יאיר רוזנבלום

יאיר רוזנבלום (6 בינואר 1944 – 27 באוגוסט 1996) היה מלחין ומעבד ישראלי. נמנה עם חשובי היוצרים בזמר העברי, ומזוהה בעיקר כמלחין הלהקות הצבאיות.

יאיר רוזנבלום

יאיר רוזנבלום, סביבות 1993
לידה	6 בינואר 1944 תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	27 באוגוסט 1996 (בגיל 52) חולון, ישראל
מקום קבורה	עינת
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1962–1996 (כ־34 שנים)
שיתופי פעולה בולטים	יורם טהרלב
https://yairrosenblum.co.il/
פרופיל ב-IMDb

לוחית זיכרון על ביתו של יאיר רוזנבלום ברחוב קלונימוס 9 בתל אביב

יאיר רוזנבלום (בשורה האחורית, במרכז) כמלווה מוזיקלי באקורדיון של שלישיית הגשש החיוור ב-1967

ביוגרפיה

רוזנבלום נולד בתל אביב לבצלאל, יושב ראש ועד העובדים של תנובה, ולפנינה, רואת חשבון ב"מבטחים". בשנותיו הראשונות, התגורר עם הוריו ואחותו הבכורה עליזה בשכונת בורוכוב בגבעתיים. לאחר מכן עברה המשפחה לתל אביב, לרחוב ריינס 3, ובהמשך לבניין מעונות חברת תנובה ברחוב קלונימוס 9. בבית זה גר והלחין יאיר מסוף שנות ה-80 ועד מותו.

כחייל סדיר שירת רוזנבלום כאקורדיוניסט בלהקת הנח"ל, ונשאר מזוהה עם הלהקות הצבאיות, שאיתן הוסיף לעבוד כמדריך ומנהל מוזיקלי. רבים מהשירים שהלחין בכלל וללהקות הצבאיות בפרט הפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי. רוזנבלום גם גילה זמרים כותבים ומוזיקאים רבים שהיו בתחילת דרכם ושלימים הפכו לכוכבים גדולים בזמר הישראלי.

להקת "שיר לשלום" מימין: יאיר רוזנבלום, טל טמיר, אלון כליף, קרן רוזנבלום, נגה אלגום, שמעון ויצמן. בעת הקלטת שיר לשלום

שותפים להפקת שיר לשלום רחל הרמתי ויאיר רוזנבלום

לאחר שחרורו הלחין לתוכניתה הבאה של הלהקה, "בפעם ה-18" (1964), את השיר "חופשה רבע שנתית" ביוזמתו של שותפו החשוב ביותר לעתיד בכל הקשור ללהקות הצבאיות, במאי הלהקות הצבאיות דני ליטאי, שמספר שנים לאחר מכן ימנה אותו למנהל המוזיקלי של הלהקה. היה זה שירו הראשון שהתפרסם. לתוכנית ה-19 של הלהקה, "מהנח"ל באהבה" (1965), הלחין את השיר "ארבע אחרי הצהריים", למילותיו של יורם טהרלב. השיר היה המפגש הראשון של שני היוצרים, שמאז המשיכו להפיק יחד שירים רבים נוספים, בהם: "ישנן בנות", "היה לי חבר היה לי אח", "אנשי הדממה" ו"גבעת התחמושת".

בשנים אלו כתב את שיריו הראשונים במסגרת מחזמר שהיה שותף לו בקיבוץ נחשון. את המחזמר "ירח בעמק איילון", שנכתב לחג החמש–עשרה לקיבוץ נחשון כתבו רוביק רוזנטל, מירה מאיר ושאולי רוזנטל. את הפזמונים כתבו מירה מאיר ויאיר רוזנבלום.

בין השנים 1967–1977 עבד רוזנבלום עם מיטב הלהקות הצבאיות, בהן להקת הנח"ל, להקת חיל הים ולהקת פיקוד מרכז. הוא נחשב כמי שהכניס ללהקות אלו עיבודים חדשניים של רוק ופופ, אשר לא היו מקובלים עד אז במסגרת הצבאית. בין היתר עשה שימוש בגיטרות חשמליות ובאורגן חשמלי, בעיקר מסוג פרפיסה^{[דרוש מקור]} (שצליליו בולטים במיוחד בשירים כמו "מה אברך"), שהחליפו את צליל האקורדיון הישן.

בהמשך דרכו עבד עם מרבית הפזמונאים בישראל, בהם יוסי בנאי, אהוד מנור, יענקל'ה רוטבליט, ירון לונדון וחיים חפר.

רוזנבלום הלחין שירי משוררים רבים, בראשם של נתן אלתרמן ("אוריאנה", "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", "מסביב למדורה", "האם השלישית", "ליל חניה", "המשתה") וכמו כן של אברהם שלונסקי ( "בואי כלה"), חיים גורי ("בלדה ליצחק שדה"), דליה רביקוביץ ("תקופות השנה", "סוף הנפילה"), אברהם בן יצחק ("בודדים אומרים") ועוד.

רוזנבלום גילה את הפזמונאית רחל שפירא והלחין את שירה הראשון, "מה אברך". את השיר מצא בחוברת זיכרון לזכר בן כיתתהּ של שפירא, שנהרג במלחמת ששת הימים. רוזנבלום כתב גם מילים למספר שירים שהלחין. אחד מהם הוא השיר "מיקה", בביצועו של אפרים שמיר שנכתב למיקה מרידור, שהייתה חברה בלהקת פיקוד המרכז, ובמשך מספר חודשים היה להם רומן, אך לבסוף היא נישאה ליגאל בשן. למיקה הוא גם כתב את השיר "סוף כל פרפר". כן כתב את השירים "הללויה" ו"המלך ואני" ללהקת הנח"ל, "מקפלות המצנחים" ו"אני ואתה" ללהקת פיקוד המרכז, ו"אם ייפול הכוכב שלי" לאילנית.

אחד השירים המוכרים ביותר שהלחין הוא "שיר לשלום" שחיבר יענקל'ה רוטבליט, והתפרסם בביצועהּ של להקת הנח"ל עם הסולנית מירי אלוני. תחילה היה השיר שנוי במחלוקת ואף נאסר להשמעות בצה"ל, אך אט אט זכה בלגיטימציה, שהגיעה לשיאה כשהושר על ידי יצחק רבין בעצרת השלום, שבסיומהּ נרצח.

רוזנבלום חיבר שירים ללהקות ולזמרים רבים. שימש כמנהל מוזיקלי לאמנים ולהרכבים שונים, בהם רבקה מיכאלי, יוסי בנאי ולמספר תוכניות של "הגשש החיוור". מיטב שיריו היוו את פסקול סרט הפולחן "הלהקה", להם יצר עיבודים מוזיקליים חדשים. כמו כן הלחין לפסקול הסרט צ'ארלי וחצי את נעימת "בלילה על הדשא".

ב-1972 זכה רוזנבלום בפרס כינור דוד בקטגוריית "מלחין השנה" וב-1996, זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי.

בשנים 1987–1990 הלחין ללהקת "דור שני קריית מלאכי" את שיריה.

בשנת 1990, בעת שהתגורר בקיבוץ בית השיטה, הלחין את תפילת יום הכיפורים "ונתנה תוקף". הלחנת הפיוט הוקדשה לזכרם של 11 בני הקיבוץ שנהרגו במלחמת יום הכיפורים, והוא הפך להיות מושר בלחן זה בבתי כנסת רבים. הביצוע המקורי היה של חנוך אלבלק. לימים התקבל הלחן גם בקרב המגזר החרדי, והתפרסמו ביצועיהם של הזמר החסידי אברהם פריד, ומקהלת שירה.

ב-1993 הפיק בשותפות עם רחל הרמתי מופע אישי בשם "שיר לשלום", בו ביצע את מיטב שיריו יחד עם זמרים צעירים, ביניהם בתו קרן. הלהקה הופיעה ברחבי הארץ וזכתה לשבחים, ואף עמדה לנסוע לסיבוב הופעות בארצות הברית, שנקטע עקב מחלתו ומותו.

ב-2003 הופק מחזמר להיטים בבימוי גדי ענבר ובהשתתפות בוגרי בית הספר "בית צבי" בשם "מיקה שלי", על פי שיריו של יאיר רוזנבלום. ביולי 2018 הועלה "מיקה שלי" על הבמות פעם נוספת, והפעם בתיאטרון הלאומי "הבימה", בעיבודו ובבימויו של משה קפטן ובהשתתפותם של יובל דיין, מיקי קם ואחרים.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

חיים אישיים

בשנת 1972 התחתן עם עדנה רמות (ויסברגר), אותה פגש כאשר שירתה כקצינת החינוך בפיקוד מרכז בעת שעבד על תוכניות הלהקה. עדנה הייתה שותפה לחייו של יאיר ב-17 שנות נישואיהם. לימים ניהלה את נציגות משרד התיירות בלונדון, בניו יורק ולאחר מכן את בנייני האומה בירושלים. בשנת 1974 נולדה בתם היחידה קרן רוזנבלום פולק, שלמדה בבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון" והופיעה עם אביה בעשרות ההופעות של מופעו "שיר לשלום" בשנות ה-90. יאיר ועדנה התגרשו בשנת 1989.

רוזנבלום למד לתואר ראשון ושני בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית יעקב רז. בשנים 1981 עד 1985, בזמן שהותו באנגליה, הוא כיהן כקונסול התרבות של הפדרציה הספרדית העולמית בלונדון, ובמקביל השלים עבודת דוקטורט בהיסטוריה, בנושא "צבא-חברה-תרבות: יחסי-גומלין".

נפטר ממחלת סרטן הוושט בשנת 1996, בגיל 52, ונטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת.

הנצחתו בבול דאר

ב-22 במאי 2009, הנפיק דאר ישראל סדרה של 12 בולי דאר על "מוזיקה ישראלית"; בסדרה זו הוקדש בול לזכרו של יאיר רוזנבלום שעליו מופיע דיוקנו. האמנית מירי ניסטור סופר עיצבה את הבול. על השובל, כיתוב של שורה מתוך הלהיט "שיר לשלום": "לכן רק שירו שיר לשלום".

משיריו המוכרים

שירים ללהקות הצבאיות

• להקת הנח"ל: "שיר לשלום", "קרנבל בנח"ל", "בשמלה אדומה", "שלווה", "ישנן בנות", "הייתי נער", "הבן יקיר לי", "הללויה", "החיים היפים", "חופשה רבע שנתית", "טרנטלה", "מי היה החולם", "בלדה על יצחק שדה", "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", "אנחנו ואתם", "שיר רחוב", "ארבע אחרי הצהריים", "בואי כלה", "ללא מילים"
• להקת פיקוד מרכז: "גבעת התחמושת", "שירו של צנחן", "מקפלות המצנחים", "יש לי אהוב בסיירת חרוב", "המלווה", "שבחי החושך", "סוף הנפילה", "מסביב למדורה", "בן-גוריון", "תחת עץ האקליפטוס"
• להקת פיקוד צפון: "בלילה על הדשא", "בוא איתי אל הגליל", "שני דרורים"
• להקת גייסות השריון: "בעקבי הדרך", "הרצל", "האם השלישית"
• להקת חיל הים: "מה אברך", "המלח גבריאל", "אנשי הדממה", "כשאהיה גדול", "בוא לים", "אין כבר דרך חזרה", "השמש בפיראוס"
• להקת חיל האוויר: "היֵה לי חבר היֵה לי אח", "תמיד עולה המנגינה", "בתוך", "מוכרחים להמשיך לנגן".

שירים לזמרים והרכבים

• "אוריאנה" ו"על כפיו יביא" (רבקה זהר)
• "הבלדה על חדווה ושלומיק", "להיות לבד" ו"על דעת המקום" (מירי אלוני)
• "מיקה" (אפרים שמיר)
• "תקופות השנה" (חוה אלברשטיין)
• "שיר של יום חולין", "אם ייפול הכוכב שלי" ו"גן הסתיו" (אילנית)
• "ליל חניה" (חנן יובל, אפרים שמיר וירדנה ארזי)
• "אני שר להעביר את הזמן" (יוסי בנאי)
• "בנימין זאב" (רבקה מיכאלי)
• "עברית קשה שפה" (יוסי בנאי ורבקה מיכאלי)
• "לו הייתי פירט" ו"בשש או בשבע" (השלושרים)
• "שיר הלהקה" (משתתפי הסרט הלהקה)
• "המנגינה היא שקובעת", "זמזם את החיים", "יפות יפות", "כולם חכמים כולם", "עובדים עלינו עבודה עברית", "ביום יפה הכול יפה", "ארץ משגעת", "הבאנו שלום", "יש אלוהים", "כלא שש" (הגשש החיוור)
• "מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" ו"שירים הם חברים" (שוקולד מנטה מסטיק)
• "לילות" (דודו זכאי ודורית ראובני)
• "נצח ישראל לא ישקר" (רותי נבון)
• "לפעמים אני מרגיש" (בועז שרעבי)
• "עוד יום אחד" (ירדנה ארזי)
• "אהבת ציון" (בצל ירוק 80)
• "תמונה משפחתית" (שלומית אהרון)
• "בודדים אומרים" (נורית גלרון)
• "סוף קיץ" (עפרה חזה)
• "ונתנה תוקף" (חנוך אלבלק)
• "גשם אחרון" (חנן יובל)
• "אני אוהב אותך" (שלישיית התאומים)
• "יא ליל יא לילי" (ענת רקם)
• "צריך לשמור על הבית שלי" (יגאל בשן ועדנה לב)
• "כשאת יוצאת לרחוב" (רן אלירן)
• " ימים טובים" (רק היום), (אורי רווח) - שיר הנושא מתוך הסרט רק היום
• "שיר של מנוחות" (תמר רוזנפלד)
• "הנוער לאן","אמא שלי ממרוקו","דימוי עצמי נמוך","אצלנו בקריה" (להקת דור שני)
• "זה הזמן" (נירה גל)

אלבומים

• גשם אחרון - השירים היפים של יאיר רוזנבלום - אוסף כפול. 1996
• זה השיר שלך - השירים היפים של יאיר רוזנבלום (חלק ב'). 1997
• שלווה - אבי פרץ שר יאיר רוזנבלום. 1997.
• שירים הם חברים, משירי יאיר רוזנבלום. עריכה והנחיה - נחום הרציון, ארגון וכתב - אילנה האי, מועדון הזמר האזורי, בני שמעון, קיבוץ דביר, 1994.
• "הלהקה", פסקול הסרט על גבי תקליטור, גלובוס יונייטד, 2004.
• להקת פקוד דיזנגוף, הנהלה מוזיקלית ועיבודים - יאיר רוזנבלום, 2004.

לקריאה נוספת

• קרן רוזנבלום-פולק (עורכת), תמיד עולה המנגינה - משירי יאיר רוזנבלום, ידיעות ספרים, 2013.(הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאיר רוזנבלום בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יאיר רוזנבלום
• יאיר רוזנבלום, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• יאיר רוזנבלום, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יאיר רוזנבלום, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• יאיר רוזנבלום, באתר שירונט
• יאיר רוזנבלום, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יאיר רוזנבלום, באתר Discogs (באנגלית)
• יאיר רוזנבלום, דף שער בספרייה הלאומית
• יאיר רוזנבלום, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• יאיר רוזנבלום, בארכיון הבימה
• פיזמונה - יאיר רוזנבלום
• יאיר רוזנבלום באתר הספרייה הלאומית
• יאיר רוזנבלום, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• יוסי חרסונסקי, קולות קלים |כל המנגינות של רוזנבלום, מעריב, 20 ביוני 1976
• אבישי מתיה‏, תמיד עולה המנגינה: 70 ליאיר רוזנבלום, באתר וואלה, 6 בינואר 2014
• נדב מנוחין‏, יורים ובוכים ושרים "שיר לשלום": המחזמר "מיקה שלי" מלא בקלישאות, באתר וואלה, 11 באוקטובר 2018
• אברהם זיגמן, השאר היסטוריה: ההקלטות הגנוזות מראשית הקריירה של יאיר רוזנבלום, באתר ynet, 29 ביולי 2019
• יאיר רוזנבלום: אלכימאי של בידור ומיליטריזם: פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "גיבור תרבות" בהגשת יונתן גת, דוד גורביץ' ודן ערב
• יאיר רוזנבלום באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
• אמיר מזור, יאיר רוזנבלום – היצירה כראי לנפש האמן, באתר "דיומא", 04 באוגוסט 2020
• בן שלו, המנגינות של יאיר רוזנבלום היו מאוהבות במילים. המילים מאוהבות במנגינות, באתר הארץ, 16 בינואר 2024