ייאוש

ייאוש הוא רגש של אובדן תקווה בעניין שחשוב לאדם. בעקבותיו ייתכנו תחושות של עצב, אכזבה או דיכאון.

גבר מיואש.

אשה מיואשת.

הייאוש הוא תחושה של חוסר אפשרות לשנות את המצבים החשובים במציאות שמהווים עיקר בחייו של המיואש. ייאוש יכול להתרחש בעקבות כישלון או אכזבה חוזרים ונשנים בהגשמת החלומות והשאיפות, ותחושתו של האדם שאין באפשרותו לשנות דברים חשובים בחייו, או בעקבות סבל מתמשך שהאדם אינו מוצא דרך לצאת ממנו. הרגש ההפכי לייאוש הוא תקווה.

התועלת

מבחינה תועלתנית, הייאוש מונע בזבוז אנרגיה לריק כשהמצב אבוד. הייאוש בלשון העם אינו אלא דיכאון שמשרה חוסר אונים. המיואש נוטה להימנע מהפעילויות החברתיות שנבעו מתוקף תפקידיו החברתיים השגרתיים, ובכך הוא נחשף לחלופות חברתיות או שהוא מאותת לחברה על מצוקתו.

ביהדות

לתפיסת חז"ל אין לאדם להתייאש אף במצב הקשה ביותר, ולדוגמה הם מביאים את סיפורו של חזקיהו המלך שחלה אנושות בשחין (צרעת), קיבל נבואה מישעיהו הנביא שהוא ימות: "ויאמר אליו: כה אמר ה', צו לביתך, כי מת אתה ולא תחיה!", ואף על פי כן לא התייאש, התפלל והחלים ממחלתו ל-15 שנים נוספות של מלכות (ספר מלכים ב', פרק כ', ספר ישעיה, פרק ל"ח). לפי חז"ל, חזקיהו אומר לישעיהו: "בן אמוץ, כלה נבואתך וצא. כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י', עמוד א')

ר' נחמן מברסלב ראה בייאוש רגש שלילי, וידועה מימרתו "אין ייאוש בעולם כלל". אמרה דומה מפורסמת בשם ר' ישראל מסלנט, "כל זמן שהנר דולק - ניתן לתקן".

בפילוסופיה האקזיסטנציאלית

על פי הפילוסופיה האקזיסטנציאלית, האדם נדרש לנהל את חייו תוך בחירה מתמדת של הדרך, בעוד הוא חסר ידע מספק על מנת לבחור ועל כן הוא אפוף ייאוש ובהלה.

סרן קירקגור, מאבות האקזיסטנציאליזם, טוען שהאדם נמצא במתח מתמיד בין הסופי (גוף, ידע) לאינסופי (פרדוקסים, יכולת האמונה). כאשר האדם אינו מודע למתח הזה הוא מגיע למצב של ייאוש, שהיא אובדן העצמיות. לשיטתו, הרדיפה אחרי הנאות העולם היא חסרת תוחלת, ועל כן סופה להביא לידי ייאוש. גם דרך החיים המוסרית, אינה פונה אל מה שמעבר לסופי, ועל כן סופה להביא לייאוש. לדבריו, רק האמונה יכולה לשחרר את האדם, במידת מה, מן הייאוש.

בפסיכולוגיה

בפסיכולוגיה מצב של יאוש הוא אחד הגורמים לאטיולוגיה של דיכאון. על פי אהרון בק, לבני אדם דיכאוניים ישנם שלושה מערכים קוגניטיביים שליליים - השילוש הקוגניטיבי. קוגניציות שליליות בנוגע לעצמו, להתנסויותיו בהווה ולהתנסויות עתידיות.על כן האדם מפתח שיתוק הרצון מכיוון שמצפה כי העתיד צופן לו סבל. חלוץ נוסף מגישת סגנון ההסבר, מרטין זליגמן, טוען כי בני אדם מאמינים, בצדק או שלא בצדק כי אין בידיהם לשלוט על תוצאות עתידיות הנתפסות כבעלות משמעות עבורם ומצפים כי כל דבר שיעשו יהיה חסר משמעות ועל כן מפתחים חוסר אונים נרכש. לחוסר אונים נרכש יש שלושה חסרים: חסר מוטיבציה - איטיות בפעולות ונוקשות, חסר רגשי - כהות רגשית, פחד, ועצב, חסר קוגניטיבי - יכולת למידה דלה במצבים חדשים.

ראו גם

• טבלת ייאוש
• חוסר אונים
• חוסר אונים נרכש

קישורים חיצוניים

• אין ייאוש- יש תקווה, הרב אריה שטרן, סרטון באתר יוטיוב
• יאוש, דף שער בספרייה הלאומית