חלב יונים או חלב זֶפֶק הוא כינוי לנוזל המופק בזפק או בחלקים הקדמיים של מערכת העיכול אצל היונה, ומשמש להאכלת הגוזלים. נוזלים דומים מופקים על ידי פלמינגו והפינגווין הקיסרי.

יונת ענק מאכילה את גוזלה בחלב יונים.

קיימים הבדלים בין חלב הזפק לחלב של יונקים. בין השאר, חלב הזפק מופק על ידי שני ההורים, הוא מוצק יותר, אצל היונים הוא מכיל ריכוז גבוה במיוחד של חלבונים ודומה במראהו לגבינת קוטג' וצבעו צהבהב. אצל הפינגווין הקיסרי הוא מופק על ידי הזכר רק במקרה שהנקבה לא שבה לפני בקיעת הביצה.

אצל היונים החלב לא מופק מבלוטות אלא ממעטה האפיתל הפנימי שבזפק, שמתרבה במהירות במהלך השלב האחרון של הדגירה. תאים שמושלים מהמעטה מהווים את "חלב הזפק" ומשמשים כמזון להאכלת הגוזלים במהלך השבועיים הראשונים, במהלך השבוע הראשון הם ניזונים בלעדית מחלב הזפק. תהליך השלת תאי האפיתל מושרה באמצעות ההורמון פרולקטין. אחד היתרונות של חלב יונים הוא במרווחי האכלה ארוכים יותר של כשעה בניגוד להאכלה ישירה אצל ציפורי שיר המאכילות את הגוזלים בחרקים שונים כל מספר דקות.

אצל הפלמינגו מזון הזפק מכיל כמות גדולה של שומן ופחות חלבונים, ומופק ממעטה של בלוטות בחלקים העליונים של מערכת העיכול, מהפרשה זו הצאצאים ניזונים במשך כחודשיים. צבע החלב אדום מאחר שדיאטת הפלמינגו מכילה מקָרוֹטֶנוֹאידים, אותו פיגמנט המקנה לפלמינגו את צבעו האדום.

היות שחלב היונים עשיר יותר מחלב יונקים, קשה למצוא עבורו תחליף לצורך האכלה ידנית של גוזלים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.