כרזה
כְּרָזָה (בלועזית: פּוֹסְטֶר) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה, ולרוב מודפס על נייר גדול התלוי על קיר או משטח דומה לזה. זהו כלי שכיח עבור פרסומאים, תעמולנים, מפגינים וקבוצות אחרות המנסות להעביר מסר כלשהו. ניתן למצוא כרזות ככלי לפרסום, להעברת מסרים (בהפגנות למשל) וכאמצעי לביטוי אמנותי. בנוסף, משמשות כרזות שונות כאמצעי זול לקישוט קירות כפי שניתן למצוא בעיקר אצל אנשים צעירים.
עיצוב כרזות הוא לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לדוגמה, המעצב יוסי למל מוכר בעולם בעיקר בגלל הכרזות הפוליטיות שלו, ופחות על פי סמלילים או עיצובים אחרים.
לכרזות שבהן מילים בלבד היסטוריה ארוכה: החל מימיו של שייקספיר עדכנו את האזרחים על הצהרות ממשלתיות במשך מאות שנים.
המהפכה הגדולה בתחום הכרזות היה פיתוח צבע של הדפסת-אבן (ליתוגרפיה) אשר אפשר הדפסה זולה של כרזות מאוירות בצבעים מלאי חיים. הרעיון פותח לראשונה בצרפת אך עד שנות ה-90 של המאה ה-19 הוא התפשט בכל אירופה. ישנם מספר אמנים מפורסמים אשר יצרו כרזות בתקופה זו והידועים מביניהם היו אנרי דה טולוז-לוטרק (צייר וחרט צרפתי) וז'ול שרט (צייר וליתוגרף צרפתי).
כרזות רבות, בהן כרזות המפרסמות ירידים בינלאומיים ותערוכות עם נושאים שונים, היו בעלות ערך אמנותי גבוה והפכו פריטי אספנים. בזמן מלחמת העולם הראשונה והשנייה נעשו כרזות גיוס לדבר נפוץ וחלקן אף חדרו לתודעה הלאומית. דוגמה טיפוסית לכך היא הכרזה האמריקנית – "הדוד סם רוצה אותך" – לגיוס צעירים לצבא ארצות הברית או "שפתיים חופשיות מטביעות ספינות" לאזהרה ממרגלים זרים.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 הפציעו תנועת הפופ ארט ותנועות מחאה במערב, שהשתמשו רבות בכרזות. הכרזות הנחשבות לטובות במיוחד עוצבו כנראה על ידי סטודנטים צרפתיים בהתקוממות הגדולה במאי 1968.
ביהדות החרדית נפוץ הפשקוויל, כרזה הכתובה בדרך כלל בשחור-לבן, המשמשת כאמצעי תקשורת, בדרך כלל לשם הודעה על בעיות או מחאה כנגד גורמים שונים.
המונח פוסטר משמש כיום גם לתיאור תצלום ענק על נייר, בדרך כלל של מוזיקאים (כגון כוכב רוק), ספורטאים (בפרט כוכבי כדורגל וכדורסל) ומכונות (בדרך כלל מטוסים ומכוניות על), שנועד לתלייה על הקיר. באמצעות איסוף הפוסטרים ותלייתם מבטא העוסק בכך את הערצתו לאובייקט שבפוסטר.
כרזות בד
עריכהבמשך דורות רבים כרזות צוירו, נרקמו, נתפרו והוטלאו על בדים. שנקראים באנגלית Banner והאקדמיה ללשון העברית[1] תרגמה ל'מודעה, ידיעה לפרסום, כרזה'. גם דגל ונס הם כרזת בד.
בתולדות ההרלדיקה מופיעות כרזות בד עם סמל המגן, כרזות עם סמלים וכתובות דתיות.
לתנועת העבודה הבריטית יש היסטוריה של צעדות עם כרזות בד רקומות.[2]
אנשי שבט הפון [Fon] שבדהומיי[3]כעת הרפובליקה של בנין ייצרו כרזות בד בהטלאה[4], מאז המאה ה-18,[5] לקישוט בתיהם ולטקסים משפחתיים.
במלחמת העולם השנייה אמריקאיות שהיה להן בן משפחה בקרבות, הטליאו או רקמו כרזת בד עם כוכב כחול ותלו אותו בחלון הבית כהפגנה בעד הצבא הלוחם בחזית.[6] במאה ה-20 קבוצות של נשים יצרו כרזות בד לשיחות שלום. בבירמינגהם בשנות ה-1980 קמה קבוצה של נשים שהתמקדו ביצירת כרזות בד לשלום ולצדק חברתי.[7] באוסף מוזיאון השלום באנגליה ישנן כמה כרזות שלום, ביניהן דגל ל'לא למלחמה במפרץ' שנתפר והוטלא ב-1991.[8]
יצירת כרזות בד נעשית גם בימינו, ובספרים ועיתוני מלאכת יד אפשר למצוא הצעות ליצירת כרזות לחגים, למסיבות ואירועים אישיים.[9]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- שני ליטמן, כשהאמנות שיתפה פעולה עם הצנזורה, באתר הארץ, 15 באפריל 2019
- אוסף כרזות, מודעות ופשקווילים באתר הספרייה הלאומית
- כרזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כרזות, באתר מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל
- כרזות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ חיפוש חופשי: banner, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Myna Trustram, Banners of the British Labour Movement, BBC, 17/2/2011 (באנגלית)
- ^ Duncan Clarke, Exploring the West African textile collections of the Musee du Quai Branly: Part Three – Fon banners from the Kingdom of Dahomey, Adire African Textiles, 29.5.2013 (באנגלית)
- ^ Juliet Bawden, Victoria Davenport (ע), Folk Art Traditions, The Art and Craft of Applique, 1991, New York: Grove Weidenfeld, 1991, עמ' 20, ISBN 978-0802114556=5. (באנגלית)
- ^ Kenya j. Shujaa, Mwalimu J. Shujaa, The SAGE Encyclopedia of African cultural Heritage in North America, ספרים (באנגלית)
- ^ Judy Brenenman, America's Quilting History, Womenfolk.com, July 2002 (באנגלית)
- ^ Gilian Elinor, Su Richardson, Sue Scott, Anghard Thomas, Kate walker, (ע), Peace Banner Conversations, WOMEN AND CRAFT, 1987, London: VIRAGO, 1987, עמ' 49-52, ISBN 0-86068-540-3. (באנגלית)
- ^ Posts Tagged ‘Banners’, The PEACE MUSEUM (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
- ^ Barnara Webster, Beautiful Banners, 1996, New York: Sterling, 1996, ISBN 0-8069-4862-0. (באנגלית)