יהודה גבאי
יהודה גבאי (26 בדצמבר 1906[1] – 3 במרץ 1994; כ' באדר ה'תשנ"ד) היה שחקן תיאטרון "האהל" (1925–1969), סופר ילדים ומייסד מוזיאון התיאטרון (לימים ארכיון התיאטרון) בתל אביב.
 | |
| יהודה גבאי כמקי סכינאי, בהפקת תיאטרון "האהל" ל"אופרה בגרוש" (1933 בקירוב) | |
| לידה |
26 בדצמבר 1906  |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1994 (בגיל 87) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| בן או בת זוג |
ג'ניה ברגר |
  | |
_%D7%A2%D7%9D_%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%92%D7%91%D7%90%D7%99_%D7%97%D7%95%D7%A3_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91_btm6485.jpeg)
ביוגרפיה
עריכהיהודה בן אהרן גבאי נולד בעיירה טולצ'ין שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), למשפחה ציונית. בשנת 1921, כשהיה נער, עלה לארץ ישראל כחלוץ העלייה השלישית.
הוא עסק במשחק כבר באוקראינה, וחלם על משחק גם בארץ. בשנת 1925 היה בין מייסדי תיאטרון "האהל", ושיחק בו עד סגירתו ב-1969. היה בין מנהליו הראשונים, והממונה על ארכיון התיאטרון. במשך שנותיו כשחקן גילם כ-100 תפקידים, מהרפרטואר העולמי והמחזאות העברית והיהודית. במשך עשרות שנים אסף גבאי פריטים לתיעוד התיאטרון הארץ–ישראלי והתיאטרון היהודי בגולה. ב-1938 הופיע בסרטו של נתן אקסלרוד, מעל החורבות.
בשנת 1966 ייסד את המוזיאון העירוני לתיאטרון בתל אביב, הקרוי על שמו. במוזיאון זה נאספו חומרים יקרי המציאות מתולדות התיאטרון בארץ. בשנת 1976 הועבר האוסף לדירה ברחוב מלצ'ט בתל אביב, שם שכן במשך עשרות שנים, עד שהועבר לספריית שער ציון (בית אריאלה) בשנת 2004 והוא נקרא כיום "ארכיון התיאטרון ע"ש יהודה גבאי".
משנת 1938 ועד מותו היה נשוי לאמנית ג'ניה ברגר (1910–2000). לזוג לא היו ילדים. אשתו הייתה ציירת, מאיירת ומעצבת במה ותפאורות. גבאי עצמו כתב שירי ילדים, עיבודים ליצירות ילדים ידועות, ופרסמם בעיתוני הילדים הידועים של התקופה, בעיקר ב"דבר לילדים".
גבאי נפטר בתל אביב בשנת 1994. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[2]
ספריו
עריכה- עליקמא הקטן: ספור בחרוזים לגיל הרך; ציורים: מרים גוטמן; שירים: י. גבאי, תל אביב: סיני, 1949.
- ביני לבין עצמי: רשומות ורשמים, תל אביב: עקד, 1966.[3]
- יהודה גבאי (עורך), תיאטרון "אהל": סיפור המעשה, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך, תשמ"ג 1983.
- סבתא בבושקה; כתב: יהודה גבאי; צירה: ג'ניה ברגר, תל אביב: תג, 1996.
קישורים חיצוניים
עריכה
- יהודה גבאי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- אתר ארכיון התיאטרון ע"ש יהודה גבאי
- רחל אורן, צריך יותר לאהל: ראיון עם יהודה גבאי, דבר, 4 באוגוסט 1967, המשך
- עדה כהן, החנוכיות של יהודה, מעריב, 16 בדצמבר 1968
- חוה נובק, המוזיאון הפרטי של יהודה גבאי, דבר, 10 בדצמבר 1969
- שרגא הר-גיל, מה הם עושים עכשיו: יהודה גבאי: מוזיאון לתיאטרון, מעריב, 29 במרץ 1970
- חוה נובק, המוזיאון לתיאטרון – בין עיריה לעיריה, דבר, 28 באוגוסט 1974
- המוזיאון לתיאטרון של תל-אביב ייפתח הערב, דבר, 20 באוקטובר 1976
- מוזיאון התיאטרון נחנך בתל-אביב, דבר, 21 באוקטובר 1976
- מאה שנה לתיאטרון היהודי – במוזיאון לתיאטרון בת"א, דבר, 3 ביולי 1977
- נפתחה תערוכת 100 שנות תיאטרון יהודי, דבר, 15 בפברואר 1978
- יעקב בר-און, נשף בראשית ואיש האהל, מעריב, 26 באוגוסט 1979
- טלי נתיב, מכל הרוחות: האבא של מוזיאון התיאטרון, דבר, 11 ביולי 1980
- מיכל אבנור, "משוגע" לתיאטרון, מעריב, 24 בדצמבר 1982
הערות שוליים
עריכה- ^ לקסיקון אופק לספרות ילדים.
- ^ יהודה גבאי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ סקירה: יהודה גבאי – בכורה כסופר, דבר, 3 בנובמבר 1966.