לורד (זמרת)
אלה מריה לאני יליץ'-או'קונור (באנגלית: Ella Maria Lani Yelich-O'Connor; נולדה ב-7 בנובמבר 1996), הידועה בשם הבמה לורד (Lorde), היא זמרת ופזמונאית ניו זילנדית.
_(cropped).jpg) | |
| לורד בהופעה, 2014 | |
| לידה |
7 בנובמבר 1996 (בת 28) אוקלנד, ניו זילנד |
|---|---|
| שם לידה | אלה מריה לאני יליץ-או'קונור |
| שם במה |
Lorde  |
| מוקד פעילות |
ניו זילנד, קרואטיה |
| תקופת הפעילות | מ-2009 |
| מקום לימודים |
בית הספר טקפונה, Belmont Intermediate School, Vauxhall School |
| סוגה | פופ אומנותי, אלקטרוניקה |
| סוג קול |
מצו-סופרן, אלט |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים | UMG, לאווה רקורדס |
| פרסים והוקרה |
|
| lorde.co.nz | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
בנובמבר 2012, פרסמה לורד מיני אלבום (EP) בשם "The Love Club", שהסינגל הראשון מתוכו, "Royals", הגיע למקום הראשון במצעד 40 הגדולים של ניו זילנד באותה שנה וכן למקום הראשון בבילבורד הוט 100, מה שהפך אותה ליוצרת הסולו הניו זילנדית הראשונה שהגיעה למקום הראשון במצעד האמריקאי. בספטמבר 2013 יצא אלבום הבכורה שלה, "Pure Heroine". האלבום זכה לשבחי ביקורות ולהצלחה בינלאומית. עבודתה זכתה להערכה בכל העולם ואף הקנתה לה מספר מועמדויות וזכיות בפרסים חשובים בתעשיית המוזיקה. באוקטובר 2013 זכתה לורד, יחד עם ג'ואל ליטל, בפרס "מגילת הכסף", המוענק על ידי תעשיית המוזיקה האוסטרלית עבור השיר הטוב של השנה. בטקס פרסי גראמי ה-56 הייתה מועמדת לורד בארבע קטגוריות מתוכן היא זכתה ב"שיר השנה" וב"הופעת הפופ סול הטובה ביותר".
ביוגרפיה
עריכהנולדה בשם אלה מריה לאני יליץ'-או'קונור באוקלנד, ניו זילנד. אביה, ויק או'קונור, הוא ממוצא אירי ועובד כמהנדס אזרחי ואמה, סוניה יליץ', היא משוררת ניו זילנדית זוכת פרסים והיא ממוצא קרואטי. היא גדלה בדבנפורט, החוף הצפוני, אוקלנד, ניו זילנד. יש לה אחות מבוגרת ואח ואחות צעירים.
בגיל חמש, בעקבות חברה, השתתפה לורד בקבוצת דרמה בה גילתה את אהבתה לשירה ומשחק. בהמשך תיארה את ההנאה מהחוויה כ"להדליק צד אחר של עצמי ולהפוך לאני אחרת". אמהּ עודדה אותה לקרוא ספרים וצוטטה כאומרת שבגיל 12 לורד קראה ספרים של קורט וונגוט וריימונד קארבר, ובגיל 14 היא הגיהה עבורה את עבודת המאסטר שלה.
בשנת 2009 השתתפו לורד וחברה לואיס מקדונלד (בעשור השני של המאה ה-21, חבר להקת "Five Mile Town") בתחרות כישרונות בבית ספרם וזכו בה. בעקבות התחרות שלח אביו של מקדונלד הקלטות של לורד למספר סוכנויות כישרונות. כשהייתה בת 13 החתים הסוכן סקוט מקלאקלן את לורד בחברת יוניברסל, ובגיל 14 היא החלה לעבוד עם פזמונאי החברה.
את שם הבמה שלה אימצה בעקבות "הקסם", כהגדרתה, שחשה ביחס לבני המלוכה והאצולה, אך חשה שהשם "לורד" (Lord) הוא גברי מדי, וכדי להעניק לו מגע נשי יותר הוסיפה בסופו את האות "E", מה שיוצר את הכתיב השונה מהמקובל, "Lorde".
2012–2014: Pure Heroine ופריצת הדרך
עריכהמיני אלבום הבכורה של לורד, "The Love Club", פורסם לראשונה בנובמבר 2012 דרך SoundCloud, מיזם אינטרנטי המאפשר לגולשים לשתף מוזיקה מקורית. במרץ 2013 יצא המיני אלבום באופן רשמי בהפצה דיגיטלית ובמאי אותה שנה הוא יצא על גבי דיסק. "The Love Club" מכיל חמישה שירים כולל הלהיט "Royals". ב-15 במרץ 2013 הגיע "Royals" למקום הראשון במצעד 40 הגדולים של ניו זילנד ושהה בו במשך שלושה שבועות. ב-8 במאי 2013 טיפס "The Love Club" למקום השני במצעד האלבומים. באוגוסט אותה שנה הייתה לורד לאשה הראשונה זה 17 שנה, מאז טרייסי בונהם ב-1996, במקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי האלטרנטיבי, היא עשתה זאת עם השיר "Royals". ביוני 2013 יצא "Royals" בארצות הברית. בעקבות זאת, בחודש יולי אותה שנה, נמכרו 85,000 עותקים שלו בשבוע אחד. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 ושהה בו במשך תשעה שבועות כמו גם במצעד האלטרנטיבי ובמצעד שירי הרוק. השיר הפך את לורד לאמנית הסולו הניו זילנדית הראשונה שהגיעה למקום הראשון במצעד אמריקאי, ולאמנית הצעירה ביותר שהחזיקה במקום הראשון האמריקאי יותר מ-25 שבועות.
ב-7 ביוני יצא השיר בבריטניה בהפצה דיגיטלית, וב-22 ביוני על גבי דיסק. ב-8 ביוני 2013 יצא הסינגל "Tennis Court" בניו זילנד. השיר הושמע במהלך השידור של גמר טורניר היחידות באליפות וימבלדון 2013 בערוץ BBC Sport. ב-14 ביוני הגיע השיר למקום הראשון במצעד 40 הגדולים של ניו זילנד. באותו שבוע נעשתה לורד לזמרת הראשונה שהחזיקה ב-4 שירים בעשרים הראשונים של המצעד. הלהקה "טיטאניום" הייתה הקודמת להחזיק בשיא עם שלושה שירים. ב-26 ביולי 2013 התבקשה לורד להחליף את פרנק אושן, שביטל את הופעתו עקב מחלה, ולהופיע בפסטיבל "Splendour in the Grass" שהיה עתיד להתקיים באותו סוף שבוע. היא הופיעה מול 10,000 איש במפרץ ביירון הצפוני בו נערך הפסטיבל אותה שנה.
ב-12 באוגוסט 2013 הודיעה לורד דרך חשבון הטוויטר שלה שאלבום הבכורה שלה, "Pure Heroine", יצא בארצות הברית ב-30 בספטמבר. יציאת האלבום לוותה בקמפיין פרסום מאסיבי בארץ הולדתה ניו זילנד. בתחילת ספטמבר 2013 הוכרזו לורד ושותפה לכתיבה ג'ואל ליטל כמועמדים לפרס מגילת הכסף 2013, פרס המוענק כל שנה עבור הישגים בולטים בתחום הכתיבה המקורית של שירי פופ בניו זילנד, עבור השיר "Royals". ב-15 באוקטובר הוכרזו כזוכים בו. בריאיון לערוץ TV3 בספטמבר 2013 חשפה לורד כי היא דחתה הצעה מהזמרת קייטי פרי להופיע לצידה במהלך מסע ההופעות הבינלאומי של פרי. גרסת הכיסוי שלה ללהיט "Everybody Wants to Rule the World" של "Tears for Fears" נכללת בפסקול הסרט "משחקי הרעב: התלקחות" ובקדימון של משחק הווידאו Assassin's Creed Unity של Ubisoft. בנובמבר 2013, לאחר מלחמת הצעות שכללה את סוני ואת החברה המייצגת אותה, יוניברסל, חתמה לורד על הסכם הוצאה לאור עם חברת "Songs Music Publishing". שוויו של החוזה הוערך ב-2.5 מיליון דולר והוא מאפשר לחברה לעשות שימוש בשיריה של הזמרת בסרטים ופרסומות.
הלהיט "Royals" זכה למספר גרסאות כיסוי בתוכניות טלוויזיה בעולם וביניהן גם בישראל כאשר ב-5 בינואר 2014, בעונה הראשונה של הגרסה הישראלית לתוכנית המציאות "אקס פקטור", ביצעה אותו המתמודדת תמר פרידמן, בהדרכת המנטור רמי פורטיס.
המגזין האינטרנטי "Faster Louder" העמיד את "Pure Heroine" כאלבום השנה ברשימת 50 האלבומים של 2013 שלו. בטקס פרסי גראמי ה-56 הייתה מועמדת לורד בארבע קטגוריות כולל "שיר השנה", שעבורה ועבור הקטגוריה "הופעת הפופ סול הטובה ביותר" גם זכתה, ו"תקליט השנה" עבור "Royals" ו"אלבום הפופ הטוב של השנה" עבור "Pure Heroine".
ב-29 בספטמבר 2014 הוציאה שיר שנקרא Yellow Flicker Beat, ששימש כחלק בפסקול לסרט עורבני חקיין, של משחקי הרעב.
2017–הווה: Melodrama
עריכהב-2 במרץ 2017 הוציאה לורד את "Green Light", הסינגל הראשון מאלבום האולפן השני שלה. האלבום "Melodrama", הגיע לחנויות ב-16 ביוני של אותה השנה.[1]
באפריל 2014, נודע כי חברת "MAC Cosmetics" תשווק, תוך שיתוף פעולה עם לורד, סט איפור במהדורה מוגבלת. הוא יהיה מורכב משפתון ששמו כשם אלבום הבכורה שלה, Pure Heroine, וכן אייליינר.
ביוני 2018 הייתה צפויה להתקיים הופעתה הראשונה בישראל, אולם ב-24 בדצמבר 2017 לורד החליטה להשתתף בחרם התרבותי על ישראל וביטלה את הופעתה.[2] בעקבות ביטולה, פורסמה ב"וושינגטון פוסט" מודעה ענקית הקוראת להחרים את לורד על בחירתה לקיים הופעות ברוסיה של פוטין למרות תמיכתו במשטר רצח העם של אסד.[3] מנגד פורסם ב"הגרדיאן" הבריטי מכתב תמיכה בה של יותר ממאה אמנים.[4]
ב-11 ביוני 2021, הוציאה לורד את השיר "Solar Power", כסינגל הראשון מאלבום האולפן השלישי שלה.
אמנותיות
עריכהסגנון מוזיקלי
עריכהקולה של לורד תואר כקול "ייחודי ומסקרן בעצמתו" ו"הרבה מעבר לגילה" במגזין המוזיקה האינטרנטי "PopMatters". באתר AllMusic תואר סגנונה המוזיקלי של לורד כ"תערובת מסוגננת של אמנותי, פופ וידויי חדר שינה ואלקטרו- רוק מועדונים". עבודתה הושוותה לזו של מספר אמנים כגון גריימס, לנה דל ריי וסקיי פריירה. מבחינה מוזיקלית המשיך "Pure Heroine" בקו של "The Love Club EP" ושילב סגנונות כמו אמביינט, ארט פופ, דארק ווייב, אלקטרוניקה, אינדיטרוניקה, מינימליזם וסינת'פופ. מבחינת הכתיבה הושפע האלבום רבות מגילה הצעיר של לורד, כמו כן, הוא מרבה לבקר את תרבות המיינסטרים.
השפעות
עריכההמוזיקה של לורד שואבת ברובה מאלקטרו-פופ אך היא גדלה בהאזנה למוזיקאי נשמה כאטה ג'יימס ואוטיס רדינג ולמוזיקאים האהובים על הוריה קט סטיבנס, ניל יאנג ופליטווד מק. היא מחשיבה את הקולות של גריימס, של הלהקה סליי בלס ושל המפיק SBTRKT כהשפעות משמעותיות. לורד צוטטה כאומרת על המוזיקאית ניקי מינאז' שהיא "אישה חשובה בפופ". לורד מתארת את כותבי הסיפורים הקצרים ריימונד קארבר, וולס טאוור, טוביאס וולף וקלייר ואי ווייטקינס כהשראות לכתיבה שלה ומדגישה את מבני המשפטים שלהם. היא מתארת גם את סילביה פלאת', וולט ויטמן ולאונרד כהן כמשפיעים על כתיבתה. במהלך הכתיבה של "The Love Club" הושפעה לורד במיוחד מקניה וסט ואף ביצעה גרסה של שירו "Hold My Liquor" במהלך מופע באוקלנד ב-7 בספטמבר 2013. לורד מחשיבה גם את היוצר והמולטי אינסטרומנטליסט פרינס כהשפעה. בשנת 2014 הופיעה דמות מצוירת של לורד בסדרה סאות'פארק בעונה ה-18 בפרקים 2 ו-3.
דיסקוגרפיה
עריכהאלבומי אולפן
עריכה- 2013: Pure Heroine
- 2017: Melodrama
- 2021: Solar Power
מיני-אלבומים
עריכה- 2013: The Love Club EP
- 2013: Tennis Court EP
- 2013: Live in Concert
- 2021: Te Ao Mārama
אלבומי פסקול
עריכה- 2014: The Hunger Games: Mockingjay, Part 1
הופעות
עריכהסיבובי הופעות
עריכה- 2013–2014: Pure Heroine Tour
- 2017–2018: Melodrama World Tour
- 2022: Solar Power Tour
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של לורד
לורד, ברשת החברתית פייסבוק
לורד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לורד, ברשת החברתית אינסטגרם
לורד, סרטונים בערוץ היוטיוב
לורד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לורד, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
לורד, באתר ספוטיפיי
לורד, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
לורד, באתר Last.fm (באנגלית)
לורד, באתר AllMusic (באנגלית)
לורד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לורד, באתר דיזר
לורד, באתר Discogs (באנגלית)
לורד, באתר Songkick (באנגלית)- לורד, באתר Genius
- לורד, באתר SecondHandSongs
לורד, באתר בילבורד (באנגלית)
לורד, באתר טיידל (באנגלית)- העמוד הרשמי של לורד באתר MusicDB
- לורד, באתר MTV
- קרן בר לב, האצולה החדשה, באתר מאקו, 18 בדצמבר 2013
ג'ון פרלס, הניו יורק טיימס, הזמרת לורד יודעת מה באמת מעניין את בני הנוער, באתר הארץ, 9 בינואר 2014- הדס שואף, את לא כמו כולם: הסטייל הייחודי של לורד כובש את עולם הזוהר, באתר Xnet, 26 במרץ 2015
- נועם ברדין, לורד - לא כמו כולן, באתר onlife, 4 ביוני 2017
- לורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ https://twitter.com/lorde/status/839914883730685952, Twitter
- ^ עמי פרידמן, לורד ביטלה את ההופעה המתוכננת בארץ, באתר ynet, 24 בדצמבר 2017.
- ^ מודעה ענקית ב"וושינגטון פוסט": "להחרים את לורד הצבועה", באתר וואלה, 1 בינואר 2018.
- ^ שגיא בן נון, רוג'ר ווטרס ועוד 100 אמנים: "תומכים בלורד על ביטול המופע בישראל", באתר וואלה, 5 בינואר 2018
| הקודם: 2021: טיקס |
פרס המוזיקה של MTV אירופה למופע הניו זילנדי הטוב ביותר 2022: לורד |
הבא: |