מחבואים (סרט, 2005)

סרט קולנוע דובר צרפתית משנת 2005

מחבואים (במקור בצרפתית: Caché - מילולית: "חבוי") הוא סרט קולנוע דובר צרפתית מ-2005 שכתב וביים מיכאל הנקה. הסרט עוסק בשאלת ההתמודדות עם רגש האשמה בחברה המודרנית.

מחבואים
Caché
בימוי מיכאל הנקה
הופק בידי וייט היידוצ'קה
תסריט מיכאל הנקה
עריכה Michael Hudecek, Nadine Muse עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים דניאל אוטיי
ז'ולייט בינוש
מוריס בנישו
מוזיקה Ralph Rieckermann עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום כריסטיאן ברגר
מדינה צרפת
אוסטריה
גרמניה
איטליה
חברת הפקה Les Films du Losange, Canal+, Bavaria Film, France 3, BiM Distribuzione, Wega Film עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Les Films du Losange, וודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 5 באוקטובר 2005
משך הקרנה 117 דקות
שפת הסרט צרפתית
סוגה סרט דרמה, סרט מתח עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 8,000,000 יורו (משוער)
הכנסות באתר מוג'ו cache
פרסים
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (Wega Film, BiM Distribuzione, Bavaria Film, Les Films du Losange, מיכאל הנקה)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לעריכה (Michael Hudecek, Nadine Muse)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (מיכאל הנקה)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקן הטוב ביותר (דניאל אוטיי)
  • פרס המבקרים של האקדמיה האירופית לקולנוע (מיכאל הנקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.sonyclassics.com/cache/
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה

עריכה

חייהם השלווים של בני משפחה צרפתית בורגנית מופרים כאשר מתחילות להישלח אליהם קלטות וידאו בו מצולם ביתם מן הרחוב, ומאוחר יותר גם ציורים ילדותיים ומטרידים. המשטרה מסרבת לנקוט בפעולה מאחר שלא מדובר באיום ישיר על המשפחה. אבי המשפחה, ז'ורז', מחליט לפתוח בחקירה עצמאית. חקירתו מובילה אותו אל ביתו הצנוע של מז'יד, בנם של מהגרים אלג'יראים שעבדו בעבר הרחוק עבור הוריו של ז'ורז', שהחליטו לאמץ את מז'יד לאחר הירצחם של הוריו באירוע הטבח בפריז ב-1961. מז'יד מכחיש כל קשר לקלטות. ז'ורז' מתחיל לסבול מפלאשבקים ומסיוטים על חוויות ילדותו המשותפות עם מז'יד. אשתו של ז'ורז', אן, מתחילה לחשוד שישנן עובדות על הקשר בין ז'ורז' למז'יד שהיא אינה מודעת להן.

יום אחד בנם היחיד של ז'ורז' ואן, פיירו, לא חוזר מבית הספר, דבר שגורם לז'ורז' להגיע מלווה בשוטרים לביתו של מז'יד. מז'יד ובנו ששהה בביתו נעצרים בחשד לחטיפה אך משוחררים בבוקר שלמחרת. באותו הבוקר פיירו חוזר הביתה לאחר שבילה את הלילה אצל חברים מבלי לדווח על כך להוריו. בתגובה לנזיפתה של אימו, פיירו מאשים אותה בבגידה לאחר שהבחין בה מפלרטטת עם אחד מידידי המשפחה. ז'ורז' מגיע לביתו של מז'יד לבקשתו של מז'יד. עם הגעתו של ז'ורז', מז'יד טוען שוב בפני ז'ורז' שאין לו שום קשר למעקב הסמוי עליו, ואז מתאבד אל מול עיניו של ז'ורז' תוך שיסוף גרונו בסכין. כאשר ז'ורז' חוזר הביתה, אן דורשת ממנו שיגלה לה מה הוא עשה למז'יד כשהשניים היו ילדים. ז'ורז' מספר לה כיצד הוא גרם להוריו, בדרך רמיה, לשלוח את מז'יד לבית יתומים.

בנו של מז'יד מתעמת עם ז'ורז', מכחיש כל קשר למעקב הסמוי על ז'ורז' ומאשים את ז'ורז' בגרימת מותו של אביו. ז'ורז' מתנער מכל קשר למותו או למצבו הנפשי של מז'יד. עם חזרתו לביתו, ז'ורז' נוטל שני כדורי שינה ונרדם. בסצנה הבאה נראה ילד מוצא כנגד רצונו מבית ילדותו של ז'ורז' ומוכנס לתוך מכונית. הסרט מסתיים בצילום של בית הספר של פיירו, הדומה לצילומים בקלטות שנשלחו אל ביתו של ז'ורז'. מחוץ לבית הספר מתנהלת שיחה בין פיירו לבין בנו של מז'יד, אם כי דבריהם אינם נשמעים.

הפקה ונושאים

עריכה

הסרט נבנה במתכונת של מותחן פסיכולוגי טיפוסי, כאשר תא מסוים (במקרה זה תא משפחתי) מתחיל להיות מוטרד בידי גורם חיצוני, ובעוד הסרט מתקדם הצופה לומד פרטים על העולם הפנימי ועל התשתית החברתית של התא עצמו. מקורה של דמותו של המהגר מז'יד היא תוכנית תעודה בה צפה הנקה, שעסקה באירוע הטבח בפריז ב-1961 בו הוכו כ-200 מפגינים אלג'יריים למוות בידי שוטרים צרפתיים. הנקה טען כי לא הבין מעולם את העובדה שהטבח כלל לא סוקר בעיתונות הצרפתית, שנחשבת לליברלית. [1] בסרט חוזר הנקה לעסוק בביקורת על "הטרוריזם בתקשורת ההמונים כיום", כלשונו, נושא בו הוא עוסק רבות בסרטיו. כך למשל כולל הסרט סצנה בה תוכנית הטלוויזיה אותה מנחה ז'ורז', העוסקת בביקורת ספרות, עוברת עריכה ו"מעצבת את המציאות" כך שתהיה אטרקטיבית יותר לצפייה. [2]

זהו סרטו הראשון של הנקה בו נעשה שימוש במצלמות הבחנה גבוהה. הסרט צולם בפריז ובווינה, ומהווה הפקה משותפת בין צרפת, אוסטריה, גרמניה ואיטליה.

תגובות

עריכה

"מחבואים" זכה בעיקר לביקורות משבחות, עם 88 אחוזי טריות באתר הביקורות "העגבניות הרקובות". הסרט זכה להצלחה בפסטיבל קאן, שם היה מועמד לפרס דקל הזהב וזכה בשלושה פרסים נוספים, ביניהם פרס הבמאי הטוב ביותר. הסרט זכה גם ב-4 פרסי האקדמיה האירופאית, ביניהם פרס הסרט הטוב ביותר, וזכה בפרסים רבים נוספים.

קישורים חיצוניים

עריכה

ביקורות

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בפחדנות ובנוחיות, באתר "Sign and Sight" (באנגלית)
  2. ^ משפחה היא גיהנום וכך גם העולם, באתר "Bright Lights Film" (באנגלית)