יובל זמיר

יובל זמיר
	יובל זמיר
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	15 ביולי 1963; גבעתיים, ישראל
פטירה	21 בדצמבר 2011 (בגיל 48); תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1987–2011 (כ־24 שנים)
עיסוק	דיבוב, משחק
מקום לימודים	תלמה ילין; סטודיו למשחק ניסן נתיב ;
מספר צאצאים	3
	פרופיל ב-IMDb

יובל זמיר (15 ביולי 1963 – 21 בדצמבר 2011) היה שחקן תיאטרון וקולנוע, מדבב, במאי וזמר אופרה ישראלי.

ביוגרפיה

זמיר נולד בגבעתיים למשפחה קשת יום - אביו היה פועל במפעל לנעליים ואמו עקרת בית. כבר בגיל 11 השתתף בהצגות לילדים ב"תיאטרון מארץ עוץ". למד בבית הספר התיכון תלמה ילין ועם תום לימודיו התגייס לצה"ל ושירת כסולן במקהלת צה"ל.

כשהשתחרר מצה"ל למד פיתוח קול אצל המורות נתניה דברת ועדי עציון-זק. ב-1987 החל ללמוד באקדמיה למוזיקה בכיתת האופרה ומשחק בבית הספר למשחק בניסן נתיב.

קריירה

השתתף בהצגות בבית ליסין, בהבימה, בהקאמרי ובאופרה הישראלית. ההצגות שבהן השתתף: "חלום ליל קיץ"^[1], "החלילן מהמלין", "השקיעה", "המלך ליר", "סוויני טוד"^[2], "הדיבוק", "פולארד", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "גן הדובדבנים" ועוד.

זמיר הופיע גם באוף ברודוויי בהצגות: "Night Sky" ו-"Nothing As It Should Be".

זמיר ביים את ההצגות: "המסע לפוליפוניה"^[3], "פונדק הרוחות", "חתונת הדמים", "פרח לב הזהב" ועוד.

בשנת 1987 קיבל זמיר את פרס "אדיס דה פיליפ לאופרה" ובשנת 1989 קיבל, בגיל 26, את "פרס רובינא", ונחשב לכוכב עולה בתיאטרון הישראלי^[4].

זמיר השתתף בסרטי הקולנוע: "נועה בת 17", "נשיקה במצ"ח", "ברוריה", "אהבה אסורה", "מסוכנת" ועוד

דיבב משנות ה-90 עד שנת 2006 ב: "אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה", "פינוקיו", "חתולים בצמרת", "כיפה אדומה: הסיפור האמיתי", "סינדרלה", "עליסה בארץ הפלאות", "נסיך מצרים", "באג לייף", "שאלתיאל קוואק", "פוקהונטס", "היפה והחיה 2: חורף קסום", "החרב הקסומה - המסע לקמלוט" ועוד.

בתחום הזמר, השתתף בערב שירים של יוני רכטר - "העיקר זה הרומנטיקה".

עבירות מין בקטינים והמשך הקריירה

בנובמבר 1999 הורשע בביצוע מעשי סדום ומעשים מגונים במספר תלמידים כשניהל ולימד בחוג לתיאטרון של תיכון עירוני ה', ונידון ל-4 שנות מאסר^[5]. לאחר שנידון למאסר, הפסיק לדבב את דמותו של פו הדב, והתפקיד הועבר לסער בדישי.

בשנת 2003, לאחר שישב 3 שנים בכלא צלמון, שוחרר לתקופת שיקום, במהלכה התגרש ויצא מהארון. בתום תקופת השיקום חזר ללמד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב^[6], ובמקביל החל לביים בתיאטרון הסימטה והקים את המרכז לאופרת פרינג' ביפו. בין השאר ביים המחזות "כלאדם"^[7], "השמשים" מאת חנוך לוין^[8] "מטודלה" מאת יוני להב^[9], גרסה עברית חדשה של "סלומה", מאת אוסקר ויילד^[10] ואת "בארץ לובנגולו מלך זולו" מופע שהוא שילוב של אופרה ופרינג' לילדים^[11].

לאחר תקופה חזר לשחק בתיאטרון הקאמרי. הוא שיחק ב"כנר על הגג" והחל לשחק במחזמר "קברט" עד למותו ב-21 בדצמבר 2011^[12]. נפטר בגיל 48 לאחר התמודדות עם מחלת הסוכרת.^[13].

חיים אישיים

זמיר היה נשוי בין השנים 1992 עד 2003 לכרמל נאמן, בתו של אמיתי נאמן ואחותו של עדי נאמן. לזוג נולדו תאומים ובת.

קישורים חיצוניים

יובל זמיר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יובל זמיר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יובל זמיר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
יובל זמיר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
יובל זמיר, באתר AllMovie (באנגלית)
יובל זמיר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
יובל זמיר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יובל זמיר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יובל זמיר, באתר Discogs (באנגלית)
יובל זמיר, דף שער בספרייה הלאומית
יובל זמיר, בארכיון הבימה
אלון הדר, יובל זמיר, שכולם ידעו מי אני, באתר הארץ, 26 ביולי 2005

הערות שוליים

^ רחלח זנדבנק, תיאטרון - המיטה המעופפת - 'חלום ליל קיץ', כותרת ראשית, 26 באוגוסט 1987
^ שוש אביגל, כשסוויני פגש את מוצרט, חדשות, 28 ביולי 1991
^ שרון קנטור, זו כבר אופרה אחרת. בעברית, חדשות, 28 באפריל 1992
^ תמי לוביץ, קנת בראנה עוד לא זכה בפרס רובינא, חדשות, 6 ביוני 1990
^ עתי"ם, ‏4 שנות מאסר ליובל זמיר שביצע עבירות מין בתלמידיו, באתר גלובס, 9 בנובמבר 1999
^ נתי אורנן, ניסן נתיב- הדור הבא, באתר הארץ, 24 ביולי 2008
^ מיכל בעדני, עכבר העיר, האדם החובב, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2006
^ ציפי שוחט, "השמשים" של תיאטרון הסמטה תועלה בבולגריה ומקדוניה, באתר הארץ, 14 במאי 2007
^ איתן בר-יוסף, עכבר העיר ת"א, צל כבד, הפקה זוהרת, באתר הארץ, 18 במאי 2008
^ טל פרי, ‏הגם אתה, הורדוס?, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2009
^ אייל מלובן, עכבר העיר תל אביב, "בארץ לובנגולו מלך זולו": שילוב של אופרה ופרינג' לילדים, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2010
^ מיכאל הנדלזלץ, דווקא בימים הקשים שלנו, לכו לקברט, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2011
^ עידו בלאס, השחקן והבמאי יובל זמיר מת בגיל 47, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2011

[1] רחלח זנדבנק, תיאטרון - המיטה המעופפת - 'חלום ליל קיץ', כותרת ראשית, 26 באוגוסט 1987

[2] שוש אביגל, כשסוויני פגש את מוצרט, חדשות, 28 ביולי 1991

[3] שרון קנטור, זו כבר אופרה אחרת. בעברית, חדשות, 28 באפריל 1992

[4] תמי לוביץ, קנת בראנה עוד לא זכה בפרס רובינא, חדשות, 6 ביוני 1990

[5] עתי"ם, ‏4 שנות מאסר ליובל זמיר שביצע עבירות מין בתלמידיו, באתר גלובס, 9 בנובמבר 1999

[6] נתי אורנן, ניסן נתיב- הדור הבא, באתר הארץ, 24 ביולי 2008

[7] מיכל בעדני, עכבר העיר, האדם החובב, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2006

[8] ציפי שוחט, "השמשים" של תיאטרון הסמטה תועלה בבולגריה ומקדוניה, באתר הארץ, 14 במאי 2007

[9] איתן בר-יוסף, עכבר העיר ת"א, צל כבד, הפקה זוהרת, באתר הארץ, 18 במאי 2008

[10] טל פרי, ‏הגם אתה, הורדוס?, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2009

[11] אייל מלובן, עכבר העיר תל אביב, "בארץ לובנגולו מלך זולו": שילוב של אופרה ופרינג' לילדים, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2010

[12] מיכאל הנדלזלץ, דווקא בימים הקשים שלנו, לכו לקברט, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2011

[13] עידו בלאס, השחקן והבמאי יובל זמיר מת בגיל 47, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

יובל זמיר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	15 ביולי 1963 גבעתיים, ישראל
פטירה	21 בדצמבר 2011 (בגיל 48) תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1987–2011 (כ־24 שנים)
עיסוק	דיבוב, משחק
מקום לימודים	תלמה ילין סטודיו למשחק ניסן נתיב
מספר צאצאים	3
פרופיל ב-IMDb