מדעי כדור הארץ

מדע טבע העוסק בחקר כדור הארץ

מדעי כדור הארץ הוא ענף במדעי הטבע העוסק בחקר כדור הארץ[2], ויש הרואים בו מקרה פרטי של מדעים פלנטריים, החוקר את כוכב הלכת שלנו. במדעי כדור הארץ קיימות שתי גישות מחקר והן: רדוקציוניזם והוליזם. הדיסיפלינה הרשמית של מדעי כדור הארץ כוללת את חקר האטמוספירה, ההידרוספירה, הביוספירה האוקיינוסים וכמו כן את כדור הארץ כגוף מוצק. מדעי כדור הארץ משתמשים בכלי מחקר מפיזיקה, כימיה, ביולוגיה, כרונולוגיה ומתמטיקה כדי לאפשר הבנה כוללת של פעולת כדור הארץ כמערכת וכיצד התפתח לצורתו המוכרת לנו כיום. מדעי כדור הארץ מיוחדים במדעים פלנטריים הן מכיוון שכמות המידע הרחב ביחס לכוכבי לכת אחרים מאפשר שיטות המחקר נרחבות יותר והן מכיוון שבכדור הארץ קיימת אקולוגיה הכוללת ביוספרה.

התפרצות וולקנית היא שחרור האנרגיה האצורה מתחת לפני השטח של כדור הארץ, שמקורה נובע מקרינה רדיואקטיבית בשילוב גרוויטציוני המתרחש בליבת כדור הארץ ובמעטפת[1].

תחומי מחקר

עריכה
 
לבה פורצת מהר הגעש, קילוואה, לאוקיינוס השקט בקרבת האי הוואי

לימוד מדעי כדור הארץ

עריכה

בישראל ניתן ללמוד מדעי כדור הארץ, בין היתר, באוניברסיטה הפתוחה.[11] במכון ויצמן יש אפשרות לעשות בגרות במדעי כדור הארץ, השווה לשתי נקודות בגרות.[דרוש מקור]

פנים כדור הארץ

עריכה
  ערכים מורחבים – גאולוגיה, גאוגרפיה

טקטוניקת הלוחות, רכסי הרים, הרי געש, ורעידות אדמה הן תופעות גאולוגיות המוסברות בעזרת שינויי אנרגיה המתרחשים בקרום כדור הארץ[12].

מתחת לקרום כדור הארץ קיימת שכבה נוזלית חמה וסמיכה מאוד המכילה מאגמה, הנקראת מעטפת כדור הארץ. החום הרב שבה נוצר עקב קרינה רדיואקטיבית הנפלטת ממתכות כבדות הנמצאות בה. סומך השכבה והעובדה שבעומק רב יותר בכדור הארץ שורר חום רב יותר יוצרים תופעה המכונה "זרמי קונבקציה" והם שגורמים לתזוזה האיטית של הלוחות הטקטוניים[13]. תזוזת לוח טקטוני יוצרת בו זמנית התרחבות של סדק מצידו האחד הגורמת לעליית מאגמה מהמעטפת לקרום והתקררותה על ידי מי ים (תהליך הנקרא התפשטות קרקעית הים) וסגירת סדק ויצירת לחץ מצידו השני עם לוח טקטוני אחר שיכול לגרום לתופעה המוכרת בשם הפחתה.

השדה המגנטי של כדור הארץ

עריכה
  ערך מורחב – השדה המגנטי של כדור הארץ

בגלעין כדור הארץ שוררת טמפרטורה הגבוהה בהרבה מנקודת קירי, הנקודה שבה מתבטלת המגנטיות הטבעית של החומר. לכן משערים שהשדה המגנטי של כדור הארץ, נוצר כתוצאה מהתחככות וסיבוב הגלעין החיצוני הנוזלי על הגלעין הפנימי המוצק, תנועה זו יוצרת זרמים חשמליים, בדומה לדינמו, וכך מתקבל השדה המגנטי של כדור הארץ – תאוריה זו ידועה בשם תאוריית הדינמו.

אטמוספירת כדור הארץ

עריכה
 
המגנטוספירה המגינה על פני כדור הארץ מרוח שמש.
  ערך מורחב – אטמוספירת כדור הארץ

הטרופוספירה, סטרטוספירה, מזוספירה, תרמוספירה והאקסוספירה הן חמש השכבות היוצרות את אטמוספירת כדור הארץ. בסך הכל, האטמוספירה מכילה 78.0% חנקן, 20.9% חמצן, ו-0.92% ארגון ושאר גזי קורט כמו פחמן דו-חמצני, מימן ואדי מים. 75% מגזי האטמוספירה נמצאים בסטרטוספירה, בגובה של עד 11 ק"מ מעל גובה פני הים. אדי המים, הפחמן הדו-חמצני וחלק מגזי הקורט שבאטמוספירה גורמים לתהליך הנקרא אפקט החממה המאפשר את קיומם של מים נוזלים ותמיכה בחיים.

השדה המגנטי שנוצר עקב תזוזות בליבה הברזלית הנוזלית של כדור הארץ יוצר את המגנטוספירה המשמשת כמגן של פני כדור הארץ מרוח שמש.

כמו כן מגינה האטמוספירה על היצורים החיים בכדור הארץ מפני הקרינה הקוסמית. רמת ההגנה של האטמוספירה גבוהה מספיק כדי למנוע הכחדה מוחלטת של כל היצורים החיים ונמוכה דייה כדי לאפשר קיומם של מוטציות גנטיות המגדילות את המגוון החי בביוספירה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Encyclopedia of Volcanoes, Academic Press, London, 2000
  2. ^ http://www.memidex.com/earth-science
  3. ^ Adams, Simon; Lambert, David (2006). Earth Science: An illustrated guide to science. New York, NY: Chelsea House. ISBN 0-8160-6164-5.
  4. ^ Smith, Gary A.; Pun, Aurora (2006). How Does the Earth Work?. Upper Saddle River, NJ 07458: Pearson Prentice Hall. ISBN 0-13-034129-0
  5. ^ 1(b). Elements of Geography, www.physicalgeography.net
  6. ^ Smith, Gary A.; Pun, Aurora (2006). How Does the Earth Work?. Upper Saddle River, NJ 07458: Pearson Prentice Hall. ISBN 0-13-034129-0.
  7. ^ WordNet Search – 3.1, wordnetweb.princeton.edu
  8. ^ National Oceanic and Atmospheric Administration US Department of Commerce, NOAA National Ocean Service Education: Global Positioning Tutorial, oceanservice.noaa.gov (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ http://neptune.gsfc.nasa.gov/bsb/ped/pedosph.htm
  10. ^ http://jan.ucc.nau.edu/~doetqp-p/courses/env320/lec1/Lec1.html
  11. ^ מדעי כדור הארץ, באתר האוניברסיטה הפתוחה
  12. ^ Earth's Energy Budget, okfirst.mesonet.org
  13. ^ Oldroyd, David (2006). Earth Cycles: A historical perspective. Westport, Connicticut: Greenwood Press. ISBN 0-313-33229-0.