חסידות סקולען
חסידות סקולען היא חצר חסידית אשר הוקמה בארצות הברית על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול רומניה.
אחרי פטירתו כיהן בנו רבי ישראל אברהם פורטוגל באדמו"רות סקולען, וכיום מכהנים חמש מבניו ונכדיו באדמו"רות, בארצות הברית ובישראל.
תולדות החסידות
עריכהרבי אליעזר זוסיא
עריכהרבי אליעזר זוסיא פורטוגל (המשפחה נקראה כן בשל היות מוצאה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ברוסיה[1]), תרנ"ח-תשמ"ב, היה חסיד בוהוש וסדיגורה. לאחר פטירת אביו רבי ישראל אברהם, רבה של סקולען, בל"ג בעומר תרע"ה, מונה לממלא מקומו ברבנות העיר, בגיל 18. רבו, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, המליץ כי יקבל את בקשת אנשי צ'רנוביץ לעבור למקום ולפעול בו, והוא עשה זאת[1]. לאחר מלחמת העולם השנייה, התמנה לאדמו"ר והכניס לביתו מאות יתומים שהוריהם נרצחו בשואה. נאסר עם בנו רבי ישראל אברהם על ידי השלטון הקומוניסטי ברומניה ועונו על ידם. לאחר שהשתחררו מהמאסר, בשנת תש"כ עברו לארצות הברית. הוא הקים עשרות מוסדות חינוך שנקראו "חסד לאברהם", ועסק בשחרור אסירים יהודים תחת השלטון הקומוניסטי.
נודע בתפילותיו אשר ארכו שעות רבות, המונים באו לראות את הטישים שערך. בצוואתו משתקפת מעט מאישיותו[1]:
אני העני מדעת וממעש נותן תודה גדולה לאנשים שהחזיקו בי. אם כי לא הייתי ראוי לזה כי חוטא ופושע אני, בכל זאת אחשוב כי יש להם שכר כי כוונתם רצויה שחשבו אותי לצדיק ותלמיד חכם, וכפי מחשבתם מגיע להם שכר.
.
רבי ישראל אברהם
עריכההאדמו"ר השני בשושלת היה רבי ישראל אברהם פורטוגל, תרפ"ג-תשע"ט. הוא סבל מעינויים שעבר תחת השלטון הקומוניסטי יחד עם אביו. נישא לריזל, בתם של הרב מנחם זאב שטרן, רבה של גבעת שאול. בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, ובתי החסידים של סקולען הם גם בויליאמסבורג, מונסי, ליקווד, ובני ברק.
לאדמו"ר רבי ישראל אברהם, שלוש בנות וחמישה בנים.
ממשיכיו
עריכה- את מקומו בבורו פארק מילא בנו הגדול, רבי ישעיה יעקב פורטוגל[2], נפטר ה׳ אלול תשפ״ד.
- בנו רבי אהרן מאיר פורטוגל ממלא מקומו בבורו פארק
- בנו רבי מאיר הוכתר לאדמו"ר מסקולען בויליאמסבורג.
- בנו רבי אפרים יודא הוכתר לאדמו"ר מסקולען במונסי.
- בנו רבי צבי נח הוכתר לאדמו"ר מסקולען בלייקווד.
- בנו רבי שמואל מרדכי הוכתר לאדמו"ר מסקולען בירושלים.
ניגוני סקולען
עריכהלחסידות סקולען אוצר של אלפי ניגונים, שרובם הולחנו על ידי רבי אליעזר זוסיא וחלקם על ידי רבי ישראל אברהם. גם האדמו"ר ממאנסי הלחין כמה ניגונים.
רבי אליעזר זוסיא היה מלחין ידוע, רבים משיריו ידועים בציבור החרדי. כך למשל, הלחן לשיר "יוודע בגויים", שחיבר בשנות הזעם ברומניה, בעת סעודת מלווה מלכה שיזמו השלטונות כדי להציג את מצבם הטוב כביכול של יהודי רומניה. בשיר זה רמז למבקרים את מצבם העגום. לחנים נודעים נוספים יצר לשירים: "ונשגב ה' לבדו", "לולי תורתך שעשועי", "אוהבי ה'", "ביום השבת, שבת קודש, שישו ושמחו", "ליהודים הייתה אורה" (הלחן הידוע). גם השיר הידוע "ימים על ימי מלך תוסיף" נוצר על ידו (ביום הולדת האדמו"ר משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן, בעת ביקורו בביתו שברומניה). רבי ישראל אברהם הלחין את השירים "אוי אוי אוי שבת", "ונגלה כבוד ה'". השיר "ועתה יגדל נא כח ה'" משולב: החלק הראשון חובר על ידי רבי אליעזר זוסיא, והחלק השני על ידי בנו רבי ישראל אברהם.
לפי דברי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא, הניגונים שחיבר בכלא הרומני כאשר סבל ייסורים חיזקו אותו לא להתמוטט[3].
רוב ניגוני סקולען שמורים בקלטות פרטיות אצל החסידים, ורק מיעוטם יוצאים לאור בהפקה מקצועית. שירים רבים מבוצעים על ידי מבצעים אחרים (באלבום "ועינינו תראינה" בהפקת יוסי גיל מבוצעים כמה מניגוני סקולען, אחד מהם הוא שיר שאת שמו נושא האלבום "ועינינו תראינה").
אלבומים
עריכה- דוד ורדיגר, אודה ה' אלקי בכל לבבי
- יוסף משה כהנא, הגומל חסדים טובים
- השיבה לי
- נועם, תשע"ה. עיבוד נפתלי משה שניצלר, שירה יששכר גוטמן.
- נועם 2, תשע"ח, עיבוד: מונה רוזנבלום, משה לאופר, רובי בנט ויהודה גלילי.
- אברימי מושקוביץ, א סקולענע פארברענג, תש"פ.
- אברימי מושקוביץ, א סקולענע שבת פארברענג, תשפ"א.
- אברימי מושקוביץ, א סקולענע פארברענג 3 תשפ"ג.
- אברימי מושקוביץ, א סקולענער ימים נוראים פארברענג, תשפ"ג.
ספרי סקולען
עריכהספרי רבי אליעזר זוסיא מסקולען
עריכהעל תולדות רבי אליעזר זוסיא מסקולען
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
חסידות סקולען, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 על הרב פורטוגל, נזר התורה י"ח
- ^ 'הממשיך' • פרופיל מקיף על הרבי מסקולען, באתר בחדרי חרדים
- ^ נועם אליעזר חלק ב' פרשת יתרו