגאלי מביס את העיט האימפריאלי, בסיום מלחמת העולם הראשונה, 1918.
-
מדי הנבחרת הצרפתית הלאומית ברוגבי, עם סמל התרנגול.
-
דגל התנועה הצרפתית-ולונית (הרטצ'יסטית), שדוגלת בפרישת ולוניה מבלגיה ואיחודה עם צרפת, מציג את התרנגול הנועז על רקע הטריקולור.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Michaël Seigle, 2016, "Le coq gaulois et le coq des Gaulois: mythes et réalité", Anthropozoologica 51(2), pp. 117
- ^ Michaël Seigle, 2016, "Le coq gaulois et le coq des Gaulois: mythes et réalité", Anthropozoologica 51(2), pp. 115
- ^ Colette Beaune, 1986, "Pour une préhistoire du coq gaulois", Médiévales 10, pp. 74-77.
- ^ Colette Beaune, 1986, "Pour une préhistoire du coq gaulois", Médiévales 10, pp. 70-72.
- ^ Colette Beaune, 1986, "Pour une préhistoire du coq gaulois", Médiévales 10, pp. 72-74.
- ^ 1 2 Drapeau Wallon, Institut Destrée - The Wallonia Policy Lab
- ^ The Gallic Rooster, 2007, website of The Embassy of France in Washington
- ^ The Cockerel (rooster)