לוחם

ערך זה עוסק באדם המשתתף בלחימה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לוחם (פירושונים).

לוחם הוא אדם המיומן בלחימה שעיסוקו, תפקידו או אורח חייו מאופיינים בהפעלת כוח בעימותים נגד אנשים אחרים. הלוחם הצבאי הוא אדם המשתתף במאמץ מלחמתי ותפקידו להפעיל כוח כנגד האויב. לוחמים קיימים גם מחוץ למסגרת של לחימה צבאית (הכוללת צבאות סדירים, מיליציות לא-סדירות וארגוני גרילה), כגון בתפקידי אבטחה ושיטור הדורשים מיומנות לחימה גבוהה.

דו-קרב בין אבירים בשריון לוחות, ציור מאת אז'ן דלקרואה. האבירים היו מעמד של פרשים-לוחמים-אצילים באירופה של ימי הביניים.

בהשאלה המונח לוחם משמש לתאר גם ספורטאי שנלחם במסגרת תחרויות ספורט או טורנירים המורכבים מדו-קרבות, כגון אמנויות לחימה, ג'ודו, היאבקות, איגרוף וקרבות רחוב.

בחברות שבטיות שונות, הלוחמים מהווים קאסטה נפרדת, ובחברות פיאודליות שונות אף יצרו הווסאלים מעמדות מיוחדים ללוחמים. בחברות מסוימות, למשל בקרב השבטים הגרמאניים, ראו עצמם כמעט כל הגברים כלוחמים. לוחמים המשרתים בצבא סדיר הם חיילים, ואילו לוחמים המשכירים את שירותיהם לכל דורש תמורת תשלום הם שכירי חרב. יש לוחמים המבצעים פעולות גרילה, אך אלה אינם נהנים ממעמד חוקי של לוחמים לפי כללי המשפט הבין-לאומי.

מעמדם החוקי של לוחמים

אמנת ז'נבה השלישית, שנועדה להגן על שבויי מלחמה, קובעת כי מי שהתקיימו בו אחד מהתנאים שלהלן, הוא לוחם שיכול ליהנות מהגנתה:

חייל בצבא סדיר של מדינה.
חייל בצבא סדיר של ישות המתפקדת כמדינה, גם אם אינה מוכרת על ידי אחד הצדדים השותפים לסכסוך.
חבר במיליציה שאינה כפופה למדינה כלשהי, אך עונה על התנאים האלה:
1. יש לה פיקוד מסודר הרואה עצמו אחראי לאנשיו.
2. היא מזהה עצמה בסמל ייחודי שאפשר להבחין בו בשדה הקרב.
3. אנשיה נושאים נשק באופן גלוי.
4. שומרת על דיני המלחמה הכלולים באמנות בין-לאומיות.
אזרח שיוצא להגן בנשק על מקום מגוריו נגד אויב המתקדם לעברו, בהנחה שלא היה לו די זמן להצטרף לצבא מאורגן.

לוחם שמתקיים בו אחד מתנאים אלה זכאי להגנה מיוחדת מבחינה משפטית ומבחינות אחרות בנוגע למעשים שביצע במהלך הלחימה, או במקרה שנפל בידי אויביו. לדוגמה, אין מעמידים לוחם חוקי לדין במקרה שהרג או פצע אנשים מבין אויביו. במקרים רבים שבהם פעולות הלוחמה נתפסות כבלתי-לגיטימיות, מוטלת האחריות לכך על המדינה או הארגון שבשמו פועל הלוחם, ולא עליו באופן אישי. לכללים האלה יש יוצאי דופן המכונים פשעי מלחמה – אלה מקרים קיצוניים של פגיעה באנשים שנחשבים בלתי-לגיטימיים אפילו במצב של קרב או מלחמה, ואשר לוחם אמור להימנע מהם על אף הנסיבות. במקרים כאלה גם הלוחם עשוי לשאת באחריות אישית על מעשיו.

אם נפל בידי אויביו מסיבה זו או אחרת, זכאי הלוחם השבוי לתנאי כליאה הולמים בפיקוח ארגון הצלב האדום, לקשר שוטף עם קרובי משפחתו, והוא אמור להשתחרר מן המאסר בעת שמעשי הלוחמה נפסקו והוא חדל להיות איום על שוביו. מדינות רבות, בהן כאלה החתומות על אמנות ז'נבה, מקיימות את הכללים האלה באופן חלקי בלבד.

אמנת ז'נבה השלישית נחתמה על רקע מלחמת העולם השנייה, ונקודת המוצא שלה היא שהלוחמים משתייכים לצבאות סדירים. במקביל אליה, נחתמה אמנת ז'נבה הרביעית, שעניינה מעמדה של האוכלוסייה האזרחית בעת מלחמה או תפיסה לוחמתית. בעשורים האחרונים של המאה ה-20 התרבו פעולותיהם של ארגוני טרור, שלוחמיהם אינם מתאימים לקריטריונים המפורטים באמנה השלישית, ועל כן אין לראות בהם שבויי מלחמה. מצד שני, הם אינם אזרחים תמימים מהסוג שעליו התכוונה האמנה הרביעית להגן. על כן, בצל פעולותיהם הגוברות של ארגוני טרור שונים בעולם במחצית השנייה של המאה העשרים, וביתר שאת במאה ה-21, עלתה האפשרות ליצור קטגוריה שלישית – קטגוריית הלוחמים הבלתי חוקיים. קטגוריה זו לא זכתה להכרה בידי הקהילייה הבין-לאומית, ולפי פסיקת בית הדין הפלילי הבין-לאומי ליוגוסלביה לשעבר, יש לנהוג בלוחמים אלה כפי שנוהגים באזרחים שביצעו עבירות פליליות.

נשים לוחמות

חיילות בבה"ד 12, 1954

לאורך ההיסטוריה, נחשבה הלחימה לנחלתם של גברים בלבד. עם זאת, יש עדויות למקרים שגם נשים היו ללוחמות. בתנ"ך נזכרת דבורה הנביאה כמי שעודדה את ברק בן אבינעם לצאת למלחמה בסיסרא, והייתה לצדו במהלך הקרבות. במיתולוגיות, ידועות האלה היוונית אתנה, שנודעה כלוחמת מצטיינת, והאלה הקלטית סקתך, שהמציאה את אמנויות הלחימה. חתשפסות ואחותפ הראשונה נודעו כמלכות-לוחמות במצרים העתיקה. ארטמיסיה הראשונה מקאריה פיקדה על ספינות פרסיות במהלך מלחמת פרס יוון. האגדה מספרת שאחותו של הגנרל הפרסי אריוברזנס לחמה לצדו בקרב השערים הפרסיים. זנוביה הובילה את הפלמירים לניצחונות על הרומאים.

קהינה הנהיגה את הברברים למלחמה במוסלמים. יהודית המלכה כבשה את אתיופיה, וז'אן דארק הובילה את הצרפתים במלחמת מאה השנים. היו גם מספר נשים שהיו פיראטיות. ביניהן אן בוני, מרי ריד, גרייס או'מלי, והפיראטית היהודייה ג'יליאנה גולדשטיין.

בהיסטוריה המודרנית, ידועות נשים כחנה סנש וחביבה רייק שהתנדבו לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה כצנחניות שהופעלו באירופה, ואילו צביה לובטקין הייתה ממנהיגות מרד גטו ורשה. במהלך המאה העשרים אפשרו צבאות שונים גיוס נשים כלוחמות, בעיקר במדינות המערב כגון מדינות סקנדינביה, קנדה או שווייץ.

בישראל הוחל בגיוס נשים לתפקידי לחימה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות בג"ץ אליס מילר ותיקון בחוק שירות ביטחון. נשים משרתות כלוחמות בחיל התותחנים, במערך ההגנה האווירית, בחיל הגנת הגבולות (שבו גדוד קרקל, ברדלס, אריות הירדן, לביא הבקעה ופנתר), בחיל האיסוף הקרבי, בחטיבת החילוץ והצלה (חילוץ והדרכה) של פיקוד העורף, מג"ב, ואף בגדוד האב"כ של חיל ההנדסה הקרבית עד שנסגר.

לוחמים בצה"ל

סיכת לוחם חוד

אות השירות המבצעי.

בצה"ל מונהגת הבחנה בין לוחמים, תומכי לחימה וחיילים ביחידות עורפיות (יחידות מטה). לפי הבחנה זו נקבעים שכרם החודשי ומענק השחרור הניתנים להם. ההבחנה נעשית על-סמך ההכשרה הצבאית והתפקיד אותו הם ממלאים בפועל.

מערך כוחות הלחימה בצה"ל מתחלק לפי הזרועות:

חיילי יחידות חיל הרגלים, חיל השריון, חיל התותחנים, חיל ההנדסה הקרבית, חיל האיסוף הקרבי, צוותי האוויר, חטיבת החילוץ הקרבית ומערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, חיל הים ויחידות מיוחדות אחרות נחשבים ללוחמים רק בתנאי שתפקידם "קרבי" במהותו. דהיינו, רק אם תפקידם כולל הפעלת אלימות נגד האויב בעת מלחמה או קרב. זאת בעוד שחבריהם ליחידה, שהם אנשי חימוש, תחזוקה וכו', נחשבים תומכי לחימה.

אות השירות המבצעי מוענק הן ללוחמים והן לתומכי לחימה, ובלבד ששהו ארבעה חודשים לפחות באזור מבצעי. אותות מערכה מוענקים לפי המצוין בתקנה הספציפית הממסדת את הנהגתם, בדרך-כלל לכל חייל ששירת בצה"ל בתקופת מלחמה – בין אם כלוחם ובין אם בתפקיד עורפי.

בספטמבר 2017 החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט לערוך רפורמה בסטטוס הלוחם ולהגדירו באופן הבא לפי שלבים:^[1]

לוחם חוד: חייל המאומן לפעול במרחב מבצעי המגע כדי לפגוע באויב במערכים מתמרנים תוך סיכון חייו.
לוחם: חייל המאומן לפעול במרחב מבצעי המגע כדי לפגוע באויב, בין אם באופן ישיר ובין אם כחלק מצוות באמצעי לחימה, תוך סיכון חייו.
חייל תומך לחימה מבצעי: חייל המאומן לפעול במרחב מבצעי המגע תוך סיכון חייו בתפקידים עזר לפו"ש, מודיעין, מנהלה.
תומכ"ל (תומכי לחימה): כלל המקצועות אשר אינם מסכנים את חייהם ברמת פעילות א'
חייל עורפי: חייל המשתייך ליחידה אשר איננה מיועדת לפעול במרחב מבצעי המגע. לעיתים ולפרק זמן קצוב, נדרש לפעול במרחב מבצעי המגע תוך סיכון חייו.

הססטוס "לוחם חוד" מעניק הטבות נוספות ייחודיות ובלעדיות לנושאים אותו, היחידות בהן מוגדרים כחוד הם חיל הרגלים, חיל ההנדסה הקרבית, חיל השריון, חיל התותחנים, חיל האיסוף הקרבי ולוחמה אלקטרונית בחיל הקשר והתקשוב^[2], צוותי אוויר, צוותי עזר אוויר, שייטת 3, פלגות הבט"ש בחיל הים , כוחות מיוחדים וקומנדו.