חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל קאלאבריס (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל

שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
לידה	11 באוקטובר 1542 א' בחשוון ה'ש"ג צפת, האימפריה העות'מאנית
פטירה	23 באפריל 1620 (בגיל 77) ל' בניסן ה'ש"ף דמשק, האימפריה העות'מאנית
שם מלא	חיים ויטאל קאלאבריס
מדינה	האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות	? – 23 באפריל 1620
תחומי עיסוק	קבלה
רבותיו	משה אלשיך, משה קורדובירו, האר"י
תלמידיו	חיים הכהן (מקובל), שמואל ויטאל, אברהם אזולאי
חיבוריו	עץ חיים (ספר), כתבי האר"י

ביוגרפיה

נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג (1542) בצפת, לרבי יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לארץ ישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'. הוא גדל בתקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, ובגיל 24 השקיע שנתיים וחצי בלימודה, ואף כתב בספריו על כך.

פגישתו עם האר"י

עלייתו של האר"י ממצרים בשנת 1570 (ה'ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבורו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו רבי חיים ויטאל את האר"י כרב.

היה בין חשובי תלמידי האר"י, ואף ביאר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם. כמו כן רשם בכתב את שיעורי רבו. האר"י אמר לו שהוא תלמידו העיקרי, ושהסיבה שירד לעולם היא ללמדו קבלה.

לאחר מות האר"י

תקופה זו לא נמשכה זמן רב, והאר"י נפטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן, רבי חיים ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו. שבעה מתלמידי האר"י קיבלו אותו כרבם, ולבקשתו מסרו לו את כל מה שכתבו בשם האר"י מבלי להשאיר לעצמם עותק, וכן נשבעו לו שלא יפרסמו שום דבר בקבלה. לפי מאיר בניהו התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. אך לאחר שנים מועטות כשיצא מצפת בטל הישיבה, ומאז סירב רבי חיים ויטאל ללמד אף אחד קבלה ולא הסכים שיקראו בכתבי הקבלה שהיו ברשותו. במקום זה השקיע שאר ימיו בסידור דברי האר"י על פי הכתבים שהיו בידו משיעורי האר"י שכתבו הוא ושאר תלמידי האר"י, וכן מכתבי האר"י עצמו שהיו לו. לאחר מותו נעשו כתבים אלו למקור החשוב והעיקרי של דברי האר"י.

תלמידים אחרים של האר"י כגון הרב יוסף אבן טבול והרב ישראל סרוג לא קיבלו את מרות המהרח"ו ולימדו תלמידים והפיצו בכתב את תורת האר"י.

בשנת 1577 שהה זמן קצר במצרים. בחודש כסלו (ה'של"ח) ציין בספר החזיונות כי ראה את מעברו של כוכב השביט הגדול של 1577 בעודו בצפת.

עוד מצוין בספר החזיונות כי בחודש אדר (ה'של"ג) נולד בנו יוסף והיה בתכלית הדעת, כאמור בהקדמה לט' שבספר הגלגולים. יוסף נפטר לאחר שנה. בנו מורש"ו, נולד כשהיה בן 56, לאשה הצעירה ממנו בכ 30 שנה.

בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל המושל העות'מאני אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, בשנת 1586 (ה'שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת 1594 (ה'שנ"ד).

משנת ה'שנ"ה (1595) התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהותו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות שתועדו בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד, הוא הוויכוח עם רבי יעקב אבולעפיה, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו.

משפחתו

• אביו יוסף ויטאל. (היה סופר סת"ם וכותב תפילין)
• אחיו משה.
• אחותו ריינא - הייתה נשואה לר׳ גדליה הלוי, מצבתה שוכנת בבית העלמין העתיק בצפת
• אחותו שמחה. (בת זוגו של אברהם בקארי, אך הם לא נישאו לבסוף)
• חמיו (אבי חנה אשתו) משה סעדיה. (נפטר ליל שבת כ"ח אלול שנת של"ו - 1576)
• אשתו בזיווג ראשון חנה.
• אשתו בזיווג שני ג'אמילא. (התחתנו בסביבות שנת שנ"ה - 1595. היא הייתה גרה ב-סינים {שם מקום} ואחר כך עברה לגור בדמשק שם הכירה את בעלה זה. דודה היה רבי י'. כהן)
• בנו יוסף. (נולד 1572 סמוך לפטירת האר"י, ונפטר בחודש אלול בגיל שנה וחצי)
• בנו נחמיה. (נולד בחודש כסלו של"ה - 1575, ונפטר בגיל 13 שנים)
• בנו יהודה.
• בתו אנג'ילא.
• בנו הרב שמואל ויטאל. (נולד שנ"ח 1598)
• בנו יוסי. (ר' חיים אביו מספר בספרו "ספר החזיונות" עמוד צ"ו, שבשנת שס"ט - 1619, יוסי בנו, חלם חלום אודותיו)
• בנו אברהם. (נולד בשבת כ"ה אדר ש"ע - 1610)
• גיסו (בעל אחותו) גדליה לוי. בנו של גדליה הוא יהודה שנפטר בצעירותו.

מקור: ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל.

צאצאי מהרח״ו (משפחת קלברס) חיים כולם כיום בישראל.

מותו וקבורתו

המצבה המיוחסת אליו בקריית מלאכי

הלך לעולמו בל' ניסן ה'ש"ף (1620), ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה בחשאי את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה וישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי בשנת 2008. .

בשנת 2022, הרב עזריאל מנצור, ראש ישיבת שובי נפשי בירושלים, תחקר את הקברנים וטען שהם אמרו שהם העלו לקבורה בארץ ישראל רק את קבר בנו, הרב שמואל ויטאל, ואולם קבר רבי חיים ויטאל נשאר בדמשק.

רחובות נקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

חיבוריו

• עץ הדעת טוב - ביאורים על התורה, נ"ך, מדרשי חז"ל והתלמוד, דרושים לשבתות שונות ודרושים ששמע מזולתו.
• עץ חיים - מן החיבורים היסודיים בקבלת האר"י. בספר זה עיבד רח"ו את כל אשר שמע מן האר"י. הספר מחולק לשמונה שערים שונים. בשער הראשון - שער כתבי מורי - הביא רח"ו את החידושים שכתב האר"י בעצמו, ביתר השערים סידר על פי נושאים את אשר שמע הוא מן האר"י, ובסוף כל שער ושער מן שבעת השערים האחרונים כלל אף את אשר שמע מזולתו בשם האר"י. החיבור לא נדפס במשך שנים רבות ותוכנו נודע בעיקר מתוך עריכת ר' שמואל ויטאל לספר - "שמונה שערים". לאחרונה נדפס הספר בזיקה לצורתו המקורית על ידי 'אהבת שלום'.
• ספר התכונה - על חכמת התכונה.
• ספר הפעולות - בקבלה מעשית ואלכימיה, מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד.
• תעלומות חכמה - בקבלה מעשית ואלכימיה.
• לב דוד - קונטרס בענייני תשובה ומוסר (הקונטרס נמצא בפרקים א-ו, המשך הספר נכתב על ידי החיד"א)
• שערי קדושה - חיבור על דרך המוסר. (מחמת העדר אוטוגרף ופרטים שונים בתוכנו, יחוסו לר' חיים ויטאל אינו מוסכם.)

כתבים נוספים

יתרה על החיבורים שהוציא מתחת ידו, בידינו חיבורים נוספים שנערכו ע"פ כתביו. עריכות אלו מתבססות על קונטרסים שנגנבו מתוך ביתו וכתבים אחרים שגנז. החשובות והידועות שבעריכות אלו הן עריכותיהם של ר' יעקב צמח ור' מאיר פופרש.

מתוך כתבי רח"ו שמצא בגניזה ערך ר' יעקב צמח את החיבורים הבאים:

• אוצרות חיים - דרושים מסודרים על סדר האצילות.
• קהילת יעקב - דרושים מפוזרים על סדר האצילות.
• אדם ישר - דרושים נוספים על סדר האצילות.
• עולת תמיד - כוונות לתפילה.
• זוהר הרקיע - פירושים על ספר הזוהר.

סדרם של כתבי האר"י שהיו לפניו לא נשא חן בעיניו של ר' מאיר פופרש. משגמר בלבו לסדרם מחדש, נטל רמ"ף את הקונטרסים שנגנבו מביתו של רח"ו, את החיבורים שערך ר' יעקב צמח ומקורות נוספים שעמדו לפניו וערך מהם שלושה חיבורים בהם איגד וסידר מחדש את כל כתבי האר"י שהיו לפניו.

• דרך עץ חיים - מחולק להיכלות ושערים, ומבאר את סדר האצילות מראשו לסופו. (משנדפס בטעות תחת השם "עץ חיים", רבים סברו בטעות כי זהו חיבורו של ר' חיים ויטאל).
• פרי עץ חיים - מחולק לארבעה נופים: כוונות התפילה, טעמי המצוות, סוד הייחודים הנבואה ורוח הקודש, תשובה ותיקוני עוונות.
• נוף עץ חיים -מחולק לארבעה נופים: ביאור מאמרי הזהר, ביאור הפסוקים, ביאור מאמרי חז"ל, דרושי הנשמות והגלגולים.

בידינו ב' חיבורים נוספים בעלי אופי אוטוביוגרפי שנדפסו ע"פ כתבי ר' חיים ויטאל לאחר מותו.

• יומן מאורעות - נחלק לג' חלקים: "דברים שאירעו לי", "חלומות שחלמתי" ו"חלומות זולתי".
• קונטרס שורש נשמתי - קונטרס בו כתב רח"ו את אשר מסר לו האר"י גבי שורש נשמתו.

שני החיבורים נכרכו יחד ונדפסו במשך השנים כחיבור אחד תחת השם "ספר החזיונות".

לקריאה נוספת

• גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
• גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
• ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
• מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
• יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.
• הרב יעקב משה הלל, קונטרס שנות חיים, נספח לספר דרך חיים, מכון אהבת שלום מודיעין עילית תשע"ה.
• משה מ' פיירשטיין (ההדרה, מבוא והערות), ספר החזיונות, יומנו של חיים ויטאל, הוצאת יד בן צבי, 2006
• הרב משה הלל, "אגרות תשובה בחכמת הקבלה מאת רבי חיים ויטאל ורבי יוסף בן טבול לשאלת רבי אברהם מונוסון", מן הגנזים, ספר שישי, (תשעה), עמ' לא-נא.
• זהר עמר ויעל בוכמן, ייצור דבש ענבים על-פי ר' חיים ויטאל, סיני, קכא, תשנ"ח, עמ' רלא-רלח.
• עז דהוקי, 'הדרוש שמסר ר' חיים ויטאל לר' שלמה סאגיש', קבלה 58, עמ' 185-206.

קישורים חיצוניים

• חקירה הרב מאיר אליהו | איפה קבור רבי חיים ויטל? | ביה״כ משכן יהודה, יוטיוב
• עץ חיים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הגלגולים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• שערי קדושה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• רבי חיים ויטאל, שער המצוות, באתר היברובוקס
• חיים ויטאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• על חייו ומשנתו של מהרח"ו, באתר הידברות
• רבי חיים ויטאל, באתר "אהלי צדיקים"
• יעל בוכמן, ‏'פנקס המרשמים' של רבי חיים ויטאל, קתדרה 99, מרץ 2001, עמ' 37–64
• תומר פרסיקו, על "ספר החזיונות", יומנו המיסטי של ר' חיים ויטאל, בלוג באתר "רשימות", 10 בינואר 2007
• דוד הלחמי, רבי חיים ויטל, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• חנן גרינווד, לא לשכוח קבלה: כתב יד בן 400 שנה..., באתר ישראל היום, 24 באוגוסט 2018
• חיים ויטאל, באתר "החכם היומי"
• חיים בן יוסף ויטל (1542–1620), דף שער בספרייה הלאומית
• שערי קדושה, באתר ספריא
• חיים ויטאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יוסי חיות, ‏ועתה אצייר לך עגולה ומשם תבין מה שצריך להבין: התרשים הקבלי כציור אפיסטמי, פעמים 150–152, חורף–קיץ תשע"ז, עמ' 235–258
• ברק הופמן,דיאגרמות בקבלת האר"י: בעקבות מאמרו של יוסי חיות+תגובה

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב חיים ויטאל על ציר הזמן
ציר הזמן