יוהנס אנדראס גריב פיביגר
יוהנס אנדראס גריב פיביגר (בדנית: Johannes Andreas Grib Fibiger ; 23 באפריל 1867 - 30 בינואר 1928) היה רופא ופתולוג דני, פורץ דרך בעזרת מחקריו בנושאי הסרטן, שחפת ודיפתריה וחתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 1926.
 | |
| לידה |
23 באפריל 1867 סילקבורג, דנמרק  |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1928 (בגיל 60) קופנהגן, דנמרק |
| ענף מדעי |
מיקרוביולוגיה, אנטומיה פתולוגית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קופנהגן |
| מנחה לדוקטורט |
רוברט קוך, אמיל אדולף פון ברינג |
| מוסדות |
אוניברסיטת קופנהגן |
| פרסים והוקרה |
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1926) |
  | |
פיביגר מצא נמטודות מזן מסוים שלטענתו, היוו גורם לגידול סרטני בקיבת עכברים וחולדות ועל כך, קיבל את פרס נובל.[2]
קורות חייו
עריכהפיביגר נולד בסילקבורג דנמרק. אמו אלפרידה מולר, הייתה סופרת, ואביו כריסטיאן עמנואל אוגוסט פיביגר, היה רופא מקומי.
בשנת 1883, סיים יוהנס את לימודי התואר הראשון ובשנת 1890 הוסמך כרופא.
קריירה
עריכהעם הסמכתו כרופא, החל התמחות בבית החולים, בהנחייתם של הפרופסורים רוברט קוך ואמיל פון ברינג. בתום ההתמחות סייע לפרופסור C.J.Salomenson במחלקת הבקטריולוגיה באוניברסיטת קופנהגן.[6]
במהלך השנים, עסק בתפקידים שונים במוסדות המתמחים בפתולוגיה ובקטריולוגיה.
בין התפקידים, נמנים 3 שנים בהן שירת כרופא צבאי בבית החולים למחלות זיהומיות בקופנהגן (במקביל, השלים את תזת הדוקטורט שלו), כהונה כפרוסקטור (מבתר גוויות לשם הדגמה) במכון לאנטומיה פתולוגית של האוניברסיטה וניהול המעבדה לבקטלריולוגיה קלינית של הצבא(1890-1905).[3]
מחקרו
עריכהבשנת 1907, בעת שניתח חולדות נגועות בשחפת, מצא גידולים סרטניים בבטן שלוש מהן. לאחר מחקר מעמיק, גילה שגידולים אלו ממאירים, לאחר זיהום רקמת בטן שנגרם על ידי זחל של תולעת נימית, נמטודה. התולעים זיהמו מקקים אשר נאכלים על ידי החולדות.
בשנת 1913 קיבל רשות להחדיר בעקביות גידולים קיבתיים בחולדות ועכברים על ידי הזנתם במקקים המזוהמים. בהופעת גרורות שנשלחו על ידי הגידולים הסרטניים, התווסף למחקרו הממצא שהסרטן נגרם על ידי רקמות גירוי.
עבודתו של פיביגר הובילה באופן מידי את הפתולוג היפני יאמגיווה קצוסבורו (Yamagiwa Katsusaburō) לייצר סרטן בחיות מעבדה על ידי צביעת גופם בזפת-פחם, הליך שאימץ אליו פיביגר.[5]
מחקר מאוחר יותר שנעשה, הציג שקיימת טעות בממצאי פיביגר והתולעים הנימיות אינן אחראיות על הגידול, אלא מחסור בוויטמין A הוא זה שגרם לסרטן בחולדות.
כיום, התולעים המיקרוסקופיות שגילה פיביגר נקראות בשפה מקצועית Gongylonema neoplasticum והן ידועות כמדמות התהוות של תאי גידולים סרטניים אך הן אינן סיבה לגידולים, כיוון שהן לא בעלות השפעה על תאים בריאים.
ממצאיו של פיביגר היו נחוצים להפקה של קרצינוגן כימי (גורם כימי מסרטן)-צעד משמעותי בפיתוח מחקרי הסרטן המודרניים.
ניסויו של פיביגר פרץ דרך לבאים אחריו בשימוש בחיות מעבדה לצורך השתלת תאים סרטניים, והוביל מדענים רבים ליצור קרצינוגן כימי לשימוש במחקרי הסרטן.[1]
קבלת הפרס המאוחרת
עריכהפיביגר הוא חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 1926, אך קיבל את פרסו בשנת 1927.[7]
באותה שנה, בעת תהליכי המיון החליטה "ועדת פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה" שאף אחד מן המועמדים אינו עומד בקריטריונים שהוצבו בצוואתו של אלפרד נובל. ע"פ חוק שהציבה קרן נובל, במקרים מסוימים יכול הפרס להינתן שנה מאוחר יותר.
קישורים חיצוניים
עריכה
- יוהנס אנדראס גריב פיביגר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- יוהנס אנדראס גריב פיביגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יוהנס אנדראס גריב פיביגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 יוהנס פיביגר, באתר NNDB
- ^ [1]
- ^ 1 2 יוהנס אנדראס גריב פיביגר-ביוגרפיה, באתר פרס נובל
- ^ [3]
- ^ 1 2 יוהנס פיביגר, באתר אנציקלופדיית בריטניקה
- ^ [5]
- ^ פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה-1926, באתר פרס נובל