טיפוס הבהרות
טיפוס הבהרות הוא שם של קבוצת מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקי רִיקֶצְיָה המועברים לאדם על ידי חרקים וקרציות. תסמינים נפוצים כוללים חום גבוה, כאבי ראש ופריחה המופיעים בדר"כ בין שבוע לשבועיים לאחר החשיפה.
- מגפת טיפוס הבהרות נגרמת מזיהום של החיידק rickettsia prowazekii ומועברת מאדם לאדם על ידי כינת הגוף.
- המחלה טיפוס מוריני נגרמת מהחיידק rickettsia typhi מועברת מחולדות על ידי עקיצת פרעושים.
- קדחת הבהרות או קדחת הכתמים מועברת על ידי נשיכה של קרציות.
פריחה על הגוף אופיינית לטיפוס | |
תחום | מחלות זיהומיות |
---|---|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/231374 |
DiseasesDB | 29240 |
MeSH | D014438 |
MedlinePlus | 001363 |
סיווגים | |
ICD-10 | A75 |
ICD-11 | 1C30 |
בישראל נפוצה כיום מחלת קדחת הכתמים הים תיכונית בה חיידק הריקציה מועבר לבני אדם על ידי קרציות מכלבים נגועים. הכלב הוא נשא של החיידק ואינו חולה[1]. המחלה איננה עוברת ישירות מאדם לאדם ומשכה הוא מספר ימים עד שבועיים. אם המחלה לא מטופלת, היא עלולה להיות קטלנית.
היסטוריה
עריכהלאחר מהפכת אוקטובר השתוללה בשנת 1918 מגפת טיפוס הבהרות ברוסיה, והצבא האדום גייס רופאים בתנאים בלתי אפשריים שבהם היה הרופא אחראי לבלום את המגפה אשר פגעה אף בהם. בין המגויסים הייתה ד"ר מרים ברנשטיין כהן, אשר הייתה רופאה בתחילת דרכה[2].
לאורך מלחמת העולם השנייה מתו מטיפוס שבויי מלחמה גרמניים רבים לאחר התבוסה בקרב סטלינגרד. מגפות טיפוס תקפו רבים מאלו שהוחזקו בתת-תנאים במחנות שבויים, בגטאות, ובמחנות ריכוז נאציים, בהם התנאים ההיגיינים היו ירודים. תמונות של קברי אחים, בהם קורבנות טיפוס, נראים בסרטי תיעוד ממחנה הריכוז ברגן-בלזן[3]. בין אלפי האסירים במחנות הריכוז טרזיינשטט וברגן-בלזן, אשר מתו מטיפוס, היו גם אנה פרנק בת ה-15, ואחותה, מרגוט, בת ה-19.
תסמינים
עריכההתסמינים מופיעים כ-14–21 יום לאחר ההדבקה:
כעבור עוד 3–7 ימים מופיעות בעור בהרות (ומכאן שם המחלה) - כתמים קטנים, אדומים ובהירים, בעלי צורה לא סדירה. הפריחה עלולה לכסות את כל הגוף, אך על פי רוב היא מוגבלת לפנים ולכפות הידיים והרגליים. הפריחה נמשכת שישה עד שבעה ימים. מצבו הכללי של החולה מתדרדר ולפעמים המחלה מלווה שינויים נפשיים של ממש, כגון פרכוסים, הזיות ועוד.
המחלה עשויה לשכוך בעצמה בשבוע השלישי למחלה, אך עלולים להתפתח סיבוכים:
- דלקת ריאות
- הפרעות בכליות
- דלקת שריר הלב
- במקרים חמורים ביותר - מוות
טיפול ומניעה
עריכהבימינו ניתן לטפל בטיפוס הבהרות בעזרת אנטיביוטיקה וטיפול תומך. יש תרכיב חיסון כנגד טיפוס הבהרות. חום אינו נמשך יותר מיומיים. בדרך כלל נמשכת המחלה לפרק זמן קצר בקרב ילדים. באוכלוסייה מבוגרת עלולה המחלה להיות קטלנית בשיעור של שלושה אחוזים.
ישנה חשיבות רבה להגברת המודעות והעירנות למניעת המחלה על ידי טיפול בבעלי-חיים. מומלץ לבצע טיפול סביבתי, בעיקר במקומות המרבץ של בעלי החיים, באמצעות תכשירים מיוחדים. כמו כן כדאי לשמור על הגיינה אישית לאחר טיול במקומות כפריים, להוריד קרציות מעור חשוף ולכבס את הבגדים.
טיפוס הבהרות בישראל
עריכהבישראל קדחת הכתמים הים תיכונית שכיחה בעיקר באזור צפון השרון (בטווח היישובים הבאים: חדרה, בנימינה - גבעת עדה, אור עקיבא, פרדס חנה כרכור והסביבה). רוב ההדבקויות בה מתרחשות בעונת הקיץ אך גם בשאר עונות השנה יש הנדבקים ממנה. בשנות המנדט הבריטי ובמהלך העלייה ההמונית רוססו ב-DDT מיטלטליהם של יוצאי אירופה, הפליטים והעקורים, ששהו בגטאות, וממחנות הריכוז, העבודה, ההשמדה, והמעצר כדי למנוע מגפת טיפוס בישראל.
בין השנים 1916–1918 השתוללה המגפה באזור צפת. הד"ר אברהם חיים גרין עסק במלחמה בטיפוס הבהרות באזור צפת, וגם נפטר ממחלה זו.
ב-1925 התפרצה המחלה בבאר טוביה ב-1926 התחרשו מקרים בודדים של המחלה בנהלל ב-1950 המחלה התפשטה בתל אביב ב-1968 שבעה ילדים מהעיר באשדוד חלו במחלה ב-1977 שלושה מקרי טיפוס התגלו בחיפה
בשנת 1999 הזמר מאיר אריאל נפטר לאחר שחלה במחלת קדחת הבהרות, לאחר שאובחן בטעות כחולה בשפעת. שבוע קודם לכן עלה חום גופו, אולם רק יומיים לפני מותו אבחנו הרופאים את סיבת המחלה.
באוקטובר 2017 נפטר נער בן 15 מהמחלה.
קישורים חיצוניים
עריכה- חיסון אוכלוסייה נגד טיפוס, יומני כרמל 1952
- טיפוס הבהרות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- טיפוס הבהרות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ישראל היום, ז' בתשרי תשע"ח, 27/09/2017, עמ' 20.
- ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובניו, כרך 4, עמוד 1650
- ^ "Trials of War Criminals Before the Nurenberg Military Tribunal" (PDF). Volumn 1. US. Government Printing Office. 1949. pp. 508–511. Retrieved 19 May 2015.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.